יצב

(ראה גם: התיצב)

מלבי"ם:

ההבדל בין פעל יצב ובין עמד הוא, מה שיציבה מציינת ההתחזקות לעמוד על, אצל, נוכח, נגד איזה עצם במקום שצריך להתאמץ על העמידה ההיא לפעול או להתפעל ואיזה תכלית, ועיקרו מורה על הקביעות והתחזקות ההעמדה במקום שצריך התאמצות והתחזקות כמו לפני גדולים ובמקום קדוש, או לפני אויב ובעל דין וכדומה... ובכלל ההצבה היא יותר מעמידה, שהעמידה היא רק בהפך הישיבה או התנועה בלי שום התחזקות להשאר ולעמוד על עמדו, ולכן הוא גם דרך הלשון על עבדי המלך המזומנים, ועליהם לשמור את המלך, יאמר עליהם הנצבים עליו, ועל העבדים המזומנים רק לשרתו יאמר העומדים לפניו, שהוא קל מן ההצבה. ופעל נצב יבא מזה גם על הממונה על דבר להשגיח, כמו לנערו הנצב על הקוצרים.

יש הבדל בפעל יצב בין יתיצב לפניך בלמ"ד, ובין יתיצב בפניך בבי"ת, הראשון גדרו שיתיצב הקטן לפני הגדול דרך השתוות, כמו לפני מלכים יתיצב, ויתיצב בפניך הוא התקוממות להלחם נגדו, כמו לא יתיצב איש בפניך. ויש עוד הבדל בין לא יתיצב איש בפניהם ובין לא עמד איש בפניהם, לא יתיצב מורה שלא התגר בו מלחמה כלל, אבל לא עמד, מורה שהמתיצב להלחם לא יעמוד בעמדו, כי כרעו ונפלו במלחמה נגד לוחמיהם. (הכרמל)