(ראה גם: אב-ובן, משפחה, נשואין)
...אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה, דהוא חכם והוא עשיר, והוא עשירי לעזרא, דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה... (ברכות כז ב)
אמר רב, פנחס לא חטא, שנאמר ואחיה בן אחיטוב אחי אי כבוד בן פנחס בן עלי כהן ה' וגו', אפשר חטא בא לידיו וכתוב מייחסו... (שבת נה ב)
תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם מת או גולה מובטח לו שבניו תלמידי חכמים... וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל... (פסחים מט א)
אמר רמי בר רב יודא אמר רב מיום שנגנז ספר יוחסין, תשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם, (שנגנזו מהם טעמי תורה שהיו בו). (שם סב ב)
...אמר ליה אי הכי ניקום אנא לגבי מר, אמר ליה מוטב יבא מנה בן פרס אצל מנה בן מנה, ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס... (תענית כא ב)
...מיוחסות שבהן מה היו אומרות, תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים... (שם לא א)
...אמר, ויש לו בן לעזריה חברינו, קרא עליו המקרא הזה, נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם... (יבמות טז א, וראה שם עוד)
אמר רבי שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש... (שם מט א)
אמר רב הכל מודים בעבד שאין לו חייס, דכתיב שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור... (שם סב א, וראה שם עוד)
מצא בה תינוק מושלך, אם רוב ישראל ישראל, מחצה על מחצה ישראל, ואמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא... (כתובות טו ב)
במקומו של רבי יהודה היו מעלין מתרומה ליוחסין, במקומו של רבי יוסי לא היו מעלין מתרומה ליוחסין... (שם כח ב, וראה שם עוד)
רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא, אמר רבי חס ושלום פסולא איכא, יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתא משמעי אחי דוד (ולא היתה בת מלכים). (שם סב ב)
דתניא, מניין לאחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, יכול אף הכנעני שבא על אחת מן האומות והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם... (סוטה ג ב)
כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר, ואיזה זו, זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל, וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הוולד הולך אחר הפגום, ואיזה זו, זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין, הוולד ממזר, ואיזה זה, זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הוולד כמותה, ואיזה זה, זה וולד שפחה ונכרית... הרי גר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הפגום... מתניתין רבי יהודה היא, דאמר גר לא ישא ממזרת... והרי חלל שנשא בת ישראל דיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר... הא לא קשיא, כרבי דוסתאי בן רבי יהודה סבירא ליה... והאיכא דרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי הוי, תנא כל מקום דרישא לאתויי... גופא, כי אתא רבין אמר רבי יוחנן באומות הלך אחר הזכר, נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם... (שם סו ב, וראה שם עוד)
עשרה יוחסין עלו מבבל, כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי נתיני שתוקי ואסופי. כהני לויי וישראלי מותרין לבא זה בזה... דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה... היינו דאמר רב יהודה אמר שמואל כל ארצות עיסה (תערובת) לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל... אמר רבה בר בר חנה כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, מעלה עליו הכתוב כאילו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח, שנאמר ואלה העולים מתל מלח תל חרשא. אמר רבה בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה לשום ממון הוויין לו בנים שאינן מהוגנים... ואמר רבה בר רב אדא ואמרי לה אמר רבי סלא אמר רב המנונא כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו, ותנא על כולם אליהו כותב והקב"ה חותם, אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו, אליהו כופתו והקב"ה רוצעו, וכל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל במומו פוסל... (שם סט א, וראה שם עוד)
אמר רב יהודה אמר שמואל ארבע מאות עבדים ואמרי לה ארבעת אלפי עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה, וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם, ופליגא דרבי אלעזר, דאמר אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו, שנאמר ועמך כמריבי כהן.
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו, שנאמר שבטי י-ה עדות לישראל, אימתי הוי עדות לישראל, בזמן שהשבטים שבטי י-ה. אמר רב חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, שנאמר בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלקים לכל משפחות ישראל, לכל ישראל לא נאמר, אלא לכל משפחות... אמר רב חמא בר חנינא כשהקב"ה מטהר שבטים שבטו של לוי מטהר תחילה, שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וגו'. אמר רבי יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים, שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף.
מאי מגישי מנחה בצדקה, אמר רבי יצחק צדקה עשה הקב"ה עם ישראל, שמשפחה שנטמעה נטמעה... תנא עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה, אבל חכמים מוסרים אותו לבניהן ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעמים בשבוע...
אמר שמואל משמיה דסבא בבל בחזקת כשרה עומדת עד שיוודע לך במה נפסלה, שאר ארצות בחזקת פסול הן עומדות עד שיוודע לך במה נכשרה, ארץ ישראל מוחזק לפסול פסול, מוחזק לכשר כשר... אמר ליה היכי נעביד, אמר ליה זיל בתר שתיקותא, כי האי דבדקי בני מערבא כי מינצו בי תרי בהדי הדדי, חזו הי מנייהו דקדים ושתיק, אמרי האי מיוחס טפי. אמר רב שתיקותיה דבבל, היינו יחוסא... אמר רב יהודה אמר רב אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזה שמץ פסול יש באחד מהן, ואין מניחין אותו לידבק אחד בחבירו... (שם ע ב, וראה שם עוד)
תנו רבנן ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי רבי יוסי, רבי מאיר אומר אין טהורים... אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי... (שם עב ב, וראה שם עוד)
הנושא אשה כהנת צריך לבדק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה, אמה ואם אמה... לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת. אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן הסנהדרין ולמעלה, וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן, רבי יוסי אומר אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של ציפורי, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך... איכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות, אמר רב חמא בר גוריא אמר רב אם קורא עליו ערער צריך לבדוק אחריה... אמר רב יהודה אמר שמואל בחיילות של בית דוד, אמר רב יוסף מאי קרא, ולהתיחשם בצבא המלחמה, וטעמא מאי, אמר רב יהודה אמר רב כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן... (שם עו א, וראה שם עוד)
אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם... (בבא מציעא פה א, וראה שם עוד)
עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו. מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שייחס עצמו ועלה... (בבא בתרא טו א)
...אמר רבא אמר קרא ממשפחתו וירש אותה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, דכתיב למשפחותם לבית אבותם... אמר רב אלעזר לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס... אמר רבא הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, שנאמר ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון... תנא רוב בנים דומין לאחי האם... (שם קט ב)
לפיכך נברא אדם יחידי... ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך... (סנהדרין לז א)
...משפחתו מה חטאת, לומר לך אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין, ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים, מפני שמחפין עליו... (שבועות לט א)
כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר... אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ... (הוריות יג א)
אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר ולרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע, ולקרב המרוחקים בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקוה בני ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה שם וקרבוה בני ציון בזרוע... (עדיות ח ז)
והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי... (ערכין יא א)
לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה, וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו... ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן... (מדות ה ד)
...והיה רבי עקיבא יושב ומצטער, ואמר, לא שהוא בן תורה יותר ממנו, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה, וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריה, שהיה דור עשירי לעזרא... (ברכות לב ב)
דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי קשה לפני המקום לעקר שלשלת יוחסין ממקומן... (סוכה כו ב)
...רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי נחמן בר יעקב אבל ליוחסין עד נהר זרוק, רבי יוסי בי רבי בון אמר רב ושמואל חד אמר עד נהר זרוק, וחרנא אמר עד נהר וואני, רבי יהודה אמר בין הנהרות גדולה ליוחסין... (יבמות ח ב, וראה שם עוד)
רבי יוחנן אמר גוים יש להם יחסים, רבי שמעון בן לקיש אמר גוים אין להם יחסין, והא כתיב בעת ההיא שלח ברודך בלאדן בן בלאדן... על ידי שכיבד זקינו זכה להתייחס... (שם יג א)
...דתני איזו היא עיסה כשרה, כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין, רבי מאיר אומר כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה, אבל משפחה שנשתקע בה פסול, רבי מאיר אומר בודק עד ארבע אמהות ומשיא, וחכמים אומרים בודק לעולם... (כתובות ז א, וראה שם עוד)
...ופליג על ההוא דאמר רבי יודא בר פזי אלקים מושיב יחידים ביתה, אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם, הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה, רב הונא אמר אין ממזר חייה יותר משלשים יום... (קדושין מ א, וראה שם עוד)
...ולא נמצאת מחמיר בישראלים יותר מן הכהנים, אמר רבי יוסי בי רבי בון, אחת זו ואחת זו קנס קנסו חכמים בהן, כדי שיהא אדם דבק בשבטו ובמשפחתו. (שם מה א)
ולעבר יולד, רבי יוסי אומר הראשונים על ידי שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו אנו מוציאין לשם אבותינו... (בראשית לז י)
ויהי בשכון, אמר רבי יהודה ברבי סימון קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקב"ה שתיעקר ממקומה, הדא הוא דכתיב ויהיו בני יעקב שנים עשר, בני ראובן בכור ישראל, אמור מעתה בכורת ממון ניטלה ממנו, ולא נטלה ממנו בכורת יוחסין... (שם פב יב)
רפידתו זהב זו התורה, שכתוב בה, (תהלים י"ט) הנחמדים מזהב ומפז רב, ולא נתנה הקב"ה ללומדה אלא למי שמשמר יחוסו, וכן הוא אומר, (שם נ') ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך, למה כן, אם ראית גנב ותירץ עמו ועם מנאפים חלקך... (במדבר יב ד)
...אמר ריש לקיש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאילו עלה עזרא באותה שעה, היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה, מלשמש יהושע בן יהוצדק, ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו, אמר רבי סימון קשה הוא שלשלת יוחסין לפני הקב"ה ליעקר ממקומה. (שיר השירים ה ד)
דבר אחר למה חרד (יצחק), על שבירך לקטן קודם לגדול, שכן היה בדעתו לברך את שניהם, וקרא לעשו לברכו תחילה שהיה גדול, ואחר כך ליעקב כך היה מחשב, למה שקשה לפני הקב"ה לעקור שלשלת היחסים לעקור את הבכורה ממקומו, והרי לא קרא אלא לעשו... (בראשית תולדות כג)
...לפי שהיו אומות העולם מונין לישראל ואומרים שהן בניהן של מצרים... באותה שעה קרא הקב"ה למלאך הממונה על ההריון, אמר לו צייר צורת הוולד בדמות אבותם, הדא הוא דכתיב לראובן משפחת הראובני... (שמות פרק יג, רכא)
אמר רבי שמואל בר נחמן ארבעה הן שבאו ממשפחה בזויה, ואלו הן פינחס, ואוריה, יחזקאל וירמיה, פינחס אתה מוצא בשעה שבא פינחס לייחס את ישראל, אמרו לו אתה בא לייחסנו, אלעזר אביך לא היה נשוי לבתו של פוטיאל... וכיון שראה הקב"ה שהיו מזלזלין בו, התחיל מיחסו, פינחס בן אלעזר בן אהרן... (במדבר פרק כה, תשעא)
וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר, הפסוק הזה מפלג לשנים, כדי לייחס את ראובן עם שאר בני יעקב, שנאמר ויהיו בני יעקב. אמר רבי סימון קשה לפני הקב"ה לעקר ג' ייחוסים ממקומם, הרי הוא דכתיב ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור... (בראשית לה כב)
לבית אבותם - מי שאביו משבט אחד, ואמו משבט אחר, יקום על שבט אביו. (במדבר א ב)
ויתילדו - הביאו ספרי יחוסיהם ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט. (שם שם יח)
משפחת החנוכי - לפי שהיו האומות מבזין אותם מה אלו מתייחסין על שבטיהם, סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם, לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם, ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה, לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם, וזה הוא שמפורש על ידי דוד, (תהלים קכ"ב) שבטי י-ה עדות לישראל... (שם כו ה)
למשפחות מנשה - ...וללמדך שהיו כולם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים, ופרט לך הכתוב באחד שהם יחס לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק, ואם יחסו לגנאי... בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו. (שם כז א)
ואמר אחות אהרן דרך כבוד לו, שהוא אחיה הגדול, ואחותו הנביאה מתייחסת אליו, שגם הוא נביא וקדוש ה', ויתכן שדרך הכתובים ליחס אל גדול האחים, וכן ובני כלב אחי ירחמיאל. (שמות טו כ)
בן הישראלית - להורות שגוי הבא על בת ישראל הוולד אינו ישראלי, אף על פי שפסקנו בגמרא הוולד כשר, אמרו מזהמין את הוולד, שהוא פגום לכהונה, וכל שכן לענין היחס בדגלים ונחלה בארץ... (ויקרא כד י)
כל משפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהן לכתחלה, ואף על פי כן אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו תמיד, או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד, או ראית איש שהוא מרבה מריבה עם הכל ועז פנים ביותר, חוששין להן, וראוי להתרחק מהן, שאלו סימני פסלות הם. וכן הפוסל את אחרים תמיד, כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהן שהן ממזרים, חוששין לו שמא ממזר הוא, ואם אמר להן שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא, שכל הפוסל במומו פוסל, וכן כל מי שיש בו עזות פנים או אכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד, חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא, שסימני ישראל האומה הקדושה, ביישנין רחמנים וגומלי חסדים...
משפחה שקרא עליה ערער, והוא שיעידו שנים שנתערב בהן ממזר או חלל, או שיש בהן עבדות, הרי זה ספק, ואם משפחת כהנים היא לא ישא ממנה אשה עד שיבדוק עליה ארבע אמהות שהן שמונה, אמה ואם אמה, ואם אבי אמה, ואם אם אבי אמה, וכן הוא בודק על אם אביה ואם אם אביה, ואם אבי אביה, ואם אם אבי אביה, ואם היתה משפחה זו שקרא עליה ערער לוים או ישראלים מוסיף לבדוק להם זוג אחד, ונמצא בודק עשר אמהות, שהעירוב בלוים וישראלים יתר מן הכהנים.
ולמה בודק בנשים בלבד, מפני שהאנשים כל עת שיריבו זה עם זה יחרף את חבירו בפסול שיש ביחוסו, ואילו היה שם פסול היה נשמע, אבל הנשים אין מחרפות ביוחסין, ולמה יבדוק האיש כשירצה לישא ממשפחה זו שהורעה חזקתה ולא תבדוק אשה שתנשא להן, מפני שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין.
כל שקורין לו ממזר ושותק, או נתין ושותק... חוששין לו ולמשפחתו, ואין נושאין מהן אלא אם כן בודקין כמו שביארנו, משפחה שנתערב בה ספק חלל, כל אלמנה מאותה משפחה אסורה לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא, מפני שהן שתי ספיקות... אבל אם נתערב בה חלל ודאי, כל אשה מהן אסורה לכהן עד שיבדוק, ואם נשאת תצא, והוא הדין אם נתערב בה ספק ממזר או ממזר ודאי. (איסורי ביאה יט יז והלאה)
אי זהו כהן מיוחס, כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן, ופלוני בן פלוני הכהן עד איש שאינו צריך בדיקה, והוא הכהן ששימש על גבי המזבח... לפיכך אין בודקין מהמזבח ולמעלה, ולא מן הסנהדרין ולמעלה, שאין ממנין בסנהדרין אלא כהנים לויים וישראלים מיוחסין... מי שהעידו עליו עדים שראוהו אוכל בתרומה של תורה הרי זה מיוחס, ואין מעלין ליוחסין ולא מנשיאות כפים ולא מקריאה בתורה ראשון, ולא מחילוק תרומה בבית הגרנות, ולא על פי עד אחד. (שם כ ב, וראה שם עוד)
ישראל שבא על שפחה כנענית, אף על פי שהיא שפחתו הרי הוולד כנעני לכל דבר, ונמכר ונקנה ומשתמשים בו לעולם כשאר העבדים... אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו, הרי הבן עבד כנעני, שנאמר אשר הולידו בארצכם, אבל העבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד, שנאמר אשר הולידו בארצכם, ועבד אין לו יחס. (הראב"ד: אמר אברהם זהו בהיפך ממה שאמרו בגמרא, שהרי אמרו באומות הלך אחר הזכר...). (עבדים ט א וג)
משפחת האם אינה קרויה משפחה, ואין ירושה אלא למשפחת האב, לפיכך האחים מן האם אין יורשין זה את זה, ואחין מן האב יורשין זה את זה, ואחד אחיו שהוא מאביו בלבד, או אחיו מאביו ומאמו. כל הקרובים בעבירה יורשין ככשרים, אבל בנו מן השפחה או מן הנכרית אינו בן לדבר מן הדברים, ואינו יורש כלל. (נחלות א ו וז)
...ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו', ואינו בא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם... (מלכים יב ג)
ואם תראה שלשה דורות ולמעלה זה אחר זה כולם תלמידי חכמים, ואחר כך זרעם עמי הארץ, לא תאמר דברי חכמים בטלים, שאמרו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו', שהרי נתחתנו במשפחה שאין דינם להיות עמהם תלמידי חכמים, ואמרו חכמים רוב בנים דומים לאחי האם, לכך בניהם עמי הארצות. כיוצא בדבר ליראי אלקים וחסידים... לפיכך יתחנן אדם על עצמו ועל זרעו ועל זרע זרעו בכל יום לזווגם בזווג יראת שמים עם תורה וגמילות חסדים... (קנו)
אין לאדם לומר אני בן גדולים ואעניש את חברי, אלא יש אפילו עם הארץ שנולד בכוכב מאדים שמעניש ונענשים על ידו... (תנז)
כתיב כי יסיתך אחיך בן אמך (דברים י"ג ז'), וכתיב מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי (שיר השירים ח' א'), רוב בנים דומים לאחי האם, ולכך אמרו הנושא בת אחותו והוא חסיד, שכשמוליד בנים מבת אחותו הרי יהיו חסידים כמותו, מפני שרוב בנים דומים לאחי האם, אבל אם יש רשע מתכווין להנאתו, שהיה לו בת אחותו יפה ולא לקחה לשם מצוה, זה אינו טוב. אבל מי שאינו מדקדק בזה בידוע שהוא צדיק גמור... ואם אמו נשואה לבעל אחר שאינו אביו, ואותו בעל היה אכזר ובניו רעים, אז אם לוקח בת אחותו מאמו יהיו רעים, אף על פי שהוא טוב. (תפח)
...ופעמים שידבר על פגם משפחה והזיק כל הדורות הבאים אחריו, ולא תגיע עליו מחילה מזה, על כן אמרו רז"ל, כי המדבר בפגם משפחה אין לו כפרה עולמית (ירושלמי בבא קמא פרק ח')... (שערי תשובה ג רח)
אברהם הוליד - ולא יתייחס כלל לאבות הקדמונים כתרח, כי מאברהם יתחיל שרשם, כי הקודמים עכו"ם שאין להם אבות, ואמרו גר כקטן שנולד, שרוצה לומר הוא תחילת יחוסו. (בראשית כה יט)
חלל קדש - השתלשלות היחוס הדומה להשתלשלות שרי מעלה, ולכן יכרית ה' לו בנים. (מלאכי ב יא)
והתקדשתם - בפרישה מעריות, והייתם קדושים - שהזרע הקדוש מוכן לשרות שכינה בתוכו, שאין שכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות. (ויקרא כ ז)
...וכנגד מעלת היחוס אמר כתר מלכות, כי הוא ראש היחסים, וכנגד מעלת הידיעה אמר כתר תורה... (אבות פרק ד יז)
אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, הדבר הזה הוא, כי השכינה אינה שורה רק על הנבדלים מן העריות, וכל שאר דבר שהוא זנות אין השכינה שורה שם, לכך אין השכינה שורה רק על משפחות מיוחסות שנולדו בקדושה ולא באו מן הערוה, אז הם ראויים לשריות השכינה. ועוד יש טעם אחר, והוא עיקר, כי השי"ת משרה שכינה על אשר הם משתלשלים ממנו, ועליהם משרה השי"ת השכינה, אבל אשר נולדו בפסול לא נקרא שהם משתלשלים מן השי"ת מקדושתו, שהרי נולדו בפסול והם זרים, ולכך אין משרה שכינתו עליהם. וכן זה עצמו שאין השי"ת מעיד עליהם כאשר תבין, כי העיקר מתייחס אל הענפים היוצאים ממנו בלא עירוב, רק בסדר השתלשלות... וכאשר יש דבר זר שהורכב באילן אין העיקר מתייחס אליו, ולכך אין משרה שכינתו עליהם גם כן ואין מעיד עליהם. (חידושי אגדות קידושין ע ב)
זיל בתר שתיקותא וכו', פירוש כי השותק ואינו מגלה פסול משפחות הוא מיוחס, וזה יש לך להבין, כי אין לך יחוס משפחה רק זרע יעקב שלא יצא ממנו פסול, ועשו הוליד ממזרים כאשר ידוע למבין, ומי שהוא שותק ואינו פוסל משפחות הוא דבק במדריגה פנימית, והוא עצם היחוס שדבק בפנימיות, והמגלה פסולים פוסל, כי המוציא אל הגלוי הוא פסול, והוא נמצא מן גלוי ערוה... (שם עא א)
לעולם ידבק אדם בבת טובים וכו', פירוש כי לפי הסברא משה שהיה צדיק לא היה ראוי שיצא ממנו זרע כמו זה, אלא שנשא בת יתרו, ולכך יצא ממנו זרע כמו זה, ואף על גב דזה שהיה כומר לעבודה זרה היה רחוק מיתרו, לא היה הקושיא רק שלא היה ראוי שיצא זרע כמו זה ממשה רבינו, ולכך אמרו אף כי אם היה שזרע משה זרע קדוש, נתערב זרעו בזרע יתרו שהיה עובד עבודה זרה... (שם בבא בתרא קט ב)
אל תחד כבודי - בדרך כלל מייחס רק עד השבט כשרוצה לומר מי האיש, ובמקום שרוצה להודיע מעלתו ויחוסו מייחסו עד יעקב ראש היחס, וכן היה צריך לומר בקרח שכתב חשיבותם קריאי מועד וגו', והיה יעקב מתפלל שלא יירש מגדולתו וחשיבותו, כי אז היה חולק עוד יותר... (גור אריה בראשית מט ו)
ואמר אחות אהרן דרך כבוד לו, שהוא אחיה הגדול ואחותו הנביאה מתייחסת אליו, שגם הוא נביא וקדוש ה'... (שם שמות טו כ)
פנחס - שהיו שבטים מבזין וכו', כתב לשון שבטים, שאמרו שאינו מיוחס, ומיחסו אחר אהרן, לומר שכל יחוסו אחר אהרן, שיחוס אהרן גדול כל כך שבטל אצלו יחוס יתרו, ואין בו שמץ פסול מיתרו. (שם במדבר כה יא)
...ומה שכתב הרמב"ם שהשתיקה יורה על היחוס, כאומרם מיחסותא דבבל שתיקותא... כי הלשון נחשב כמו פרי האדם, שכן יקרא הלשון ניב שפתים מלשון תנובת שדי, וכן פירש הרבי אברהם בן עזרא על ואהרן אחיך יהיה נביאך, ויש לך לדעת, כי האדם כמו עץ השדה, והדבור הוא פרי שלו, וכמו שאין פרי רע יוצא מן שורש טוב, ואין פרי טוב יוצא משורש רע, כך הדבור באדם כאשר מריב עם חבירו ופוגם אותו, מורה זה על השורש שהפגם בא ממנו הוא רע, ולכך במומו פוסל... (נתיב השתיקה פרק ה)
אם אדוניו - ...יש הזוכה לנשמה טהורה בסוד הזיווג בשעת היצירה מצד אביו הצדיק, וילדה על ידי מעשים טובים בנים, מצוות הנעשות בהתעצמות גדולה... (שמות כא ד, וראה שם עוד)
אשה זונה - בזה השבט כולו נושא את רעיון הבית הטהור והצנוע בתוככי העם, חוקי יחוס אלו המוטלים לכתחלה רק על הכהנים השתרשו בכל העם, וכבחז"ל: כל שאין בו מדות אלו אין ראוי להדבק בו. (ויקרא כא ז)
השלוח מן המחנה... עונש הזב בא על טהרה מינית, טהרה זו היא תנאי בישראל לכל מעלה רוחנית, משוררי אמני ונביאי ישראל אינם נותנים את רוחם לרוחניות ואת גופם להוללות כבעמים, ולא יראה כך ערות דבר ושב מאחריך - מלמד שהעריות מסלקות את השכינה, כל מעלה וקדושה תלויים ביחוס הטהור. (ויקרא ה א)
וידבר וגו' אותם - לא המנין היה העיקר, כי אם היחוס, ההרגשה העצמית של כל אחד, וערכו יחד עם ערך משפחתו לתרום למען פתרון בעיות הכלל... (שם כו ג)
ויבז עשו - וכמוהו נהגו אומות העולם לבוז ליחס ההולדה, והכל תלוי אצלם בכשרונות האדם עצמו. (בראשית כה לד)
היו שבטים מבזים אותו וכו' ויחסו אחר אהרן, כי אהרן היה המיוחס ביותר מכל ישראל, לכן ניתנה לו הכהונה, שהוא ואלישבע מיוחסים, ופנחס לא נמשח, שבא מבנות פוטיאל, ועתה נתקרב מצד מעשיו. (במדבר פנחס תרנ"ח)
ולפי האמור יובן חילוק התנופות, שכל משפחה ומשפחה שהיתה בה מדה מיוחדת היתה צריכה תנופה מיוחדת, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שקליפת התורה היא גיאות... וקליפת היחוס היא העדר הסבלנות... (במדבר בהעלותך תרע"ו)
ולכך התחיל בפסוק ואלה שמות לספר יחוסם, שזה ענין גלות מצרים לברר ענין יחוס ישראל שהוא אמת, שאין להם להתערב בגוים כי הם מיוחסים. ולכך התחלת מסכת פסחים אור לי"ד, ללמד שלא ידבר לשון מגונה כדאיתא בגמרא שם, והיינו כי שלימות הלשון מורה על שלימות היחוס, כמו שאיתא שם בכהן שאמר כזנב הלטאה, ומצאו שמץ פסול... ובקדושין מיחסותא דבבל שתיקותא... (חלק א אור זרוע לצדיק עמוד כה)
ואמר אחר כך מיום שנגנז ספר יוחסין תשש וכו', תשישת הכח הוא על ידי הרחקת המיוחסים, (כמו שאיתא משפחה אחת היתה ורחקה בן ציון בזרוע וכו') שנתדלדלו זרועות התורה, כמו שאיתא בקדושין כי באסטרטיא של מלך היו בודקין ביחוס, שזכותן וזכות אבותן מסייעתן, וכך הוא במלחמתא של תורה.
ועיין שילהי סוטה, משמת ר' עקיבא בטלו זרועות התורה, כי אף על פי שהיה ר' עקיבא בן גרים זכה ליחוס, והוא על ידי כתר תורה שמונח לכל... (שם שם עמוד כז)
אפילו אדם גדול ביותר אם יש בו פגם במשפחתו אין להתדבק בו, כי אם הוא מפני גדלו אין זה מזיק לו יזיק לזרעו, וכמ"ש ביבמות מ"ה, אפילו ניהוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה ברתא... (חלק ב צדקת הצדיק עז עמוד כא)
וזהו עיקר מעלת ישראל שיש להם יחוס, וכמשז"ל הביאו לי ספר יוחסין כדרך שבני מביאים... ועל כן אמר גד גדוד יגודנו, כי היוצאים לגדוד במלחמת בית דוד גם כן היו מיוחסים, כמ"ש בקדושין, וזהו בא גד גדא דביתא, כי עיקר המזל טוב הוא היחוס, וכמ"ש בע"מ דנפשות האבות הם נעשים מזל לבנים, והיינו כי המזל הוא האין שממנו נמשך היש, והוא כח הנעלם שבאב שממנו נמשכו הבנים. ועל כן כשנולד לו בן או כשנושא אשה כדי לקיום המין והיחוס אומרים מזל טוב, דבזה נבנה המזל ומברכים שיהיה לטוב. ובית היינו יחס המשפחה, כמו בית אהרן, בית דוד ובית ישראל, וזהו גדא דביתא. ותחלה הוא גדא דביתא תיקון עצמו ומשפחתו, ואחר כך גדא דעלמא תיקון כל העולם כולו הנתלים בו... (חלק ד מחשבות חרוץ עמוד ס)