כוס

תלמוד בבלי:

מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה, חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא, אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו. (ברכות ל ב)

כי הא דההוא דאתא לקמיה דרבי אמר ליה אשתך אשתי ובניך בני, אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין, שתה ופקע... (שבת ל ב)

השותים במזרקי יין, רבי אמרי ורבי אסי, חד אמר קנישקין, וחד אמר שמזרקין כוסותיהן זה לזה... (שם סב ב)

מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו, ועל כוס וכוס שהביא אמר חמרא וחיי לפום רבנן, חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון. (שם סז ב)

...מאי מי דקלים, אמר רבה בר ברונא תרתי תלאי איכא במערבא ונפקא עינא דמיא מבינייהו, כסא קמא מרפי, אידך משלשל, ואידך כי היכי דעיילי הכי נפקי... (שם קי א)

אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני, כי נפקי אתאי אשקיין חמרא חד כסא, וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי (משערות ראשי עד צפורן רגלי), אי אשקיין כסא אחרינא הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי... (שם קמ א)

אמר רבי אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר, בכוסו ובכיסו ובכעסו. (עירובין סה ב)

...יהבו ליה כסא, קבליה בחד זימנא ושתייה בתרי זימני, ולא אהדר אפיה... מאי טעמא כי יהבי לך כסא קבלת בחד זימנא, אמר להו מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול, מאי טעמא שתיתיה בתרי זימני, אמר להו דתניא השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן, שנים דרך ארץ, שלשה מגסי הרוח... רבי ישמעאל ברבי יוסי בן לקוניא יהבו ליה כסא, קבליה בחד זימנא ושתייה בחד זימנא, אמרי ליה לא סבר לה מר השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן, אמר להו לא אמרי בכוסך קטן, ויינך מתוק, וכריסי רחבה. (פסחים פו ב)

אמר רבי יהודה אמר שמואל ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה, שתאן חי יצא, שתאן בבת אחת יצא, השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא... מיתיבי ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית, אחד חי ואחד מזוג, אחד חדש ואחד ישן, רבי יהודה אומר צריך שיהא בו טעם ומראה יין... (שם קח ב, וראה שם עוד)

כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים, רבי אמי ורבי אסי חד אמר כל הנותן עינו בכוסו עריות כולן דומות עליו כמישור, וחד אמר כל הנותן עינו בכוסו כל העולם כולו דומה עליו כמישור. (יומא עד ב)

מיתיבי (אשה) רגילה נותנין לה, רגילה שאני, דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל רגילה נותנין לה כוס אחד, שאינה רגילה שני כוסות, מאי קאמר, אמר אביי הכי קאמר, רגילה בפני בעלה שני כוסות, שלא בפני בעלה נותנין לה כוס אחד, אינה רגילה בפני בעלה אלא כוס אחד, שלא בפני בעלה אין נותנין לה כל עיקר... תנא כוס אחד יפה לאשה, שנים ניוול הוא, שלשה אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת, אמר רבא לא שנו אלא שאין בעלה עמה, אבל בעלה עמה לית לן בה... (כתובות סה א)

מאי איכא חזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו... (שם עו א)

אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן המודר הנאה מחברו מותר להשקותו כוס של שלום, מאי ניהו, הכא תרגימו כוס של בית האבל, במערבא אמרי כוס של בית המרחץ. (נדרים לח ב)

...היא השקתו יין משובח בכוסות משובחים, לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש... והאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה, אחת ששתת בימי משה, ואחת ששתת בימי פרעה נכה, ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה... (סוטה ט א)

תניא היה רבי מאיר אומר, כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים, יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו, וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא, ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו, וזהו היא מדת כל אדם, שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה, ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו, זו מדת אדם רע... (גיטין צ א)

אמר רבי יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין, ולא אמרן אלא בכלי מתכות, אבל בכלי חרש לית לן בה, ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ (רותח), אבל דצויץ לית לן בה, ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא, אבל שדא ביה ציביא לית לן בה... (בבא מציעא כט ב)

...כי חזית איניש דקא שתי חמרא ונקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאול עילויה, אי צורבא מרבנן הוא וניים, אקדומי קדים לגרסיה, אי פועל הוא, קדים קא עביד עבידתיה, ואי עבידתיה בליליא רדודי רדיד, ואי לא גנבא הוא ותפסיה... (שם פג ב)

ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא שקיל מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא למשתי, שמא יארע דבר קלקלה בסעודה (שיכעוס השותה, שהיה רוצה ליטול הדבר), אמר לי מר משום דקשי לרוח צרדא. (חולין קה ב)

כדתניא לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן, ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן ונתן לתלמידו ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות, ומת בצמא... רב אשי אמר הילכך האי תלמידא דשפיך קמי רביה לית ביה משום אפקירותא. (תמיד כז ב)

תלמוד ירושלמי:

...כמה הוא שיעורו של כוסות, רבי אבין אמר טיטרטון ורביע... (שבת נד א, וראה שם עוד)

...ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם, כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החימה וגו', כוס זהב בבל ביד ה' כי כוס ביד ה' ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם, מהו מנת כוסם, רבי אבין אמר דיפלי פוטירין (כוסות כפולות) כדיפלי פוטירין אחר המרחץ, וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות, ה' מנת חלקי וכוסי, דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, והדין כוס ישועות אשא תרין... (פסחים סח ב, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

ה' אלקים - למלך שהיו לו כוסות דקים, אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעים, צונן הם מקריסים, מה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהן ועמדו... (בראשית יב טו)

...וכוס פרעה בידי, מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות של ליל פסח... רבי שמואל בר נחמני אמר כנגד ד' כוסות שנאמר כאן, וכוס פרעה בידי וגו', ונתת כוס פרעה וגו', רבי לוי אמר כנגד ארבע מלכיות, רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ד' כוסות של תרעלה שהקב"ה משקה את העכו"ם, הדא הוא דכתיב (ירמיה כ"ה) כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החמה, (שם נ"א) כוס זהב בבל ביד ה' וגו', (תהלים ט"ז) ימטר על רשעים וגו', ונגדן הקב"ה משקה את ישראל ד' כוסות של ישועה לעתיד לבא, שנאמר (שם כ"ג) ה' מנת חלקי וכוסי וגו', (שם קט"ז) כוס ישועות אשא, (שם קכ"ג) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, כוס ישועות, כוס ישועה אין כתיב כאן, אלא כוס ישועות, חדא לימות המשיח, ואחת לימות גוג... (שם פח ד)

השותים במזרקי יין... רבי יוחנן אמר בכוסות קטנים, ורבנן אמרי כוסות שיש להם זרבוביות... (ויקרא ה ג)

כי יתן בכוס עינו, הוא נותן עינו בכוס, וחנוני נותן עינו בכיס... (שם יב א)

אל יחסר המזג, מהו אל יחסר המזג, מי שהוא מוזג כראוי מוזג שלישו של כוס יין ושני חלקים מים, כך היתה סנהדרין יושבת... (במדבר א ד)

תני בשם רבי מאיר, כשם שיש דעות במאכל ובמשתה כך יש דעות באנשים, יש אדם שיורד זבוב בכוסו וזורקו ושותיהו, זה בשאר כל אדם, שהוא רואה את אשתו מדברת עם שכניה ועם קרוביה ומניחה, יש לך אדם זבוב פורח על גב כוסו והוא נוטלו ושופכו ולא טועמו, זה חלק רע באנשים שנתן את עיניו בה לגרשה, יש לך אדם זבוב שכן על גב כוסו והוא נוטלו ומניחו כמות שהוא, זהו יהודה בן פפוס, שנעל את הדלת בפני אשתו... יש לך אדם זבוב מת נופל לתוך כוסו והוא נוטלו ומוצצו ושותהו, זה הרשע... (שם ט ח)

הדעת מתחלקת בארבע חלקים, ב' בשתי הכליות וחלק אחד בפה וחלק אחד בלב... וכנגדן נתנו חכמים שיעור לשכרות בד' רביעית יין חי, שהן ד' כוסות, שתה אדם כוס א' שהוא רביעית, יצא האדם מרביעית דעתו, שתה ב' כוסות יצאו שני חלקים מדעתו, שתה ג' כוסות יצאו ג' חלקים מדעתו ולבו מטורף, מיד הוא מתחיל לדבר שלא כהוגן, שתה כוס ד' יצא כל דעתו, נשתעממו כל הכליות ונטרף לבו והלשון מפסק מבקש לדבר ואינו יכול... (שם י כא)

איתיבון והכתיב (מלכים א' י') וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור, רבי פנחס בשם רבי יצחק אמר והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב, אלא אלו כוסות דיוטריטא של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקרין בכלי זהב. (אסתר ב)

מדרש תנחומא:

ותנן מפני מה אמרו אין הסוטה שותה בכוס של חברתה, שלא יהו הבריות אומרים בכוס זה שתית אשה פלונית ומתה, על שם ולא יהיה עוד. (אמור ח)

פרקי דרבי אליעזר:

אמר להם משה לא דומה כוס של קונדימון לכוס של חומץ, זה כוס וזה כוס... (פרק מד)

שוחר טוב:

...וכוס עיקרים לבני מעים, ושיקוי לעצמותיך... (מזמור יט)

כוסי רויה, זהו שאמר הכתוב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, מהו רויה, רוה ולא צמאה, כמה דאת אמר תלמיה רוה נחת... וכמה שיעוריה, אמר רב מאתים ועשרים ואחד לוגין כמנין רוי"ה... כוסי רויה זה כוס ישועות, שהוא כוס תנחומין. (שם כג)

כי כוס ביד ה'... רבין יודן ורבי חמא ורבי יצחק בשם רבי חייא אמר לעתיד לבא הקב"ה אומר לפרעה שתה כוסך, והוא אומר לו רבונו של עולם כבר שתיתי כוסי בעולם הזה, והוא אומר לו מה שאתה שתית כמין אגרא אחת היתה, שנאמר ויגר מזה וגו', אבל עכשיו אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ, שתית אותו ולא מצית... (שם עה)

פסיקתא:

...בא עמוס אמר לה עמדי וקבלי כוס תנחומים, ואמרה לו מה בידך ומה בכוסך... (פרשה ל)

מסכת כלה:

...ועוד אמרו כל המקבל כוס מיד כלה ושותהו אין לו חלק לעולם הבא. (פרק א)

ולא יתן בכוסו אלא כדי דעתו, מאי טעמא משום שיורין, דאמר מר כל שיורי כוסות מטפשין חוץ משיורי הבדלה. האי מאן דשתי שיורי ארבעין לא חיי... מזגו לו את הכוס ישהה וישתהו וכמה ישהה, בחמין ג' פעמים ובצונן ארבעה, כדי ארבעה כוסות שנתנו לו, והא ארבעה קאמר, ההוא לחמין. (כלה רבתי פרק י)

מסכת דרך ארץ רבה:

ולא ישתה אדם כוסו בבת אחת, ואם שתה הרי זה גרגרן ורעבתן, וכמה ישהה וישתה, שנים מדרך ארץ, שלשה מגסי הרוח... ולא ישתה שתי כוסות ויברך ברכת המזון מפני שנראה הגרגרן. (פרק ו)

הנכנס לבית... מזגו את הכוס שוהה ושותה, וכמה ישהה בחמין שלשה פעמים ובצונן ד', אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בכוס שבגליל, אבל בכוס שביהודה שוהה כל צרכו ושותהו. (פרק ח)

ולא ישתה מן הכוס ויתננה לחבירו מפני סכנת נפשות. ומעשה ברבי עקיבא שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד, נתן לו כוס וטעמו, אמר לו רבי עקיבא טול ושתהו, שוב נתן לו כוס אחד וטעמו, אמר לו רבי עקיבה טול ושתהו. אמר לו בן עזאי עד מתי אתה משקו כוסות מטעומין (פרק ט)

ילקוט שמעוני:

...מפני מה עשה כן השטן, כשאדם שותה כוס אחד הוא כרחלה עניו ושפל רוח, וכהוא שותה שתי כוסות מיד נעשה גבור כארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר מי כמוני, וכשהוא שותה ג' או ד' מיד הוא נעשה כחזיר שמתלכלך בטיט ורפש אף הוא מתלכלך ואף במי רגלים. (בראשית פרק י, סא)

רש"י:

וכוסי - יחשבוני, כמו תכוסו על השה. (תהלים טז ה)

כוס ישועות - אביא נסך על התודה, שאין שירה אלא על היין. (שם קטז יג)

אבן עזרא:

מנת כוסם - חלקם, כמו תכוסו על השה. (שם יא ו)

אלשיך:

וכוסי - ...שכוס נקרא החיצון וגם מה שבתוכו, וגם שניהם. (שם טז ה)

מלבי"ם:

כוסי - הוא מה שהכין אדם לעצמו בחלקו על פי הכנתו, וחלק הוא מה שקבל מה' בלידתו. (שם)

רש"ר הירש:

חלקי -ברכוש גשמי, כוסי - חלקי בשמחה... (שם)