כלי מקדש   פרוכת, מסך

 

ועשית פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב יעשה אותה כרובים. ונתת אותה על ארבעה עמודי שטים מצופים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף... ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם... (שמות כו לא ולו)

תלמוד בבלי:

היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרכות המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהם אמה, רבי יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת, שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים. שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן, ורבנן אמרי לך, הני מילי במשכן ראשון, אבל במקדש שני, כיון שלא הואי אמה טרקסין ובמקדש ראשון הוא דהואי, ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ, ועבוד שתי פרוכת... החיצונה היתה פרופה מן הדרום ופנימית מן הצפון, מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון, הגיע לצפון הופך פניו לדרום... (יומא נא ב והלאה)

...תניא נמי הכי, ויראו ראשי הבדים, יכול לא יהו זזין ממקומן, תלמוד לומר ויאריכו הבדים, יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין, תלמוד לומר ולא יראו החוצה, הא כיצד, דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה, שנאמר צרור המור דודי לי בין שדי ילין. אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים... במאי עסקינן אי נימא במקדש ראשון, מי הואי פרוכת, אלא במקדש שני, מי הוו כרובים, לעולם במקדש ראשון, ומאי פרוכת, פרוכת דבבי, דאמר רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרוכות היו במקדש, שבעה כנגד שבעה שערים, שתים אחת לפתחו של היכל ואחת לפתחו של אולם, שתים בדביר ושתים בעליה. (שם נד א)

אלו הן הממונים שהיו במקדש... ואלעזר על הפרכות... (שקלים יג א)

פרוכת שנטמאת בולד הטומאה, מטבילין אתה בפנים ומכניסין אותה מיד, ושנטמאת באב הטומאה מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל, מפני שהיא צריכה הערב שמש, אם היתה חדשה שוטחין אותה על גג האיצטבא כדי שיראה העם את מלאכתה שהיא נאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן פרוכת עוביה טפח על שבעים ושתים נימים נארגת, על כל נימה ונימה כ"ד חוטין, ארכה מ' אמה ורחבה כ', ומשמונים ושתים רבוא היתה נעשית, ושתים עושין בכל שנה, ושלש מאות כהנים מטבילין אותה. אילו אמר חוט א' כפול לשנים, שזור לשלשה, משזר לששה, ארבע מכאן הא עשרים וארבעה, תני שלשים ושתים, אילו אמר חוט א' כפול לשנים, שזור לארבע, משזר לשמונה ארבע מכאן הא תלתין ותרין. תנא ארבעים ושמונה... כתוב אחר אומר מעשה רוקם, וכתוב אחד אומר מעשה חושב, מעשה רוקם פרצוף אחד, מעשה חושב שני פרצופות. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן וארי מכאן, מעשה חושב ארי מכאן וחלק מכאן, וחרנה אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן, מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן, בשמונים ושתים רבוא היה נעשית, רבי יצחק בר ביזנא בשם שמואל גוזמא... (שם כא ב)

אמר רב נחמן אמר רב נשים האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, ואני אומר מקדשי בדק הבית, הואיל ופרכות תחת בנין עשויות. מיתיבי נשים האורגות בפרכות ובית גרמו... כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, התם בדבבי... (כתובות קו א)

...זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה... ונטל סייף וגדר את הפרוכת, ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא, כסבור הרג את עצמו... נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן... (גיטין נו ב)

מדרש רבה:

אתה מוצא כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן... למעלן יהי רקיע בתוך המים, למטן והבדילה הפרוכת לכם... (שמות לג ד)

...ומה היו בני אהרן עושים כשהיו מורידים את הפרכת, אמר רבי חמא ברבי חנינא כך היו קונטטין גדולים וצינורות של זהב בראשיהן, ויש אומרים של ברזל והיו מגביהין את הפרכת בקונטטין ופורקין את הקורקסין, ואף על פי כן לא היו משפילין אותה בבת אחת כדי שלא יראו את הארון... אמרו הפרוכת היתה דומה לוילון ועביה טפח ועל ע"ב נימין נארגת ועל כל נימא ונימא כ"ד חוטין, וג' מאות כהנים מטבילין אותה, וב' כהנים גדולים נושאים אותה בקונטיסון מפני הארון... (במדבר ד יב)

רב הונא אמר פרכת היתה באה מבדק הבית, שמואל אמר נשים האורגות את הפרכת היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה... (שם יא ח)

...ומשפחות בית עבדת הבוץ זה דוד שהיה עוסק בפרוכת, הדא הוא דכתיב (שמואל ב' כ"א) ויך אלחנן זה דוד שחננו הקב"ה, בן יערי בן שהיה גדל ביער, אורגים שעסק בפרוכת... (רות ב ב)

פרקי דרבי אליעזר:

ולמה השמיע הקב"ה את קולו מתוך האש והחשך ולא מתוך האור, למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אסטרלגוס, והיה משיא בנו אשה, ותלה בחופת בנו פרכיות שחורות ולא פרכיות לבנות, ואמרו לו בני פלטין אדוננו המלך אין אדם תולה בחופת בנו אלא פרכיות לבנות, אמר להם יודע אני שאין בני ממתין את אשתו אלא ארבעים יום... (פרק מא)

אבות דרבי נתן:

אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי. (מא יב)

ילקוט שמעוני:

ועשית פרוכת, היה אורג את הפרוכת עשר אמות על עשר, ועושה בה ארבע חוברין (לולאות) ותולה ארכה באונקלות שעל גבי העמודים, שנאמר ונתת את הפרכת תחת הקרסים... כשם שהיה אורג את פרכת המסך כך היה אורג את מסך הפתח, אלא שפרכת מעשה חושב, ומסך הפתח מעשה רוקם, שנאמר ועשית מסך לפתח האהל דברי רבי נחמיה, שהיה רבי נחמיה אומר כל שנאמר בו מעשה חשב שני פרצופים, ומעשה רוקם אינו אלא פרצוף אחד בלבד... (שמות פרק כו, שעב)

פרוכת ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה, והיתה נארגת תכלת וארגמן ושש משזר מעשה חושב, ואחרת היתה שם, ארכה עשרים אמה ורחבה עשר אמות והיתה נארגת תכלת וארגמן ושש משזר מעשה רוקם, והיתה פרוסה על פתחו של היכל מבחוץ, רבי אומר שהיו מוציאין בפנים והיתה מקופלת אחד לשנים ושנים לארבעה, והיתה פרוסה על פתח ההיכל מבחוץ... רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר שתי פרכות היו שם, אחת פרוסה ואחת מקופלת, נטמאת פרוסה פורסין את המקופלת, בערב יום הכפורים מכניסין החדשה ומוציאין את הישנה... (שם פרק כז, שעה, ותוספתא שקלים פרק ג)

תרגום יונתן:

ותשוי ית פרסא דתרעא למשכנא מטול צדיקיא דחפין בזכותהון על עמא בית ישראל. (שמות מ ה)

ותתן ית פרסא דתרע דרתא מטול זכוות אמהת עלמא דפריס בתרע גיהנם מן בגלל דלא יעולון תמן נפשת דרדקי עמא דישראל. (שם שם ח)

הגר"א:

במסכת שקלים איתא, פרוכת ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה וכו', ושלש מאות כהנים מטבילין אותה, ויש לבאר דהנה הפרוכת ארכה ארבעים אמות ורחבה כ' אמות, אם כן הוה ליה סביב ק"כ אמה, ואמות כלים בת ה' טפחים, והוה ליה סביב ת"ר טפחים, ומדרצו הכל לזכות במצוה, אחזוהו שלש מאות כהנים כל אחד בב' ידיו, ומה שאמרו חז"ל במסכת חולין גבי פרוכת גוזמא, על כרחך צריך לומר שהגוזמא הוא מה שהיה משמונים ושתים רבוא. (קול אליהו תרומה)