לא ילבש גבר

(ראה גם: בגד, צניעות)

תלמוד בבלי:

...ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט (שערות) לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב, ודבר זה אף בחול אסור משום שנאמר לא ילבש גבר שמלת אשה... (שבת צד ב)

מיתיבי, המעביר (שער) בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה, הא בתער הא במספרים... איכא דאמרי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום לא ילבש גבר שמלת אשה... ותנא קמא האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה, מיבעי ליה לכדתניא, לא יהיה כלי גבר על אשה, מאי תלמוד לומר, אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, הרי כבר נאמר תועבה היא, ואין כאן תועבה, אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים, ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים, רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה, תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה, שלא יתקן איש בתקוני אשה... (נזיר נח ב)

תרגום יונתן:

לא יהיה - גולין דציצית ותפילין... ולא יספר גבר בי שיחיא ועריתיה ובי אנפוי לאתחמאה... (דברים כב ה)

אבן עזרא:

לא יהיה כלי גבר - סמוך ליציאת המלחמה, האשה נבראת רק להקים הזרע, ואם תצא למלחמה תבא לידי זנות. לא ילבש - זכר שלא נתמלא זקנו יתערב עם הנשים וינאף, ואינו ידוע, וזה יורה שבישראל וכן ברובי המלכויות הפרש בין מלבוש האנשים והנשים, ויש אומרים על חוץ לדרך, ואין צורך, רק השם יתעב המשנה מעשה ה'. (שם)

משנה תורה:

העברת השיער משאר הגוף, כגון בית השחי ובית הערוה, אינו אסור מהתורה, אלא מדברי סופרים, והמעבירו מכין אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים, אם העביר אין מכין אותו. ומותר להעביר שיער שאר איברים במספריים בכל מקום. לא תעדה אשה עדי האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו, או שתגלח ראשה כאיש, ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין לובשין אותן הכלים ואין משימים אותו החלי אלא נשים, הכל כמנהג המדינה. איש שעדה עדי אשה ואשה שעדתה עדי איש לוקין. המלקט שערות לבנות מתוך השחורות מראשו או מזקנו משילקט שערה אחת לוקה, מפני שעדה עדי אשה, וכן אם צבע שערו שחור... (עבודת כוכבים יב ט וי)

רבינו בחיי:

לא יהיה - למדונו חז"ל מפי השמועה שאסור להתקשט בקשוט המיוחד לנשים, כגון להסתכל במראה, וכיוצא בו, אלא אם כן הוא סופר, שהתירו כדי לחזק כח הראות, או שהוא חלוש ורוצה להסתכל בתאר פניו, שאינו בכלל קשוט ותאוה, ועוד דרשו שלכן הרגה יעל את סיסרא ביתד ולא בסכין. (דברים כב ה)

ספר החינוך:

שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדיינו בזיונם, ועל זה נאמר לא יהיה כלי גבר על אשה, ותרגם אונקלוס לא יהא תקון זין דגבר על אתתא, ומן הדומה כי מפני כן פרש הכתוב בכלי זיין, לפי שהם הכלים המיוחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, אבל הוא הדין שאסור להם מדאורייתא לצאת במלבושים שדרך האנשים באותו מקום להשתמש בהם, כגון שתשים בראשה מצנפת או שאר כלים המיוחדים לאיש. משרשי המצוה, להרחיק מאומתנו הקדושה דבר ערוה, וכל ענין וכל צד שיהיה הכשלון באותו דבר מצוי מתוכו, שהיא דבר מכוער ביותר, ויקח לב האדם ומדיחו מדרך טובה ומחשבה רצויה לדרך רעה ומחשבה של שטות, ואין ספק כי אם יהיו מלבושי האנשים והנשים שוים יתערבו אלו עם אלו תמיד, ומלאה הארץ זמה, ועוד אמרו בטעם מצוה זו, שהיא להרחיק כל ענין עבודה זרה, שדרכם של עובדי עבודה זרה היה בכך. (כי תצא מצוה תקמב)

שלא ילבשו האנשים מלבושי הנשים, ועל זה נאמר ולא ילבש גבר שמלת אשה... דיני המצוה מה שאמרו שאין האיסור והמלקות בלבוש לבד, דהוא הדין בתקון שלהם, שכל המתקן עצמו בתקונים המיוחדים לנשים חייב מלקות, כגון המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו או מזקנו, וכן הצובע שערותיו כדרך שהנשים צובעות אותן... (שם מצוה תקמג)