לאמר

זהר:

מהו לאמר, ומשיב לאמר פירושו לומר ולהכריז בכל לשון (שהקב"ה דבר עם אברהם), שלא יהיה עוד בהעלם, ולא בלשון אחר שהוא תרגום, אלא בלשון שהכל מדברים בה, שיוכלו לספר זה לזה... (לך רצה)

מהו לאמר, לגלות מה שיהיה סתום בפנים ובכל מקום שכתוב לאמר, וידבר ה' אל משה לאמר, פירושו שניתן רשות לגלות. אבל הכל אחד הוא ויפה הוא, משום שדבר זה שהוא הגילוי נמסרה ללבנה ממקום שמשה עומד... (ויחי תרטו, ועיין שם עוד)

מכילתא:

לאמר, צא ואמור אליהם מיד, דברי רבי ישמעאל, שנאמר ויצא ודבר, רבי אליעזר אומר צא ואמור אליהם והשיביני דבר, שנאמר וישב משה את דברי העם אל ה'... שמעון בן עזאי אומר בקול שאתה שומע בו בו למד, רבי עקיבא אומר, לאמר, צא ואמור להם שבזכותם הוא מדבר עמי... (בא הקדמה)

רבי שמעון בן יוחאי אומר, כל מקום שהוא אומר לאמר ואמרת אליהם, הרי זה לדורות, וכל מקום שאינו אומר לאמר ואמרת אליהם, הרי זה לשעה. רבי אומר אפילו בכל מקום שאינו אומר לאמר ואמרת אליהם הרי זה לדורות, חוץ משלשה... (בשלח פרשה א)

ספרא:

לאמר - השיבוני על דברי... (שמיני-יין ושכר פרק ב)

לאמר אליהם - לאמר להם לבנים, לאלעזר ולאיתמר, או לאמר להם לישראל, כשהוא אומר דברו אל כל עדת בני ישראל זו דיבור האמור לישראל, הא מה אני מקיים לאמר אליהם, לאמר לבנים, לאלעזר ולאיתמר. (שם)

תלמוד בבלי:

לאמר, אמר רבי מוסיא בר בריה דרבי מסיא משמיה דרבי מוסיא רבה, מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור, שנאמר וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר... (יומא ד ב)

רש"י:

לאמר - אמרו להם צריכים אתם לימנות. (במדבר כו ג)

בעת ההיא לאמר - מהו לאמר, אמר להם משה לא מעצמי אני אומר לכם, אלא מפי הקב"ה. (דברים א ט)

אבן עזרא:

וידבר לאמר - למשה, כמו דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם. (שמות ו י)

ויאמר - כל לאמר עם וידבר לאמר לו, רק זה לאמר לישראל. (שם לא יב)

רמב"ן:

אמרו המפרשים כי מלת לאמר בכל התורה לאמר לישראל, והטעם שיאמר השם למשה אמור לישראל דברי אלה, ובכאן לאמר אל פרעה, והכתוב שאמר אמש אמר אלי לאמר, איננו בא על נכון בפירוש הזה, וכן במקומות רבות שיכפול וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, וכן ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו'... וכאלו רבים... והנכון בעיני כי מלת לאמר להורות על בירור הענין בכל מקום, וידבר ה' אל משה לאמר לאמירה גמורה, לא אמירה מסופקת ולא ברמז דבר, ולכך יתמיד זה בכל התורה, כי נבואת משה פה על פה ידבר בו ולא בחידות, ולבן אמר כן ליעקב, אמש אמר השם אלי לאמר באמירה ברורה שלא אזיק לכם, וכן ויאמרו בני ישראל אל משה ואל אהרן לאמר, שהיו אומרים להם כן בפירוש וצועקים להם בגלוי פנים... (שמות ו י)

רד"ק:

לאמר - לפי שמשתמשים במלה הרבה, הסתירו באל"ף למ"ד. (יהושע א א)

חזקוני:

ויאמרו לאמר - אולי לאמר רוצה לומר שיאמרו שירה זו בכל יום. (שמות טו א)

רבינו בחיי:

לאמר - בפשט לומר לישראל, או על הנסתר שבדברי התורה... ועל דרך הקבלה הוא הכח הפנימי הנעלם לאמר על ידי שכינה... והדבור יותר פנימי מהאמירה, כי הדבור הוא תורה שבכתב, והאמירה תורה שבעל פה... (שם יג א, ועיין שם עוד)

אברבנאל:

וידבר משה לפני ה' לאמר - מכאן ראיה גדולה שאין פירוש לאמר שיאמר לאחרים, כי אם על אופן הדבור. (שם ו יב)

של"ה:

...וכן מצינו במשה רבינו ע"ה, כשהיה מסופק בהבנת הענין היה שואלו מהשי"ת להבין לו, כי כן אני מפרש מדרש חז"ל על פסוק ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, דקשה מה זה לאמר, למי יאמר הקב"ה, ובילקוט וארא, רבי אלעזר בן עזריא אומר בד' מקומות בקש משה מהקב"ה להשיבו, וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל וגו', השיבני אם אתה גואלם או לא, השיבו עתה תראה וגו'... אמנם חלילה לי להרהר אחר משה שיהיה במקצת מטיח כלפי מעלה, על כן נראה לעניות דעתי, דהענין הוא, משה בקש מהקב"ה שיאמר לו פירוש הנבואה הקדומה, כי היה לו ספק בביאורה, ורצה ללמד להבינה היטב... (תורה שבכתב ואתחנן בסוף)

אור החיים:

אל עשו אחיך לאמר - לא אחיך בדומה לך, אלא באמירה, או אמרה לאמר שלא הוציאה שקר מפיה, כי לא אמרה הדברים בדקדוק כמפי יצחק, אלא לזה נתכוון. (בראשית כז ו)

...ואמר דבר אל בני ישראל לאמר, א' על תורה שבכתב, וא' על תורה שבעל פה... (שמות לא יג)

לאמר - ירצה כי מצוה זו היא בחינת המעלה והכבוד להם, להשמר מדברים טמאים... או לאמר זאת, שיקח כל מין חיה ויאמר להם זאת תאכלו וכו', ולא יספיק לומר להם בעל פה. (ויקרא יא א)

 לאמר - כתב ב' פעמים לאמר, שעיקר אזהרה לומר לנשים שיזהרו. ובספרי: בני ישראל ולא הגוים, לכן הוא לשון רוממות, לצד מעלתם וכבודם שהאמירם בקדושת גופם ונפשם. (שם יב ב)

הגר"א:

לאמר - הוא התחלת מאמר. (יהושע א א)

הכתב והקבלה:

לאמור - יש מפרשים לאמור לישראל, והרמב"ן השיב על זה מכמה מקומות, ויש מפרשים שהוא בכל מקום שנזכרו דברי האומר מבלי לשנות מנוכח לנסתר, וכן דעת הרשב"ם, ונראה שבא להורות על בירור הענין בכל מקום, ורוצה לומר דבר באמירה ברורה וגמורה, ובמצוות רומז בזה, שנאמרו גם פרטיהן בעל פה. והגר"א כתב דבור הוא דבור התורה כמו שכתוב, והאמירה על הפנימיות שבתורה וכוונותיה, ואם כן לאמר הוא שאמר למשה גם את הנסתר. (ויקרא א א)

האמרת - לרש"י הבדל והפרשה, ומזה יובן מאמרם בסנהדרין נ"ו דילפינן מלאמר גילוי עריות, שהוא שיהיו פרושים מעריות. (דברים כו יז)

מלבי"ם:

וידבר - פירשנו שדבור הוא באורך, ואמירה מציין הלשון שנאמר לו, בוידבר מציין שמסר לו סודות והלכות בעל פה, ולאמר מציין הלשון בכתב... (שמות ו ב)

...נמשך מזה, כי במלת וידבר עדיין אינו מתחיל הענין כלל, רק יודיע שדבר דברים, ועל ידי מלת לאמר מתחיל הענין, ורוצה לומר וזאת אמר... אבל במקום שיאמר ויאמר לאמר יש בו זרות וכפל, ואמר במדרש רבה כל מקום שהוא אומר ויאמר ויאמר צריך להדרש (אמור כ"ו)... ובמלת לאמר יציין הלשון הפרטי שבו נאמרה הפרשה בפרטיה, ובזה תשכיל כי לשון זה לא נאמר רק בנבואת משה, שהיה נביא תורה ומסר לו אמירות בכתב ודברים בעל פה לא בנבואת יתר נביאים... (ויקרא א א)

רש"ר הירש:

לאמר - נאמר כאשר ישנה הכוונה שהשומע יבין את הנאמר וישימהו אל לבו, מכאן המלה "אמוראים", למבארי התורה... (בראשית א כב)

לאמר - למסר הדבר לדורות. (שם יז ג)

העמק דבר:

לאמר - בתורת כהנים הוא לומר שרק בשביל ישראל מדבר עם משה, ובכל מקום יש לפרש עוד משמעויות. (ויקרא א א)

משך חכמה:

לאמר - שחייב גם משה וגדולי ישראל עצמם, אף שכתוב בציצית הטעם של ולא תתורו, אבל בתפילין דריש במכילתא שהעוסק בתורה פטור. (במדבר טו לז)

שם משמואל:

ואמר רק בלשון אמירה, שאמירה היא מרחוק בלתי חיבור, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בהא דאמרו ז"ל סנהדרין נ"ו לאמר זו גילוי עריות, וכן הוא אומר לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו', והיינו שתיבת לאמר מורה על העדר חיבור, והיינו הך דבכל ל"ח שנים שהיו ישראל נזופין בענין המרגלים לא נתייחד הדבור עם משה לכתוב וידבר ה' אל משה, אלא ויאמר, שמורה בלי חיבור... (בראשית חיי תרע"ח)