כל

תלמוד בבלי:

אמרי בכל כללא, כל ריבויא, איבעית אימא כל נמי כללא הוא, מיהו האי כל דהכא ריבויא הוא... (בבא קמא נד ב)

...וכל היכא דתני כל שהוא לית ליה שיעורא, והא תנן רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז, וחכמים אומרים חמש רחלות גוזזות כל שהן, ואמרינן וכמה כל שהן, אמר רב מנה ופרס... (בבא בתרא קנ א)

ילקוט ראובני:

וה' ברך את אברהם בכל, שהשרה שכינתיה עמיה. (חיי שרה)

רש"י:

וכל בשליש - ומדד. (ישעיה מ יב)

אבן עזרא:

את כל אוכל - אין פירוש כל, כי היו מתים ברעב, וכן וכל הארץ באו, רק טעמו שקבץ כל אשר יכול. (בראשית מא מח)

וימת כל מקנה - רובו, כי הנה כתוב שלח העז את מקנך... (שמות ט ו)

בכל חטאתם - בעבור רב חטאתם. (במדבר טז כו)

החיתם כל נקבה - הטעם אפילו אחת, וכן "אין כל", ויתכן להיות כמשמעו כי כל נקבה החיו. (שם לא טו)

רמב"ן:

וה' ברך את אברהם בכל - ...ולרבותינו בזה ענין נפלא אמרו וה' ברך את אברהם בכל, רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת, רבי יהודה אומר בת היתה לו, אחרים אומרים בת היתה לו ובכל שמה... וחלילה להם שיוציאו ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין זה, שיאמר הכתוב כי ברך אותו השם בבת אחת ששמה כך, אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב הזה ענין עמוק מאד, ודרשו בזה סוד מסודות התורה, ואמרו כי בכל תרמוז על ענין גדול, והוא שיש בהקב"ה מדה תקרא כל, מפני שהיא יסוד הכל, ובה נאמר אני ה' עושה כל... (בראשית כד א, ועיין שם עוד)

רד"ק:

כל ככר - ...ואמר כל להגדיל הדבר. (בראשית יג י)

וכל טוב - ורוב טוב, כמו וכל הארץ באו, ולרז"ל לקח שטר מתנה. (שם כד י)

חזקוני:

כל מוצאו - שום מוצאו. (שם ד טו)

את כל אוכל - כמה שיוכלו. (שם מא לה)

כל מלאכתך - הרבה ממלאכתך, כמו את כל מגפותי. (שמות כ ט)

לכל קדשי - עם כל קדשי. (במדבר יח ח)

כל נקבה - שום נקבה, כמו לא תעשה כל מלאכה. (שם לא טו)

רבינו בחיי:

כל אשר נשמת - רמז למדת כל בה נתברך אברהם, והיא הספירה הי', וממנה פורחות הנשמות, ולכן תקנו לומר נשמת כל חי בשבת... (בראשית ז כב)

כל מגפותי - ...ועל דרך הקבלה יכניע את לבו הקשה על ידי מדת כל, שהוא מגפותי... (שמות ט יד)

ספר העקרים:

מלת כל הנחתו הראשונה על כללות הדבר, כמו כל פועל ה' למענהו (משלי ט"ז)... ויאמר על הפרטי אשר תחת הכלל, כמו כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש (שמות א'), שזה נאמר על כל אחד ואחד מן הפרטים בלי ספק, ופעמים יבא על רוב הדבר, שבתי בבית ה' כל ימי חיי (תהלים כ"ז)... ופעמים יבא זה הלשון על חלק מהכלל אף על פי שאינו רוב הכלל, אלא שהוא חלק גדול, אמר ישעיה כי קצף לה' על כל הגוים (ישעיה ל"ד), ולא אמר אלא על חלק מועט מן האומות... וכבר נמצא כל שאין פירושו מכל, ועם כל זה ירמוז על חלק מועט מן הכלל, כמו אשפוך את רוחי על כל בשר, וירמוז בזה על חלק מועט מכלל ישראל, לא על כולם, ולא על העכו"ם בלי ספק, ויהיה פירוש על כל בשר, על אי זה יהיה מכל בשר, אף על פי שיהיה בלתי מוכן לנבואה. (מאמר ב פרק כ)

ספורנו:

ויקרא אותה - ...ולא יאמר כל בפחות מג'... (בראשית כו לג)

הגר"א:

כל ימי חייך - ובברכות י"ב איכא פלוגתא אצל החכמים ובן זומא, בן זומא אומר שמזכירין יציאת מצרים בלילות, שנאמר ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח. פירוש דמלת כל יש לה ב' משמעויות, תדיר כל היום ההוא ולא יותר, ואינו מוכרח שיהא תמיד כל הימים, או לשון תמידות בלי הפסק כל הימים, ואינו מוכרח שיהיה כל היום הזה דוקא, והנה בן זומא סבר שפירושו כמו כל היום הזה, ומשמע רק הלילה בכלל הריבוי, וחכמים סוברים שפירושו הוא כמו כל הימים, דהיינו להביא לימות המשיח, אבל אין בכלל זה ריבוי הלילות. (קול אליהו ראה)

נפש החיים:

ומה שכתב ובכל נפשכם ידוע פלוגתת רז"ל בכמה דוכתי בש"ס, לחד מאן דאמר תיבת כל פירוש כולו, ולחד מאן דאמר פירוש מקצת וכל שהוא, וכן הוא הענין כאן, שניהם אמיתיים, כי כמה בחינות ומדרגות יש בזה... כל אחד לפי כחו ומדרגתו והכנתו... (שער ב פרק טו)

הכתב והקבלה:

כל מחמצת - אפילו שיכנס בו חמץ על ידי תערובת, ואמרו ש"כל" שאחריו ה"א הידיעה רוצה לומר כל חלקי הדבר (שלם), ובלי ה"א הידיעה הוא על הנכנס למין הדבר (כולם). (שמות יב כא)

מכל האלהים - ...או מכל הוא לשון כליון והשחתה, שכולם נשחתו במצרים, וזה שאמר בתהלים קל"ה אני ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים... (שם יח יא)

ויחרד כל ההר - מלשון כליל, סביבות ההר נחרדו עוד יותר מהחרדה הראשונה... (שם יט יח)

מלבי"ם:

...ויש יסוד מוסד במלת כל, שלפעמים הוא מחייב כללי, ולפעמים הוא שולל כללי, והיינו שאם בא במשפט מחייב יחייב את הכל, ואם בא במשפט שולל הוא שולל את הכל. אמנם גם במשפט מחייב אם נלוה אליו איזה מיעוט אז גם מלת כל באה על החלקיית... (ויקרא ב א)

תמיד - מורה שיהיה בלי הפסק, אף בשבת אף בטומאה, וכל הימים מציין שלא יופסק באיזה זמן, מה שאינו כן בתמיד, וכשירצה לציין שניהם כתב תמיד לדורותיכם... (שם ו ו)

רש"ר הירש:

...כל איננו מבטא רק ריבוי, הכל ללא יוצא מן הכלל, אלא הוא תופס את הריבוי כאחדות, אין הוא רק סך כל הפרטים, אלא כלל במכלל שלמותו... (בראשית א לא)

שפת אמת:

במדרש קץ שם לחושך... לכן כתיב ויפתח יוסף וגו' כל אשר בהם, כמו שכתבנו במקום אחר, ויש נקודה פנימיות בכל מקום ונקרא כל, וזה בכח יוסף הצדיק נפתח, וכמו כן ביום השבת יפתח, על ידי דמתאחדין ביה ברזא דאחד... (מקץ תרל"ט)