ראה גם: חלום, יוסף-ואחיו)
ויאמר אליהם, שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם ניצבה, והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי... ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו, ויאמר, הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. (בראשית לז ו והלאה)
ויזכר יוסף את החלומות, זכר אותם משום שאז אין שכחה לפני הקב"ה, כי חלום שהוא טוב, צריך האדם לזכור אותו שלא ישכח, ואז הוא מתקיים, כי כמו שנשכח אצל האדם כן נשכח עליו... ומשום זה היה יוסף זוכר את חלומו כדי שיתקיים, כדי שלא ישכח ממנו לעולם, והיה מחכה לו תמיד. (מקץ קמו)
ויחלום יוסף חלום וגו' שמעו נא וגו', אמר כך יהיו הנביאים מוכיחין אתכם, (מיכה ו') שמעו נא את אשר ה' אומר. והנה אנחנו מאלמים, אתם כונסים פירות ואני כונס פירות, שלכם קרובים ושלי עומדים. והנה קמה אלומתי וגם נצבה, רב לוי אמר עתידין אתם לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם ולאמר אלה אלהיך ישראל. אמר רבי אחא עתידים אתם להעלים עלי דברים לפני אבא לומר חיה רעה אכלתהו, ומאן קאים לי משתיקותא דאמא קמה, והנה קמה אלומתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלומותיכם כנגד חמשה פעמים שהן עתידין להשתחוות לו. (בראשית פד ט)
אלומים - הראוהו שעל ידי אלומות ותבואה ישתחוו לו. תסבינה - כמלך שעבדיו יחנו סביבו. (שם לז ז)
מה החלום - אינו כלום, או הגערה על גובה לבו להרהר כך. והירח - לרש"י בלהה, ולדעתי מתה כבר ברדתם, אלא כל בית יעקב. (שם שם י)
ויחלום - חלום זה לא נתקיים לפיכך לא נכתב. שמעו נא - ספר להם החלום להוציא מלבם שאם יעלה לגדולה הוא לא מאביו, אלא מסייעתא דשמיא. ותשתחוינה - שכל העולם ציפו לתבואתו. (שם שם ה וו)
וישתחו ישראל - כאן נתקיים חלום השמש שהשתחוה לו, ומכל מקום ההשתחויה כלפי שכינה היתה. (שם מז ל)
המלוך תמלוך - משנאתם אותו היה להם לפתור לרעה, והיה מה' לזמן בפיהם הפתרון למלכות. (שם לז ח)
מאלמים - ראה שתהיה מעלתו על ידי אלומות, שיקום מעצמו בלעדי רצונם, ושיתמיד במלכותו. וגם ניצבה - ושיסובבוהו וישתדלו שלא יקום ולא יועיל, והשתחוו לאלומתו ולא לו, שלא הכירוהו, ושנאוהו כי חשבו שמספרו להם כדי להכעיסם, או שממציא בו דברים מעצמו, שעל זה קראוהו בעל החלומות. (שם שם ו)
השמש - בחלום זה גילה שישתחוו לו אחיו כשיכירוהו, ולא רק לאלומתו בהסתר, ואחיו לא פתרו החלום שלא הבינוהו, או התחרטו על הפתרון הראשון, שהחלומות הולכים אחר הפה, וספר אותו לאביו שהיו בו דברים הנוגעים לאביו, והלה השיב לו שמג' סבות החלום אי אפשר, שלא ישתחוה לבנו, ושאמו מתה, ושאחיו שונאים אותו, ואיך ישתחוו לו... (שם שם י)
וגם נצבה - להורות שמלכותו תמשך, כי מלך פ' שנה, ולא נעשה כן לכל הממלכות. (שם שם ז)
ויקנאו בו- חשבו שבשביל מעלתו אצל אביו מלאו לבו לספר כזאת על פני אביו, ואביו שמר - חשב שיהיה החלום אמיתי, ומצפה שיתקיים... (שם שם י)
קמה וגם נצבה - בתחלה ימשול, ואחר כך ימלוך... (שם שם ז)
והנה - אמר ב' פעמים והנה, כי החלום מראה הנבואה וההודעה מהמודיעים לפני ה' יהיה בהיר לחולם כאילו הוא בהקיץ... מאלמים - חבילות מצוות שעושים כולם יחד. וחבילתו מתקוממת יותר מכולן על ידי מעשה דאשת פוטיפר, וכולם מושפלים לפניו, כי הוא זן ומעמיד אותם, והודיעם זאת אולי יסירו קנאתם בידיעת הדברים. (שם שם ז)
המלוך - כי בחלום ספק מלכות וודאי ממשלה, והכפל המלוך תמלוך, לא די פינת מלכות בעמים, כי באה להם הקבלה שעליהם ימלוך יהודה... (שם שם ח)
הבא נבא - שאי אפשר שבני יעקב ישיגו גדולה מהאומות אלא על ידי אביהם, וממילא אין מציאות לדבריו, שאביו ישתחוה לו, ואם כן גם לא אחיו... (שם יא)
ויביאו לו את המנחה - כל אחד השתדל להביא בידו, ובזה נתקיים חלום האלומות... באמת רצה לעכב את בנימין אצלו כדי שיבא אביו להשתחוות לפניו ולבקש עליו, ורק משאמר לו יהודה כראותו כי אין הנער ומת, הבין, כי אי אפשר בזה האופן... (שם מג כו וכז)
במדרש בזעקך יצילוך קבוציך וכו', ענין החלום, מאלמים אלומים בתוך השדה הוא בירור התערובות לברר אוכל מתוך פסולת, והוא תיקון השבטים, וזה בחינת עבודת ימי המעשה בל"ט מלאכות... אבל בשבת כתיב היום לא תמצאוהו בשדה... וזה השבת קדש בחינת יוסף הצדיק, קמה אלומתי שנתעלה למעלה מן הטבע... (בראשית וישב תרנ"ט)
ענין שני החלומות שהיו ליוסף, הראשון אלומות שהוא בארץ, והשני והנה השמש והירח וגו' בגרמים השמימיים, הוא להורות כי ממשלתו מתברכת בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, כי מדת יוסף הצדיק יסוד עולם אחיד בשמים ובארץ... (בראשית וישב תרע"ד)
והנה ידוע שיוסף הוא שבת, על כן נמצאים ביוסף נמי שני ענינים אלו בעצם, והיינו מלך ושופט, שהוא ענין ממשלה לבד לשמירה, אך אחיו לא עלה על דעתם שתהיה מעלתו כל כך גדולה... ומדת המלוכה חשבו ליהודה כמו שהוא באמת, ועל כן כאשר ספר להם החלום השיבו המלוך תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו, והיינו שחשבו שפתרון החלום הוא רק אחד משני דברים, או מלוכה או ממשלה, שהיינו מדת המשפט, ולא עלה על דעתם שיכול להיות שניהם יחד. ובאשר ידעו שענין מלוכה שייך ליהודה, חשבו ליוסף כמורד במלכות בית דוד, שחייב מיתה. ובא החלום ברוב ענין, אם הוא מורה על מלוכה בהכרח שרעיוניו על משכבו סליקו, אך אם פתרונו על ממשלה, יכול להיות שזה חלום אמת, על כן לא עלה על דעתם להרע לו ולדונו כמורד במלכות. אך על ידי החלום השני, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי, שזה אין לו פתרון על ממשלת השופט אלא על ענין מלוכה, מורה התפשטות מלכותו מחוץ לגבולו, כמו הגרמים השמימיים, אז חשבוהו למורד במלכות, וחלומותיו הם הרהורי לבו בלבד... (שם מקץ תרע"ז)