(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש, יהושע, רחב)
וישבע יהושע בעת ההיא לאמר, ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו, בבכרו ייסדנה, ובצעירו יציב דלתיה. (יהושע ו כו)
בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה, באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה, כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון. (מלכים א טז לד)
ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה והמים רעים והארץ משכלת... ויאמר כה אמר ה' רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת. (מלכים ב ב יט)
אחר כך יקום אור ההוא מאותו מקום (מקבורת רחל) וישאר בעיר יריחו עיר האילנות, ועל כן בכל עץ - זהו יריחו. (שמות קכח, ועיין שם עוד)
דאמר רב יהודה אמר רב שקולה היתה יריחו כנגד כל ארץ ישראל מרוב התענוגים שהיו בה, דאמר רב יהודה אמר רב למה נקראת שמה יריחו, על שם הריח... (זהר חדש בראשית תקסו)
והיה כי תלך עמנו, וכי מה טובה הטיבו לו, אמרו, כשהיו ישראל מחלקים את הארץ הניחו דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, אמרו כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו, נתנוהו ליונדב בן רכב חלק בראש, והיו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה... וכיון ששרת שכינה בחלקו של בנימין באו בני בנימין ליטול חלקם, באו ופינו אותו מפניהם. (בהעלותך פא)
...ואם תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים, והלא כבר נאמר וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, והרי יריחו היתה בכלל, ולמה יצתה, שהיתה קשה כנגד כולם. (עקב נב)
ששה דברים עשו אנשי יריחו... ואלו שלא מיחו בידם, מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר, ואלו שמיחו בידם, מתירין גמזיות של הקדש, ואוכלין מתחת הנשרים בשבת, ונותנין פאה לירק... (פסחים נה ב, וראה שם עוד)
אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר כל שאינו מלוה ומתלוה כאילו שופך דמים, שאילמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות, שנאמר ויעל משם בית אל, והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו, ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח, אמרו לו עלה שהקרחת עלינו את המקום... (סוטה מו ב)
...מאי עיר אחרת, אמר רב חסדא יריחו, דכתיב והיתה העיר חרם לה', וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה, תניא לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו, דכתיב בנה חיאל בית האלי את יריחו, באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה... (סנהדרין קיג ב)
ששה דברים עשו אנשי יריחו... מתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה, ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן כדי להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות ובימים טובים... (מנחות עא ב)
מיריחו היו שומעין קול שער גדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול מגריפה, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היו שומעין קול בן ארזה מקיש בצלצל, מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היה שומע קול השופר, ויש אומרים אף קולו של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים, מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת... (תמיד ל ב)
כיצד היו מתירין בגמזיות של הקדש, אמרו להן חכמים אין אתם מודין לנו בגידולי הקדש שהן אסורין, אמרו להן אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף שהיו באו ונוטלין אותן בזרוע... (פסחים כט ב, וראה שם עוד)
תני ארבעה ועשרים אלף עמוד מירושלים וחצי עמוד מיריחו, אף יריחו היתה יכולה להוציא עמוד שלם, אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלים היתה מוציאה חצי עמוד. (תענית כ א)
כתיב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו... חיאל מן יהושפט יריחו מן בנימין, אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב, וכן הוא אומר באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה, באבירם בכורו לא היה מאיין ללמד, ובשגוב הרשע היה לו מאיין ללמד, לפי שרצו לרבות את ממונן... אזל (אליהו) ואשכחן עסיקין בהן קרייא וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו... והוה תמן אחאב, אמר לון אחאב, וכי מי גדול ממי, משה או יהושע... בתורתו של משה כתיב השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו', ולא הנחתי עבודה זרה בעולם שלא עבדתי אותה, וכל טבן ונחמן דאית בעלמא אתון בדרי, מילוי דמשה לא קמן ומילוי דיהושע משים... (סנהדרין נא א)
...תני רבי שמעון בן אלעזר אומר ולא אותה בנו אלא עיר אחרת בנו, מאחר שהיא נבנית מותר ליישב בה. רבי יסי ורבי יהושע בן קרחה אומר מה תלמוד לומר ובנה את העיר הזאת את יריחו, אלא שלא יבנה עיר אחרת ויקרא שמה יריחו, יריחו ויקרא שמה עיר אחרת... (שם נה ב)
אמר רבי שמואל בן נחמני יריחו היתה נגרה של ארץ ישראל, אמרו אם יריחו נכבשת כל הארץ נכבשת, לפיכך נתכנסו לתוכה שבע אומות... (בהעלותך יח)
אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בשלשה מקומות הסכים הקב"ה עם בית דין של מטה, ורבותינו אומרים אף ביריחו הסכים עמהם על ידי יהושע, שנאמר (יהושע ז') ויאמר ה' אל יהושע למה זה אתה נופל על פניך חטא ישראל וגו'... (תהלים נז)
או רמז על קללות יהושע, שאמר אשר יבנה את העיר את יריחו בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה, והטעם שקילל דוקא קללה זו שימותו בניו מקטן ועד גדול, ברזא דחכמתא, לפי שיריחו היתה נכנסת בסוד הקליפה, ואחר כך כשבא יהושע העביר גלולים מן הארץ, ולתקן עולם במלכות שד"י, וסוד יריחו בקדושה מלכות נקראת יריחו ובה כלולים כל הספירות מכת"ר ועד מלכות גדול וקטן שם הוא, לכן אמר שימותו הבנים מקטן ועד גדול כשיחזרו ויבנו את העיר שהיתה מקדש בטומאה ועתה נתייסד בקדושה, וזה נרמז את גדלך, בבן ראשון הגדול, ואת ידך החזקה בגימטריא קטן... (דברים ואתחנן)
ראה משה העיר יריחו יותר קשה משאר כרכים והעיירות, והטעם שבנו האמוריים את יריחו על ז' דרגי דטומאה, שהם ז' היכלות דתמורה, ולכן הוצרך להקיף אותה ז' פעמים ז' הקפות ז' שופרות, ובכל הקפה צריכה להזכיר שם של מ"ב שהן ז' שמות שבכל שם ו' שמות, ולפי שזכה משה להשיג שם של מ"ב ולהמתיק מ"ב נהרי אשר ברקיע, לכן בקש לכנוס לארץ ישראל להעביר כחות הטומאה שיריחו היתה סגורה ומסוגרת וכו', קליפות של שם מ"ב, אמר הקב"ה רב לך צו את יהושע. (שם)
ויריחו סוגרת - בדשין בפרזלא ומתקפא בעברין בנחש. (יהושע ו א)
פנג - האמור ביחזקאל, וראיתי ביוסיפון שגדל ביריחו בלבד, ולכן נקראת יריחו מפני הריח. (ישעיה לט ב)
הטוב ההוא - מה שהניחו דושנה של יריחו ליתנה למי שבית המקדש יבנה בחלקו, כדי שלא יערער ויאמר מקום בית המקדש היה טוב יותר, ולאחר שהוא תמורת המקום ההוא הנכבד יורה על חשיבותו, שהמקום יורה על מעלת העומד בו, כמו "ממלא מקום אבותיו". (גור אריה במדבר י לב)
דכי לייט יהושע וכו', יראה שמדקדק זה, שאם היה יריחו עצמה לא בא אליהו למישאל בי טמיא, שהרי רשע גמור היה, דהא כתיב ארור וגו', אבל מפני שהיה אליהו ז"ל דן אותו לכף זכות, שלא ידע ולא עיר אחרת על שם יריחו, לכך בא אליו לנחמו, ועוד נראה כי בכתוב כתיב יריחה בה"א, ללמוד שהיה עיר אחרת, כך יראה. (חידושי אגדות סנהדרין קיג א)
כליל לה' אלקיך - ומכאן למד יהושע להחרים את יריחו ושיהיה תל עולם, וה' הסכים על ידו, כמו שכתוב ברבה במדבר (כ"ג), וכמו שכתוב בדבר ה' אשר דבר ביד יהושע... (דברים יג יז)
וכל הכחות היו בארץ ישראל, כמ"ש ז"ל (קה"ר ב' ה') בשלמה המלך שעמד על משתיתה של ארץ, ולכן כל מלך היה לו פלטין בארץ ישראל שנמצא שורש כחו ומלכותו שם, ושורש הכל היה ביריחו, ולכן נקראת מנעולה של ארץ ישראל, ולכך היה דושנה של ירחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, כמשז"ל שמי שיבנה בית המקדש וכו' כי היא אחוריים דבית המקדש, ולכך קלל יהושע על הבונה יריחו כי בזה יגביר כח האחורים, והוא ידע והשיג כי שורש החורבן יהיה מבבל ששם הוא האחוריים המתגברים לכסות ולהעלים הפנים. (ולפי כסות הגילוי מראשית עד אחרית לכך קיללו מבכורו עד צעירו שהוא על ידי י' מדרגות דאחורים מן היסוד על הצב דלתיים כטעם מנעולה של ארץ ישראל, שכאשר הוא בחוזק אי אפשר לכנס לארץ ישראל). והחרים כל שללה כטעם גרים הרבה מדקדקים במצות יותר מישראל (תוספות קידושין ע' ב'), כי יסודם משורש קליפות נוגה כנ"ל, ששם תוקף השמירה מעץ הדעת טוב ורע להכניס הכל אל הקדושה ושלא להתכוון לגרמיה, כי אין שורשו הנעלם ברור עדיין שהכל לכבוד שמים. (ובאמת יריחו נקרא על שם הריח, כדפירש"י ביחזקאל על פסוק חיטי מנית ופנג, ובפרק כיצד מדליקין מ"ג א' גבי שמן אפרסמון שהיה שם כל זמן שבית המקדש קיים ואחר כך נעלם, והיינו שבאמת הוא מכלל ארץ ישראל שדבוק בשורש הנעלם בסוד קשר של תפילין שזהו רומז הריח כמש"ל). וכך דרגא דיריחו דלכן ניתנה לבני יתרו הגרים שמשם מדרגתם כנ"ל... (חלק ג דובר צדק עמוד קמה)
...וביריחו החרים יהושע את כל שללה, והשביע ארור אשר יבנה את יריחו, מה שלא עשה כן בכל העיירות של ארץ ישראל, יש לומר בזה מפני שביריחו היה שליטות מלך בבל, כמאמר חז"ל על פסוק אדרת שנער פרפרא בבלאה, שהיה לו פלטרין ביריחו, והיה לו שר ביריחו שהיה שולח לו כותבות מיריחו עיר התמרים, ועל ידי הכח הזה גדלו תמרים בבבל, כמאמר ז"ל (פסחים פ"ח) לכך גלו לבבל כדי שיאכלו תמרים וכו'. ויש לומר שיהושע ראה ברוח הקודש, שאין באופן לבנות את בית המקדש אם לא יכניעו מקודם את יריחו שהוא שליטת מלך בבל, שהיה ראש המחריב את בית המקדש, מפני שהיה לו כח של בנין עיר ומגדל בארץ שנער, שהיה זה לעומת זה נגד בנין בית המקדש וירושלים. ואפשר אם לא בנה חיאל בית האלי את יריחו לא היה חרב בית המקדש מעולם, ועיקר הכנעת יריחו היה על ידי הקפות שהיה בי"ב שבטים בעיגול, וממילא נתחברו יהודא שהוא ראש של השבטים עם שבט דן שהיה מאסף לכל המחנות, וזהו כח בחינת עיגולים שאין לו ראש וסוף על בחינת היושר, ונעשה מזה אור מקיף המכניע החיצונים והקליפות. (פרי צדיק הושענא רבה כט)