(ראה גם: אימה, בהלה, מורא, עבודת ה'-יראה, פחד)
ויכר יוסף את אחיו וגו', רבי אלעזר פתח ואמר, למה אירא בימי רע עוון עקבי יסבני, בא וראה, שלשה הם שמפחדים ואינם יודעים ממה הם מפחדים, כמו שאמרו רז"ל, אבל נוסף על אלו ג' יש מפחד ואינו יודע ממה מפחד, שהוא בשביל חטאים שחטא, ואינו יודע שהם חטאים, ולא השגיח בהם, והוא מתיירא מימי רע... זהו יצר הרע, ויש לו ימים ידועים שניתן לו רשות בעולם להשטות לכל אלו המטמאים דרכם... ומשום זה כל מי שחוטא באלו החטאים שאדם דש ברגליו אינו יודע בהם שחטא, והוא מפחד תמיד. דוד המלך היה נשמר תמיד מאלו העבירות, וכשיצא למלחמה היה מחפש בהם (לעשות תשובה), ועל כן לא היה מתיירא לערוך עמהם מלחמה. (מקץ קיד והלאה)
אמר רבי יהודה לרבי חזקיה, רואה אני שרבי יוסי הוא מפחד, אם תאמר בשביל שהוא חוטא, שכל מי שמפחד הוא חוטא, שכתוב פחדו בציון חטאים, הלא הוא אינו חוטא, אמר רבי יוסי משום שהנזק מצוי... (ויחי תל)
תנו רבנן, מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי, ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה'... ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה חטאה את, דכתיב פחדו בציון חטאים, אמר ליה והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד, אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב. יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא, אתנח, אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה, דכתיב כי פחד פחדתי ויאתני ואשר יגורתי יבא לי... (ברכות ס א)
...אלמא כיון דבעיתי לא אתי לנסיכו, הכא נמי, כיון דבעיתי לא אתי להרהורי, איבעית אימא ביעתותיה דליליה ודאיגרא, ואיבעית אימא ביעתותיה דרביה, ואיבעית אימא ביעתותיה דשכינה, ואיבעית אימא ביעתותיה דמריה עליה... (נדה יג א)
אל תירא אותו, זה שאמר הכתוב אשרי אדם מפחד תמיד (משלי כ"ח), וכן היא מדת הצדיקים, אף על פי שהקב"ה מבטיחן אין פורקים מיראה, וכן ביעקב ויירא יעקב, אמר שמא נתלכלכתי אצל לבן בכלום, וכתיב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך... (במדבר יט יט)
לא תגורו מפני איש, גבי רש ועושר לא שיך לשון יראה, שאינו ירא מפניהם, אלא כלומר לא תכניס דבריך כדי לחלוק לו כבוד. (דברים)
אף על פי שהקב"ה מבטיח הצדיקים אין פורקן אלא ביראה, וכן ביעקב ויירא יעקב, למה נתיירא, אמר שמא נתלכלכתי אצל לבן בחטא... (שם תצא)
...ובכלל מדותיך שתי מדות, והם המורא והתקוה, ומקום המורא שתהיה בענין שמביא אל הענין שיצערך (שיפחד מדבר המביא צער לו) ולא תהיה אחריתו טובה, ואין בך כח ויכלת לדחותו מעליך... (שער ג פרק י)
כי יראו - ...ודע שהמלה אינה מהפעלים העומדים ולא מהיוצאים, ואחזו דרך קצרה לומר ירא את ה', על כן המלה איננה בבנין נפעל. והמשכיל יבין. (שמות א כא)
ואמר כי לא תיראי, כדי שלא תיראי, ונתן טעם לדבר, כי כל הירא אינו אלא בשביל החטא, כי כל מי שלא חטא מעולם ראוי שיהיה בטוח לא יירא, ומצינו באדם הראשון שלא היה ירא כלל קודם החטא, אבל כשחטא הוצרך להיותו ירא, ולכך הזכיר מיד ואירא כי עירום אנכי... (כד הקמח גזלה)
אף על פי שדרך התורה שלא ליראה מבשר ודם, הלא אנו מוזהרים ליראה מן המלך ומהצבור, ומתלמידי חכמים. והטעם בזה, לפי שהמלך קיום הארץ, ואמרו רבותינו, אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. והיראה מן המלך בכלל יראת השם היא, כי הוא יתברך צוה בכך, ומצינו שהוקשה יראת המלך ליראת המקום... מן הצבור, שדרשו רז"ל לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים נושאים כפם פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש... מתלמידי חכמים, הוא שהוכיחו רז"ל מן הכתוב הזה, ודרשו את ה' אלקיך תירא, לרבות תלמידי חכמים, לפי שיראת תלמידי חכמים היא היא יראת שמים ממש, כי מי שהוא זהיר ביראת החכמים הלא הוא ירא את השי"ת באמת, שלא הביאו לידי מדה זו ליראה מן החכמים אלא שלימות מדת היראה שיש לו מהקב"ה... (שם יראה)
...ולכך אמר אחר שהקב"ה מעוז החיים שיש בי, ממי אפחד שיפריד קשור שניהם, הכוונה לדוד, כי מי שהוא עם השי"ת לא יפחד מזרוע בשר, כי כיוון שהקב"ה עמו להושיעו, מה לו ליראת בשר ודם, ואין ראוי לצדיק להתיירא כי אם מהקב"ה לבדו, וזהו עיקר מדת היראה, שכל זמן שאדם ירא מזרע בשר ודם אין יראתו מהקב"ה בשלמותה, שהרי הוא משתף ומחלק אותה עם אחר... וכן התורה הרחיקה יראת בשר ודם, ותזהיר תמיד שלא יירא מן האומות, כאמרו כי תצא למלחמה וגו' לא תירא מהם, וכתיב כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני וגו' לא תירא מהם... (שם רשות ב)
כי תאמר - עכשיו מסיר הספיקות שיפלו בברכות, ואי אפשר לצוות סתם שלא יירא, כי היראה אינה פועל בחירי, כי אם מהשערת חולשתו וגבורת אויביו, אבל תשותף עמה הזכירה, על כן יזהירו שיזכור מי עוזרו, ואז לא יפחד. (דברים ז יז)
לא תירא - נתן טעם שלא לירא משנאת הלוחמים וגבורתם או מריבויים, כי ה' נלחם להם, כי היראה מיעוט הבטחון והאמונה בו, ועל ידה לא יתנהגו בתבונה. (שם כ א)
ליראה - המפרשים ישתדלו לבאר אם היא יראת העונש או הרוממות, ויש מחלקים בין יראה מ, וירא את, שהראשונה מעונש והשניה מרוממות, אך מצאנו שיעקב אמר ירא אנכי אותו על עשו, ועוד... (דברים י יב, וראה עוד: עבודת ה'-יראה)
תיראו - אם הכוונה שמתיירא מהעצם עצמו בא אחריו את, ואם מתיירא מסבת העצם, ורוצה לומר מפני שרואהו או ידעהו וירע בעיניו או יענישנו, בא אחריו מ, למשל: "כי ירא העם את השבועה", או "יראתם מפני האש", וכן שירא מפני שה' משקיף עליו ורואהו, ואם ירא מרוממותו אומר ירא את ה', ויראה זו שייכת אצל בשר ודם רק מפני שה' חלק לו מיראתו, כגון מלך, תלמיד חכם, אב ואם. וביארנו שעניני הכבוד במעשה, והיראה במניעת מעשה. (ויקרא יט ג)
פעל ירא ושם יראה נגזר משרש ראה, ומציין פעולת כח הדמיון הרואה את הנולד ומצייר לנגד עיניו רע קרוב לו מעצם ידוע, אויב או מזיק ידוע להמתירא, וסבת היראה הוא בעצם המושג. ופעל ירא לפעמים מבאר מה היה הציור שבעבורו ירא, ונקשר אז עם יחד הפעול את או עם מ"ם, כמו ליראה את ה' אלקיך, לא תירא משוד, ויש לפעמים שלא יבאר מה היה הציור שנרשם בדמיונו, ואז אינו נקשר עם שום יחס, כמו "כי יראה" (בראשית י"ח ט"ו), ויש אשר יבאר רק סבת היראה לא הציור, ויבא אחריו מלת הקישור כי, כמו "ואירא כי ערום אנכי" (בראשית ג' י'), ויש שמבאר המסובב מן היראה, ואם המסובב ממנה היא המניעה לעשות איזה דבר, אז נקשר בלמ"ד או במ"ם, כמו "כי ירא לשבת בצוער" (שם י"ט)... וכשירא מרע שיפול על זולתו יבא הזולת בלמ"ד והעצם המורא במ"ם, "לא תירא לביתה משלג" (משלי ל"א)... במקום שהכונה שמתירא מהעצם עצמו יבא מלת את, "ליראה את ה'", וכשבא אחריו מ"ם הוא היראה מצד הרע המגיע להמתירא לא מצד העצם בעצמו, כמו "ויראו ממך", או שמציין שבאמת אין מתירא מהעצם הנורא, רק מסבת העצם רוצה לומר שמתירא ונמנע מלעשות או עושה איזה דבר מעשה מוזר בעבור דבר רע ועונש הנמשך מהפעולה על ידי עצם הנורא, כמו "יראתם מפני האש" (דברים ה' ה'). ולכן בכל מקום שמדבר בבחינה שהאדם ירא לעשות דבר מפני שה' משקיף עליו ורואהו ומענישו, אמר תמיד "ויראת מאלקיך", וכשמדבר בבחינת שירא מה' עצמו מפני גדולתו ורוממותו אמר ירא את ה' שהוא יראת הרוממות...
ההבדל בין יראה ופחד הוא, מה שהפחד הוא בסבת הרעה והכח העצורה בעצם המפחיד, והיראה בעצם המתירא, למשל המתירא מן האש או המים הפחד הוא מה שיש לו מן האש והמים מצד הרע העצור בעצמותם, והיראה שמתירא שלא יזיקוהו. והיראה הוא מדבר שיש לו עדיין בחירה להשמר מן הרע, ופחד אינו על הבחירה, שאף שיודע שהרע תבא עליו, בודאי מתפחד מן העתיד לבא עליו, ומזה נמצא הכפל "אחל תת פחדך ויראתך" (דברים ב' כ"ה), פחדך שיפחד מעצמך בכחך העצור בך... ויראה הוא ממי שהוא תחת רשותו ומתירא לעבור על רצונו פן יענישנו... (הכרמל, וראה שם עוד)
מוראכם - משורש ירא, הירא משוה לנגדו תמיד את גדלו וחזקו של אחר, אפילו הלה אינו נוכח... חתת הוא פחד המשתק את הכח, מי שיש בלבו מורא הרי זה בורח, מי שיש בלבו חתת הרי הוא משותק ונמנע מלהתקיף... (בראשית ט ב)
פחדך - על הקרובים שחושבים שרודפים אותם, ויראתך על הרחוקים שיראים לגשת... (דברים ב כה)