ישורון

(ראה גם: ישראל-שם)

זהר:

ישורון, למה נקראים ישראל בשם הזה, אלא ישראל וישורון הכל אחד, ישורון פירושו כמו שאתה אומר ישור על אנשים, משום שלוקח שורה מצד זה ושורה מצד זה, ומשום אלו שתי השורות נקרא ישורון בלשון רבים, וזה הוא ישראל (שהוא גם כן לשון שורה). ישראל על שלוקח גדלות ועוז מכל, ישורון על שם אלו החלקים שני צדדים ב' שורות כמו שאמרנו... (וישלח רמו, ועיין שם עוד)

אבן עזרא:

ישורון - ישראל, מגזרת ישר, ויש אומרים מגזרת אשורנו. (דברים לב טו)

רמב"ן:

...ולכן יקראו יעקב ישורון, הפך העקוב למישור וכן אחורי הרגל שנקרא עקב... (דברים ז יב)

רד"ק:

ישורון - הישר בין העמים. (ישעיה מד א)

רבינו בחיי:

ישורון - על שם שראו כבוד שכינה עין בעין במתן תורה... (דברים לב טו)

ספורנו:

ישורון - בעלי העיון שבהם, מלשון אשורנו... (שם)

הכתב והקבלה:

ישורון - על שם שראו כבוד השכינה בסיני, ולהגר"א על שם השירה ששרו ביציאת מצרים, ואולי על מקבלי התורה הנקראת ישר, והמצוות הנקראים ישרים. (שם לג כו)

מלבי"ם:

ויהי בישורון - קראם בשם ישורון על שם ישרות שכלם ומדותיהם, שנהיה עתה המנהג בישראל כשיתהוה איזה דבר. (דברים לג ה)

...שם ישראל יורה על כללות עם ישראל כשהם על צד השלמות, שם ישורון יורה על כלל ישראל כשהם בגדר ישר, אבל לא על צד השלמות, שם יעקב יורה גם כן על כלל עם ישראל בדרכים שאינו נוגע לכולם יחד, רק לכל אחד לבד... (שם שם כה)

והנה ג' שמות יש, יעקב ישראל וישורון, יעקב בחינת הגוף, ישראל בחינת הנשמה ושורש שבשמים, וישורון הוא התחברות הנשמה והגוף, מעין מה שכתוב והאלקים עשה את האדם ישר כמו שהיה קודם החטא... (שם וישב תרנ"א)

העמק דבר:

ישורון - התבאר שהוא כינוי לגדול מיוחד בישראל, או לכל האומה, ואמר שאין כח בעולם ככח של ישורון... (דברים לג כו)

שפת אמת:

ויירא ויצר, התקין עצמו לג' דברים וכו', כי באמת הג' נחוצים לעבודת ה', יש דברים שצריכים להלחם בעצמנו עם היצר הרע, ויש שצריך לו סייעתא דשמיא, ויש דברים שצריך לקרב מהסט"א, להוציא בלעם מפיהם... והם ג' בחינות יעקב ישראל וישורון... (בראשית וישלח תרנ"ד)

הצור - ...כי בני ישראל נקראו ישורון על שם הנקודה הישרה שבהם שאינה יכולה להשתנות, חלק ה' עמו, ועל ידי החטא ניטל מאתנו זה השם... (דברים האזינו תרנ"ז)

שם משמואל:

ולפי האמור יש לפרש הא דויהי בישורון מלך בהתאסף וגו', דידוע מחכמי הדקדוק שאות נו"ן בסוף התיבה באה להקטין הדבר, ועל כן ישורון שנגזר מלשון ישר, אלא בתוספת נו"ן הוא להקטין, היינו שאינם ישרים כל כך, ובא לומר שהקב"ה מלך אף על פי שאינן כל כך ישרים, אך בתנאי בהתאסף וגו', כשהם עשויין אגודה אחת, ואף על פי שאינן עושין רצונו של מקום אז הוא גם כן מלך עליהם... והקרא דוישמן ישורון ויבעט השמיענו, דאף על פי שאין עושין רצונו של מקום, מכל מקום נמי ישורון מקרי, דיהיה איך שיהיה ישראל בעצמם ישרים נינהו, אלא בהקטין הישרות. (שמיני עצרת תרע"ח)