(ראה גם: כהן-כללי, כהן גדול)
אשה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו, כי קדוש הוא לאלקיו. (ויקרא כא ז)
ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו. (יחזקאל מד כב)
אשה זונה רבי יהודה אומר זונה זו איילונית, וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות, רבי אלעזר אומר אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות. וחללה, איזו היא חללה, זו שנולדה מאחד מכל הפסולים, גרושה, אין לי אלא גרושה, וחלוצה מנין, ודין הוא ומה אם גרושה שהיא מותרת למגרש פסולה מן הכהונה, חלוצה שהיא אסורה לחזור לחולץ אינו דין שתהא פסולה מן הכהונה, צרה תוכיח, שהיא אסורה לחזור לחולץ וכשרה לכהונה... תלמוד לומר ואשה גרושה מאישה, שגירושיה ביד אישה, ולא שגירושיה ביד אשה... לא יקחו לא יקחו, מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש... (אמור פרק א)
תנו רבנן בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש, אינה אוכלת, נולד לה בן אוכלת, מת הבן, רבי נתן אומר אוכלת, וחכמים אומרים אינה אוכלת... (יבמות נו א, וראה שם עוד)
כהן הדיוט לא ישא איילונית אלא אם כן יש לו אשה ובנים, רבי יהודה אומר אף על פי שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה, וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות... (יבמות סא א, וראה שם עוד)
אמר עולא אמר רבי יוחנן בת גר עמוני כשרה לכהונה, אמר ליה רבא בר עולא לעולא כמאן, אי כרבי יהודה, הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר, ואי כרבי יוסי, פשיטא, הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה, וכי תימא בהנך דראויין לבא בקהל, אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא, מנא ליה, דיליף מכהן גדול באלמנה, מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה, חלל יוכיח, מה לחלל שכן יצירתו בעבירה, כהן גדול יוכיח, וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה, אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה. מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה... (שם עז א, וראה שם עוד)
ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול, חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר... מאי איריא דתני נשא, ליתני קידש, וכי תימא טעמא דנשא דהוה ליה עשה ולא תעשה, אבל קידש אתי עשה ודוחה לא תעשה, והא כולה פירקין עשה ולא תעשה הוא, ולא אתי עשה ודחי לא תעשה, משום דקבעי למיתני סיפא כהן גדול שנשא את האלמנה, דוקא נשא דשוייה חללה, אבל קידש שראויה ליה, תני נמי רישא נשא... גופא אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין... מתיב רבין בר נחמן לא יקחו לא יקחו, מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש, אמר רבא כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת, וכל היכא דהוא לא מוזהר היא לא מזדהרא... (שם פד א, וראה שם עוד)
תנו רבנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות מזונות בלאות, והיא פסולה וולדה פסול, וכופין אותו להוציא... אמר רבי שמעון מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה, מפני שהוא פסול והיא פסולה, וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה קנסו אותו כתובה... (שם פה א, וראה שם עוד)
עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות, ואם יש להן עדים אפילו עבד ואפילו שפחה הרי אלו נאמנין, ואינו נאמן אדם על ידי עצמו... (כתובות כז א, וראה שם עוד)
אמר רב פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה כתובה, כיוון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל דמי אין לה כתובה, או דילמא מצי אמרה ליה אנא הא חזינא וגברא הוא דנסתחפא שדהו, ואמרינן ליה מתניתין היא, האומרת טמאה אני לך יש לה כתובה... (נדרים צ ב, וראה שם עוד)
תנו רבנן כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות, כיצד, כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן אין מנחתה נאכלת, מפני שיש לו חלק בה, ואינה עולה כליל מפני שיש לה חלק בה, אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן... (סוטה כג א)
כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר, ואיזה זו, זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל. וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום, ואיזה זו, זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ונתין... (קידושין סו ב)
בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם, ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה, חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה, רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר, רבי אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה, וגר שנשא בת ישראל בתו כשירה לכהונה, אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה, אחד גר ואחד עבדים משוחררים אפילו עד י' דורות עד שתהא אמו מישראל, רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה... תנו רבנן, אלמנה אלמנה אלמנה, אינו חייב אלא אחת, גרושה גרושה גרושה אינו חייב אלא אחת, אלמנה וגרושה וחללה זונה בזמן שהם כסדר חייב על כל אחת ואחת, זינתה ונתחללה ונתגרשה ונתארמלה אינו חייב אלא אחת... (שם עז א, וראה שם עוד)
...והנושא נשים בעבירה פסול עד שידירנה הנאה... תנא נודר ועובד, יורד ומגרש... (בכורות מה ב, וראה שם עוד)
...דאמר אביי זונה כותית אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו, זונה ישראלית אתננה מותר, וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו... דלא יחלל זרעו אמר רחמנא, והיא לאו זרעיה הוא. (שם נו ב)
...בת משולחת (ישראל שהחזיר גרושתו משנשאת) מה היא לכהן, מי אמרינן קל וחומר, ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום, או דילמא מה לאלמנה לכהן גדול שהיא עצמה מתחללת, אמר להן היא תועבה ואין בניה תועבין. (נדה סט ב)
רבי אליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל, אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמו מישראל... תמן תנינן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר, וכולהון מקרא אחד הן דורשין, כי אם בתולות מזרע בית ישראל, רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל, רבי אלעזר אומר או אביה או אמה, רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל, רבי שמעון אומר עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל... (בכורים ג ב, וראה שם עוד)
וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות, אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט... פסל, ולא חלק בין ביאה לביאה. אלמנה לא יקח, יכול אפילו אנס, תלמוד לומר לא יחלל זרעו בעמיו, יכול אפילו הערה, תלמוד לומר לא יחול ולא יחלל אפילו באונסין, לא יחול ולא יחלל אפילו בהעריה... (יבמות לה ב)
בתולה הנבעלת מן הקטן וממי שאינו איש כשירה לכהונה, תני רבי חלפתא בר שאול כשירה אפילו לכהן גדול, רבי ירמיה ורבי אמי מקשי מה בינה לבין הנבעלת באצבע, אילו הנבעלת באצבע שמא אינה פסולה לכהונה, אמר רבי חגי תיפתר שבא עליה שלא כדרכה. בעא רבי חגי מיהדר ביה, אמר ליה רבי אבא לא תהדור בך, ולמה בעא רבי חגי מיהדר ביה, מן הדין דכתיב והוא אשה בבתוליה יקח, עד שתהא בתולה משני צדדיה, ודכוותה בתולה ואיש לא ידעה, בתולה מכדרכה, ואיש לא ידעה שלא כדרכה. (כתובות ד ב)
אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט... לא שותת ולא נוטלת כתובה, וישקינה, גזירת הכתוב היא, והביא האיש את אשתו אל הכהן. ולא יקנא לה, התורה אמרה וקנא את אשתו, אפילו מקצת אשתו... (סוטה יח ב)
אתתא מטעיא בזנו ודאיתילידא מן פסוליא לא יסבון, ואתתא דמפטרא בין מגברא בין מן יבמה לא יסבון, ארום קידש הוא קדם אלקיה. (ויקרא כא ז)
זונה - שנבעלה בעילת ישראל האסור לה, כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר. חללה - שנולדה מן הפסולים שבכהונה, כגון בת אלמנה מכהן גדול או בת גרושה וחלוצה מכהן הדיוט, וכן שנתחללה מן הכהונה על ידי ביאת אחד מן הפסולים לכהונה. (שם)
והאלמנה - וכהן הדיוט מותר באלמנה אשר תהיה אלמנה בלבד, ולא גם גרושה. (יחזקאל מד כב)
שלש נשים נאסרו על כל הכהנים, גרושה זונה וחללה, ועל כהן גדול ארבע, אלו השלש, והאלמנה, אחד כהן גדול משוח בשמן המשחה, או המרובה בגדים, ואחד כהן העובד ואחד כהן גדול שמנוהו ועבר, וכן כהן משוח מלחמה כולן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה. כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים אלו בין גדול בין הדיוט ובעל לוקה, ואם בא עליה דרך זנות אינו לוקה משום זונה או גרושה או חללה, שנאמר לא יקחו, עד שיקח ויבעול. (ראה ראב"ד שם). אבל כהן גדול שבא על אלמנה לוקה אחת אף על פי שלא קידש, שנאמר לא יחלל כיון שבעלה חללה ופסלה לכהונה, אבל זונה וחללה וגרושה הרי הן מחוללות ועומדות קודם בעילתו, ולפיכך לוקה כהן גדול לבדו על בעילת אלמנה לבדה, אף על פי שאין שם קידושין...
כל כהן הבא על הכותית בין גדול בין הדיוט לוקה משום זונה, שהרי אינה בת קידושין, והוא אסור בבעילת זונה בין ישראלית בין כותית. החלוצה אסורה לכהן מדברי סופרים, מפני שהיא כגרושה, ומכין אותו מכת מרדות מדבריהם, כהן שנשא ספק חלוצה אין מוציאין אותה מתחתיו, והיא כשרה וולדה כשר, מפני שלא גזרו על ספק חלוצה אלא על חלוצה ודאית, וכן מי שהיתה ספק גרושה או ספק אלמנה או ספק זונה וספק חללה, ומכין אותו מכת מרדות ומוציא בגט... (אסורי ביאה יז א, וראה שם עוד)
אחת גרושה מן האירוסין או מן הנישואין, אבל הממאנת, אפילו גירשה בגט והחזירה ומיאנה בו הרי זו מותרת לכהן, וכל מי שאינה ראויה לחליצה אם נחלצה לא נפסלה לכהונה... (שם יח, וראה שם עוד ופרק יט, וערך חללה)
ראה כהונה-כללי, אמור דף סה.
שלא ישא כהן, בין כהן גדול בין כהן הדיוט אשה זונה לאשה, שנאמר אשה זונה וחללה לא יקחו, ולשון קיחה משמע דרך אישות, על כן אינו לוקה עליה אלא כשנשאה ובעלה... משרשי המצוה, לפי שהכהנים נבחרו לעבד עבודת השם תמיד, ראוי ומחויב להיותם קדושים ונקיים יותר מכל שאר העם בעניניהם, אף כי בענין הזיווג שהוא דבר עקרי באדם וקצת מחשבות האדם על בת זוגו תמיד, לכן נתחייב שלא לשא הזונה שמזגה רע ומר, פן תסירנו ותטנו ברב לקחה מדרכו הטובה וכונתו הרצויה, גם היא בושת ופגם אל כל הקרב אליה, שכל העם מרננים אחריה בטומאתה אשר בשוליה. מדיני המצוה מה שאמרו ז"ל שהזונה האמורה כאן היא, כל שאינה בת ישראל, דכלן בכלל זונות הן, ועוד שכיון שאין קדושין תופסין בהן, זמה היא, וכן תקרא זונה כל בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה לנשא לו אסור השוה בכל מקום, לאפוקי אלמנה לכהן גדול או גרושה לכהן הדיוט, שאין אסור זה שוה בכל אדם. וכן תקרא זונה כל שנבעלה לכהן חלל, ואף על פי שהיא מותרת להנשא לו, שאין היותה זונה תלוי בבעילה של אסור אלא בפגימה... ולמדנו מעתה שהנרבעת לבהמה, אף על פי שהיא בסקילה, לא נעשית זונה, דדוקא בעילת אדם היא שעושה אותה זונה, וכן אם נבעלה בעודה נדה למי שראויה שתנשא לו אינה נעשית זונה בכך, ואף על פי שהיא בכרת...
וכן מענין המצוה מה שאמרו באשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי, ואפילו עד אחד מעידה שכן הוא כדבריה שזנתה, שאינה אסורה עליו בכך, דאמרינן שמא עיניה נתנה באיש אחר, ומכל מקום אסורה לכל כהן אחרי מות אישה... ואם היתה נאמנת לו, או העד נאמן לו, הרי זה יוציאנה על כל פנים לצאת ידי ספק. והורונו מורינו ישמרם הא-ל דדוקא שבאת לומר כן היא או העד מתוך שלום בינו לבינה... (אמור מצוה רסו)
שלא ישא כהן בין גדול בין הדיוט חללה, שנאמר אשה זונה וחללה לא יקחו, וחללה תקרא שנולדה מפסולי כהונה... וכן מדיני המצוה מה שאמרו ז"ל שהכהן עצמו שעובר העבירה שהוא בא על החללה אין גופו מחולל בכך, אף על פי שזרעו מחולל, ובין שנבעלה באונס או בשגגה בין כדרכה בין שלא כדרכה, משהערה בה נתחללה... אבל בקדושין לבד לא נתחללה, אבל בנשואין, אף על פי שלא נבעלה נעשית חללה, מפני שכל נשואה בחזקת בעולה... ומה שאמרו שחלל שנשא כשרה כל זרעו חללים ופסולים לכהונה, אבל ישראל שנשא חללה כל זרעו ממנה כשרים לכהונה, שהולד בענין זה הולך אחר הזכר... ומשפחה שנתערב בה ספק חלל, כל אלמנה מאותה משפחה אסורה לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא, לפי שיש כאן שני ספקות... אבל בנתערב במשפחה ודאי חלל, כל אשה מהן אסורה לכהן עד שיבדק... (שם מצוה רסז)
שלא ישא כהן בין גדול בין הדיוט גרושה, שנאמר ואשה גרושה מאשה לא יקחו. מדיני המצוה מה שאמרו ז"ל שגרושה היא נקראת אפילו מן האירוסין, ואין צריך לומר מן הנשואין, אבל הממאנת אפילו גרשה בגט והחזירה ומאנה בו הרי זו מותרת לכהן. והחלוצה אסורה לכהן מדרבנן, מפני שנתנו לה דין גרושה. וכהן שכנס ספק גרושה או זונה וחללה מוציאה בגט, אבל כנס ספק חלוצה אין מוציאה, שלא גזרו חכמים אלא על חלוצה ודאית... והעובר עליה ונשא גרושה ובעל חייב מלקות, אבל כל זמן שלא בעל אינו מתחייב מלקות... (שם מצוה רסח, וראה שם עוד)
וזה יובן ענין אזהרת כהנים מטומאת מת, כי איתא בצרור המור, שאהרן נבחר לקרב ולאחד העליונים ותחתונים היפוך פגם אדם הראשון, ולעומת שאדם הראשון נתרחק ונתגרש מגן עדן, נתקרב אהרן לישב פתח אוהל מועד שבעת ימים. ועל כן ענין המיתה והטומאה הנמשכת ממנה שהיא כמותה מתנגדת לענין הכהונה, וכבר הגדנו שכך נמי ענין הקדושה מנשים הפסולות, על פי אמרם ז"ל ששם יו"ד ה"א בין האיש והאשה, וידוע ששתי אותיות אלו רומזות למדות עליונות הנקראות תרין ריעין דלא מתפרשן, ועל כן הן מאחדין את האיש והאשה חומר וצורה, ובנשים הפסולות, ואפילו גרושה מאשה נסתלק מהם זה השם, ושוב שורים במקומו כחות המפרידים, כענין טומאת מת אחר הסתלקות הנשמה, וזהו שרמזו ז"ל (פסחים קי"ב) גרוש שנשא גרושה ד' דעות במטה, כי מספר ד' מורה על פירוד מכל צד.
ויש לומר עוד שענין טומאה נוגע ביותר להנפש שמהעליונים, שאיננה כל כך גלויה אלא יושבת במסתרים, ולעומתה הטומאה גם כן איננה דבר הנגלה לעין... וענין הנשים הפסולות נוגע ביותר לגוף האדם שמהתחתונים, והיינו שזה וזה נמשכו מהם כחות המפרידים, אלא שזה בין העליונים להתחתונים וזה בין התחתונים להעליונים, היינו שטומאת מת מפרדת שאין העליונים פונים ומתאחדים בתחתונים, ונשים הפסולות מפרידות, שאין התחתונים פונים ומתאחדים בעליונים... (ויקרא אמור תרפ"א)