כרה

(ראה גם: חפר)

תלמוד בבלי:

ואכרה לי בחמשה עשר כסף, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה, שנאמר בקברי אשר כריתי לי... (חולין צב א)

תרגום יונתן:

אשר כריתי לי - דחפרית. (בראשית נ ה)

תרגום אונקלוס:

אשר כריתי - דאתקנית לי. (שם)

רש"י:

אשר כריתי - כפשוטו לשון כי יכרה איש, ומדרשו... כמו אשר קניתי, אמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה. ועוד מדרשו לשון כרי, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי, ואמר לעשו טול זה בשביל חלקך במערה. (שם)

אבן עזרא:

ואכרה - יש אומרים לשון קנין או לשון הכרה. (הושע ג ב)

הכתב והקבלה:

כי יכרה איש - ...ועוד שהחפירה עמוקה מכריה, אם כן הכורה משלים רק טפח אחד. (שמות כא לג)

מלבי"ם:

כי יכרה איש - כרה מציין התחלת החפירה, וחפר את סופה.(שם)

רש"ר הירש:

ויכרו - כרה מציין את תחילת החפירה, וחפר את השלמתה, כשהמים כבר בוקעים. (בראשית כו כה)

מכרותיהם - כרה החפירה הראשונה, ומכאן בדרך כלל להתקין, כגון להתקין סעודה, ובסופו של דבר לזכות ברכוש או בנפש... מכרה - השתדלות לזכות בנפש... (שם מט ה)

העמק דבר:

יכרה - כריה משמעו פחות מחפירה... (שמות כב לג)