ראה גם: גלוי עריות, צניעות)
רבי יהודה אומר, ודאי שדבר הזה כן הוא, כי אסור להתיחד עם אשה לבדה, אלא אם כן בעלה עמה... (בראשית תמו)
...ומתייחד האדם בכל מקום עם אמו ואינו חושש, וכן אמרו הבן מתייחד עם אמו... (ויצא קנב, ועיין שם עוד)
ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה, איש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומר נאמנת, ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין... אמר ליה רב פפא לאביי, לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה, ואמר רבי יהושע לא מהימנא, האמר רב מלקין על היחוד ואין אוסרין על היחוד... (כתובות יג א, וראה שם עוד)
...דאמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בעיר, אבל בדרך עד דאיכא שלשה, שמא יצטרך אחד מהן לנקביו, ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה... (סוטה ז א)
לא תתייחד עמו אלא בעדים, אפילו על פי עבד אפילו על פי שפחה חוץ משפחתה... (גיטין עג א, וראה שם עוד)
לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים, רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו, וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקירוב בשר, ואם הגדילו זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו. מאי טעמא, תנא דבי אליהו, הואיל ונשים דעתן קלות עליהן. מנא הני מילי, אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל רמז ליחוד מן התורה מניין, שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך, וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית, אלא לומר לך, בן מתייחד עם אמו ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה... אבל אשה אחת, אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים אפילו בי עשרה נמי לא, מעשה והוציאוה עשרה במטה... רב ורב יהודה הוו קאזלי באורחא, הוה קאזלא ההיא אתתא קמייהו, אמר ליה רב לרב יהודה דל כרעיך מקמי גיהנם, אמר ליה והא מר הוא דאמר בכשרים שפיר דמי, אמר ליה מי יימר דבכשרים כגון אנא ואת, אלא כגון מאי, כגון רבי חנינא בר פפי וחביריו.
אמר רב מלקין על ייחוד ואין אוסרין על הייחוד, אמר רב אשי לא אמרן אלא בייחוד פנויה, אבל בייחוד דאשת איש לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה. מר זוטרא מלקי ומכריז... אמר רבה בעלה בעיר אין חוששין משום ייחוד, אמר רב יוסף פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום ייחוד. רב ביבי איקלע לבי רב יוסף, בתר דכרך ריפתא אמר להו שקולי דרגא מתותי ביבי, והא אמר רבה בעלה בעיר אין חוששין משום ייחוד, שאני רב ביבי דשושבינתיה הואי וגייסא ביה.
אמר רב כהנא אנשים מבחוץ ונשים מבפנים אין חוששין משום ייחוד, אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום ייחוד, במתניתא תנא איפכא, אמר אביי השתא דאמר רב כהנא הכי ותנא מתניתא איפכא, אנא נעביד לחומרא. אביי דייר גולפי (מסדר קנקנים של חרס ביניהם שישמיעו קול), רבא דייר קנה... אמר רב יהודה אמר רב אסי מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו, כי אמרה קמיה דשמואל אמר אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה, ואפילו עם בהמה... אלא תנאי היא, דתניא אמר רבי מאיר הזהרו בי מפני בתי, אמר רבי טרפון הזהרו בי מפני כלתי... הגדילו, וכמה, אמר רב אדא בר רב עזא אמר רב אסי תינוקת בת תשע שנים ויום אחד, תינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד... אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא, לא שנו אלא שאינה בושה לעמוד לפניו ערום, אבל בושה לעמוד לפניו ערום אסור, מאי טעמא יצר אלבשה... (קדושין פ ב)
כל שעסקיו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים, ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים... (שם פב א)
ואמר רבי בר אבא התקין רבי יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא, משום יחוד. (סנהדרין יט א)
אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה גזרו על היחוד ועל הפנויה, יחוד דאורייתא הוא, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק רמז לייחוד מן התורה מניין, שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך... אלא אימא גזרו על יחוד דפנויה. (שם כא א)
אמר רב שמן בר אבא בא וראה כמה קשין גירושין, שהרי דוד המלך התירו לו לייחד, ולא התירו לו לגרש... (שם כב א)
ולא תתייחד אשה עמהן (עם העכו"ם) מפני שחשודין על העריות, ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמים. (עבודה זרה כב א)
במאי עסקינן, אילימא בחד, דכוותה גבי ישראל מי שרי, והתנן לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים, אלא בתלתא, דכוותה גבי ישראל בפרוצים מי שרי... לא צריכה, באשתו עמו, עובד כוכבים אין אשתו משמרתו, אבל ישראל אשתו משמרתו... לא יתייחד אדם עמהם, תנו רבנן ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך טופלו לימינו, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, בסייף טופלו לימינו, במקל טופל לשמאלו, היו עולין במעלה או יורדין בירידה לא יהא ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה, אלא ישראל למעלה ועובד כוכבים למטה, ולא ישוח לפניו שמא ירוצץ את גולגלתו, שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך... (שם כה א)
...כי גזרו בית דינו של חשמונאי ביאה, אבל ייחוד לא, ואתו אינהו גזור אפילו ייחוד, ייחוד נמי בית דינו של דוד גזרו, דאמר רב יהודה באותה שעה גזרו על יחוד, אמרי, התם ייחוד דבת ישראל אבל ייחוד דעובדת כוכבים לא, אתו אינהו גזרו אפילו אייחוד דעובדת כוכבים... ייחוד דאורייתא דאשת איש, ואתא דוד וגזר אפילו אייחוד דפנויה, ואתו תלמידי בית שמאי ובית הלל גזור אפילו אייחוד דעובדת כוכבים. (עבודה זרה לו ב)
רבי חייא בר יוסף שלח בתר איתתיה, אמר יסקון עימה תלתא תלמידין, שאם יפנה אחד מהן לצורכו תתייחד עם שנים, והא תנינן מוסרין לו שני תלמידי חכמים, אמר רבי אבין ובעלה הרי שלשה... (כתובות יד ב)
...התורה התירה להסתר, דמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כתיב כי יסיתך אחיך בן אמך וגו', בתך בסתר, אמך בסתר, מתייחד אדם עם אמו ודר עמה, עם בתו ודר עמה, עם אחותו ואינו דר עמה... (סוטה א ב, וראה שם עוד)
...אמר רבי אבין במה דברים אמורין בכשירין, אבל בפריצין לא תתייחד אפילו במאה איש... תני רבי חלפתא בן שאול הבת אצל האב עד בת שלש שנים ויום אחד, הבן אצל האם עד בן תשע שנים ויום אחד, הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו... (קדושין מז ב, וראה שם עוד)
...ותני כן מתייחדת אשה עם שני אנשים אפילו שניהם עבדים אפילו אחד כותי ואחד עבד, אבל לא תתייחד עם הנכרי, חמותו ואחות אשתו ושאר כל העריות לא יתייחדו עמו, אלא בפני שנים... (עבודה זרה ט ב)
מתייחדת אשה עם שני אנשים אפילו שניהם כותים ואפילו שניהם עבדים, ואפילו אחד כותי ואחד עבד, אפילו אחד מהן קטן, חוץ מן הקטן שאינה בושה לשמש כנגדו, אבל לא תתייחד עם הגוים אפילו הן מאה. אחותו וחמותו ושאר כל עריות לא תתייחד עמהם אלא על פי שנים... (קידושין פרק ה)
ומה ששנו חכמים במשנה ולא יתייחד אדם אחד עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים, אין הלכה כן, שאם יבא עליה אחד בעבירה אין כאן עדות שלימה, אבל אשה מתייחדת עם ג' אנשים, שאם יעמוד אחד מהן ויבא עליה בעבירה יש כאן עדות שלימה, וגם זו ששנינו אשה אחת מתייחדת עם ג' אנשים, לא שנינו אלא בג' תלמידי חכמים וגדולים, אבל בפריצים אפילו עם מאה אנשים לא תתייחד. (פרק יח)
והיא יושבת תחת תומר, לפי שאין דרכה של אשה להתייחד בתוך הבית, וישבה בצלו של דקל מלמדת תורה לרבים. (שופטים פרק ד, מב)
אסור להתייחד עם ערוה מן העריות, בין זקנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות ערוה, חוץ מאם עם בנה, והאב עם בתו, והבעל עם אשתו נדה, וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול אסור להתייחד עמה... לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה, לפיכך אין אסור להתייחד עמהן, ואם נתרחק אפילו מייחוד זכור ובהמה הרי זה משובח, וגדולי החכמים היו מרחיקין הבהמה כדי שלא יתייחדו עמה, ואיסור ייחוד העריות מפי הקבלה.
כשאירע מעשה אמנון ותמר גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה, ואף על פי שאינה ערוה בכלל יחוד עריות היא, ושמאי והלל גזרו על ייחוד כותית, נמצא כל המתייחד עם אשה שאסור להתייחד עמה, בין ישראלית בין כותית, מכין את שניהן מכת מרדות, ומכריזים עליהן, חוץ מאשת איש, שאף על פי שאסור להתייחד עמה, אם נתייחד אין לוקין, שלא להוציא לעז עליה שזינתה, ונמצאו מוציאין לעז על הבנים שהן ממזרים.
כל אשה שאסור להתייחד עמה, אם היתה אשתו עמו הרי זה מותרת להתייחד, מפני שאשתו משמרתו. אבל לא תתייחד ישראלית עם הכותי, ואף על פי שאשתו עמו, שאין אשתו של כותי משמרתו, ואין להן בושה. וכן אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר ואומנות, מפני שכולם חשודין על משכב זכור, ואין מעמידין בהמה בפונדקיות כותים, ואפילו זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות...
לא תתייחד אשה אחת אפילו עם אנשים הרבה עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם, וכן לא יתייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה. נשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין לייחוד, היו האנשים מבחוץ והנשים מבפנים, או האנשים מבפנים והנשים מבחוץ ופירשה אחת לבין האנשים או איש לבין הנשים, אסורין משום ייחוד, אפילו איש שעסקו ומלאכתו עם הנשים אסור לו להתייחד עם הנשים, כיצד יעשה, יתעסק עמהן ואשתו עמו, או יפנה למלאכה אחרת.
מותר להתייחד עם שתי יבמות או עם שתי צרות, או עם אשה וחמותה, או עם אשה ובת בעלה... מפני ששונאות זו את זו, ואין מחפות זו על זו, וכן מותר להתייחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה, ואינה מוסרת עצמה לביאה, שאינה מזנה בפניה, שהרי זו מגלה את סודה.
תינוקת מבת שלש ולמטה ותינוק בן תשע ולמטה מותר להתייחד עמהן, שלא גזרו אלא על ייחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה...
אשת איש שהיה בעלה בעיר אינה חוששת לייחוד מפני שאימת בעלה עליה, ואם היה זה גס בה, כגון שגדלה עמו או שהיתה קרובתו, לא יתייחד עמה ואף על פי שבעלה בעיר, וכן כל המתייחד עם אשה והיה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום ייחוד...
אסור לתלמיד חכם לשכון בחצר שיש בה אלמנה, אף על פי שאינו מתייחד עמה, מפני החשד, אלא אם כן היתה אשתו עמו...
לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה, כדי להנצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול, גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם, הזהרו בי מפני בתי, הזהרו בי מפני כלתי, כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה, ויתרחקו מן הייחוד... (איסורי ביאה פרק כב א והלאה)
אל תתייחד עם שום אשה אפילו היא בתך או אחותך, ואפילו פנויה, חוץ מאשתך ואפילו היא נדה, ואמך, ואיזהו ייחוד, סגור במפתח או במנעול, זהו ייחוד האמור בתורה, כי יסיתך אחיך בן אמך וגו', ואפילו עם שתי נשים, וטוב להזהר אפילו בפתח פתוח לרשות הרבים משבת עם אשה אחת. (ספר היראה)
לעולם יתרחק אדם מלהתייחד עם הגויה, שהסתתן גדולה וכופין על הזנות, כמו שמצינו בגבירת יוסף ומטרוניות הנזכרות ובבנות מואב... (נר א כלל ב חלק ג פרק ה)
והוא אחריו - במדרש זה ישמעאל, מפני היחוד, רוצה לומר העמידו שלא תתייחד עם המלאך, וזה שכתב וישמר משמרתי, שאברהם עשה סייג לתורה, ולכן מובא פסוק זה בפרק עשרה יוחסין אחרי דיני ייחוד... (בראשית יח י)