(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש וחלוקה, לוים-ערי, מעשר, מתנות כהונה, ערי מקלט, תרומה)
כחטאת כאשם תורה אחת להם, הכהן אשר יכפר בו לו יהיה. והכהן המקריב את עולת איש, עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה. וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת, לכהן המקריב אותה לו תהיה. וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה, לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו. (ויקרא ז ז)
המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן, לו תהיה שוק הימין למנה. (שם שם לג)
ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם, אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל. (במדבר יח כ)
לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו, ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו... חלק כחלק יאכלו, לבד ממכריו על האבות. (דברים יח א והלאה)
ומן המדה הזאת תמוד ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים, ובו יהיה המקדש קדש קדשים קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את ה', והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש. (יחזקאל מה ג)
מניין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים, תלמוד לומר כל מנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה, יכול לא יחלקו מנחות מאפה תנור כנגד זבחים, אבל יחלקו שאר מנחות כנגד זבחים, תלמוד לומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכל בני אהרן... איש כאחיו, האיש חולק אף על פי שהוא בעל מום, ואין הקטן חולק אף על פי שתם. (צו פרק י)
אתה ובניך ובנותיך, אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות, או יכול אתה ובניך ובנותיך בחלק, כשהוא אומר כי חקך וחק בניך הוא, אין חוק לבנות, הא מה אני מקיים אתה ובניך ובנותיך, אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות. (שמיני-יין פרק א)
בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך, למה נאמר, לפי שהוא אומר לאלה תחלק הארץ, הכל במשמע, כהנים לוים וישראלים וגרים ונשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס במשמע, ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל, יצאו כהנים, ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה, יצאו לוים... ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל בשעת חילוק הארץ, וחלק לא יהיה לך בתוכם בביזה, אני חלקך ונחלתך, על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה... וכן הוא אומר חלקם נתתי לך מאשי, אשי ה' ונחלתו יאכלון. עשרים וארבע מתנות כהונה נתנו להם... (קרח קיט)
...אמר אביי כוותיה דרבי יוחנן מסתברא, דתניא, מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים, תלמוד לומר וכל מנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה... יכול לא יחלקו בקדש הקדשים אבל יחלקו בקדשים קלים, תלמוד לומר איש כאחיו, וסמיך ליה אם על תודה, כשם שאין חולקין בקדשי קדשים, כך אין חולקים בקדשים קלים... אמר רבא וכרב לא תניא, והתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים, מאי חולקים, חוטפים, כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו, והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו. (קדושין נג א)
...דאמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שאין נותנין מתנה לכהן עם הארץ שנאמר ויאמר לעם לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ה', כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת, ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת. תא שמע רבי יהודה בן בתירא אומר משפט, מלמד שהמתנות דין, יכול אפילו חזה ושוק דין, תלמוד לומר זה, למאי, אילימא לחולקו בדיינין, אטו חזה ושוק לאו בדיינין מיחלקו, אלא לאו להוציא בדיינין... (חולין קל ב, וראה שם עוד)
אמר רבי אבא אמר רב חוטין שבלחי אסורים, וכל כהן שאינו יודע ליטלן אין נותנין לו מתנה... אמר רבא בדק לן רב יוסף האי כהנא דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה, או זלזולי קא מזלזל במצוה, ופשטנא ליה ונתן ולא שיטול מעצמו. אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא, אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה, כיון דשמענא להא ונתן ולא שיטול מעצמו, מיחטף לא חטפנא, מימר אמרי הבו לי, וכיון דשמענא להא דתניא ויטו אחרי הבצע, רבי מאיר אומר בני שמואל חלקם שאלו בפיהם, מימר נמי לא אמינא, ואי יהבו לי שקילנא, כיון דשמענא להא דתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים, משקל נמי לא שקילנא, לבר ממעלי יומא דכיפורי לאחזוקי נפשאי בכהני. (שם קלג א)
...אמר רבי חייא בר אבין החרים מטלטלין נותנן לכל כהן שירצה, שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה, החרים שדותיו נותנן לכהן שבאותו משמר, שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו, וגמר לכהן לכהן מגזל הגר. והתם מנלן, דתניא לה' לכהן, קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר, או אינו אלא לכל כהן שירצה, כשהוא אומר מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו, הרי בכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר, שדה היוצאה לכהנים ביובל נותנה למשמר שפגע בו יובל... (ערכין כח א, וראה שם עוד)
בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוות באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים, בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ... תנו רבנן מנין שכל המשמרות שוות באימורי הרגלים, תלמוד לומר ובא בכל אוות נפשו ושרת, יכול אף בשאר ימות השנה כן, תלמוד לומר מאחד שעריך, לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד. תנו רבנן מנין שכל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים, תלמוד לומר חלק כחלק יאכלו, כחלק עבודה כך חלק אכילה, ומאי אכילה, אילימא קרבנות מהתם נפקא, לכהן המקריב אותה לו תהיה, אלא לחם הפנים, יכול אף בחובות הבאות שלא מחמת הרגל ברגל, תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות, מה מכרו האבות זה לזה, אני בשבתי ואתה בשבתך. (סוכה נה ב)
ראה עוד כהונה-כללי, חולין קלב ב, וקלג א.
...שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש... היך עבידה עור זה שלי, חלה אחת משתי הלחם, שש חלות מלחם הפנים, הכא הוא נסב כולה, וכא הוא נסיב פלגא, אמר רבי זעירא כאן לקרבן יחיד, וכאן לקרבן ציבור... מאי טעמא דרבי והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, וכי אין אנו יודעין שאהרן בכלל בניו, ומה תלמוד לומר לאהרן ולבניו, אלא אמר אהרן יסב פלגא ובניו יסבין פלגא... (יומא ה ב)
..הא בית הלל אומרים יום טבוח אחר שבת עורות של מי, רבי טבי בשם רבי יאשיה איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר של כל המשמרות, רבי שמעון בן לקיש אמר של אותו המשמר... (חגיגה יב ב)
אתה ובניך ובנותיך - אתה ובניך בחלק אבל בנותיך לא בחלק, אלא אם תתנו להם מתנות רשאות הן לאכול בחזה ושוק, או אינו אלא אף הבנות בחלק, תלמוד לומר כי חקך וחק בניך נתנו, חק לבנים ואין חק לבנות. (ויקרא י יד)
חלק ונחלה - חלק בביזה, ונחלה בארץ... בקרב אחיו - זו נחלת חמשה, ואיני יודע מה היא, ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג שני עממין... ונחלה לא יהיה לו - אלו נחלת חמשה, בקרב אחיו - אלו נחלת שבעה, נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים, ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד... מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד. (דברים יח א)
חלק כחלק יאכלו - מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות, יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידין ומוספי שבת ונדרים ונדבות, תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות, חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה, טול אתה שבתך ואני אטול שבתי. (שם שם ח)
בארצם לא תנחל - שתהיה נוחל חלקך כאחד מכל שבטי ישראל, וחלק קטן לא יהיה לך בארצם כלל, כי הערים אשר נתנו להם ערי מקלט היו ולצורך ישראל... ורבותינו דרשו בארצם לא תנחל בשעת חלוק הארץ, וחלק לא יהיה לך בתוכם בבזה, אני חלקך - על שולחני אתה אוכל. (במדבר יח כ)
לבד ממכריו - חוץ ממה שאם מכר אחד מהם ביתו שירש מאבותיו, כענין שכתוב ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל, לא יאמר לו הרי אתה עשיר שמכרת ביתך, לא תטול עמנו חלק כחלק, זהו לבד ממכריו על האבות, כן פירש החם ר"א ז"ל... (דברים יח ח, וראה עוד כהונה-משמרות)
בארצם - ספרי, וכוונת הכתוב היא, שהגם שירצו ישראל לחלק לו חלק עמהם, לא יאמר שלא נתכוון ה' אלא לפטור ישראל מחלק אהרן, אבל אם ירצו הרי אלו משובחים, על דרך אומרם ז"ל המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, לזה אמר לא תנחל, ושומע אני דוקא נחלת הארץ הוא ששנה בלאו אבל חלק הביזה אינו בלאו, תלמוד לומר וחלק, ודקדק לומר בתוכם על דרך אומרם גורלך תפיל בתוכינו, פירוש ליטול חלק כל אחד מהם, הוא שאסר עליו, אבל אם רצו לשלח לו דורונות, הרי זה מקבל מהם. אני חלקך - פירוש מה שמיוחד לי, ופירוש יאמר בתוך בני ישראל - שאין לך דבר בעם ישראל שאין להקב"ה חלק עמהם ונוטלו הכהן... (במדבר יח כ)