(ראה גם: טומאה)
כי אם שמור תשמרון... שאדם צריך להזהר בסלעו שלא תאבד, כך יהא אדם צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד, וכן הוא אומר אם תבקשנה ככסף, מה כסף קשה לקנותו, כך דברי תורה קשים לקנותם... תלמוד לומר לא יערכנה זהב וזכוכית, קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית. (עקב מח)
אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל, בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב. (ברכות ט א)
וכשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו... בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה... (שם כח ב)
...דאמר רבי חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן, כלי קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול. (שם לג ב)
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק, אבל הקב"ה אינו כן, מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק, שנאמר ויאמר אם שמוע תשמע, אם שמוע תשמע, ואם לאו לא תשמע... (שם מ א)
...אמר לו, משה רבינו, מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם... (שם נה א)
הרואה ביצים בחלום תלויה בקשתו, נשתברו נעשית בקשתו... וכן כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו... שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. (ברכות נז א וב)
כלי זכוכית מאי טעמא גזור בהו רבנן טומאה, אמר רבי יוחנן אמר ריש לקיש הואיל ותחלת ברייתן מן החול, שוינהו רבנן ככלי חרס... (שבת טו ב, וראה שם עוד)
תניא אמר רבי צדוק כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס ג' ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת, ומדבריהם למדנו, שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועים... (שם יט א, וראה שם עוד)
נשיתי טובה... רבי יצחק נפחא אומר זו מטה נאה וכלים נאים שעליה... (שם כה ב)
רב יוסף אמר היינו טעמא דרב חסדא משום דקא מבטל כלי מהיכנו... (שם מג א, וראה שם עוד)
תניא כלי אבנים כלי גללים וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים... שכל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה, ואין עולין מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה... (שם נח א וב, וראה שם עוד)
אמר רבי שמעון בן קיסמא אמר רבי שמעון בן לקיש הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש... (שם עה ב)
והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום רבי יוחנן בן נורי, המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה... רב אחא בר יעקב תבר מאני תבירי... (שם קה ב)
מקפלין את הכלים (בשבת) אפילו ארבעה וחמשה פעמים... תנא של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהם מפני שהיה להן להחליף... (שם קיג א, וראה שם עוד)
רבי שמעון בן לקיש אומר אלו כלים האוליירין הבאין ממדינת הים, למימרא דחיורי נינהו, והאמר להו רבי ינאי לבניו בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים, לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים, שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים, אלא בכלים האוליירין... (שם קיד א)
ואין בנין בכלים ואין סתירה בכלים... (עירובין לה א)
כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה, פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן, ונכנסו אויבים אחריהן ודחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים, באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן... (שם מה א, וראה שם עוד)
ובא אשר לו הבית... מי שמייחד ביתו לו, שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, הקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו, פרט למשאיל כליו לאחרים. (יומא יא ב)
ותו ליכא (נסים), והתניא רב שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומן... (שם כא א)
כלי עץ העשוי לנחת הוא, וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה וחוצץ בפני הטומאה... (שם כא ב)
למדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים... (שם כג א)
...דכולי עלמא עיקר שירה בכלי... (סוכה נ ב)
ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו, במים וביין ובחלב... לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער, אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא, אמרה ליה אלא במאי נירמי, אמר לה אתון דחשביתו רמי במאני דהבא וכספא. (תענית ז א)
ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, אמר רבי יהושע בן לוי כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעונינו... (שם טז א)
אמר לו ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך, אמר לו איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית... (שם כ ב)
אמרו עליו על נחום איש גמזו... אמר להם בני פנו את הכלים ואחר כך פנו את מטתי, שמובטח לכם כל זמן שאני בבית אין הבית נופל... (שם כא א)
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה... (שם כו ב)
וכלים מכלים שונים, משונים מיבעי ליה, אמר רבא יצתה בת קול ואמרה להם ראשונים כלו מפני כלים, ואתם שונים בהם... אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי, רצונכם לראותה... (מגילה יב א וב)
מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז, אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית, אמר לו רבי עקיבא רבך לא אמר כך, אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אף על פי שנשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם אף על פי שסרח יש לו תקנה... (חגיגה טו א)
איכא בינייהו סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן... (שם כב א, וראה שם עוד)
דאמר רבי אידי אשה כלי זיינה עליה. (יבמות קטו א)
דאמר רב זביד הני מאני דקוניא (כלי חרס מצופין עופרת), חיוורי ואוכמי שרו, ירוקי אסירי (לענין חמץ וגיעולי נכרים), ולא אמרן אלא דלית בהו קרטופני (ביקועים)... (כתובות קז ב)
אמר רב אמי אמר רב מאי דכתיב ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה, זו נר וקערה ושטיח... (נדרים מ ב)
...ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול, שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה, כיון שפרצום נעשו חול, נעקר מן העולם... (שם סב א)
רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה, תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה... (נזיר נא א)
אמר רב חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אלא ממנו, כביכול, אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם. (סוטה לה א)
...מה עשה (טיטוס), נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן... (גיטין נו ב)
...שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח... (שם עח א, וראה שם עוד)
מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית, אמר הקב"ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות... (קדושין כב ב)
מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא רבי יהודה מחייב על נזקי כלים בבור, מאי טעמא דרבנן, דאמר קרא ונפל שמה שור או חמור, שור ולא אדם חמור ולא כלים, ורבי יהודה או לרבות את הכלים. (בבא קמא נג ב, וראה שם עוד)
כלים בני מיתה נינהו, אמרי שבירתן זו היא מיתתן. (שם נד א)
(מצא) כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו... ואמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית... בזוגיתא חיוורתא. (בבא מציעא כט ב)
שלח רבי לדבר באשתו, שלחה ליה כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול... (בבא מציעא כט ב)
אחד שכר אדם ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו, ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר... מנין לרבות בהמה וכלים, תלמוד לומר בארצך, כל שבארצך, רבי יוסי ברבי יהודה אומר גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין, הבהמה וכלים אין בהן אלא משום בל תעשק בלבד... (שם קיא א, וראה שם עוד)
...רב ושמואל דאמרי תרווייהו כליו של אדם קונה לו בכל מקום חוץ מרשות הרבים, ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמרי תרווייהו אפילו ברשות הרבים... (בבא בתרא פד ב, וראה שם עוד)
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם... אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא אלו כלי הדיינין, רב הונא כי הוה נפק לדינא אמר הכי אפיקו לי מאני חנותאי, מקל ורצועה ושופרא וסנדלא... (סנהדרין ז ב)
אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא, ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, שנאמר כי בועליך עושיך ה' צב-אות שמו... (שם כב ב)
...מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה... (שם צא א)
...ומעבירין כלי על גב העין בשבת, אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בכלי הניטל... לוחשין על שמן שבכלי ואין לוחשין על שמן שביד... (שם קא א)
תנו רבנן נודות העובדי כוכבים גרודים חדשים מותרין, ישנים ומזופפין אסורין, עובד כוכבים ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש... (עבודה זרה לג א, וראה שם עוד)
הלוקח כלי תשמיש מן העכו"ם את שדרכו להטביל יטביל, להגעיל יגעיל, ללבן באור ילבן באור, השפוד והאסכלה מלבנן באור, הסכין שפה והיא טהורה... (שם עה ב, וראה שם עוד)
חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. (אבות ג יד)
...כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן כך הכלים מקדשין. (זבחים פו א, וראה שם עוד וערך כלי מקדש)
כלי חרס שיצא חוץ לקלעים נכנס ושוברו במקום קדוש, נטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש... כלי חרס וכו' כלי אמר רחמנא ולא כלי הוא, שניקב בשורש קטן... (זבחים צד ב, וראה שם עוד)
טהור בכלי חרש טמא בכל הכלים, טהור בכל הכלים טמא בכלי חרש... (חולין כד ב, וראה שם עוד, וערך טומאה-כלים)
ואמר רבי יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין, והני מילי בכלי מתכות, אבל בכלי חרש לית לן בה, וכי לא שדי בהו ציביא נמי לא אמרן אלא דלא ציץ, אבל ציץ לית לן בה... (שם פד ב)
ואמר רבא כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלין ממנו לידים, ואמר רבא כלי שאין בו רביעית אין נוטלין ממנו לידים... (שם קז א, וראה שם עוד)
תנו רבנן אבוב היה במקדש חלק היה, דק היה, של קנה היה, ומימות משה היה... מכתשת היתה במקדש של נחושת היתה, ומימות משה היתה, והיתה מפטמת את הבשמים... אלו שני כלים נשתיירו ממקדש ראשון ונתפגמו ולא היה להם ארוכה... (ערכין י ב)
עד היכן לא ישנה אדם באכסניא שלו... ושמואל אמר עד שיפשלו לו כליו לאחוריו. (שם טז ב)
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה... אמר רבי חייא בר בא לא סוף דבר חדשים, אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו, רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא אמר קנה אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב... (ברכות סה ב, וראה שם עוד)
אמר רבי יוסי אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה. (כלים פרק ל ד)
...רבי שמעון אומר עסק הוא לפנוי, אמר רבי מאיר וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים, על מה חסה התורה על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו, אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחומר על ממונו החביב... (נגעים יב ה)
אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. (עוקצים ג יב)
...ובלעדיך לא ירים איש את ידו כלי ידים, ואת רגלו כלי רגלים. (בראשית צ ד)
דבר אחר ועשו ארון, מפני מה בכל הכלים האלה כתיב ועשית, ובארון כתיב ועשו ארון, אמר רבי יהודה ברבי שלום אמר לו הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה. (שמות לד ג)
...ורבי שמעון בן יוחאי אומר כלי זיין נתן להם והשם הגדול חקוק עליו, וכל ימים שהיה בידם לא היה מלאך המות יכול לשלוט בהם... (שם נא ו)
אמר רבי אלכסנדרי ההדיוט הזה אם משתמש הוא בכלים שבורים גנאי הוא לו, אבל הקב"ה כלי תשמישו שבורים, שנאמר קרוב ה' לנשברי לב... (ויקרא ז ב)
וכלים מכלים שונים, הביא כליו וכלי עילם ונמצאו שלו יפין משל עילם, הביא כליו וכלי בית המקדש ונמצאו נאין ויפין מכליו. למטרונה שהיתה לה שפחה יפה, כל זמן שמבטת בשפחתה היו פניה משתנות, כך כל זמן שהיו כלי בית המקדש מביטין בכליו היו משתנין כליו ונעשין כעופרת, רבי תחליפא בן בן חנה אמר כלים שצורתם נשתנית לימים קלים. (אסתר פרשה ב)
היא (מלכת שבא) הכניסה לו כלים ובשמים במנין, והוא הכניס לה כלים ובשמים שלא במנין... (שיר ד כה)
אמרו לפני רבן יוחנן בן זכאי חכם וירא חטא מה הוא, אמר להם הרי זה אומן וכלי אומנתו בידו, חכם ואין ירא חטא מהו, אמר להם הרי זה אומן ואין כלי אומנתו בידו... (פרק כב)
הוא (אלישע בן אבויה) היה אומר, אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לסוס שיש לו כלים נאים, ואדם שאין בו מעשים ולמד תורה הרבה דומה לסוס שאין לו רסן לבלום, כיון שאדם רוצה לרוכבו זורקו בבת אחת. (פרק כד)
שלשה דברים בכלי חרס, בולע ואינו פולט ואינו מבאיש כל מה שבתוכו, שלשה דברים בכלי זכוכית אינו בולע ואינו פולט ומראה כל מה שבתוכו, במקום חם חם במקום צונן צונן. (פרק מא)
...אמר ליה רבי יוסי ככלי יוצר זה, עד שלא הוסק אין קיומו ברור ואם נשבר יש לו תקנה, שיכול לעשותו אחר, ומשהוסק קיומו ברור ואם נשבר אין לו תקנה, אבל כלי זכוכית משהוסק קיומו ברור ואם נשבר יש לו רפואה. אמר לו השמיע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, ומה כלי זכוכית על ידי שנעשה בנפיחה מרוח בשר ודם ואם נשבר יש לו רפואה, אדם שהוא עשוי בנפיחה של הקב"ה, שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים על אחת כמה וכמה, אמר רבי יצחק כלי יוצר אין כתיב כאן, אלא ככלי יוצר, עד שלא הוסק יכולין הן לחזור. (תהלים ב)
ויסמך את ידיו עליו ככלי מלא וגדוש. (במדבר פרק כז, תשעז)
אמר רבי לוי האזן לגוף כקנקל לכלים, מה קנקל הזה כשהוא מלא כלים את מעשן תחתיו וכולם מרגישים, כך הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם. (ירמיה פרק ב, רסד)
כליו של אדם כל מקום שיש לו רשות להניחו קנה לו, כיון שנכנסו המטלטלין בתוך הכלי אין אחד מהן יכול לחזור בו, והרי זה כמו שהגביהן או כמו שהונחו בתוך ביתו, לפיכך אין כליו של אדם קונה לו ברשות הרבים ולא ברשות המוכר, אלא אם אמר לו המקנה לך וקנה בכלי זה... (מכירה ד א, וראה שם עוד)
...והנה בחינת הצמצום והסתר החיות נקרא בשם כלים, והחיות עצמו נקרא בשם אור, שכמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו, כך בחינת הצמצום מכסה ומסתיר האור והחיות השופע, והכלים הן הן האותיות ששרשן ה' אותיות מנצפ"ך, שהן ה' גבורות המחלקות והמפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות... (שער היחוד והאמונה פרק ד)
כלי מתכת מסמל את שליטת האדם בטבע באמצעות שכלו, כאשר הוא מבשל בכלי זה רוחו משמש לספוק הצרכים הגשמיים של הגוף, אך תחת התורה האלוקית גם ספוק הגופני מתעלה מן השעבוד לחוקים הפיסיים אל החופש המוסרי לפני ה'... גם כלי זכוכית מסמלים את שליטת האדם בטבע על ידי האש... (במדבר לא כג)
במדרש, אברהם אבינו שאין כתוב בו שמירת שבת... והנה השבת יש בו מעלות זו למעלה מזו, והאמת שיש בכח השבת להאיר לכל הזמנים ולכל המקומות, ותליא בשומרי השבת... וכן אמרו בית שמאי האדם מצווה על שביתת כלים בשבת קדש, דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, לרבות שביתת כלים, והענין הוא שהשבת צריך להעלות כל ימי המעשה ולהאיר לכל המעשים, אכן לא כל אדם מוכן לזה, לכן הלכה כבית הלל, אבל יחידים וצדיקים כפי שמירתם השבת יכולין להעלות על ידו הכל... ובכלים פליגי, כי קשה להעלות הדומם יותר מן הבעל חי. (בראשית וישלח תרמ"ט)
...מכאן למדנו, שאילו נבנה בית המקדש כזה שאינו יכול ליחרב, היתה סכנה וקטרוג חס ושלום לכלל ישראל, ולמה הוא כך. גדר הענין הוא שכל שמשמש בתור כלי צריך שתהיה קדושת הכלי כפי ערך קדושת המשתמש בו, בשעה שקדושת הכלי למעלה מקדושת המשתמש בו, כבר יש בזה חילול הקדושה שעלול לגרום לקיטרוג בלתי פוסק, כיון שהמשתמש בו אינו מנצל את הכלי כפי קדושתו ואפשרותו, התוצאה המוכרחת היא, או שהכלי יסתלק, או שיסתלק מהעולם זה המשתמש בכלי... (חלק ב עמוד רעו)
נעיין נא וננסה להבין, איך אפשר שאדם גדול ומנושא כהושע הנביא נצטווה לישא זונה שתלד לו גם כן בני זנונים? הענין הוא, שבמבט הרוחני כל דבר נמדד ומוגדר מצד הצורך בו לתכלית הרוחנית לגילוי כבודו יתברך. נבואת הושע היתה להמשיל על ישראל משל הזונה... רואים אנו מזה דבר חדש, שאף האדם השפל ביותר יכול להיות כלי לקדושה אם צריכין לו, דהיינו אם אין אחר שיכול להיות כלי לענין ידוע אלא הוא, וזוהי זכות קיומו ותיקונו.
הקב"ה הכין שתי אפשרויות של תקון עבור הרשע, או על ידי שיעשה כלי לקדושה בעולם הזה, או על ידי גיהנם, שעל ידי יסוריו ילמדו הצדיקים את דקדוקי וצדקת משפטי ה', ואת ההפרש בין צדיק לרשע... למדנו מכל זה שני דברים, שיש ואדם זוכה לעשות דברים שהם גבוהים הרבה יותר מערכו, וזה לא בזכותו, אלא שנעשה כלי לענינים הללו מפני שצריכים לו. ב' מאחר שהרבה בני אדם קשה להם מאד שיבואו לבחינת קיום מצוות לשמה, להיות זוכים בזכות עצמם לעולם הבא, ואם כן אין להם תיקון אלא על ידי שיעשו כלים, כמה צריכים להשתדל להיות כלים לדבר קדושה! ובפרט בדורנו שמדרגת לשמה רחוקה ממנו מאד... (שם עמוד רפה)
כל אשר האדם משיג, אינו אלא כלי להכרת בוראו ולעבודתו, מלבד החסד הגדול שעשה הקב"ה עמנו ליתן לנו כלים לאלפים ולרבבות, עוד הגדיל עמנו בנתנו אפשרות שיחדשו בני אדם כלים חדשים לעצמם בעת הצורך. אם אדם גדול מרגיש שאין הכלים שלו מספיקים, יכול הוא לחדש ולהמציא בעזרת השי"ת על ידי עבודת ה' יוצאת מהכלל. דבר זה מצינו בילקוט (חיי שרה ק"ה): "אברהם תבע זקנה, אמר לפניו... אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת, וממך הוא מתחיל"... אברהם אבינו היה חלקו במדת החסד, ומצד החסד בא הרצון לכבד את הבריות... משום כך הרגיש אברהם כחסרון את אי האפשרות להבדיל במי שיש להקדים בכבודו, ולכן סבר שדרוש לו כלי חדש-זקנה...
דבר נורא אנו מוצאים בכלי, והוא הסבלנות הטמונה בהם, הכלי היקר ביותר שניתן לנו הוא התורה הקדושה... אפילו שהיא באה להשמאיל לאדם (נותנת לו) עושר וכבוד, ופירש רש"י: דבר אחר, אפילו כשהיא באה להשמאיל, למי שמשמאיל לה'. האם יצויר דבר כזה... עד כדי להשמאיל לאדם, להמציא לו מסייעים שקרובים לצד הטומאה... מפני שאף כאן קיימת האפשרות שעל ידי שלא לשמה יגיע לשמה, וישתמש בכלי זה כראוי. אולם גם לסבלנות זו יש קצבה, התורה סבלנית כלפי השימוש בה שלא לשמה, אבל אין היא מוותרת על ביטולה, כי כל המתבטל מלימוד תורה מבזה את הכלי הניתן לו... כן מצינו גם בכלים גשמיים, עיין בילקוט (מלכים א' א') ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, אמר ר"י בן רבי חנינא כל המבזה את הבגדים אינו נהנה מהם...
כן ברוחניות מעשי המצוות הם הצד החיצוני שבעבודת ה', אמנם ערכם הוא רב מאד, והם כולם לבושים הכרחיים לנפש האדם, היותן כלים וצינורות להשראה האלקית, ובלעדם הנפש ערטילאית, ולא יכנס בה מן הקדושה כלום. מעשי המצוות הם כלים עבור הקדושה הפנימית שממלאה את נפשו של האדם, ופנימיות זו היא תורה, הכוונה הפנימית שבמצוות. גם בתלמוד תורה מלכתחילה מהוה העסק בתורה אך כלי להתעלות השכל, אך על ידי ההתמדה בלמוד, חודרת התורה בהדרגה לתוך לב הלומד בה ונעשית חלק מפנימיותו, במקום היות התורה כלי לו, הוא הופך כלי לה, עד שבכל מעשיו ותנועותיו נכרת השפעת התורה המוטבעת בו, והוא נעשה כלי ביטויה.
והנה זה לעומת זה עשה אלקים, בתניא (פ"א) שמי שמשתמש במדותיו לצד הטומאה, מתחילה נעשות כלים לעבירותיו, אבל אחר כך המדות משתרשות בפנים לבו עד שהוא מתלבש בהן לגמרי, ונעשה הוא כלי להן, וכל מעשיו יהיו על פי מדות רעות התקועות בלבו...
הרי ראינו כמה גדרים בכלים, חידושם על ידי האדם, מדת סבלנותם, ושנוסף על מה שהתורה כלי לאדם, על האדם ליהפך כלי לתורה, וכל שאינו משמש לתכלית שהוא מיועד לה, הוא עלול להיות כלי לסטרא אחרא חס ושלום.
ישנם כלים שנועדו לפעולות גסות ומגושמות, וכנגדם אחרים שנועדו לדקות ועדינות, למשל אי אפשר לאחוז את גלגלי השעון הקטנים בצבת העשויה לאחוז בגחלים, וכן הוא גם ברוחניות, האדם זוכה לסייעתא דשמיא, כלומר לכלים לפי צורך עבודתו. זה מה שמצינו ביעקב אבינו ע"ה, שבחוץ לארץ זכה להשתלם בשלימות השייכת שם, וזימנו לו מלאכים ללוותו בדרכו משם, אבל כשהגיע לארץ ישראל והיה צריך לעלות למדרגת השלימות שבארץ ישראל, היה צריך למלאכים אחרים...
האדם עובד לפי מדרגתו, והיינו פתחו של מחט שבדרגתו (אתערותא דלתתא שלו), וזוכה על ידי זה לכלים (סייעתא דשמיא אתערותא דלעילא) בהתאם למדרגה שקנה, וכלי זה משמש סיוע למדרגה שבאה בעקבותיה, אבל לא יועיל לו למדרגה הרבה יותר עליונה... רק אם נשנה את שאיפתנו, נזכה לכלים יותר נאותים. וכן עלינו לדעת, שעבודת ארץ ישראל שונה היא לגמרי השאיפה היא אחרת, וההתמדה היא אחרת, ואפשרות העלייה היא אחרת לגמרי, ועל כן אין לטעות שכלים מבחינת חוץ לארץ יכולים לסייע בעבודת ה' שבבחינת ארץ ישראל... (חלק ג עמוד קפז)
כבר ביארנו לעיל שכל סביבת האדם והמאורעות שהוא נוטל חלק בהם, הינם כלים הניתנים לו לבחירתו, הם באים לו ממדת חסדו יתברך, וניתנים לו כאמצעים לבחירה, ולאפשר לו להתעלות למדרגה גבוהה יותר על ידי בחירתו בטוב. אף הכלים הנראים לאדם כאילו הם באים מצד מדת הדין, צרות ויסורין חס ושלום, אף הם נובעים מצד החסד, כי שלוחים הם אליו לשם השגת התכלית הנ"ל... והיות שכל הכלים באים ממדת חסדו יתברך, כמה גדול עוון המשתמש בהם לצד הטומאה. וזהו שכתב הריקאנטי טעם למיתת הסוטה, מפני שרצתה לאמת את השקר על ידי השם הקדוש, לכן פוגעת בה מדת הדין... וכן העושה מצוה התלויה בכוונה, כגון להתקוטט ברשעים, שאם כוונתו טובה הרי היא מצוה, ואם כוונתו להנאת עצמו-עבירה. גם נסיונות הינם כלים הניתנים לנו שננצלם כדי לעלות על ידם, לכן כל הבא לידו נסיון, חייב להתחזק בכל תוקפו כדי לעמוד בו עד גמירא... כלל הדבר, על האדם להשתמש בכלים הניתנים לו לעבוד עבודתו, אך אל לו לסמוך עליהם שירווח לו על ידם ולהרפות ממאמציו, כי אז יהפכו לו הכלים ממסייעים למתנגדים. (שם עמוד קצו)