הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר. תספור ירחים תמצאנה וידעת עת לדתנה. תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה. יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו. (איוב לט א)
הרים הגבוהים ליעלים, אמר רבי יודן בהרים הגבוהים יעלים אין כתיב כאן, אלא הרים הגבוהים ליעלים, הרים למה נבראו, בשביל יעלים, יעלה זו תשה היא, והיא מתיראה מן החיה, ובשעה שהיא מבקשת לשתות הקב"ה מכניס בה רוח תזזית ומקשקשת בקרניה, והחיה שומעת קולה ובורחת. אילה זו אבריה צפופים והיא מתקשה לילד, מה הקב"ה עושה, ממציא לה נחש ונושכה, ואבריה מתרפין, וכשהיא יולדת מה הקב"ה עושה, ממציא לה עשב והיא אוכלת ומתרפאה... (תהלים מזמור קד, תתסב)
יעלי סלע - שונאות ילדיהם ועולות לסלע ללדת שיפול, והקב"ה מזמן נשר לקבלו. תפלחנה - מתבקע רחם שלהם ומוציא הולדות, יחלמו - יחזקו, ולא שבו - משגדלו קצת אינם צריכים לאביהם ולאמם. (איוב לט א וג)
היעלים - הוא אקו שבתורה, ואמרו שהוא תיש הבר. (שמואל א כד ג)
יעלי סלע כרז"ל, ואם אינו כן רוצה לומר שולדן נולד בקושי רב ובסכנה, ולכן ממציא הולדות חזקים שלא ימותו, וכן באילות. (איוב לט א)