(ראה גם: אדם-מעשה, בית דין, מצוה-מעשה, רצון)
לשדים, מה דרכו של שיד נכנס לאדם וכופה אותו... (האזינו שיח)
כי משי אפיה לימא ברוך המעביר חבלי שינה מעיני... וכוף את יצרי להשתעבד לך... (ברכות ס ב)
ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רבי אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. (שבת פח א)
ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה, שנאמר ואץ ברגלים חוטא. ואמר רבי יהושע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצוה הוויין לו בנים שאינן מהוגנין... (עירובין ק ב)
...דתניא יקריב אותו, מלמד שכופין אותו, יכול בעל כרחו, תלמוד לומר לרצונו, הא כיצד, כופין אותו עד שיאמר רוצה אני... (ראש השנה ו א)
שלחו ליה לאבוה דשמואל, כפאו ואכל מצה יצא, כפאו מאן, אילימא כפאו שד, והתניא עתים חלים עתים שוטה... כשהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו, אמר רב אשי שכפאוהו פרסיים... (שם כח א)
איני והאמר רבי אלעא הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורין ויתעטף שחורין ויעשה מה שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא, אלא קשיא, הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליצריה. (חגיגה טז א)
האיש שנולדו בו מומין אין כופין אותו להוציא... ואלו שכופין אותו להוציא, מוכה שחין ובעל פוליפוס... (כתובות עז א, וראה שם עוד)
תנו רבנן, הוא אומר לעלות (לארץ ישראל) והיא אומרת שלא לעלות, כופין אותה לעלות, ואם לאו תצא בלא כתובה. היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, כופין אותו לעלות, ואם לאו יוציא ויתן כתובה... (שם קי ב)
היה אחד מהם (מהשותפין) מודר הנאה מחברו לא יכנס לחצר... וכופין את הנודר למכר את חלקו... (נדרים מו א)
...דאמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו... (שם פא ב)
תניא היה רבי מאיר אומר כופין ללויה (של אורח), ששכר לויה אין לה שיעור... (סוטה מו ב)
גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול, ובעובדי כוכבים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכשר... (גיטין פח ב, וראה שם עוד)
דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת... כי הא דרבה אכפיה לרב נתן בר אמרי ושקיל מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה. (בבא בתרא ח ב)
אמר רב הונא תליוהו וזבין זביניה זביני, מאי טעמא, כל דמזבין איניש אי לאו דאניס לא הוה מזבין, ואפילו הכי זביניה זביני, ודילמא שאני אונסא דנפשיה מאונסא דאחריני... (שם מז ב, וראה שם עוד)
אתא לקמיה דאביי, אמר ליה מאי טעמא דחיק ליה עלמא להאי וי"ו כולי האי, כפתיה ואודי (שזייף). (שם קסז א)
הונא בר נתן מיכף הוה כייף ליה לרב אשי. (סנהדרין לו א)
דבר למואל מלך משא אשר יסרתו אמו, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מלמד שכפאתו אמו על העמוד... (שם ע ב)
אמר דוד לפני הקב"ה גליא וידיעא קמך דאי בעיא למכפייה ליצרי הוה כייפינא, אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה... (שם קז א)
...אמר ליה אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא... (עבודה זרה יז ב)
בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו... (חולין פג א)
כפות תמרים אלו תלמידי חכמים שכופין את עצמן ללמוד תורה אלו מאלו... (ויקרא ל י)