כרם רבעי

תלמוד בבלי:

דתנו רבנן קדש הלולים לה', מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם... והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא, האי מיבעי ליה חד דאמר רחמנא אחליה והדר אכליה... (ברכות לה א)

...דתנן כרם רבעי, בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור, ובית הלל אומרים יש לו, בית שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות, ובית הלל אומרים כולו לגת. מאי טעמא דבית הלל, גמרי קודש קודש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור, אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא גמרי קודש קודש ממעשר... (קדושין נד ב)

ותנן כרם רבעי היו מציינין אותו בקוזזות אדמה, סימנא כי אדמה, מה אדמה איכא הנאה מינה, אף האי נמי כי מפרקא שרי לאיתהנויי מינה... כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר, כתיב הכא קדש הלולים, וכתיב גבי מעשר וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש, מה קדש דכתיב גבי מעשר, אף על גב דממון גבוה הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה, אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי, אף על גב דלאו ממון דידיה הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה... (בבא קמא סט א וב)

תלמוד ירושלמי:

כרם רבעי בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור... תני רבי אומר לא אמרו בית שמאי אלא בשביעית, אבל בשאר שני שבוע בית שמאי אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור. על דעתיה דהדין תניא לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני, כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית, דכוותא אין נטע נטע רבעי בשביעית, מעתה אל יהא לו קדושה, קדושתה מאיליו למדו קודש הילולים, הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל... (פאה לג ב, וראה שם עוד)

כרם רבעי מציינים אותו בקוזזות אדמה... זונא שאל לרבי מה ניתני כרם רבעי או נטע רבעי, אמר לון פוקון שאלון לרבי יצחק רובא דבחנת ליה כל מתניתא, נפקון ושאלון ליה, אמר לון קדמיא כרם רבעי ותיניינא נטע רבעי... (מעשר שני כח א, וראה שם עוד)

כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד, ואיזו היא תחומה, אילת מן הדרום, ועקרבה מן הצפון, ולוד מן המערב, והירדן מן המזרח, ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה, ותנאי היה בדבר, אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה. רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה, ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש במהרה בימינו שיחזור הדבר לכמות שהיה... אמר רבי הילא בראשונה היו עושין יין בטהרה לנסכים ולא היו ענבים מצויות, התקינו שיהא עולה לירושלים מהלך יום לכל צד, אף הן מחלקין אותן לקרובין ולשכנין ולמיודעין, אפילו דבר קל היה מעטר את השוק... (שם כט ב, וראה שם עוד)

תוספתא:

...בית שמאי אומרים, אין גוממין אותו, ובית הלל אומרים גוממין אותו. בית שמאי אומרים אין פודין אותו ענבים אלא יין, ובית הלל אומרים יין וענבים. הכל מודים שאין פודין אותו במחובר לקרקע. בית שמאי אומרים אין נוטעין אותו ברביעית, שהרביעי שלו חל להיות בשביעית, ובית הלל מתירין... (מעשר שני ה)

משנה תורה:

נטע רבעי הרי הוא קודש, שנאמר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה', ודינו להאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני. וכשם שאין מעשר שני בסוריא, כך אין נטע רבעי בסוריא. ובנטע רבעי הוא אומר ואיש את קדשיו לו יהיו, שאין לך קדש שלא נתפרש דינו בתורה למי שהוא, חוץ מנטע רבעי... והפודה כרם רבעי, רצה פודהו ענבים, רצה פודהו יין... כרם רבעי אין לו לא שכחה ולא פאה ולא פרט ולא עוללות, ואין מפרישין ממנו תרומה ומעשרות, כשם שאין מפרישין ממעשר שני, אלא כולו עולה לירושלים, או נפדה ויעלה הדמים ויאכלו בירושלים כמעשר. 

ענבים של כרם רבעי התקינו בית דין שיהיו עולין לירושלים מהלך יום לכל צד, כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות, ומשחרב בית המקדש נפדה אפילו סמוך לחומה, ושאר כל הפירות אפילו בזמן בית המקדש נפדין סמוך לחומה... (מעשר שני ח א, וראה שם עוד וערך ערלה)