(ראה גם: ממון, עשיר, רכוש)
וישמע אברהם אל עפרון, וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. (בראשית כג טז)
ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר, ולהשיב כספיהם איש אל שקו... (שם מב כה)
וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים, ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה. (שם מז יד)
וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, זהב וכסף ונחושת. (שמות כה ג)
זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל, מחצית השקל תרומה לה'. (שם ל יג)
ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרוכת, מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן. (שם לח כז)
והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה, והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש. (ויקרא כז ג)
אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה. כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים... (מלכים א י כא)
אמר לו רבי, אמור לי, כתוב והם יקחו את הזהב ואת התכלת וגו', ואלו כסף לא כתוב, והרי (בנדבת המשכן) כתוב זהב וכסף, אמר לו וגם כן נחושת לא כתוב, אף על פי שכסף ונחשת היו בחשבון, וכן (בבגדי כהן גדול) אינם נזכרים. אלא אם לא גלה המאור הקדוש סוד הזה במקומו לא הייתי צריך לגלות. פתח ואמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה', היינו שכתוב, השמים שמים לה', יש זהב שיהא קודם מכסף, והיא בינה, כמו שכתוב מצפון דהיינו בינה, זהב יאתה, והיינו שכתוב בנדבת המשכן זהב וכסף, ושהזהב חשוב במעלה מן הכסף, שהוא חסד דז"א, ויש זהב שיהא למטה מכסף, והיא גבורה דז"א, שנקרא גם כן זהב, כמו שכתוב לי הכסף לי הזהב נאם ה', שהבינה שנקרא הוי"ה אומרת לי הכסף שהוא חסד דז"א, ולי הזהב, שהוא גבורה דז"א... (ויחי קכט, ועיין שם עוד)
ונחזר לדברים הראשונים, זהב, הרי למדנו, ששבעה מיני זהב הם, ואם תאמר שזהב הוא דין וכסף הוא רחמים, ונתעלה הזהב למעלה ממנו, אינו כן, וודאי שזהב חשוב יותר מכולם, אבל זהב בדרך סתם הוא (ולא שנתעלה יותר מחסד מחמת מיתוק), והוא זהב העליון, (דהיינו בינה מצד הגבורה שבה, שהוא השביעי מכל מיני הזהב... וכסף הוא למטה מזהב, סוד זרוע הימין (דז"א שהוא חסד), כי ראש העליון הוא זהב (בינה), שכתוב אנת הוא רישא דדהבא חדוהי ודרעוהי די כסף הוא למטה, וכשנשלם הכסף אז נכלל בזהב, וזה סוד תפוחי זהב במשכיות כסף, נמצא כשהכסף חזר לזהב אז נשלם מקומו... (תרומה שצט, ועיין שם עוד)
תא חזי, כאן מתחיל למנות זהב בתחילה ואחר כך כסף, משום שחשבון ההוא הוא ממטה (למעלה, שנמצא גבורה שהוא זהב קודמת לכסף שהוא חסד). אבל כשבא לחשוב מחשבון המרכבה שלמעלה, מתחיל למנות מימין בתחילה, ואחר כך משמאל (שהוא זהב), מאין לנו, כי כתוב לי הכסף ולי הזהב, כסף תחילה ואחר כך זהב, (משום שמדובר מלמעלה), ובמרכבה שלמטה (שהוא המלכות), מתחיל משמאל ואחר כך מימין, שכתוב זהב וכסף ונחשת, זהב תחילה ואחר כך כסף. (ויקהל נז, ועיין שם עוד)
וכסף פקודי העדה, (ולא כתוב וכסף התנופה), משום שזה כל מה שמתפשט למטה כך הוא טוב, ואף על פי שאינו בתנופה, (ממטה למעלה), הכל הוא לטוב, אבל זהב כל מה שנתפשט למטה הכל הוא לרע, זה (כסף) מתפשט לטוב, וזה מתפשט לרע, (זהב), ומשום זה צריכים להניף תנופה (את הזהב) ולהעלות למעלה, וזה (הכסף) צריך להתפשט למטה, ולכל הצדדים, משום שהכל הוא לטוב. (פקודי עו, ועיין שם עוד)
...מעשר שני כגון שפדאו על גבי אסימון, ורחמנא אמר וצרת הכסף בידך, כסף שיש עליו צורה... (ברכות מז ב)
דכתיב ויבא יעקב שלם... ויחן את פני העיר, אמר רב מטבע תיקן להם... (שבת לג ב)
אמר רבי אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר, בכוסו ובכיסו ובכעסו. (עירובין סה ב)
אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי, הא דאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע, מי בעינן שלשה טפחים או לא... התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה. (פסחים לא ב)
והיינו דרבי אלכסנדרי דאמר שלשה חזרו למטעתן, אלו הן, ישראל, כסף מצרים... דכתיב ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים וגו'. (שם פז ב)
אמר רב יהודה אמר שמואל כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא, אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין, תלמוד לומר וכל הארץ באו מצרימה, וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהן, שנאמר וינצלו את מצרים... והיה מונח עד רחבעם, בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם... ועדיין מונח ברומי. (שם קיט א, וראה שם עוד)
...ולא היו יושבין מעורבין, אלא זהבין בפני עצמן וכספים בפני עצמן... (סוכה נא ב)
מטות זהב וכסף, תניא רבי יהודה אומר הראוי לכסף לכסף, הראוי לזהב לזהב, אמר לו רבי נחמיה אם כן אתה מטיל קנאה בסעודה, אלא הם של כסף ורגליהן של זהב. (מגילה יב א)
נתנני ה' בידי לא אוכל קום... במערבא אמרי זה שמזונותיו תלויים בכספו. (יבמות סג ב)
נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל... נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל, רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לה ממעות קפוטקיא... תנו רבנן המוציא שטר חוב על חברו... כתוב בו סתם הוציאו בבבל מגבהו ממעות בבל, הוציאו בארץ ישראל מגבהו ממעות ארץ ישראל, כתוב בו כסף סתם, מה שירצה לוה מגבהו... ואימא נסכא, אמר רבי אלעזר דכתיב ביה מטבע, ואימא פריטי, אמר רב פפא פריטי דכספא לא עבדי אינשי. (כתובות קי ב)
האשה נקנית בשלש דרכים... בכסף, בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר, ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה... וכסף מנלן, גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא כי יקח איש אשה, וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני... (קדושין ב א, וראה שם עוד)
תנו רבנן כיצד בכסף, נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי... (שם ה ב)
...דאמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה כסף צורי, ושלדבריהם כסף מדינה... (שם יא א, וראה שם עוד)
...הכא נמי האי כספא לחוד והאי כספא לחוד, טיבעה מיהא חד הוא. (שם כג א)
נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף... מנלן, אמר חזקיה אמר קרא שדות בכסף יקנו... כי הא דרב אידי בר אבין כי זבין ארעא אמר אי בעינא בכספא איקני, אי בעינא בשטרא איקני, אי בעינא בכספא איקני, דאי בעיתו למיהדר לא מציתו הדריתו, ואי בעינא בשטרא איקני, דאי בעינא למיהדר הדרנא בי... ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה, מנלן, דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, דבר הנקנה מיד ליד, ולרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות, מאי איכא למימר, תנא תקנתא דרבנן קתני. (שם כו א)
על מנת שאראך מאתים זוז וכו', תנא לא נתכוונה אלא לראות משלו, ואם הראה לה על השלחן אינה מקודשת, פשיטא, לא צריכא דאף על גב דנקט דמי בעיסקא. (שם ס ב)
אמר רבי יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים, שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף, (שם עא א)
אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא, הזיקתו משלמת דינר זהב, משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתיה, פשעה בו משלמת של כסף, דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילי עלי, נטירותא דדהבא לא קבילי עלי. (בבא קמא סב א)
המפקיד מעות אצל חברו, צררן והפשילן לאחוריו או שמסרם לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב, שלא שמר כדרך השומרים, ואם שימר כדרך השומרים פטור... אמר רבי יצחק אמר קרא וצרת הכסף בידך, אף על פי שצרורין יהיו בידך, ואמר רבי יצחק לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו, שנאמר וצרת הכסף בידך, ואמר רבי יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע, ושליש בפרקמטיא, ושליש תחת ידו... אמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע, אמר רבא ומודי שמואל בערב שבת בין השמשות דלא אטרחוהו רבנן... והאידנא דאיכא גשושאי, אין להן שמירה אלא בשמי קורה, והאידנא דשכיחי פרומאי אין להם שמירה אלא ביני אורבי, אמר רבא ומודה שמואל בכותל, והאידנא דשכיחי טפוחאי אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע או בטפח הסמוך לשמי קורה... (בבא מציעא מב א, וראה שם עוד)
הזהב קונה את הכסף, הכסף אינו קונה את הזהב, הנחשת קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הנחשת, מעות הרעות קונות את היפות, והיפות אינן קונות את הרעות, אסימון קונה את המטבע, והמטבע אינו קונה את אסימון, מטלטלין קונין את המטבע, מטבע אינו קונה את המטלטלין... רבי שמעון אומר, כל שהכסף בידו ידו על העליונה... תנן התם בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעין דנרי זהב, ובית הלל מתירין, רבי יוחנן וריש לקיש, חד אמר מחלוקת בסלעים על דינרין, דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא, וטבעא אפירא לא מחללינן, אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן... (שם מד א, וראה שם עוד)
כתוב בו זוזין מאה דאינון סלעין עשרין, אין לו אלא עשרין, זוזין מאה דאינון תלתין סלעין אין לו אלא מנה, כסף זוזין דאינון ונמחק, אין פחות משתים... תנו רבנן אמר כסף, אין פחות מדינר כסף, כסף דינרין ודינרין כסף אין פחות משני דינרין כסף, כסף בדינרין אין פחות מבשני דינרין דהב כסף... (בבא בתרא קסה ב, וראה שם עוד)
אמר ריש לקיש כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה... כתיב לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב... אמר רב אשי אלוה הבא בשביל כסף ואלוה הבא בשביל זהב. (סנהדרין ז ב)
וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, אלא כדי ליתן אספניא... (שם כא ב)
אמר להם הקב"ה (לאומות העולם) במה עסקתם... הרבה כסף וזהב הרבינו, וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל, כדי שיתעסקו בתורה, אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם... כסף וזהב שלי הוא, שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צב-אות... (עבודה זרה ב ב)
חמש סלעים של בן במנה צורי, שלשים של עבד... כולם בשקל הקדש במנה צורי, וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ משקלים... אמר רבי חייא כל כסף האמור בתורה סתם סלע, דנביאים ליטרין, דכתובין קינטרין, חוץ מן כספו של עפרון, שאף על פי שכתוב בתורה סתם קינטרין... אמר רבי אושעיא ביקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של ירושלים, עד שמצאו לו מקרא מן התורה שהוא מותר, שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה... (בכורות מט ב, וראה שם עוד)
רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה, לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו, לפניו אסור לאחריו מותר, רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו, ולמדת הדין, אמר רבי יצחק וצרת הכסף בידך, ובלבד בידך... (ברכות יח א, וראה שם עוד)
רבי מנא מיקל לאילין דמתמניי בכסף, רבי אימי קרא עליהון אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם, אמר רבי יאשיה טלית שעליו כמרדעת של חמור... (בכורים יא ב, וראה שם עוד)
רבי חנניה ורבי יונתן תריהון אמרין מטבע יוצא... (כתובות ג ב)
תמן תנינן שבועת הדיינין, הטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה, הטענה, בית שמאי אומרין מעה, ובית הלל אומרים שתי מעין, מחלפה שיטתהון דבית שמאי, תמן אינון אמרין כסף דינר, וכא אינון אמרין כסף מעה, מחלפה שיטתהון דבית הלל, תמן אינון אמרין כסף פרוטה, וכא אינון אמרין כסף שתי מעין... (קדושין ג א, וראה שם עוד)
...רבן שמעון בן גמליאל אמר כתובת אשה ובעל חוב ממקום הנישואין, חמש סלעים של בן ושלשים של עבד וחמשים של אונס ושל מפתה ומאה של מוציא שם רע, כולם אף על פי בבבל, גובה כסף ארץ ישראל, כסף שדברה בו תורה בכל מקום זו היא כסף צורי, איזהו כסף צורי, זה ירושלמי. (כתובות יג)
דבר אחר ועשית את הקרשים, מה כתיב למעלה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת, זהב זו בבל, וכסף זו מדי, שנאמר חדוהי ודרעוהי די כסף... (שמות לה ה)
עמודיו עשה כסף, זה הרקיע, כמה דכתיב (איוב כ"ו) עמודי שמים ירופפו, ולמה קרי ליה כסף, שהוא מכסף על כל מעשה בראשית, וכן הוא אומר (תהלים י"ט) השמים מספרים וגו'... עמודיו עשה כסף זה שלשלת יוחסין, וכן הוא אומר (משלי י') וצדיק יסוד עולם, ואין כסף אלא זקוק יחוס, כמה דכתיב (מלאכי ג') וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם. (במדבר יב ד)
מהו בכסף, רבנן אמרי אלו תלמידי חכמים, שאוהבין דברי תורה שנמשלו בכסף, שנאמר (משלי ט"ז) וקנות בינה נבחר מכסף... (דברים ב יח)
והכסף יענה את הכל, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פעמים נענה פעמים אינו נענה, פעמים שעושים בו צדקה הוא נענה, שנאמר (בראשית ל') וענתה בי צדקתי, פעמים שלא יעשה בו צדקה הוא מקטרגו, הא דאת אמר (דברים י"ט) לענות בו סרה. (קהלת י כא)
תורי זהב נעשה לך זו ביזת הים, עם נקודות הכסף זו ביזת מצרים, כשם שהפרש בין כסף לזהב, כן יש שבח ממון הים מביזת מצרים... דבר אחר תורי זהב נעשה לך זו התורה שלמד אלקולאין בדעתו של הקב"ה, עם נקודות הכסף, רבי אבא בר כהנא אמר אלו האותיות, רבי אחא אמר אלו התיבות, דבר אחר תורי זהב נעשה לך זה הכתב, עם נקודות הכסף זה הסרגל... (שיר א נד, וראה שם עוד)
רבי יודן פתח כסף נבחר לשון צדיק (משלי י') ...זה עדו הנביא... דבר אחר זה הקב"ה שהכתיר לשונו של משה ואמר לו כי תשא... (תשא ו)
כי תשא ונתנו איש כפר נפשו, כין ששמע משה אמר, עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, אמר רבי יהודה בר אלעאי כששמע משה ירד להורות, ואמר בלבו מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף, שנאמר (מלכים א' כ') והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקל... (שם יא)
בא וראה מעלת הכסף, שהוי"ה עולה כסף, י' פעמים ה', ה' פעמים י' הרי מאה, ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' הרי ששים הרי כס"ף, ואם תחליף כס"ף בא"ת ב"ש כ"ל ח"ס ו"ף הרי לח"ו, גימטריא יו"ד ה"א ו"ו ה"א, להודיע שהכסף הוא רחמים עמהם, אל"ר אימת הוא זה, אמר ליה בזמן שהם ראויים להלקות בלאו הכי הכסף הוא אש, ואין שלום ביניהם וכו', אל"ר מנלן הא, אמר ליה ממילוי כסף כ"ף סמ"ך פ"א בגימטריא א"ש, והנה הכסף אש. (חיי שרה)
עובר לסוחר - שלא יקח כי אם כסף נבחר. (בראשית כג טז)
...ויאמר רבי משה הכהן כי כסף וזהב לא ימצאו בלשון רבים, והנה שכח: כספיהם. (שם מב כג)
...כי אומרים כי נקרא כסף בעבור שתאוה היא לעינים, מגזרת נכספה... (שמות לה ה)
תם עופרת - הצורף ישים עופרת על הכסף, כדי שלא יכלה הכסף את האש, והנה העופרת תמה, והכסף לא נצרף, וכן דברי הנביא לשוא. (ירמיה ו כט)
הכספים והדינרין אין להם שמירה אלא בקרקע, ויתן עליהם טפח עפר או יטמנם בכותל בטפח הסמוך לקורה, אבל לא באמצע הכותל, שמא יחפרו גנבים שם ויגנבו, אפילו נעל עליהם כראוי בתיבה או החביא אותם במקום שאין אדם מכירו ולא מרגיש בו, הרי זה פושע וחייב לשלם. הורו מקצת המבינים הוא הדין לכל דבר שמשאו קל, ואין הקרקע מאבדת אותו במהרה, כגון לשונות של כסף, ואין צריך לומר לשונות של זהב, ואבנים טובות שאין להם שמירה אלא בקרקע, ולזה דעתי נוטה. המפקיד אצל חבירו כספים ערב שבת בין השמשות אינו חייב לטרוח ולקבור אותן עד מוצאי שבת, ואם נתאחר למוצאי שבת כדי לקברן ולא קברן ונגנבו או נאנסו חייב, ואם תלמיד חכם הוא אינו חייב עד שישהא אחר שיבדיל כדי לקברן... (שאלה פרק ד ד, וראה שם עוד)
ואברם כבד מאד במקנה בכסף, באברהם מזכיר הכסף קודם, הזהב רמז למדת החסד הנרמזה לכסף הלבן, וכן הבורא יתעלה מקדים כסף לזהב, שנאמר לי הכסף ולי הזהב, כי כן הוא סדר הבנין מלמעלה למטה, אמנם לפעמים מונה הזהב תחלה, מפני שהוא קרוב אלינו יותר, כדאמר בספר הבהיר ובלא מחיר יין וחלב, מפני מה הזכיר יין תחלה, מפני שהוא קרוב אלינו יותר. (לך לך דף כא)
כספיהם - לשון רבים על מטבעות, ולא על כסף. (בראשית מב כה)
...וכן אמר שלמה המלך ע"ה, אוהב כסף שהוא הכילי, לא ישבע כסף, ולעולם לא יעשה צדקה מאהבתו את הכסף, הרי דבר כנגד הקמצן, ואחר כך אמר ומי אוהב בהמון כנגד המפזר שלא כסדר, שהוא אוהב בהמון העם לעשות להם טובה, ולסוף יצטרך הוא לבריות... (פרקי אבות ב א)
ונתת הכסף - לא אמר ולקחת הכסף, על ידי שעושה מצוה בכסף קונה הכסף קדושה ומעלה, ככל דבר שנעשה בו מצוה... וצרת הכסף - וגם בשאר כספו יתן על ידי זה חוזק, כצרור וקשור בידך... (דברים יד כה)
ועוד יש לך להבין מה שאמר הכתוב בפרט לי הכסף ולי הזהב, ולא אמר בשאר הנמצאים כך, כי הבהמה ועוף השמים בודאי הם תחת רשותו של אדם, וכדכתיב וירדו בדגת הים ובעוף השמים, אבל הכסף והזהב אין ספק כי יש דבר מעלה בכסף, וכן הזהב, שאם לא כן לא היה הכסף והזהב חשוב יותר מן האבן, ולכך אי אפשר לומר רק כי יש דבר מעלה בכסף וכן בזהב מה שלא נמצא בשאר דברים, ודבר זה אינו תחת רשות האדם, כי אין תחת האדם רק דבר גשמי בלבד, לא דבר אשר אינו גשמי, ולפי שיש בכסף וזהב חשיבות יותר אשר אינו תחת האדם, ולכך אמר לי הכסף ולי הזהב נאום ה'. ופירוש זה, כי לי הכסף מה שהוא מיוחד בשם כסף, ולי הזהב מה שמיוחד בשם זהב, מה שיש בו מעלה דבר זה הוא אל השי"ת, לא אל האדם, כי אין תחת האדם רק דבר גשמי. ומקדים הכסף ואחר כך הזהב, שאין משבחין אחד בדבר שהוא חשוב, ואחר כך משבחין בפחות ממנו. ועוד יש לך לדעת מה שמקדים הכסף והזהב, כי הכסף הוא קודם אל הקב"ה יותר, מפני הפשיטות הגמור והזכות שיש בו, שנאמר כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, כי הלובן אינו גוון כלל, ומורה זה פשיטות גמור, אבל האודם שיש לזהב הוא גוון, ואין כאן פשיטות כמו שיש לכסף, ולכך בחרו לעשות העגל של זהב, כי הפשיטות ראוי אל הקב"ה, ולפיכך לא היה נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב, ואין כאן מקום זה. (דרך חיים פרק ו ט)
...ועל שם זה נקרא כסף, כי תמיד אצלו הכוסף שהוא נכסף, ולא ישבע ממנו כאשר התבאר, ונקרא זהב על שם כי כאשר הוא רואה עושר לפניו הוא אומר זה הב, ומצד שני פנים האדם חפץ ורודף אחר העושר, האחד שיש לו כוסף לקנות ממון רב מצד אהבת העושר שאוהב ממון ונכסף אליו, ועל שם זה נקרא כסף לשון נכסף, והשני שרוצה וחפץ בעושר לתועלת אליו, שצריך אליו להשלמתו, ולכך נקרא זהב, זה הב, לצרכו שיושלם בו. ולכך העושר נקרא על שם כסף וזהב שמורה על שתי בחינות אלו. (נתיב העושר פרק ב)
...כי הזהב אינו פשוט בעבור הגוון שלו, ולכך היה העגל מן זהב ולא כסף, שהוא לבן ואין לו גוון כלל, והוא פשוט, לאפוקי הזהב שהוא בעל גוון, ולכך מקדים הכסף קודם הזהב, כי מצד הפשיטות שבו הוא יותר קרוב אליו... (חידושי אגדות קידושין פב א)
את כספך - מה שהאדם כוסף בתאותו הבהמית מטיל בו ארס החטא, ואפילו אכלך מה שהורשית בו יעשה בגבול... (ויקרא כה לז)
ונתת הכסף, וצרת הכסף - מה שחזר שנית שם הכסף הוא למותר, ופירוש מפני ששם כסף בדיוק משמע דוקא מטבע של כסף, אבל בהרחבה כל מטבע היוצא בהוצאה נקרא בשם כסף... (דברים יד כה)
...כפי שכתבנו בישורון שנה ה' עמוד רל"ב מסמלים המתכות חוזק ויציבות, הם המבטאים את הערך של רוחניות, מוסריות ואמת, ואת תהליך הזיקוק ומדתה. הנחושת מסמלת את הטבע שעוד לא טוהר כלל, כסף את המוכשר לטהרה, וזהב את הטהור... (שמות כה ח)