ולו יקהת - ובדיליה יתימסון (ישתעבדון) עממיא. (בראשית מט י)
יקהת - ישתמעון. (שם)
יקהת - אסיפת עמים, שהיו"ד עיקר היא ביסוד, ודומה לו ותבוז ליקהת אם (משלי ל'), לקבוץ הקמטים שבפניה מפני זקנתה, ויכול היה לומר קהיית עמים. (שם)
יקהת - רש"י, ואינו נראה לפרש ביקהת אם אסיפת אם, ולשון מקהו קהיאתא אינו אלא לשון פירכות וקושיות שהיו מקשים ומפרכים בה קושיות הרבה, כי המתקשה בדבר יקרא קוהה בלשון חכמים... ובעלי הדקדוק אמרו ביקהת ששרשו יקה, ופירשו בו לשון משמעות וקבול המצוה, יקהת עמים שישמעו אליו ויעשו כל אשר יצוה עליהם... והנכון בעיני שהוא מלשון האוכל הבוסר תקהינה שניו, ושרשו קהה, והיוד בו כיו"ד יצהר, וענין כלם החולשה והשבירה... (שם)
יקהת - משמעת ועבודה, אומר כי העמים יהיו נשמעים אליו ועובדים אותו... (שם)