(ראה גם: הסטוריה בית שני-בנין, נחמיה, עזרא, שומרונים)
ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוה ומחמת וספרוים וישב בערי שומרון תחת בני ישראל, וירשו את שומרון וישבו בעריה. (מלכים ב יז כד)
...את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים כמשפט הגוים אשר הגלו אותם משם, עד היום הזה הם עושים כמשפטים הראשונים, אינם יראים את ה' ואינם עושים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה ה' את בני יעקב אשר שם שמו ישראל. (שם לג)
והכותי מזמנין עליו... אביי אמר בכותי חבר. (ברכות מז ב)
ועונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה כולה. (שם נא ב)
אמר רב נחמן בר יצחק אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו. (שבת טז ב)
השולח את עירובו... או ביד מי שאינו מודה בעירוב, מאן, אמר רב חסדא כותאי. (עירובין לא ב)
אמר להם למה באתם, אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עובדי כוכבים להחריבו, אמר להם (אלכסנדר) מי הללו, אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך, אמר להם הרי הם מסורין בידיכם, מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים, כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלקינו... (יומא סט א)
בראשונה היו משיאין משואות, משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין. (ראש השנה כב ב)
אבוה בר איהי ומנימן בר איהי, חד אמר תיתי לי דלא אסתכלי בכותי, וחד אמר תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי. (מגילה כח א)
אלו נערות שיש להן קנס, הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית... (כתובות כט א)
הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים... מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים... (נדרים לא א)
בארץ הכנעני היושב בערבה, אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים... תניא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי בדבר זה זייפתי ספרי כותיים, אמרתי להם זייפתם תורתכם ולא העלתם בידכם כלום, שאתם אומרים אלוני מורה שכם, אף אנו מודים שאלוני מורה שכם, אנו למדנוה בגזרה שוה, אתם במה למדתום... (סוטה לג ב)
כל גט שיש עליו עד כותי פסול, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים והכשיר... דתניא מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, רבי אלעזר אוסר לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצוות, רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל... (גיטין י א, וראה שם עוד)
כותי וישראל מומר, אמרי לה כעובד כוכבים, ואמרי לה כישראל... (שם מד א)
תניא וכן רבי אלעזר אומר כותי לא ישא כותית, מאי טעמא, אמר רב יוסף עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות... רבי אלעזר סבר לה כרבי ישמעאל, דאמר כותים גירי אריות הם... אלא כי אתא רבין אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רבי חנינא, ואמרי לה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי שלש מחלוקות בדבר, רבי ישמעאל סבר כותים גירי אריות הן, וכהנים שנטמעו בהם כהנים פסולים היו, שנאמר ויעשו להם מקצותם כהני במות, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מן הקוצים שבעם, ומשום הכי פסלינהו, ורבי עקיבא סבר כותים גירי אמת הן, וכהנים שנטמעו בהן כהנים כשרים היו, שנאמר ויעשו להם מקצותם כהני במות, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מן הבחירים שבעם, ואלא מפני אסרום, מפני שהיו מייבמים את הארוסות ופוטרים את הנשואות, ויש אומרים לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצוות... רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל... (קדושין עה א)
תנו רבנן שור של ישראל שנגח שור של כותי פטור, ושל כותי שנגח שור של ישראל תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם, רבי מאיר אומר שור של ישראל שנגח שור של כותי פטור, ושל כותי שנגח שור של ישראל, בין תם בין מועד משלם נזק שלם. למימרא דסבר רבי מאיר כותים גרי אריות הן, ורמינהי כל הכתמים הבאים מרקם טהורים, רבי יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועים... אמר רבי אבהו קנס הוא שקנס רבי מאיר בממונם שלא יטמעו בהם... (בבא קמא לח ב)
הנהו תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי... (בבא מציעא סט א)
...ובעל בת אל נכר זה הבא על הכותית, וכתיב בתריה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאלקי יעקב ומגיש מנחה לה' צב-אות... אמר רבי חייא בר אבויה כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בעבודת כוכבים, דכתיב ובעל בת אל נכר... כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית חייב עליה משום נשג"א, כי אתא רבין אמר משום נשג"ז, נדה שפחה גויה זונה, אבל משום אישות לית להו... (סנהדרין פב א)
...דתני חדא כותי אתה מצווה על הכאתו ואי אתה מצווה על קללתו, ותניא אידך אי אתה מצווה לא על קללתו ולא על הכאתו, סברוה דכולי עלמא כותים גירי אמת הן, מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר מקשינן הכאה לקללה, ומר סבר לא מקשינן הכאה לקללה... (שם פה ב)
...דתני חדא כותי אתה מצווה על הכאתו, תנינא להא דתנו רבנן, עבד וכותי גולה ולוקה על ידי ישראל, וישראל גולה ולוקה על ידי כותי ועבד... אלא אמר רב אחא בר יעקב כגון שהעיד בו והוזם... אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא, הכא במאי עסקינן כגון שהכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה... (מכות ח ב)
איתיביה, מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים מוכרין, שלא למכור אין מוכרין, מאי טעמא, אילימא משום דחשידי ארביעה, ומי חשידי, והתניא אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים... אבל מעמידין בהמה בפנדקאות של כותים... ומוסרין בהמה לרועה שלהן ומייחדין עמהם ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות, אלמא לא חשידי, ועוד תניא אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל, אחד עובד כוכבים ואחד כותי... אלא משום דאתי לזבונה לעובד כוכבים, וכי תימא כותי לא עביד תשובה ישראל עביד תשובה... (עבודה זרה טו ב, וראה שם עוד)
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לא ישכיר אדם שדהו לכותי מפני שנקראת על שמו, וכותי זה עושה בו מלאכה בחולו של מועד... כותי לא ציית, דאמר אנא גמירנא טפי מינך. (שם כא ב)
והתניא ישראל מל את הכותי, וכותי לא ימול ישראל מפני שמל לשם הר גריזים, דברי רבי יהודה... (שם כז א)
...מעיקרא סבור אין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים, לא שנא פתוחות ולא שנא סתומות, לבסוף סבור כי לא קפיד אפתוחות, אסתומות מקפיד קפיד... (שם לא א, וראה שם עוד)
אביי אמר הכי קתני, הכל שוחטין ואפילו כותי, במה דברים אמורים כשישראל עומד על גביו, אבל יוצא ונכנס לא ישחוט, ואם שחט חותך כזית בשר ונותן לו, אכלו מותר לאכול משחיטתו... (חולין ג א, וראה שם עוד)
אמר רבי חנן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל ובית דינו מנו על שחיטות כותי ואסרוה, אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי שמא לא שמע רבי אלא בשאין ישראל עומד על גביו... תא שמע, דאמר רב נחמן בר יצחק אמר רבי אסי אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל משחיטת כותי, אף רבי אסי אכל משחיטת כותי... אלא לאו שמע מינה קבלה מיניה. ומאי טעמא גזרו בהו רבנן, כי הא דרבי שמעון בן אלעזר שדריה רבי מאיר לאתויי חמרא מבי כותאי, אשכחיה ההוא סבא אמר ליה ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה, הלך רבי שמעון בן אלעזר וספר דברים לפני רבי מאיר וגזר עליהן, מאי טעמא, אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה... רבי יצחק בן יוסף שדריה רבי אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי, אשכחיה ההוא סבא אמר ליה לית כאן שומרי תורה, הלך רבי יצחק וספר דברים לפני רבי אבהו, והלך רבי אבהו וספר דברים לפני רבי אמי ורבי אסי, ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין, למאי, אי לשחיטה ויין נסך, מהתם גזרו בהו רבנן, אינהו גזור ולא קבלו מינייהו, אתו רבי אמי ורבי אסי גזרו וקבלו מינייהו. מאי עובדי כוכבים גמורין, אמר רבי נחמן בר יצחק לבטל רשות וליתן רשות. (שם ה ב)
בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון, מפני שהן בועלי נדות, והן יושבות על כל דם ודם, ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש... מפני שטומאתן בספק... (נדה לא ב, וראה שם עוד)
כל הכתמים הבאים מרקם טהורין, רבי יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין, הבאין מבין העובדי כוכבים טהורין, מבין ישראל ומבין הכותים רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרים מפני שלא נחשדו על כתמיהן... חסורי מחסרא והכי קתני, מבין ישראל טמא, מבין הכותים רבי מאיר מטמא דכותים גרי אמת הן וחכמים מטהרין דכותים גרי אריות הן, אי הכי... גרי אריות מבעי ליה... (שם נו ב, וראה שם עוד)
המוליך חטים לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית, לטוחן עכו"ם דמאי... דאתפלגון כותי כעכו"ם דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר כותי כישראל לכל דבר... (דמאי יד א)
מעשרין משל ישראל על של עכו"ם ומשל עכו"ם על שם ישראל, ומשל ישראל על של כותים ומשל כותים על של כותים... (שם כג א)
ועוד אמרו לפניו אומר היה רבי אליעזר האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר, אמר להם שתוקו, לא אומר לכם מה רבי אליעזר אומר בו... (שביעית כד א)
תני ישראל מל את הכותי וכותי אינו מל את ישראל מפני שמתכוין להר גריזים, דברי רבי יודן, אמר רבי יוסי וכי היכן מצינו שמילה צריכה כונה, יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. (שבת פז ב)
כותים כל זמן שעושין מצתן עם ישראל נאמנין הן על ביעור חמץ, אם אינן עושין מצתן עם ישראל אינן נאמנין על ביעור חמץ, אמר רבי יוסה הדא דתימר בבתים, אבל בחצירות חשודין הן, דאינון דרשין לא ימצא בבתיכם לא בחצרותיכם. תני רבן שמעון בן גמליאל כל מצוה שהכותים נוהגין בה הם מדקדקין בה יתיר מישראל, אמר רבי שמעון הדא דתימר בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהן, אבל עכשיו שאין להן לא מצוה ולא שירי מצוה חשודין הן ומקולקלין הן. (פסחים ב ב)
...מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת, מאחר שהיא חובה אינו מביא, או מאחר שהוא מטמא בהן מביא, כותי שפשיטא לך שהוא מביא, מהו שיעשה בהן שליח, מאחר שהוא מטמא בהן נעשה בהן שליח, או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח... (יבמות עב א, וראה שם עוד)
כל גט שיש עליו עד כותי פסול, חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים... על הממון נחשדו ועל הממון נפסלו, לא נחשדו על העריות, ועדי נפשות כעדי עריות, מעתה אפילו שניהם כותים, שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין... (גיטין ו ב, וראה שם עוד)
רבי יהודה בן פזי בשם רבי אמי ביצה צלויה של כותים הרי זו מותרת, רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר תבשילי כותים הרי אילו מותרין, הדא דאת אמר בתבשיל שאין דרכן לתת לתוכו יין וחומץ, הא דבר ברי שנתן אסור אפילו בהנייה... כהדא דרבי שמעון בן לעזר אזל לחדא קרייה דשמריין, אתא ספרא לגביה, אמר ליה אייתי לי חדא קולא שתימא, אמר לו הא מבועא קמך שתי, אטרח עלוי, אמר ליה... אין את מריה דנפשך הא מבועא קמך שתי, ואין נפשך מרתך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה, כבר נתקלקלו הכותים. רבי ישמעאל בי רבי יוסי אזל להדא ניפוליה, אתון כותייא לגביה אמר לון אנא מחמי לכון דלית אתון דסגדין לאהין טורא אלא לצלמייא דתחותוי, דכתוב ויטמון אותם יעקב תחת האלה אשר עם שכם... ואית דבעי מימר חדא ערובת שובא (ערב שבת) לא אישתכח חמרא בכל סמרטיקי, בפוקי שיבא אישתכחת, מלייא מן מה דאייתון ארמייא, וקבלוניה כותייא מינהון. ואית דבעי מימר כד סלקי דיקלטינוס מלכא להכא גזר ואמר כל אומייא ינסבון בר מן יודאי, ונסכיון כותייא, ונאסר יינן, ואית דבעי מימר כמין יון אית להון ומנסכין ליה. כותייא דקיסרי בעו מרבי אבהו אבותיכם היו מסתפקין בשלנו, אתם מפני מה אינכם מסתפקין ממנו, אמר להן אבותיכם לא קילקלו מעשיהם, אתם קלקלתם מעשיכם... בעון מרבי אבהו חלוט שלהן מהו, אמר לון הלואי היינו יכולין ליסר גם מימיהן, רבי יעקב בר אחא בשם רבי חנינה כותאי דקיסרין מותר להלוותן ברבית, רבי יוסי בעי מעתה לא נחוש לחלתן, ונן חמיי רבנן חששין. (עבודה זרה לג ב)
הכותיים לא היו נחשבין לגוי אלא מיתר חמשה גוים, שנאמר (מלכים ב' י"ז) ויבא מלך אשור מבבל מכותה וגו', וכשגלו ישראל ממקומן משומרון שלח המלך את עבדיו והושיב אותם בשומרון, והקב"ה שלח בם את האריות והיו הורגין בהם, שנאמר (שם) ויהי בתחלת שבתם שם וגו', שלחו ואמרו למלך בבל... שלח המלך לקרא לכל זקני ישראל, ואמר להם כל השנים האלו שהייתם בארצכם לא שכלה אתכם חית השדה, ועכשיו אינה מקבלת אותם, אמרו לו דבר של עצה אולי ישיב אותם לארצם, אמרו לו אדונינו המלך הקב"ה אינו מקבל אותם בארצו, אמר להם תנו מכם שנים וילכו וילמדום ספר התורה, ודבר המלך אין להשיב, ושלחו את רבי דוסתאי ורבי זכריה והיו מלמדין אותם ספר התורה בכתב נוטריקון ובוכין. והגוים האלה היו הולכין בחקות התורה ובחוקות אלהיהם, וכשעלה עזרא מבבל וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק והתחילו בונים בהיכל ה', שנאמר (עזרא ה') באדין קמו זרובבל בן שאלתיאל וגו', ובאו עליהם השומרונים למלחמה ק"פ אלף, וכי שומרונים היו, והלא כותיים היו, אלא על שם העיר שומרון נקראו שומרונים, ועוד שבקשו להרג את נחמיה, שנאמר (נחמיה ו' ב') לכה ונועדה יחדיו בכפרים וגו', ועוד שבטלו מלאכת שמים שתי שנים, והיה עד שנת היובל, מה עשה עזרא וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק קבצו את כל הקהל אל היכל ה', והביאו שלש מאות כהנים ושלש מאות תינוקות ושלש מאות שופרות ושלש מאות ספרי תורה בידם, והיו תוקעין והלוים משוררים ומזמרים ומנדין את הכותים. (פרק לח)
בקש (אלכסנדר) לעלות לירושלים, אזלון כותאי ואמרו ליה הזהר שאינן מניחין אותך להכנס לבית קדש הקדשים שלהם... (בראשית סא ו)
רבי מאיר חמא חד שמראי אמר ליה רבי מאיר מהיכן אתית, אמר ליה מן דיוסף, אמר ליה רבי מאיר לא, אמר ליה שמראי ואלא דמאן, אמר ליה מן דיששכר, אמר ליה מנא לך, אמר ליה דכתיב ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון, אילין שמריא... (שם צד ו)
אמר רבי יודן כאילין כותאי חכימין למיחסדא, חד מנהון הוי אזיל לגבי אתתא, אמר לה אית לך חד בצל תיתנון לי, מן דיהבה ליה אמר לה אית בצל בלא פיתא, מן דיהבה ליה אמר לה אית מיכל בלא מישתי... (ויקרא ה ח)
מעשה ברבי יונתן שהיה מהלך אצל ניפולין של כותיים והיה רוכב על החמור והבהמהם עמו, נתלוה להם כותי אחד, הגיעו אצל הר גריזים, אמר אותו כותי לרבי יונתן רבי מהו דין דהדין טורא דקדיש, אמר לו רבי יונתן למה הוא קדיש, אמר לו אותו הכותי שלא לקה במי המבול, אמר לו מניין לך, אמר לו לא כך כתיב (יחזקאל כ"ב) לא גושמה ביום זעם... (דברים ג ח)
גדר בעדי ולא אצא... ורבנן אמרי זה מטלית של כותיים. (איכה ג ח)
אימיקנטרון היה כותב לאדריאנוס קיסר, אמר לו אם למולים את שונא אלו הישמעאלים, אם למשמרי שבת את שונא אלו הכותיים... (קהלת ב כא)
רבי יונתן הוה סליק לצלויי בירושלים, כיון דמטא גבי חד פלאטנוס פגע ביה חד כותי, אמר ליה לאן את אזיל, אמר ליה למצלי בירושלים, אמר ליה ולא טב לך תיסוק ותצלי בהדין טורא בריכא ולא תצלא בההיא קילקלתא, אמר ליה ולמה בריך טורא הדין, אמר ליה דלא טף במוי דמבולא, אתעלמת מלתא מן רבי יונתן בההיא שעתא ולא השיבו, אמר ליה חמריה רבי, תרשני ואני משיבו... (שיר ד ז, כדלעיל דברים ג ח)
...ומזמרין ומחרימין ומשמתין ומנדין את הכותיים בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות ובחרם בית דין העליון ובחרם בית דין התחתון, שלא יאכל אדם מישראל פת כותי, מכאן אמרו האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר, ואל יתגייר כותי בישראל, ואל יהא להם חלק בתחיית המתים, שנאמר (עזרא ד') לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו, וכתיב (נחמיה ב') ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים, וכתבו וחתמו ושלחו את החרם לכל ישראל שבבבל, והם הוסיפו עליהם חרם על חרם, והמלך כורש קבע עליהם חרם עולם,שנאמר (עזרא ו') ואלקא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניא וגו'. (וישב ב)
דרכי כותים פעמים כעובדי כוכבים פעמים כישראל, רובן כישראל, אין מביאין מהן לא קיני זבין ולא קיני זבות.. אין מקנין אותם במחובר לקרקע ולא מוכרין להם רחלים לגוז ולא תבואה לקצור... אין מוכרין להם בהמה גסה ואף על פי שהיא שבורה, ולא סייחים ולא עגלים, אבל מוכרין להם שבורה שאינה יכולה להתרפאות, אין מוכרין להם כלי זיין ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים, אין משיאין אותם ולא נושאים מהם נשים, אבל מלוין ולוין מהם ברבית, נותנים להם לקט שכחה ופאה ויש להם שכחה ופאה... ופירותיהן טבל כפירות עובדי כוכבים, ואוסרין את העירוב כעובדי כוכבים, בת ישראל אינה מילדת את הכותית ולא מניקה את בנה... מעמידין בהמה בפונדק כותי ושוכר כותי שילך אחר בהמתו, ומוסר את בנו שילמדנו כותי אומנות, ומתיחדים ומספרים עמהם בכל מקום, מה שאינו כן בעובדי כוכבים... אלו דברים שאין מוכרין להם, לא נבלות ולא טריפות ולא שקצים ולא רמשים, ולא סנדל של בהמה ולא שמן שנפל לתוכו עכבר... נאמן הכותי לומר אם קבר אם לא קבר, ובבהמה אם בכרה או לא בכרה, נאמן הכותי על נטע רבעי ועל הערלה ועל הציונות... זה הכלל דבר שנחשדו בו אין נאמנין עליו... (פרק א)
אין לוקחין בשר מטבח כותי אלא ממה שהוא אוכל, ולא דקריות של צפרים אלא אם כן נתנם לתוך פיו... שוה הכותי לישראל לכל נזיקים שבתורה... שור של ישראל שנגח שור של כותי פטור, ושור של כותי שנגח שור של ישראל אם תם הוא משלם חצי נזק, ואם מועד משלם נזק שלם... הגבינים שלהם מותרות, רבי שמעון בן אליעזר אומר אם של בעלי בתים מותרות, ואם של סיטונים אסורות, השלקין והכבשין שלהם שדרכן לעשות בהן יין וחומץ אסורים... מפני מה הכותים אסורים לבא בישראל, מפני שנתערבו עם כהני הבמות, רבי ישמעאל אומר גרי צדק היו מתחלתן, מפני מה אסורין מפני ממזרות, ושאינן מייבמין את הנשואות, מאימתי מקבלין אותם משכפרו בהר גריזים והודו בירושלים ובתחיית המתים, מכאן ואילך הגוזל את הכותי כגוזל את ישראל. (פרק ב)
...והדא אמרה כותי מזמנין עליו, וכותי לאו בספק, אמר רבי אבא תפתר כמאן דאמר כותי כגוי לכל דבר, דתניא כותי כגוי דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אמר כותי כגוי לכל דבר. (פרשה יג)
אבל אין מקבלים גרים מן הכותיים מפני עשרה שבטים שנבלעו ביניהם, עד שיבא אליהו הנביא ובן דוד ויפרשו אותן... (פרק א)
שור אויבך, רבי יאשיה אומר אויבך זה כותי, וכן מצינו שהכותים קוראים לישראל אויבים בכל מקום, שנאמר כי תצא למלחמה על אויביך... (שמות פרק כג, שנב)
ומצא אלכסנדר המלך כותיים הרבה שהיו מימי סנחריב, וראשיהם סנבלט החורני ומצקת ישראל ומבני יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול נתחתנו בהם, והבריחם עזרא הכהן ונחמיה התרשתה מבית ה', וכבא המלך אלכסנדר אל ארץ ישראל סר אל משמעתו סנבלט החורני וראשי הכותים, ושאלו ממנו שיבנו הכהנים חתניו בית המקדש בהר גריזים, וצוה המלך להעשות כן ובנו הבית.