לבנה

(ראה גם: ירח)

זהר:

ראה ירח.

תלמוד בבלי:

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אבוקה כשנים, וירח כשלשה... (ברכות מג ב)

אמר רבי יצחק מאי דכתיב גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, זה הישן בצל דקל יחידי ובצל לבנה... ובצילה של לבנה לא אמרן אלא במערבה, אבל במדינחא לית לן בה. (פסחים קיא א)

ראה עוד ערך ירח.

פסיקתא:

עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו (תהלים ק"ד י"ט), אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה, יהי מארות (בראשית א'), מארת כתיב, ואם כן למה נבראת לבנה, אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים... רבי זעירא בשם רבי חנניא לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד... אם כן למה נבראת לבנה, צפה הקב"ה אומות העולם שעתידים לעמוד ולעשות אותן אלהות, ואמר, אם בשעה שהם שנים והם מכחישים זה את זה אומות העולם עושים אותם אלהות, אילו היה אחד על אחת כמה וכמה. רבי ברכיה בשם רבי סימון שניהם נבראו להאיר, והיו למאורות, ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ... (פרשה ט"ו)

רש"י:

המארות הגדולים - שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. ואת הכוכבים - על ידי שמיעט את הלבנה הרבה צבאיה, להפיס את דעתה. (בראשית א טז)

אבן עזרא:

...ואם ישאל שואל הלא אמרו חכמי הספירות שכוכב צדק וכל הכוכבים חוץ מכוכב ונוגה גדולים מהלבנה, ואיך כתוב הגדולים, התשובה אין פירוש הגדולים על מדתם בגופם רק אל אורם, ואור הלבנה כפלי כפלים, בעבור היותה קרובה לארץ. (שם)

...וערכו אל חבורו וגם אל צבא השמים מלמעלה, גם אל הלבנה מלמטה, לעולם משתנה עד אין חקר, פעם מתחבר לאחד השבעה מבטים, והנה המחברות לבדם במעלה אחת משלש מאות וששים הם מאה ועשרים, ובעבור אלו השינויים ישתנו כל הנבראים בעולם השפל בעצמם, ואף כי במקריהם והם בעצמם ובאורם לא ישתנו, על כן למטה מהם הלבנה, כי כל מקריהם יקרוה, ויותר כי יש להם שני גלגלים שאין מוצקם כמוצק הארץ, ועוד כי תנועתה כגלגל הקטן היפך תנועת גלגל הגדול, ועוד כי אין לה אור בעצמה כי אם מהשמש, והעד כי בהתחברה עמו עם ראש התלי או זנבו, לא תראה השמש אם היה ביום, ואם היתה לנכח השמש בלילה באחד המקומות יהיה אור הלבנה נעדר... (שמות ג טו)

רמב"ן:

...והירח בממשלתו יפרה במעינות ובימים וכל הלחים והקרים, ועל כן אמר סתם ולמשול ביום ובלילה, כי ממשלת השפלים להם. ויתכן שהממשלה עוד כח אצילות שהם מנהיגי התחתונים, ובכחם ימשול כל מושל... והכל בכח עליון ולרצונו... והממשלה הוא מה שצוה והיו לאותות ולמועדים, וספר שאין ממשלת שניהם שוה, אבל להבדיל בין החושך ובין האור, כי הגדול ימשול ביום והיה כולו אור, גם במקום שאין השמש מגיע, והקטן ימשול בלילה, ויהיה חושך זולתי שיגיה חשכו... (שם)

רד"ק:

המאורות הגדולים - ...וחקרו בעלי המחקר כי השמש גדול מהלבנה ק"ז פעמים, והלבנה אין לה אור כי אם מהשמש, כי גופה עכור, ולפיכך אורה מוסיף וחסר כפי התקרבותה לשמש, והשמש לא יאיר בלילה שהיא תחת הארץ, והלבנה והכוכבים לא יאירו ביום, כי אור השמש הגדול ימנע אורם, והממשלה היא האורה והפעולה. (שם)

ספר חסידים:

לבנה לוקה סימן רע לשונאים של ישראל, לפיכך צריך להתענות, שהרי אדם מתענה על החלום, כל שכן בשביל כל ישראל. (סו)

כשגוזרין שמד על שונאי ישראל הלבנה לוקה, על שם רחל מבכה על בניה, ולמה נמשלה האשה לירח, לומר לך מה הירח הולך ומתגדל חצי החודש וחצי החודש מתחסר, כך האשה חצי החודש האשה בתוקפה עם בעלה, וחצי החודש גלמודה מבעלה בנדתה, ומה הירח נוחה בלילה, כך האשה בערב היא באה. (תתשמח)

רבינו בחיי:

המאורות - ...ויתבאר לך ד' דברים, שהמאורות קבועים בעובי גוף הגלגלים המתמלא מגוף המאורות, ושאין עובי הגלגלים מונע את האור מלמטה שהוא עצם שמים פשוט וזך, ושאור הלבנה נמשך מאור החמה, והוא קטרוג הלבנה שמשתמשים בכתר אחד, רוצה לומר באור אחד, וקרא הלבנה ענן וערפל, שגלגלה מכסה וחופף על הים ומניע יסוד המים. ולמשול - ומלבד מעלת האור נתן להם הממשלה בשפלים בהויה והפסד, השמש יצמיח ויוליד ויגדל בחם ויבש, והלבנה תוסיף בלילה במעינות ונחלים, ובכל הקרים והלחים... (בראשית א יד, וראה שם עוד)

זרח - על שם החמה, ופרץ על שם הלבנה, ומלכות בית דוד כנגד הלבנה שימיה כ"ט, ותמצא מפרץ עד צדקיה כ"ט איש, ואחר כך שקעה, ובמדרש: כשם שהלבנה מוסיפה ופוחתת, כן במלכים תוספת גבורה וחולשה, וט"ו דורות מאברהם עד דוד מוסיפין, ואחר כך פוחתין והולכים עד ששקעה הלבנה לל' דור... (שם לח ל)

...ודרשו רז"ל אלמלי זכו ישראל אלא לקבל פני שכינה פעם אחת בחודש דיים, כתיב הכא החודש הזה, וכתיב התם זה א-לי ואנוהו, המדרש רמז לכנסת ישראל, הנקראת עטרת המקודשת ומיוחדת לישראל שהם עמוסי בטן, וכן תקנו בברכת הירח, ומפני שהמברכה מקבל פני שכינה, תקנו לברכה מעומד, מאימת מלכות שמים, וכשמברך מעיד על חדוש העולם, שהוא עיקר האמונה ומודה אלוקותו של יוצר בראשית המחדש הלבנה, ואמרו שהשחרות בלבנה שמתאבלת על ישראל המונים ללבנה ושרוים בגלות. ואמר יפה כלבנה ברה כחמה, שהלבנה דוגמת האשה ביצירה התחתונה, מקבלת אורה מהשמש, ולא הזכיר בה ברה, ואל תתמה שגם השכינה שהיא כח הלבנה עמהם בגלות ומצטערת. ובמדרש, מה הלבנה נראית ביום ובלילה, כן ישראל בעולם הזה ובעולם הבא... (שמות י ב)

...והלבנה מופת לזה, כי היא ממונה על בעלי חיים השפלים... (במדבר יד ט, ועיין שם עוד)

לחטאת לה' - ...ריש לקיש אמר כפרה על שמיעטתי את הירח... ולכבודו של ה' אמרה הירח, שלא יאמרו שאינו יכול להשפיע אורה לכל אחד, וחלק לה כבוד בקרבן ראש חודש, שאין הקב"ה חפץ שיהיה קטרוג בין בריותיו, וכדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, שאם ישובו יתפייס להם כמו ללבנה, ולכן ראש השנה בראש חודש. ועל דרך השכל: לה' ולא ללבנה כמנהג האומות. ולרבי שמעון היו השמש והירח מתחלה שוים באורם, ונתמעטה הלבנה כדי שיהיה לילה. ועל דבר הקבלה אפשר לשני מלכים התפארת והכבוד, שישתמשו בצנור אחד, רצה הכבוד שיהיה לו צנור מיוחד למשך מהבינה, ולא שימשוך מהתפארת, אמר לה מעטי את עצמך, זו הפסקת השפע הבא אל הכבוד מלמעלה... על שנתמעט ונפסק שפע הרחמים מכח הירח וחזרה דין, יצטרכו להביא כפרה בעת חדושה, כדי להמשיך לה שפע הרחמים ויתעלה העולם. (במדבר כח טו)

הרקאנטי:

החודש הזה לכם, כבר ידעת כי המאורות הם רמז לדיו פרצופין, ועל כן אין ללבנה אור רק מהשמש, כמו שאמרו רז"ל אספקלריא דלא נהרא מגרמא אלא בעששיתא דנקטא נהורא ונהיר. וסוד החידוש הוא כשמתקרבת לקבל מהשמש, ולזה אמרו רז"ל מי שטעה ולא הזכיר של ראש חדש ערבית אין מחזירין אותו, שאין מקדשין את החדש בלילה... ובעבור כי עיקר קבלתה מן האש הגדולה המתפשטת בה תחלה, על כן תיקנו לתת לה חלקה בכל ראש חדש שעיר, ונוטל פרס זה מאת המלך ית', כדי שלא תקטרג ולא תהיה זוהמת הנחש הקדמוני בה.... (בא דף מא, ועיין שם עוד)

ודע כי בהיות הקטגור תובע דין מלפני המלך ית' בראש השנה לתת חשבון על כל מה שעשו ישראל כל השנה שעברה, אז הלבנה מתכסית מכל חיילי מעלה, כמטרוניתא העומדת כבושה על מעשה בנה יחידה בבאו לדין לפני המלך... מיד חזרה ואמרה אל יעקב בנה לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים, הם סוד שני שעירי יום הכפורים, ואעשה מטעמים לאביך הם סוד התפלות שהביא יעקב אל אביו... (אמור דף סו, ועיין שם עוד)

עקדה:

החודש הזה - ...על כן קרא ה' חסידיו ומסר להם סוד קדוש החודש, כי הלבנה יושבת ראשונה על השער, ועל פיה יוודע מה שבבית, וידוע שאין ראוי לעבד לצבא השמים בשום עבודה מהנ"ל, מצד חדושה נראה שאין לה אור מעצמה כי אם מהשמש, ואם כן אינה א-לוה כי אלקות לא יקבל מאחר ולא יחסר זיוו, וכן השמש שילקה מאורו. ומצד תנועתה שהיא מהירה מהשמש, ועל כן תדביק אותה ותקדימה למערב בזמן קדוש החודש, נראה ששניהם מוכרחים בתנועתם למערב על ידי גלגל עליון וחזק מהם, ומי שאינו יכול להציל עצמו מחזק ממנו, איך יועיל לזולתו. זה יבטל הדעת הב'. ומצות הקדוש אינה ללבנה עצמה, כי אם לקבע ממנה מועדי השנה... ולפי זה מבואר כמה רחוק להאמין כי טבע שום כוכב שולט על האומה הזאת ופעלה עד שיצטרכו לכוון מלאכתם לפיהם, ומצוה זו תיישרם אל היפך זאת, וכל שכן לדעת רב סעדיה גאון, האומר שמעולם לא קידשו על פי הראיה לבד, כי משבשת נתיבותיה וממהרת ומאחרת, כמו שאמר בראש השנה כ"ה, פעמים בא בארוכה ופעמים בקצרה, והוכרחו לצרף לראיה חשבונות וכוונות אחרות... ועל דברים אלו אמר למשה כזה ראה וקדש, על פי עיונים אלו...

ויש עוד תועלת בקדוש החודש, אולי כיוון רבי יצחק גם לזה, שעניני קורות האומה נחקקו בה, א' רמזו הרמב"ן בוישב בשם רבי נחוניה בן הקנה, כמו שהלבנה נפרצת ונבנית, כן האומה ומלכות בית דוד, ב' הלבנה מישרת הדרך בפני הלומדים חוקת הכוכבים, כי תנועתה יותר מהירה ועקבותיה יותר נודעים, וכן נודעו מציאות הבורא יכלתו והשגחתו על ידי האומה. ג' כמו שהלבנה פוגעת במסלולה בכל כתות צבא השמים ויתחדשו על ידי זה ענינים ושינוים מופלאים בנמצאים השפלים, כן יתחדשו על ידי האומה מעשים גדולים בעולם. ד' כמו שהלבנה בעמדה מול החמה תקבל חלק יותר גדול מהאור, כן ישראל בעמדם נוכח ה', ה' כמו שתלקה החמה על ידי הלבנה הקטנה, כן גויים גדולים על ידי ישראל, ו' וכמו שבלקוי החמה תגרום החמה לעצמה הרע על ידי כניסתה בצל, כן לא תלקה האומה מצד האומות כי אם מצד הכנסה בדרכים המקולקלים. ז' כמו שהלבנה תלקה כולה או מקצתה, כן ישראל ילקו מקצתם או יגלו כולם. ח' כמו שבשעור הלקות יש הבדלים גדולים, כן בזמני הגלות. ט' הלבנה תלקה רק בתוך חוקי המרחב אצל ראש התלי או הזנב, וכן האומה הזאת בהיותה במצרי עניה, ואחרים ילקו על ידה, שכל המיצר לישראל נופל על ידה. י' כמו שהלבנה מלאה אור מצד אחד תמיד, ורק מסתירה אותו מאתנו, כן לא סרה השגחתו מעלינו אפילו בחשכת הגלות. י"א לרמוז שאין המלכות באה עד ל' דור מאברהם עד שלמה ט"ו דור, ואז נתמלא הדסקוס, כמו שכתב ושלמה ישב על כסא ה', ומשם התחילה פוחתת, ובשוב ה' שביתנו יזרח עלינו האור ולא יתמעט עוד. י"ב כשם שהלבנה נראית ביום ובלילה, כן ישראל בעולם הזה ובעולם הבא, וכן ראיתי דורשין במדרש על קטרוג הלבנה, שישראל קטרגו שאי אפשר שישתמשו עם עשו בכתר ההצלחה הנפשית, ואמר להם הקב"ה מעטו עצמכם בעולם הזה, כי אי אפשר להשתמש בב' שולחנות... ובסוף לא נתיישבה דעתה מפני כובד הצרות, ואמר הביאו עלי כפרה וכו'... אם כן הלבנה מחזקת בטחוננו, חוץ ממה שהרחיקה ענין עבודה זרה ואפיקורסות ההזדמן (המקרה), וכן בברכת הלבנה, במאמרו ברא שחקים וכו', שהוא בראם ומצוה להם, ששים ושמחים וכו', שאין בהם ממש לענין אלקות ולענין אמצעיות, כי רק ממלאים רצון קונם, פועל אמת וכו' שאין בהם שום מקרה, עטרת תפארת וכו' ביד ישראל, וידעו נאמנה שעתידים להתחדש כמותה... (שמות יב ב)

...אחר כך באו לגלגל המשתדלת בחריצות למלאות חסרונה מפעם לפעם, ובכל זאת לא תשיגנו, והשכילו מזה על חמדת האדם, שגם כן לא תשבע, ולזה בא דבור לא תחמוד... (שם כ יג)

מנורת המאור:

ונהגו לקרות בראש חודש מזמור ברכי נפשי את ה', שיש בו פסוק עשה ירח למועדים, ללמדנו שמילואה ומיעוטה אינו לעשות רושם בבני אדם כמו שחושבים החוזים בכוכבים, אלא לספור בחדושה המועדים הנקראים מועדי ה', שצונו לעשות כסדר מהלך כוכבי לכת, להודיענו שהוא יתברך שליט ומושל על הכל... ברכת הלבנה לאמת אצלנו שהכל בא מאתו, והוא ברא הכל ובמאמרו נעשה, ואל יחשב שום אדם שיש ברשות שום נברא לעשות שום דבר בעולם טוב או רע בלתי במאמר קונו, ועל כן אמרו ז"ל שהמברך על החדש כמקבל פני שכינה... (נר ג כלל ד חלק א פרק א וב)

ספר חרדים:

ואסור להסתכל בקשת הנראה בענן מפני כבוד השכינה, דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו', וכן אסור להסתכל בלבנה, ורבינו מאיר הלוי היה מזהיר מאד על הדבר, כן כתב בספר שושן סודות. (פרק ב מצוות לא תעשה מדברי קבלה ומדברי סופרים התלוים בעין)

של"ה:

וזהו ביאור המדרש החודש הזה לכם, הרואה את הלבנה האיך צריך לברך, בזמן שישראל מקדשין החודש... ברכת מחדש חדשים הודאה על שם כשהיה במילואה מאירה, ברוך מקדש חדשים על שם פגמה שלבנה מקדש השם אף בפגמה, ולא משנים את תפקידה, וברכת מקדש ישראל, כי לישראל טבע זה לברך על הרעה כמו על הטובה... (תורה שבכתב ויקהל פקודי)

רמח"ל:

...רק זאת ידענו, שיש ענין זה במהות הבריאה שלהשלמתה צריך הריבוי והמיעוט, והוא ענין עשרים ושמונה עתים המוזכרים בספר קהלת, שכנגדם עד בשחק הלבנה המתמלאת ומתמעטת להיות דוגמא לענין הזה. ויש בזה הענין ידיעות עמוקות לחכמים בהבנת דרכי הלבנה והליכותיה, והתחברה עם השמש בכל מקריה, שהם דוגמא ממש לכל הענינים הכלליים של ההנהגה הסובבת להשלים הבריאה, לפי התכונה הזאת שיש בה, כמו שזכרנו שצריך להשלמת ענינה הרבוי והמיעוט, אשר על כן המשילו כנסת ישראל ללבנה, ואמרו שהם עתידים להתחדש כמותה, והם פרטים רבים ועמוקים, אך כלל הענין הוא, שהגלגל הסובב על ישראל וכללות הנבראים להשלים תיקונם מצד כוונת הבריאה לא מצד המעשה של התחתונים כלל עניניו מתראים בלבנה הזאת וכל הנבחן בה... (דעת תבונות קסח)

שפת אמת:

במדרש וברש"י נמשלו לכוכבים... דאיתא שקטרגה הלבנה ונתמעטה, לכך הוסיף לה הקב"ה הכוכבים לפייס דעתה. כי ממשלת הלבנה בלילה, והוא לרמוז כח מלכותו ית' אשר נתלבשה תוך הטבע, ואינו ניכר שם כביכול כחו ית', רק על ידי עבודת הצדיקים, ובאמת כל הגלויות של הד' מלכיות הם רק להסתיר מלכות שמים, ובני ישראל ירדו בגלות לסייע ללבנה כנ"ל, לכן נקראו נר ה' נשמת אדם, כי המה מאירים בליל הגלות, ובאמת כפי מה שבני ישראל פועלים בנפשותם קבלת עול מלכותו ית', כמו כן ניתקן בכלל הבריאה... לכן כח הלבנה עמוק ביותר מה שיכולה להאיר גם בלילה ותוך החושך כנ"ל... (שמות תרל"ה)