ירט הדרך - ומילא לא מהוגנא לקבלי. (במדבר כב לב)
ירט הדרך - ארי גלי קדמי דאת בעי למיזל באורחא לקבלי. (שם)
ירט - עיוות, מן רטה, או שהם שני שרשים. (שם)
ירט - כי ההולך ירט דרכו ועיוות אותה, או כבתרגום אונקלוס, כמו הכעיסו, לשון עיוות. (שם)
כי ירט - אפילו סגר הדרך לפני. (שם)
ירט - מלשון ורטט החזיקה, כי יחריד הדרך כל מה שנגדי שחרדה נפלה עליהם, ורק אתה לא החרדת כי הכבדת לבך. (שם)