(ראה גם: ספר, ספר תורה, תורה)
ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זה מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורותם זה גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. (ברכות ה א)
ג' נביאים הם, הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה, יחזקאל יצפה לחכמה, ישעיה יצפה לנחמה, ירמיה ידאג מן הפורענות, שלשה כתובים גדולים הם, הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות, משלי יצפה לחכמה, איוב ידאג מן הפורענות. שלשה כתובים קטנים הם, הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות, קהלת יצפה לחכמה, קינות ידאג מן הפורענות, הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו... (שם נז ב)
כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה, בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן, ואף על פי שכתובים בכל לשון טעונים גניזה, ומפני מה אין קורין בהם, מפני ביטול בית המדרש... אמר רבי יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא ומצאו שהיה יושב על שולחנו של (יוחנן הנזוף), ובידו ספר איוב תרגום והוא קורא בו, אמר לו זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד על גבי מעלה בהר הבית, והביאו לפניו ספר איוב תרגום, ואמר לבנאי שקעהו תחת הנדבך, אף הוא צוה עליו וגנזו... (שבת קטו א, וראה שם עוד)
היה קורא בספר על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו... רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו, שאין לך משום שבות עומד בפני כתבי הקדש. (עירובין צז ב)
יתיב רבי יוחנן וקא מתמה, מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא... (תענית ט א)
תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע, תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי... ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו דייך, מאי טעמא, משום דאית ביה קץ משיח... (מגילה ג א, וראה שם עוד)
...ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש ובהלכות והש"ס ובאגדות... (מועד קטן כא א)
הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, רב הונא ורב חסדא... וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים... (כתובות נ א)
...והתניא רבי יהודה אומר המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי, והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף, אלא מאי תרגום, תרגום דידן, והני מילי דאמר לה קריינא, אבל אמר לה קרא אנא, עד דקרי אורייתא ונביאי וכתובי בדיוקא... (קדושין מט א)
...דתנן כתבי הקודש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו, ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד, אבל בשני כריכות חולקין... הא תרגמא רב שלמן כשרצו. תנו רבנן מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר תורה בפני עצמה, נביאים בפני עצמן, וכתובים בפני עצמן, וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו... כדתניא כל הספרים נגללים מתחלתן לסופן, וספר תורה נגלל לאמצעיתו, ועושה לו עמוד אילך ואילך... (בבא בתרא יג ב, וראה שם עוד)
...והא תני ספר שיש בו שתים שלש טעיות בכל דף ודף מתקנו קורא בו, ארבע אינו קורא בו. מן מה דתנינן מפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש, הדא אמרה בין תורה לנביאים לכתבי הקודש אין מצילין אותן מפני הדליקה. מאן דאמר מטמאין את הידים מצילין אותן מפני הדליקה, ומאן דאמר אין מטמאין את הידים אין מצילין אותן מפני הדליקה... (שבת עט א, וראה שם עוד)
...אמר רבי יוסי אינה שאלה, כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן, וזו (מגילת סוטה) למחיקה ניתנה... (סוטה יא ב)
רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור, בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא, בנביאים כתיב כדנה תימרון להון, בכתובים וידברו הכשדים למלך ארמית. (שם ל א)
...אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאים את הידים... גליון שבספר שלמעלן ושלמטן שבתחלה ושבסוף מטמאים את הידים, רבי יוסי אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד. ספר שנמחק ונשתייר בו פ"ה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים... כל כתבי הקודש מטמאין את הידים, שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים, רבי יהודה אומר שיר השירים מטמא את הידים וקהלת מחלוקת, רבי יוסי אומר קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת... (ידים ב ב והלאה, וראה שם עוד)
אומרים צדוקים קובלין אנו עליכם פרושים שאתם אומרים כתבי הקודש מטמאין את הידים ספרי המירס אינם מטמאין את הידים... אמר להם אף כתבי הקודש לפי חבתן היא טומאתן, ספרי המירס שאינן חביבין אין מטמאין את הידים. (שם ד ו)
אף על פי שאמרו אין קורין בכתבי הקודש, אבל שונין ודורשין בהן, ואין צריך לומר דבר לבדוק נוטל ובודק, אמר רבי נחמיא מפני מה אמרו אין קורין בכתבי הקודש, מפני שטרי הדיוטות, יאמרו בכתבי הקודש אין קורין, קל וחומר בשטרי הדיוטות. היו כתובין תרגום ובכל לשון מצילין אותן וגונזין אותן... היו כתובין בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום מצילין אותן וגונזין אותן... (שבת פרק יד)
ואין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה, אבל שונין בהם ודורשין בהם, ואם היו צריכין לבדוק ולקרות מביאין וקורין. (איכה ד כה)
אמרו ישראל לאסף, וכי יש תורה אחרת, שאתה אומר האזינה עמי תורתי, כבר קבלנוה מהר סיני. אמר להם פושעי ישראל אומרים שהנביאים והכתובים אינן תורה ואינם מאמינין בהם, שנאמר ולא שמענו בקול ה' אלקינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים, הרי שהנביאים וכתובים תורה הם, לכך נאמר האזינה עמי תורתי... (ראה א)
אמר הכוזרי, אם תשלוט ההקשה על אלה והדומה להם, תשנה הספרים כולם, באותיות תחלה, ואחר כן במלות, ואחר כן בחבורים, ואחר כן בנקוד, ואחר כן בטעמים, וישתנו הענינים, וכמה פסוקים יכול אדם להעתיק עניניהם אל הפכם בהעתקת אחד מאלה המסורות כל שכן כולם.
אמר החבר, ואיך תחשוב שהניח משה ספר תורתו אל בני ישראל?
אמר הכוזרי, מבלי ספק שהיה ספר פשוט מאין נקוד וטעמים, כאשר אנחנו רואים ספרי התורה היום, שאי אפשר שיסכימו עליהם בהמון, כמו שאי אפשר שיסכימו על מצה בפסח ושאר תורותיו...
אמר החבר, מבלי ספק שהיה שמור בלבבות בפתח"א והקמ"ץ והשבר והנטיה והשו"א והטעמים בלב הכהנים, מפני צרכם לעבודה ולהורות את בני ישראל, ובלב המלכים, מפני שנצטוו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, ובלב השופטים מפני צרכם אליהם בדינים... (ג כח והלאה)
כתבי הקדש כולן ופרושיהן וביאוריהן אסור לשורפם או לאבדם ביד, והמאבדן ביד מכין אותו מכת מרדות, במה דברים אמורים בכתבי הקדש שכתבם ישראל בקדושה, אבל אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם האזכרות שבו... ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורוסים ולא למעשיהם, אבל עובד כוכבים שכתב את השם גונזין אותו, וכן כתבי הקדש שבלו או שכתבן עובד כוכבים יגנזו. (יסודי התורה ו ח)
מותר לכתוב התורה כל חומש וחומש בפני עצמו, ואין בהן קדושת ספר תורה, אבל לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בה פרשיות, ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, ואם דעתו להשלים עליה חומש מותר. כתב מגילה שלש שלש תיבות בשיטה אחת מותר. מותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד, ומניח בכל חומש וחומש ארבע שיטין, ובין כל נביא ונביא שלש שיטין, ובין כל נביא ונביא משנים עשר שלש שיטין, שאם בא לחתוך חותך. וסידורן של נביאים כך הוא... כל כתבי הקודש אין כותבין אותן אלא בשירטוט, אפילו כתבן על הנייר, ומותר לכתוב שלש תיבות בלא שירטוט, יותר על זה אסור. כרך זה שיש בו תורה נביאים וכתובים אין קדושתו כקדושת ספר תורה, אלא כחומש מן החומשים. (ספר תורה ז יד והלאה)
ומותר להניח ספר תורה על גבי ספר תורה, ואין צריך לומר על גבי חומשין, ומניחין החומשין על גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחין נביאים וכתובין על גבי חומשים, ולא חומשים על גבי ספר תורה. וכל כתבי הקדש אפילו הלכות ואגדות אסור לזרקן... (שם י ה)
ידוע שההפרש בין נבואה ואורים ותומים, שהנבואה הרגשותיו וכחותיו של הנביא בטלות, ומשולל מדרכי העולם הזה, ומופשט מהחומר ומתבודד עם השכל, וזו מעלת ח' (ספרי) נביאים, וברוח הקודש הוא ככל אדם, אלא שיעוררו רוח עליוני, ויופיע הדברים על לשונו, וזו מעלת הכתובים, ומעלת התורה למעלה מכל אלו... (ויקרא ח ח)
...אלא נראה שהיו נביאים, רק לא במדרגת האחרים, והעיקר לדעתי שכל מי שלא נשלח לעם להתרותו או לצוותו לא נכתב בכלל הנביאים, ולא מי שנבא רק עתידות. ועזרא עם היותו נביא, עיקר ספרו הוא ספור הקורות, וכן דברי הימים, שיר השירים הוא סיפור הדביקות בין האומה וה', וקהלת ומשלי על צד חכמה ומוסר וכו', אמנם כולם נכתבו ברוח הקדש, ולכן נכללו בספרי הקדש. (תהלים הקדמה)