כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד... נפרצה הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח, יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים... אמר רבה אמר רב הונא אמר רב נחמן כותל שבין שתי חצירות צידו אחד גובה עשרה טפחים וצידו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ, משום דהוה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה, וכל לזה בנחת ולזה בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת... (עירובין עו ב, וראה שם עוד)
הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם, נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן פטור, לאחר הזמן חייב, מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל, ואמר לו פנה אבניך, ואמר לו הגיעוך, אין שומעין לו... (בבא מציעא קיז ב)
השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע, מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לבינין בונין, הכל כמנהג המדינה, גויל זה נותן ג' טפחים וזה נותן ג' טפחים, בגזית זה נותן טפחים ומחצה וזה נותן טפחים ומחצה, בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים, בלבינין זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה... (בבא בתרא ב א, וראה שם עוד)
כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו, עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן, מד' אמות ולמעלן אין מחייבין אותו, סמך לו כותל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל, בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן... (שם ה א, וראה שם עוד)
לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו... אלא אם כן הרחיק מכותל חבירו שלשה טפחים וסד בסיד, ומרחיקים את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים או סד בסיד. מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים... הא קא משמע לן, דמתונתא (לחות) קשה לכותל... דטרייא קשה לכותל... דהבלא קשה לכותל... (שם יז א, וראה שם עוד)
מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות... (שם כב א, וראה שם עוד)
חצר השותפין שיש בה דין חלוקה או שחלקוה ברצונם, אף על פי שאין בה חלוקה יכול כל אחד מהן לכוף את חבירו לבנות הכותל באמצע, כדי שלא יראהו חבירו בשעה שמשתמש בחלקו, שהיזק ראיה היזק הוא... אף על פי שעמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה. רוחב מקום הכותל משל שניהם, וכמה יהיה רחבו, הכל כמנהג המדינה, ואפילו נהגו לעשות מחיצה ביניהם בקנים ובהוצין... כמה גובה הכותל, אין פחות מד' אמות, וכן בגינה כופהו להבדיל גינתו מגינת חבירו במחיצה גבוהה עשרה טפחים, אבל בבקעה אין צריך להבדיל בקעתו... המוכר גינה לחבירו סתם, והיתה מעורבת עם גנות אחרות, כופין את הלוקח לבנות את הכותל ביניהם, ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור בגנות... (שכנים ב יד והלאה)
כותל חצר המבדיל בין שני שותפין שנפל, יש לכל אחד משניהם לכוף על חבירו לבנותו עד גובה ד' אמות, כדי שלא יראו זה את זה. רצה האחד והגביה הכותל יותר על ארבע אמות, אם בא חבירו ובנה כותל אחד גבוה כנגד הכותל שביניהן, מחייבין אותו ליתן חלקו בגובה שכנגד כותלו... (שם ג א, וראה שם עוד)