כברת - סוגעי אשזון עללתא דארעא... (בראשית לה טז)
כברת הארץ - והוה עוד כרובת ארעא למיעל לאפרת. (שם)
כברת - מנחם פירש לשון כביר, רבוי מהלך רב, ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה, ואין זה פשוטו של מקרא, אומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר. (שם מח ז)
יתכן להיות הכ"ף לדמות, והיה ברת מדת המלך. (שם לה טז)
כברת - רש"י, והנכון מה שחשב בו ר' דוד קמחי, כי הכף לדמיון ואיננה שרשית, ומוצא המלה היו לברות למו, ותברני לחם... ופירושה שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישמרו כל הולכי דרך. ועכשיו שזכיתי ובאתי לירושלים ראיתי שאין מקבורת רחל עד בית לחם אפילו מיל, והוכחש פירוש זה, וגם דברי מנחם, והוא שם מדה כברש"י, ויאמר לה בת ארץ, כי המדה הזאת בת לפרסה או למדה אחרת של אז... (שם)
כברת - כמו ברת, רוצה לומר מרחק, מלשון פרט. (שם)