כשדים

(ראה גם: בבל, גלות-בבל)

 

ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל... (בראשית כב כב)

הדבר אשר דבר ה' אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא... (ירמיה נ א, וראה שם עוד)

כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו. איום ונורא הוא, ממנו משפטו ושאתו יצא. וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב, ופשו פרשיו, ופרשיו מרחוק יבאו כנשר חש לאכל... (חבקוק א ו, וראה שם עוד)

זהר:

מצרים היו שפלים מכל העמים, שכתוב מבית עבדים, עבדים ממש, בבל (היו שפלים), שכתוב הן ארץ כשדים זה העם לא היה... (שמות עו)

תלמוד בבלי:

אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן, גלות, כשדים, וישמעאלים ויצר הרע... כשדים דכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה... (סוכה נב ב)

רב סעדיה גאון:

כשדים - עושים בכח שדים. (דניאל ב ב)

ילקוט ראובני:

חכמי כשדים היו חולקים על אברהם אבינו ע"ה, והיו נחלקים לשלשה כתות, כת ראשונה אומרת שיש לעולם שתי סיבות קדומות, וכל אחת פועלת היפוך האחרת, אחד גורמת הויה ואחד גורמת הפסד... הכת השניה אומרת שיש שלש עילות קדומות... הכת השלישית אומרת שהשמש הוא אלוה הגמור הוא סיבת כל הויה והפסד... (שמות בא)

רש"י:

בלא עם - באומה שאין לה שם, שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה. (דברים לב כא)

אבן עזרא:

כשדים - חכמי המזלות... והכשדים שידעו לומר על פי השעה ומצד הכוכבים. (דניאל ב ב)

רד"ק:

יצא אשור - ...וגם בני חם גורשו משם, והיתה לבני כשד מבני שם, שנקראו כשדים, וכל זה להודיע כי לה' הארץ... (בראשית י יא)

ואת כשד - ממנו הכשדים. (שם כב כב)

סרוחי טבולים - על צניפים צבעוניים ששמים בראשיהם, ועודפים מאחוריהם. (יחזקאל כג טו)

כוזרי:

...והחכמה שהיא ירושה מאדם, והיא החכמה המוחזקת בכח אלקי, איננה כי אם בזרע שם, שהוא סגולת נח... ולא היתה ביון, אלא מעת שגברו ונעתקה החכמה אליהם מפרס, ואל פרס מכשדים. (מאמר א סג)

אמר החבר... וכל החכמות הועתקו שרשיהן וכללן מאתנו אל הכשדים תחלה, ואחר כך אל פרס ומדי, ואחר כך אל יון, ואחר כך אל רומי, ולאורך הזמן ורב המצועים לא נזכר בחכמות שהן הועתקו מן העברים... (מאמר ב סו)

...או חדשי הכשדים שהיו עם אברהם באור כשדים... (מאמר ג לה)

אברבנאל:

כשדים - מתעסקים בגורלות. (דניאל ב ב)

מהר"ל:

...ואין דבר שיותר תוהו כמו כשדים, כמו שאמרו בפרק החליל, והנה שם נולד אברהם יסוד וראש, אבן פינה שבשבילו נברא העולם, הרי שיש כאן דמיון גמור, כמו שישראל היו לעם במצרים, האומה אשר הם מקולקלים מכל האומות, ושם נולדה האומה הקדושה גדורי ערוה ועבירה, וכן היה באבינו באברהם, שהיה ראש אבן פינה נולד בארץ כשדים אשר עליהם נאמר שהקב"ה מתחרט בכל יום שבראם, מצד אשר הם אומה תוהו ואין בה שלימות הבריאה. ומה שנולד אברהם באור כשדים הוא ענין נפלא, כי לפי שאברהם היה התחלת העולם, ולפניו היה הכל תוהו, ואין בהם בריאה כלל, לכך הצטרף אברהם אל כשדים שהם בריאה שאין בהם ממש, כי כל התחלה לפניה וסמוך לה העדר, שבשביל כך הוא התחלה.

ודעת הרמב"ן בפירוש התורה שאברהם לא נולד בארץ כשדים, רק נולד בחרן... ואומר אני כי דעת רז"ל אינה נוחה בזה, כי בודאי דעת רז"ל כי אברהם נולד באור כשדים, ובמסכת פסחים בפרק האשה אמרינן שם, שהקב"ה הגלה את ישראל לבבל, ששגרן לבית אמן... שאברהם מאור כשדים היה, וזהו לבית אמן... (גבורות ה' פרק ה)

מלבי"ם:

זה העם - הכשדים לא נחשבו לעם, עד שמלך אשור רוממם, ולמדם לעבור בציים ובאניות, ועל ידי הציים האלו הראו גבהות אשור והחריבו את צור. (ישעיה כג יג)

הגוי המר - שעושה מעשיו בלא תבונה ותכנית. (חבקוק א ו)