לא

(ראה גם: אין, אל, פן)

ספרי:

לא תוכל לאכל - רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אני, אבל איני רשאי, כיוצא בו אתה אומר ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו להורישם, יכולים היו, אבל אינן רשאים... (ראה עב)

תלמוד בבלי:

...אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה כל לא ידענא פשיעותא היא... (בבא מציעא לה א)

אמר רבי אלעזר לאו שבועה, הן שבועה, בשלמא לאו שבועה, דכתיב ולא יהיה עוד המים למבול, וכתיב כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי... אמר רבא והוא דאמר לאו לאו תרי זמני... (שבועות לו א)

מסכת סופרים:

שלשה לא כתובים בתורה למד אלף, ונקראים למד וא"ו, ואלו הן, אשר לא כרעים, אשר לא חומה, אם לא יגיד, ואלו הן של נביאים ושל כתובים, תרבו, חושי, הרבית הגוי, בכל צרתם, הן יקטלני, אחריש, כצפור, מרעהו, זרובבל, יצרו, רעו, יאסף, שם, ודברו. (ו ה)

הכתב והקבלה:

לא תוכל - אחר שציויתיך לעיל, ובמקומות אחרים כתבו כי אין קיום או ממש במעשיו, כמו לא יוכל לשלחה, כי כופין אותו להחזיר, או שהסברא אינה נותנת הדבר, כמו לא תוכל לתת עליך איש נכרי, כי לא ישמעו למצוותו. (דברים יב יז)

מלבי"ם:

ולא יבדיל - כתב הרמב"ם בשרשיו למנין המצוות, שמלת לא תתפרש לפעמים מענין שלילה, ולפעמים מענין אזהרה... (ויקרא ה ח)

איננו מפריס - איננו הוא לשון שלילת התואר או הקנין, בנגוד ללא השולל פעולה... (שם יא ד)

...שמצינו שהכתוב יציין האזהרה התולדיית פעמים במלת פן, ולא תגעו בו פן תמותון, ופעמים במלת לא, וכסה ענן הקטורת ולא ימות. ושם בארתי, כי לרוב יצדק מלת פן בתולדה שאחר תנאי הבא במלת לא, ומלת לא יבא לרוב בתולדה שאחר תנאי הבא בחיוב, וכן אם התולדה מחויבת מצד עצמה, למשל שמוכן למות ונתן תיקון שלא ימות באה מלת לא, ואם התולדה אינה מחויבת מצד עצמה ומודיע עתה כי על ידי שלא יעשה כפי שצוה ימות, באה מלת פן... (שם כא יב)

ההבדל בין מלת לא ובין אל הוא, שלא מורה על השלילה המוחלטת, ולכן תבא על כל מיני השלילות בכל חלקי הזמן והפעלים. יש הבדל בין לא ובין אין, שמלת לא שולל את הפעולה, כמו ולא ימות, ומלת אין שולל התואר מן המתואר... (הכרמל)

רש"ר הירש:

ונלאו - לא שולל את ההויה, ואל את הרצון, רוב הלאוין באו בלשון לא, שיעקר את הנטיה אליהם מקרבו לגמרי. (שמות ז יח)

אל תפנו - לא הרי לא כהרי אל, לא נגזר משורש לאה, להיות עייף אין אונים, לא מציין אפוא את השלילה דרך כלל, אף את שלילת ההוייה. אל הנגזר משורש אלל, מציין רק שלילה מבחינת הרצון והחובה, משום כך לעולם אין אל סמוך ללשון עבר או הווה. אלל מציין את מושג המניעה, ומכאן אללי, ביטוי כאב על שאיפות שהגשמתן נמנעה... (ויקרא יט ד)

משך חכמה:

אל תאכלו - אל לשון בקשה, ולא ציווי מוחלט... (שמות יב ט)