(ראה גם: גפן, יין, כלאים)
ותם לריק כחכם - רבי אומר זה הכרם... (בחוקותי פרק ה)
ומי האיש אשר נטע כרם, אין לי אלא נטע, ירש לקח ניתן לו במתנה מניין, תלמוד לומר מי האיש אשר נטע כרם. אין לי אלא כרם, מניין חמשה אילני מאכל וחמשה אילני סרק, תלמוד לומר כרם... (שופטים קצה)
...דתניא רבי אומר נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו, ונאמר להלן ותבואת הכרם, מה להלן כרם, אף כאן כרם... מה כרם דבר שנהנה וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה טעון ברכה, איכא למפרך מה לכרם שכן חייב בעוללות... והא בהדיא כתיב ביה כרם, דכתיב ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית, אמר רב פפא כרם זית איקרי, כרם סתמא לא אקרי. (ברכות לה א)
תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה... (שם סג ב)
איזהו עשיר... רבי טרפון אומר כל שיש לו ק' כרמים וק' שדות וק' עבדים שעובדים, אמר אייבו הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בן צדוק אתא לקמיה ההוא גברא, אמר ליה קרייתא אית לי, כרמייא אית לי, זיתיא אית לי, ואתו בני קרייתא ומקשקשין בכרמיא ואוכלין בזיתייא... (סוכה מד ב)
זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריא לפני חכמים בכרם ביבנה... (כתובות מט א)
תנו רבנן אשר בנה אשר נטע אשר ארש, לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם ואחר כך ישא אשה... (סוטה מד א)
שלח ליה רבי יהושע בן קרחה, חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה, שלח ליה קוצים אני מכלה מן הכרם, שלח ליה יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו. (בבא מציעא פג ב)
...דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת, אשכחן כרם, כל מילי מנא לן, גמרינן מכרם, מה כרם מיוחד דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו, אף כל דבר... מה לכרם שכן חייב בו בעוללות, גמרינן מקמה... (שם פז ב)
...התם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. (שם צב א)
...כרמא אני מוכר לך, אף על פי שאין בו גפנים הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא, והוא דמתקרי כרמא. (שם קד א)
אמר ליה רבא לרב זירא נטע רבי ינאי ארבע מאה כרמי, אמר ליה דילמא שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב. (בבא בתרא יד א)
איתיביה רב אידי בר אבין לרב פפא ארבע מתנות עניים שבכרם הפרט והעוללות והשכחה והפאה... (חולין קלא א)
תנינן זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי כרם היה שם, אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עושין שורות שורות ככרם... (ברכות לג א)
קרחת הכרם, בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות, ובית הלל אומרים שש עשרה אמה, מחול הכרם, בית שמאי אומרים שש עשרה אמה, ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה... (כלאים יח ב, וראה שם עוד)
הנוטע שורה של חמש גפנים, בית שמאי אומרים כרם, ובית הלל אומרים אינו כרם עד שיהו שתי שורות... הנוטע שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב, הרי זה כרם, שתים כנגד שתים ואחת בינתיים, או שתים כנגד שתים ואחת באמצע, אינו כרם, עד שיהו שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב... (שם כא ב, וראה שם עוד)
כרם שחרב, אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה ונטועות כהילכתן הרי זה נקרא כרם, כרם דל שהוא נטוע ערבוביא, אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש הרי זה כרם, ואם לאו אינו כרם, רבי מאיר אומר הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים הרי זה כרם... (שם כג ב, וראה שם עוד)
מעשה בחסיד אחד שיצא לכרמו בשבת וראה עוללה אחת וברך עליה, אמר כדאי היא העוללה הזו שנברך עליה, כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול וגו'. (בראשית כט ב)
ויחל נח איש האדמה, נתחלל ונעשה חולין, למה, ויטע כרם, לא היה לו ליטע דבר אחד של תקנה... אלא ויטע כרם, ומהיכן היה לו, אמר רב אבא הכניס עמו זמורות ונטיעות ויחורים של תאנה... (שם לו ד)
ויטע כרם, בשעה שהיה הולך ליטע כרם פגע בו שידא שמדון, אמר ליה שותפי עמך, אלא איזדהר בך דלא תיעול לחלקי, ואם עלת בחלקי אנא חביל בך. (שם שם ז)
אימתי כרם זלות, לכשירומם הקב"ה כרם בזוי בעולמו, ואין כרמו של הקב"ה אלא ישראל, שנאמר כי כרם ה' צב-אות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו... (ויקרא לב א)
כרם היה לשלמה, אלו ישראל, שנאמר (ישעיה ה') כי כרם ה' צב-אות בית ישראל... דבר אחר כרם אלו ישראל, שנאמר (ירמיה ב') ואביא אתכם אל ארץ הכרמל... (שיר ח יב)
דבר אחר כרם זו סנהדרין, דתנינן תמן שלשה דברים העיד רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה וקבלו דבריו, וכי בכרם היו יושבין, אלא זו סנהדרין, שעשויה שורות שורות ככרם... (שם שם יג)
ויטע כרם, כשנטע כרם נקרא איש האדמה... בו ביום נטע, בו ביום עשה פירות, בו ביום בצר, בו ביום דרך, בו ביום שתה... אמרו רז"ל כשבא נח ליטע כרם בא שטן ועמד לפניו, אמר לו מה אתה נוטע, אמר לו כרם, אמר לו מה טיבו, פירותיו מתוקים בין לחים בין יבישים, ועושין מהן יין המשמח לבבות, דכתיב ויין ישמח לבב אנוש (תהלים ק"ד). אמר לו שטן בא ונשתתף בשנינו בכרם זה, אמר לו לחיי. מה עשה שטן, הביא כבש והרגו תחת הגפן, אחר כך הביא ארי והרגו, ואחר כך הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם, והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן. רמז לו שקודם שישתה אדם מן היין הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום... (נח יג)
ויטע כרם, זה אחד מארבעה שהתחילו בד' דברים, נח התחיל בנטיעה, דכתיב ויטע כרם... (שם יד)
ויטע כרם, מהיכן היו נטיעות, מחרצנים שהכניס בתיבה. (שם טו)
כי יכרית ה' אלקיך, אמר רבי לוי משל למה הדבר דומה, למלך שנטע כרם בתוך שדהו, והיו בתוכו ארזים גדולים וקוצים, הלך המלך וקצץ את הארזים והניח את הקוצים, אמרו לו עבדיו ובני ביתו, אדונינו המלך הקוצים שאוחזים בבגדינו וקורעין אותן הנחת, וקצצת את הארזים, אמר להם אלו קצצתי את הקוצים והנחתי את הארזים, במה הייתי גודר את כרמי, אלא יפה עשיתי, יעמוד הכרם על עמדו, ואני מצית בהן את האור. וכך ישראל הם כרמו של הקב"ה, והכניס ישראל לארץ וקצץ את הארזים שבה, שהם הגוים העומדים בארץ ישראל, שנאמר (עמוס ב') ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם, אשר כגובה ארזים גבהו וגו', והניח את בניהם שם כדי שישמרו בני ישראל את התורה... וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה, שנאמר (ישעיה ל"ג) והיו עמים משרפות סיד, שיד קוצים כסוחים... (ראה ט)
משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה לו כרם, נתנו לאריס, והיה באותו הכרם אילן של חיים מודלה על גב אילן של סם המות, ואינו יודע מה לעשות, אמר אם אעקור אותו כרם, הרי אילן של סם המות מתגדל, ואם איני עודר אותו כרם הרי אילן של חיים מת, אלא מה אעשה אגלגל הכרם הזה עד שיבא בעל הכרם ויעשה בכרמו מה שירצה... (ברכה א)
הגפנים שגדלו כברייתן, והרי השריגים והאשכלות שלהן מושלכין בארץ, הן הנקראין כרם, אבל העושה כמו מטה או כמו שבכה גבוהה מעל הארץ, כדי שיהיו האשכולות והשריגים נמשכין עליה, והגביה גוף הגפנים מעל הארץ על אותה המטה והדלה אותו, הרי זה נקרא עריס, ואותם הקנים וכיוצא בהן שעשה מהן מטה או שבכה והדלה עליהן את נוף הגפן הן הנקראים אפיפירות. הנוטע שורה אחת של חמש גפנים או יתר וערסן על גבי כותל גבוה עשרה וכיוצא בו, או שנטען בצד חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה הרי אלו נקראין עריס... (כלאים ח א, וראה שם עוד)
בכרם - סמך לנדר, רמז שאם נדר בנזיר, לא ישכיר עצמו למלאכת הכרם, ולכך הקדים כרם לשדה, מה שאין דרך להקדימו. (דברים כג כה)
ויחל נח איש האדמה וגו' פשטו ידוע ונרמז בזה סוד גדול לחכמים שנכנסו בעמקי התורה וסתריה, כבר ידעת כי השכינה נקראת כרם שנאמר כרם היה לשלמה... והנה נח שהוא איש האדמה האדומה ממ"ה נטע כרם והלך לתור ולבקש עניני הכרם ההוא ולהבחין בין טוב והרע שבו, זהו שנאמר ויטע כרם... (נח דף כ, ועיין שם עוד)
נקדים שהכרמים בארץ ישראל היו מוקפים גדר וגם דירה לשומר הכרם... (דברים כג כה)