כבול

תלמוד בבלי:

...מאי ארץ כבול, אמר רב הונא שהיו בה בני אדם שמכובלין בכסף ובזהב... רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטון היתה, ואמאי קרי לה כבול דמשתרגא בה כרעא עד כבלא, ואמרי אינשי ארעא מכבלא דלא עבד פירי. (שבת נד א)

רש"י:

ארץ כבול - טיט, שהרגל שוקעת ונכבלת בקרקע. (מלכים א ט יג)

רד"ק:

ארץ כבול - סגור, שמגריעות הארץ אין עוברים ושבים, ולרז"ל שאינה עושה פירות, או ארץ חול שרגל אדם נשקעת בו. (שם)