כשה

רש"י:

כסית - כמו כסית, לשון כי כסה פניו בחלבו, כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ... (דברים לב טו)

אבן עזרא:

כשית - יש אומרים שהוא כמו כסה פניו בחלבו, כי ימצא מהבנין הקל, ואחרים אמרו שהוא כמו תעיתי כשה אובד, והנכון בעיני שאין למלה הזאת אח, וטעמה כמו בעטת. (שם)