(ראה גם: גדליה)
ויהי בחודש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת, ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אותו במצפה. (מלכים ב כה כה)
ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה, ויאכלו שם לחם יחדו במצפה. ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר אתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב וימת אתו, אשר הפקיד מלך בבל בארץ. ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם, את אנשי המלחמה הכה ישמעאל... ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים... ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה הלך הלך ובכה, ויהי כפגש אותם ויאמר אליהם באו אל גדליהו בן אחיקם. ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור והוא והאנשים אשר אתו... וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה... וילך לעבר אל בני עמון... וישמעאל בן נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון... (ירמיה מא א והלאה)
...ומצאו בור גדול מלא עצמות, תנא, הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים, ודכתיב והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה. וכי גדליה הרגן, והלא ישמעאל הרגן, אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש, מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן... (נדה סא א)
בחדש השביעי - בראש השנה, וקבעו התענית למוצאי יום טוב. ורז"ל אמרו שישמעאל היה בן גרים, שירחמיאל לקח את עטרה בת מלכים להתעטר בה, ואמרו אל תאמן בגרים עד כ"ד דורות, וישמעאל היה דור כ"ד. (ירמיה מא א)
מגולחי זקן - ישמעאל רצה להעביר קול כאילו בדין הרג את גדליה, על שציוה בפקודת נבוכדנצר להרג כל מי שיתאבל על בית ה'. והלך הלוך ובכה - כמתאבל על הפקודה שנתן לו גדליה להרג ההולכים בית ה' להקריב... (שם שם ה)