יעקב   ברכה

(ראה גם: יצחק-ברכה)

 

וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה, שכל את ידיו כי מנשה הבכור. ויברך את יוסף ויאמר, האלקים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק, האלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק, וידגו לרוב בקרב הארץ... ויברכם ביום ההוא לאמר, בך יברך ישראל לאמר ישימך אלקים כאפרים וכמנשה, וישם את אפרים לפני מנשה... (בראשית מח יד והלאה, וראה עוד: יעקב-ויוסף)

ויקרא יעקב אל בניו, ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים... ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז... (שם מט א, וראה שם עוד)

זהר:

בא וראה כמה ברכות נתברך יעקב, אחת של אביו על ידי מרמה, שהרויח כל הברכות, ואחת של השכינה, שברך אותו הקב"ה כשחזר מלבן, שכתוב ויברך אלקים את יעקב, ואחת שברך אותו המלאך הממונה על עשו, ואחת ברכה אחרת שברכו אביו כשהלך לפדן ארם, שכתוב וא-ל ש-די יברך אותך וגו'. בעת ההיא שראה יעקב את עצמו בכל אלו הברכות, אמר, באיזו מהן אשתמש עתה, אמר בברכה החלשה שבהן, ומי היא, זו היא האחרונה שברכו אביו, אף על פי שגם היא ברכה חזקה, אמר אינה חזקה בשליטת העולם הזה כראשונות.

אמר יעקב, אקח עתה ברכה זו ואשתמש בה, ואדחה כל האחרות לזמן שיהיה נצרך לי ולבני אחרי, מתי, בזמן שיתקבצו כל האומות להאביד בני מן העולם, שכתוב כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם וגו', הרי כאן שלשה פסוקים כנגד ג' ברכות שנשארו לו...

כשאותו העת יגיע, יתעוררו אלו הברכות מכל הצדדים על ישראל, ויתקיים העולם על קיומו כראוי להיות, ומאותו יום ואילך יקום מלכות הזו על כל שאר הממלכות האחרות... רבי חייא אמר, מכאן (ששאר הברכות של יעקב נשארו לישראל לעתיד לבא), שכתוב שאר ישוב שאר יעקב, אלו הן ברכות אחרות שנשתארו, וכתוב והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים, היינו בכל הגוים, ולא רק בעשו לבדו... (תולדות קצט)

חקר יעקב את בניו כולם, ואמר להם צרות רבות ורעות גדולות אני רואה שעתיד לבא לבניכם, וצריכים למצא רחמים עליונים. ואם אתם רוצים לצאת מכל הצרות, השבעו לי וניתן בינינו (לעד) את רבון העולמים, שתעשו אמת ודין ותהיו כאבותיכם, תצוו זה בכל דור ודור, ואם אתם רוצים לעשות כן תצאו מכל הצרות שיבואו עליכם... (ויחי כו, ועיין שם עוד)

ויברך את יוסף וגו', במקרא זה יש להסתכל בו, שכתוב, ויברך את יוסף, ולא מצאנו כאן ברכה שיברך את יוסף, אלא לבניו, ואם לבניו, היה לו לומר ויברכם, אמר רבי יוסי "את" הוא בדיוק, שהוא ברכת בניו, (כי בניו מנשה ואפרים הם בחינת מלכות הנקראת) את, וכשמתברכים בניו הוא מתברך תחילה, על כן כתוב גם כן יוסף, כי בניו של אדם ברכתו הוא. אמר רבי אלעזר ויברך את יוסף, את הוא בדיוק, שבירך לאות ברית דהיינו לסוד הברית ששמר יוסף, שהוא המלכות, ובשביל זה נקרא הצדיק את, משום שיודע סוד הברית...

האלקים הרועה אותי, מהו הטעם שאומר פעם שנית אלקים, הוא סוד עליון, שבירך כאן לאותו מקום, בסוד אלקים חיים, מקור החיים שממנו נמשכים הברכות...

משום זה בכל מקום שצריכים לברך ברכות צריך הקב"ה שהוא המלכות להתברך מתחילה, ואם הקב"ה אינו מתברך תחילה, הברכות אינם מתקיימים, ואם תאמר הרי יעקב שברכו אביו ולא בירך את הקב"ה מתחילה, בא וראה, שבשעה שבירך יצחק ליעקב לא ברכו עד שבירך את הקב"ה מתחילה, שכתוב ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', כאן נמצא הברכה להקב"ה ואחר כך כתוב ויתן לך האלקים...  

ובא וראה, כשרצה יעקב לברך את בני יוסף, ראה ברוח הקדש שעתיד לצאת מאפרים ירבעם בן נבט, פתח ואמר מי אלה... כשרצה אחר כך לברך אותם בירך את השכינה תחילה, ואחר כך בירך את בניו, כיון שבירך את הקב"ה תחילה, אחר כך ממקום זה שבירך בתחילה בירך אותם, זהו שכתוב המלאך הגואל וגו'. (שם שעא, ועיין שם עוד)

ויברכם ביום ההוא, מהו ביום ההוא, ועוד בכל מקום כתוב לאמר חסר וא"ו, וכאן לאמור עם וא"ו, מהו השינוי. אלא הוא סוד, ביום ההוא הוא סוד המדרגה שנתמנתה על הברכות של מעלה (שהיא בינה)... מאותו מקום העליון הנקרא הוא, (שהוא בינה), וזה יום ההוא... ומשום זה כאשר רצה יעקב לברך את בני יוסף ברך אותם ביחוד של מעלה ומטה כולם כאחד, בשביל שיתקיים ברכתם, ואחר כך כלל כולם יחד, ואמר בך יברך ישראל, מהו בך, אלא ודאי כך הוא סוד היחוד, בתחילה ברך ממטה למעלה, (ויברכם ביום ההוא), ואחר כך ירד לאמצע (לז"א) ולמטה (לנוקבא), לאמור עם ו' הוא באמצע, ואחר כך ירד למטה ואמר בך... 

בא וראה, הברכה שברך את בני יוסף למה הקדים ברכתם מטרם שברך את בניו עצמו, אלא מכאן נשמע שאהבת בני בנים חביב על האדם יותר מבניו... (שם תפח, ועיין שם עוד)

באותה שעה שיעקב קרא אותם נסתלקה ממנו השכינה, וכבר ביארוה, בא וראה, בשעה שיעקב היה קורא לבניו נזדמנו שם אברהם ויצחק והשכינה עליהם, והשכינה היתה שמחה ביעקב, להתחבר עם האבות להתקשר עם נפשם יחד להיות מרכבה. (שם תקיז, ועיין שם עוד)

רבי יהודה ורבי יוסי היו יושבים יום אחד בפתחה של לוד, אמר רבי יוסי לרבי יהודה, זה שאנו רואים שיעקב ברך את בניו אנו רואים ממה שכתוב, ויברך אותם, אבל איפה הן הברכות שלהם. אמר לו הכל הן ברכות שברך אותם, כגון יהודה אתה יודוך אחיך, דן ידין עמו, וכן כולם. אבל מה שרצה לגלות לא גילה, כי רצה לגלות להם את הקץ... כדי להשמר ולהטהר מערלה, ומה שגילה להם נודע ונגלה עד שבאו לארץ הקדושה, אבל דברים אחרים לא גילה באתגליא, והם סתומים בפרשה זו של יעקב ובאלו הברכות. 

ראובן בכורי אתה וגו', מה ראה יעקב להתחיל הברכות בראובן, יתחיל ביהודה הוא הראשון לכל המחנות והוא מלך, הלא ראינו שלא ברך את ראובן... אבל ודאי ברך ועלה הברכה למקומו... כך יעקב אמר, ראובן בכורי אתה, אהוב לבי ומעי אתה, אבל הברכות שלך יהיו בידי המלך הקדוש, עד שיראה אותך (ראוי להן), משום שהלכת אחר כעסך... (שם תקכז, ועיין שם עוד)

בא וראה, יעקב היה לו ארבעה נשים והוליד בנים מכולן, ונשלם על ידי נשיו. כשבקש להסתלק השכינה עמדה עליו, רצה לברך את אלו (שמעון ולוי), ולא יכול, שפחד מפני השכינה, אמר איך אעשה, כי שניהם באים מצד דין הקשה, (וברכתו תפגום בשכינה), ולהתקיף את השכינה איני יכול, כי ארבע נשים היו לי... אלא אמסור אותם לאדון הבית (משה), שהבית ברצונו נמצא, ומה שירצה יעשה... בא וראה מה שכתוב, וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים... (שם תקנז, ועיין שם עוד)

עוד שאל ואמר, כל בניו של יעקב י"ב שבטים, ונסתדרו למטה כעין מעלה, ולמה הקדים תמיד בברכות את זבולון לפני יששכר, והרי יששכר עסק בתורה, והתורה מקדימים בכל מקום, ומשה הקדים אותו, אלא זבולון זכה משום שהוציא לחם מפיו ונתן לפיו של יששכר, ומשום זה הקדים אותו בברכות... (שם תרעד, ועיין שם עוד)

מיד אמר לו לא יעקב יקרא עוד שמך, מה אמר לו, אלא כך אמר לו, לא במרמה ולא בעקבה השגת אלו הברכות, כי אם ישראל (שהוא ז"א), שממנו יוצאות הברכות, ודאי מודה עליך (שהברכות שלך), משום שאתה אחוז בו, ועל כן אני וכל שאר מחנות המלאכים מודים עליהן שהברכות הן שלך. (תזריע נז)

בא וראה, בשעה ההיא שרצה יעקב שיתברכו בניו בשם האמונה, מה כתיב, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת וגו', הם י"ג, כי נשתתפה עמהם השכינה הנקראת זאת, ונתקיימו הברכות, והיינו שכתוב איש אשר כברכתו ברך אותם, מהו כברכתו, היינו כדמיון של מעלה (י"ג מדות הרחמים), והיינו כברכתו של כל מדה ומדה... (אחרי קז, ועיין שם עוד)

ספרי:

ראה יעקב-ובניו.

מדרש רבה:

...אלא יעקב אבינו בקש רחמים על הדבר, ויפול רוכבו אחור, יחזרו דברים לאחוריהם, לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסבור בו (בשמשון) שהוא מלך המשיח, כיון שראה אותו שמת, אמר אף זה מת, לישועתך קיויתי ה'. (בראשית צח יט)

כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו', כבר כתיב ויברך אותם, ומה תלמוד לומר איש אשר כברכתו בירך אותם, אלא לפי שברכן יהודה באריה דן בנחש וגו', חזר וכללן כולן כאחת ועשאן אריות ועשאן נחשים.

לישנא אחרינא, ויקרא יעקב אל בניו, למה קרא להם, לגלות להם את הקץ, כתיב (איוב י"ב) מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח... ואף יעקב בקש לגלות לבניו את הקץ והעלים הקב"ה ממנו, והתחיל אומר ראובן בכורי אתה וגו'... (שם צט ד וה)

דבר אחר דברי חכמים כדרבנות... כך כשהצדיקים גוזרים, הקב"ה מקיים דבריהם, תדע לך מיעקב, בשעה שבירך מנשה ואפרים עשה את הקטן קודם לגדול, שנאמר (בראשית מ"ח) וישם את אפרים לפני מנשה, וקיים הקב"ה גזירתו... (במדבר יד טו)

בכרמי עין גדי, זה אבינו יעקב שנכנס בכרום פניו מתפחד בהכלמו אצל אביו, ולבש בגדי גדי עזים, ונטל הברכות שהן עין עולם... (שיר השירים א נט)

מדרש תנחומא:

ויקרא יעקב... יעקב בקש לגלות לבניו את הקץ... למה הדבר דומה, לעבד שהאמינו המלך כל מה שבידו, בא העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין, ולומר להם היכן דיתיקי שלהן והאוני שלהן, ידע המלך הדבר, עמד לו למעלה הימנו, ראהו אותו המלך והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להם, התחיל מדבר העבד לבני, בבקשה מכם אתם עבדיו של מלך, היו מכבדין אותו כמו שהייתי מכבד כל ימי... כך ויקרא יעקב אל בניו, התחיל אומר להם בבקשה מכם הוו מכבדים להקב"ה כשם שכבדוהו אני ואבותי, שנאמר האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, אמרו לו יודעין אנו מה בלבך, ענו כולם שמע ישראל וכו'...

דבר אחר אקרא לאלקים עליון, מדבר ביעקב, בשעה שנכנסו בניו לברכן, התחיל מחלק להם פרופקאות, ומנין שהסכים הקב"ה עמו, את מוצא כל ברכה וברכה שברך יעקב את השבט כך ברכן משה, שהסכים הקב"ה עמו על כל ברכה וברכה, אימתי, בשעה שהיה מסתלק מן העולם... (ויחי ח)

יצחק כשברך את יעקב במה חתם ברכתו בסוף, בקריאה, שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, ויעקב במה שפסק אביו משם התחיל, שנאמר ויקרא יעקב אל בניו... (שם טז)

...בא יעקב וקבל חמשה ברכות, שנים מאביו, ואחד של אברהם, ואחד של מלאך ואחד של הקב"ה. מאביו שנאמר (בראשית כ"ז) ויחרד יצחק חרדה, אמר רבי אלעזר בן פדת שראה גיהנם פתוח לפניו, בקש לומר ארור יהיה, חזר והוסיף ברכה, ואמר גם ברוך יהיה, הרי אחת, שניה ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, ברכתו של הקב"ה, שנאמר (שם ל"ה) וירא אלקים אל יעקב ויברך אותו, ברכת אברהם (שם כ"ח) ויתן לך את ברכת אברהם, ושל מלאך, ויברך אותו שם (שם ל"ב), בא יעקב לברך את השבטים, ברכן חמש ברכות שהיו בידו והוסיף להם ברכה אחת, שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו'... (ברכה א)

פסיקתא:

...מיד ויתחזק ישראל וישב על המטה (בראשית מ"ח)... כדי שיראו השבטים היאך אביו ראה ליוסף אפילו בשעת חליו ועמד מלפניו, ויהיו חולקים לו כבוד. דבר אחר רבי אחא אמר שלא יברך אותם מסב, ויאמרו מתנות שכיב מרע היו ברכותיו, ולא היה יודע מה עשה, לכך נתחזק ועמד וישב. דבר אחר ויתחזק, אמר רבי פנחס בן חמא בשם רבי אחא, חיזק עצמו בתפלה, אמר כשאבא לברכם תשרה עלי רוח הקדש שאברך אותם כראוי... (פרק ג, וראה עוד אפרים ומנשה)

מדרשים:

...מה ראה יעקב לומר מי אלה, והרי כבר היה מכירן, שנאמר ועתה שני בניך וגו', אלא צפה יעקב אבינו שירבעם עומד מאפרים, שנאמר (מ"א י"א) וירבעם בן נבט אפרתי וגו', והוא עומד ועושה שני עגלים... לפיכך אמר (בראשית מ"ח) מי אלה, אמר לו יוסף בני הם וגו', מה עשה יוסף השליך עטרה מראשו והתיר זוני שלו לפניו, שנאמר (שם) ויוצא יוסף אותם וגו', אמר לו מה שעתידין לחטאות אתה אומר מי אלה, ומה שעתידין לומר (שמות ט"ו) זה א-לי ואנוהו אין אתה רואה, כיון ששמע כך אמר לו קחם נא אלי ואברכם... (אגדת בראשית פרק ה, וראה עוד אפרים)

מדרש הגדול:

ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו, דבר אחר מעם ברכיו, הראה לו מה הוא מהול אף בניו מהולין, וכיון שהוציאן הבין בינו לבין עצמו, ואמר שמא לא היתה עת רצון, המתין שעה אחת והחזירן, שנאמר ויקח יוסף את שניהם. דבר אחר ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו, כיון שהוציאן אמר להן, בני אל תסתכלו בגדולה זו שבידנו, שאינה אלא לפי שעה, אלא בקשו רחמים שתשרה שכינה על אבא ויברך אתכם, מיד שרתה רוח הקדש עליו וברכן. ועל ידי יוסף הורגלה ברכה לכל השבטים, וזכה שיתברך תחלה וסוף, שנאמר מא-ל אביך ויעזרך. אמר רבי יהושע בן לוי, מנין שעל ידי יוסף הורגלה ברכת השבטים, שנאמר ואנכי תרגלתי לאפרים (הושע י"א ג'), תרגלתי רוח הקדש ליעקב כדי שיברך לאפרים. (בראשית מח יב)

ילקוט ראובני:

איש אשר כברכתו, ולא אמר כברכת איש, לומר לך כאשר יתגלגל באיש אחר אז יהיה כברכתו, כי בתחילה ברך להם עצמם, וכמו שאמר וזאת אשר דבר להם אביהם, וחזר ואמר איש אשר כברכתו. עוד אפשר לומר, כי מתחילה ברך לשבטים עצמם בסוד נשמתם, ואחר כך ברך לגופם, שגם הם יהיו כברכתם במקום הקודש, ולפיכך אמר איש אשר כברכתו. (בראשית ויחי)

תרגום יונתן:

ויקרא - וקרא יעקב לבנוי, ואמר להום אדכו מסואבותא ויחוי לכון רזייא סתימיא קיציא גניזיא ומתן אגרהון דצדיקיא ופורענותהון דרשיעיא, וטלינתא דעדן מה היא... ומן דאתגלי איקר שכינתא דה' קיצא דעתיד מלכא משיחא למיתי איתכסו מיניה, ובכן אמר איתו ואיתני לכון מה דיארע יתכון בסוף יומיא... (שם מט א)

רש"י:

כי אם ברכתני - הודה לי על הברכות שברכני אבי, שעשו מערער עליהן. לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה, כי אם בשררה וגלוי פנים, וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן... ולא רצה יעקב, ועל כרחו הודה לו עליהן, וזהו ויברך אותו שם, שהיה מתחנן להמתין ולא רצה. (שם לב ז וכט)

ויברך אותו - ברכת אבלים. אני א-ל - שאני כדי לברך שהברכות שלי. פרה ורבה - שעדיין לא נולד בנימין, גוי - בנימין, וקהל גוים - מנשה ואפרים, שעתידין לצאת מיוסף, והם במנין שבטים... (שם לה ט ויא)

ברכות אביך גברו - הברכות שברכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שברך את הורי. עד תאות גבעות עולם - לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצוות העולם, שנאמר ופרצת ימה וגו'... זה שאמר (ישעיה נ"ח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך, ולא אמר נחלת אברהם. (שם מט כו)

ויברך אותם - והלא יש שלא ברכם אלא קנטרן, אלא כך פירושו... יכול שלא ברך לראובן ושמעון ולוי, תלמוד לומר ויברך אותם, כולם במשמע... (שם שם כח)

אבן עזרא:

אשר יקרא אתכם - נבואה לעתיד, ולא ברכות, ומה שאמר אחר כך ברך אותם לא הזכיר הברכות. (שם שם א)

רד"ק:

ויברך אותו - שיקרא ישראל, רוצה לומר שמשתתף עמו. (שם לה ט)

רבינו בחיי:

אנכי עשו - במקום עשו לבכורה, שבשביל הבכורה רצה לברך את עשו, והוא בא במקומו, ומדבר בשמו ככל שליח, ואחר כך אמר אני, רוצה לומר הראוי להתברך, וכל דבריו אמת. (שם כז יט)

מה אעשה בני - למדנו שיעקב נתברך בגוף ונפש, כי דגן ותירוש הם בפשטן ברכות הגוף, ורומזים לברכות הנפש. (שם שם לז)

בעל הטורים:

איש על דגלו - שיעקב רמז להם מי יהיה ראש דגל, שכל מי שדבר עמו לנוכח היה ראש דגל. (במדבר ב ב)

מהר"י יעב"ץ:

כל גוים סבבוני - במדרש פירשו נגד ג' פעמים שיעלה גוג על ארץ ישראל, ובזוהר (ח"א קמ"ו) כנגד ג' ברכות אשר הטמין יעקב אבינו ע"ה לעת צרה, כי ד' ברכות נתברך, ויתן לך, וא-ל ש-די יברך אותך וגו', ויברך אותו שם, וברכת הא-ל בפדן ארם, ונשתמש בחלושה שבכלם, ואם היתה חזקה וגדולה, והיא וא-ל ש-די יברך אותך וגו', ושמר השלשה לזמן ההוא... (תהלים קיח י)

דרשות הר"ן:

אבל לדעתי הפרשה הזאת רומזת לכל שבט מה שיקרנו, כמו שרמז לשבט דן ענין שמשון... וכן ביהודה ידבר דרך ההודעה וההבטחה... (דרוש ז, וראה שם בפירוט)

עקדה:

...ושני דברים אלו רצה יעקב לגלות לפני פטירתו, והנה מבואר שאין זמן ההצלחה הנפשית נעלם מכל מאמין, כי אם מהותה, והקץ השני קץ הצרות והשעבודים והגאולה מהותו ידועה אך לא זמנן, ואף על פי שהיה בלבו לגלותו, ראה שטוב וישר הסתר דבר... (בראשית מט א)

ספורנו:

הקבצו ושמעו - קבלו הדרך שהורה לכם, בה תהיו בני ישראל, כי תשתררו על אלקים ועם אנשים, ותקבלו הטוב העתיד. (שם מט ב)

אלשיך:

לפני ה' - כי יעקב אולי ימאס בברכות העולם הזה, לכן אמרה שאלו מתייחסות לפני ה'. לפני מותי - להורות על דחיפות הענין, ומוטב שיברכו בעולם הזה משלא יברכו כלל. (שם כז ז, וראה עוד יצחק-ברכת)

כלי יקר:

וזאת הברכה - פתח ממקום שפסק יעקב אבינו ע"ה, שממנו פסקה רוח הקדש, ועל כן הודיעם רק יעודי העולם הזה, וגמר בזאת, לשון צער, ומשה התחיל בעולם הזה וגמר ביעודי העולם הבא, אשריך ישראל וגו'. (דברים לג א)

אור החיים:

ויברך אותם - וגם הדבור הקשה ברכתם, על דרך חז"ל, עתידה עבודה שתחזור לבכורות, ומשקבע לראובן שם הבכורה עתיד לעמוד ולשרת. ולכן השתדל יעקב לקנות הבכורה... וברכת שמעון ולוי היא שקלל לתגבורת המקלל (אפם), וכן מה שחלקם. אשר כברכתו - כבחינת נשמתו, כי לנפשות בחינת המעלה, כגון כהונה מלכות תורה גבורה עושר והצלחה. ברך אותם - שברכת כל אחד תועיל לו ולכולם, כגון כשיגבר המלך. (בראשית מט כח)

הכתב והקבלה:

ותתן את המטעמים - רבקה עשתה כל הפעולות ואפילו הלבישה אותו, כי לא עשה מרצונו לרמות את אביו. אנכי עשו - דבר באופן שיכנס ספק בלב יצחק ויבדקהו, שאמר אנכי, פירוש ולא אחר במקום אני, ולא אמר בכורך עשו, ובנך... (שם כז יז ויט, וראה עוד יצחק-ברכת)

האספו - ...אמר להם שיאספו לשמע חדושי אחרית הימים יחד, ואחר כך הקבצו כל אחד בפני עצמו לשמע תוכחתו. (שם מט א)

מלבי"ם:

המלאך הגואל - שהנהגת יעקב היתה על פי הטבע לא בנסים גלויים, אם כן היתה על ידי מלאך ושליח מה', יברך את הנערים - בשתי הנהגות אלה יברך את הנערים, שנגד הנהגה הטבעית שהצליח בה יעקב, אמר ויקרא בהם שמי, ונגד הנהגה הנסית שבה הצליחו אבותיו, אומר ויקרא בהם שם אבותי. ורוצה לומר כי את אפרים ברך בימין, שהימין מורה תמיד על הנהגה הנסית, ואת מנשה בשמאל, שמורה על הנהגה הטבעית המיוחסת לשמאל... (בראשית מח טז)

העמק דבר:

באחרית הימים - רוצה לומר אחרית תקופה שעמד בה, שהוא עד ימי דוד, ומשה נבא על ימי חטאם עד סוף הבית, והנביאים על גלות ומשיח... ושמעו אל ישראל - השבטים ישמעו לו, ובכלל הדברים שלא יתנו לראובן שררה אחרי יציאת מצרים, ולא יתנהגו בטבע של שמעון ולוי, ועוד מדות ומוסרים. (שם מט א וב)

שפת אמת:

ויקרא יעקב, קריאה לשון התקרבות והתחברות ולשון מינוי, והענין שיעקב נתן לכל שבט המינוי שלו, והראהו מקומו והתחברותו ביעקב אביהם, וכל שבטי ישראל עין אדם הוא הצורה של יעקב אבינו ע"ה, שהוא מעין שופריה דאדם הראשון, והשבטים ענפים מתפשטים מאילן זה... (ויחי תרמ"ה)

ויברך את יוסף... כי פרנסה הם כל צרכי האדם שבי"ב ברכות אמצעיות בשמונה עשרה, וצריך לברר שכל אותם ההנהגות נמשכות מלמעלה מהטבע ושם הם רוחניות, וזה היה עיקר הברכה ליוסף, שתהיה התקשרות כל הפרנסה בשורש העליון בסמיכות גאולה לפרנסה, דאיתא חיי בני ומזוני במזלא תליא מלתא, ומזלא אינו הטבע, כי אם שורש העליון... (שם תרמ"ט)

...והנה יעקב אבינו ומשה רבינו שניהם ברכו השבטים, שיעקב הכין הכלים שיחזיקו ברכת התורה, ומשה רבינו מילא אותם... (סוכות, תרס"ה)

שם משמואל:

ובזה פירשנו הענין שיעקב שביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, ובזוהר הקדוש כביכול יהב עציבו ביה ואסתלק, ופירשנו דיעקב כשבא להסתכל בעין הנבואה עד אחרית הימים ראה בהכרח כל המאורעות שבינתיים, ובאשר היה רחמן שבאבות לא היה יכול לסבול לראות בצערן של ישראל ובצרותיהם העצומות בינתים, ונתעצב, ומחמת זה עצמו נסתלקה הימנו שכינה, שהרי אין השכינה שורה מתוך עצבות. (בראשית ויגש תרע"ח)

...ונראה לפרש, דהנה בתרגום יונתן, מן דאתגלי איקר שכינתא דה' קיצא דעתיד מלכא משיחא למיתי איתכסי מיניה. ונראה דהענין שהביט במראה הנבואה עד הקץ, אך מחמת שהשיג התגלות אלקות היה מראה זה של ביאת המשיח נקל ונמוך ממנו להתסכל בו, והסיח דעתו ממנו להסתכל בשכינה, כי המתיקות והעריבות של מראה שכינה לקחו ממנו כל חושיו... (שם ויחי תרע"ד)

פרי צדיק:

...גם מה שאמר בך יברך ישראל דייקא בך, ולמה יברכו כל ישראל את עצמם ביוסף דוקא, והלא מצינו בברכת יהודה שמעולה מברכת יוסף, שהרי עשאו מלך גם עליו... אכן יש לומר שמרמז בזה שברך את יוסף שהוא דייקא יהיה מקור הברכות ושורש השפעת הברכות כיום השבת, שהמשכת השפע ברכה מהשורש, דע"ק הוא בג' מדריגות... כי יוסף הוא צינור דהמשכת הברכות ממקור העליון, וזה שברכו ביום ההוא, שמרמז על עתי"ק... (ויחי יא)

...אך יעקב אבינו שהיה כמו אדם הראשון קודם הקלקול, שלא ידע כלל הרגש הנאת עצמו, ולא התחיל לשמע כלל ליצר הרע, רק השליט בתחלה מלאך טוב שהוא היצר הטוב על היצר הרע, אמר המלאך הגואל אותי מכל רע, מלאך בעלמא דקאי על היצר טוב, ומכל מקום אמר הוא יברך את הנערים, דמלאך היינו שלוחו של הקב"ה... ומצינו שהמלאכים אומרים בשמו של השי"ת כמו בעקדה, ועל כן יתכן לומר על המלאך הוא יברך. ועל הפרנסה ומזונות שיהיה בקדושה אמר יעקב אבינו ע"ה האלקים הרועה אותי וגו', שלזה נצרך שהשי"ת יתן המזונות שיהיו בקדושה, ועל ידי כן יסתעף המלאך הגואל שיוכל להגביר המלאך הטוב היצר הטוב על היצר הרע. ויעקב אבינו ע"ה שהקדים אפרים למנשה, שהמכוון שהעיקר אצלו הקדושה ששולח השי"ת מצדו באתערותא דלעילא שעל זה מורה בחינת אפרים... (שם טו)