כתיב ויותר יעקב לבדו וגו', וכתיב ויגע בכף ירכו, וירך ההיא הרויח (הס"א מיעקב), וירך ההיא בחולשתה עד שבא שמואל. מהו חולשתה, שלא המשיך (אור) הנבואה. כשבא שמואל לקח ירך ההיא והעבירו ממקום ההוא של הס"א וחטף אותה ממנו, ומזמן ההוא הוסר ממנו, ואין לו חלק בקדושה כלל. הקב"ה אינו מקפחו ואינו דוחה אותו מכל, משום שלקח שמואל הירך שלו, אלא נותן לו חלק אחד, ומה הוא נותן לו ירך ובטן של הסוטה... אלא כמי שזורק עצם לכלב ואמר לו קבל את זה לחלקך, והכל לא הרע לו אלא מה שגזלו ממנו הירך, שהוא יגע ועמל עליה, (דהיינו ויאבק איש עמו וגו')... כל אלו המרכבות והחברה שלו רוצים תמיד ירך והולכים בהשתוקקות אחריו, ומשום זה אלו ברכי רבנן העיפים מן זה הוא (מן הס"א), שכל השתוקקותם הוא לירך, ומכל שכן ירך רבנן... (משפטים שכד, ועיין שם עוד)
שולח אדם ירך לעובד כוכבים שגיד הנשה בתוכה מפני שמקומו ניכר, שלמה אין חתוכה לא, במאי עסקינן, אילימא במקום שאין מכריזין (על טרפה), חתוכה נמי לישדר ליה, דהא לא אתו למזבן מיניה... (חולין צג ב, וראה שם עוד)
יוצאי ירך - רמז לקרוב אליו, אבר המוליד. (שמות א ה)
ובעבור שפתח אוהל מועד למזרח, כמו הפנים, על כן קרא לפאת ים ירכים... (שם לח ח)
על ירך - מחוץ, וכן ירכתי צפון, כי רבים טעו ואמרו שמגדל ציון היה בתוך ירושלים. (ויקרא א יא)
ירך - בית הרחם. (במדבר ה כא)
...והיה צולע על ירכו דוקא, כמו שהתבאר, כי יעקב היה מיוחד אל הדבר שהוא אלקי ולא גשמי, ואין דבר שהוא גשמי כמו הירך, לפי שאין בו צלם אלקים, שהוא מעלת יעקב, ובפרט בירך, לפי שהירך הוא בסתר ואינו נגלה, והצלם הוא בפנים שהוא נגלה, ודבר זה אין ראוי ליעקב... (נצח ישראל פרק טז)
על ירך - בבנין מוארך דוגמת אדם שוכב יקרא הצדדים בתחילה כתף ובסוף ירך, ובבנין מרובע דוגמת האדם העומד יקרא כל הצד האחורי ירך, וכן במזבח, ואם כן למדנו מכאן שפניו בדרום. (ויקרא א יא)
...ירך איננו אלא אותו חלק הגוף, הבא במגע עם הקרקע תחלה, בבא אדם לשכב או לשבת. הרי הוא קרוב לירק, ומציין את הקצה הזרוק אחורנית או כלפי מטה... ומכאן ירך בסיס המנורה. בשני המקומות בהם מוזכר ביטוי זה, הרי אדם הקרוב למות מקבל הבטחה מפי מי שיחיה אחריו, אשר מבלעדיה לא יוכל למות במנוחה. אפשר והביטוי שים נא ידך תחת ירכי יתפרש כמשמעו המילולי, הנח לי לנוח על גבי ידך, כלומר, תן לי את הכח והעוצמה שבידך, ויהיו הם הבסיס שעליו אוכל לשכב במנוחה... (בראשית כד ב)