(ראה גם: עיר, עיר מקלט)
וערי הלוים בתי ערי אחוזתם, גאולת עולם תהיה ללוים. ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל, כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם בתוך בני ישראל. ושדה מגרש עריהם לא ימכר, כי אחוזת עולם הוא להם. (ויקרא כה לב)
צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת, ומגרש לערים סביבותיהם תתנו ללוים. והיו הערים להם לשבת, ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם. ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים, מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה, ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה, ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך, זה יהיה להם מגרשי הערים. ואת הערים אשר תתנו ללוים, את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרוצח, ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר. (במדבר לה ב והלאה)
ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל. וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר, ה' צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו. ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם על פי ה' את הערים האלה ואת מגרשיהן. ויצא הגורל למשפחות הקהתי, ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעוני וממטה בנימין בגורל ערים שלש עשרה... (יהושע כא א, וראה שם כל הפרק)
ומן המדה הזאת תמוד ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים. קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את ה', והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש. וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחוזה עשרים לשכות. (יחזקאל מה ג)
והלוים לעומת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף אורך ורוחב עשרת אלפים, כל אורך חמשה ועשרים אלף ורוחב עשרת אלפים. ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעביר ראשית הארץ כי קדש לה'. (שם מה יג)
ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה, ואת יתיר ואת אשתמוע ואת מגרשיה... ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל עשר... (דברי הימים א ו מב)
המצוה שלאחר זו היא, לתת ללוים ערים לשבת, ומשום שהם לא נשתתפו בעון העגל, חלק אותם (הקב"ה) אליו, שיהיו מנגנים לו בכמה מיני ניגון, הכהנים בעבודתם, והלוים לשירם ולזמרם, וישראל לנויהם... (בהר כו)
וערי הלוים בתי ערי אחוזתם, מה תלמוד לומר, לפי שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים יכול בעבדים ובשטרות ובמטלטלים, תלמוד לומר וערי הלוים בתי ערי אחוזתם. גאולת עולם תהיה ללוים, מה תלמוד לומר, לפי שנאמר שנים תקנה מאת עמיתך, יכול אף בלוים כן, תלמוד לומר גאולת עולם תהיה ללוים. מתוך שנאמר ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה, יכול אף בלוים כן, תלמוד לומר גאולת עולם תהיה ללוים... מן הלוים, ולא כל הלוים, פרט לבן לוי נתין ולבן לוי ממזר. ויצא ממכר, יכול בעבדים ובשטרות ובמטלטלים, תלמוד לומר בית ועיר אחוזה, ואם כן מה תלמוד לומר ממכר, ממכרו יצא ביובל, ואין הקדשו יוצא ביובל אלא בפדיון.
כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם, מה תלמוד לומר, מנין אתה אומר ישראל שירש את אבי אמו לוי יכול יגאל כסדר הזה, תלמוד לומר כי בתי ערי הלוים, עד שיהא לוי ובערי הלוים, דברי רבי, וחכמים אומרים אין דברים אמורים אלא בערי הלוים. כי בתי הלוים היא אחוזתם, להגיד מה גרם. מנין שאין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה, לא מגרש עיר ולא עיר מגרש, אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים, אבל בערי ישראל עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה, מגרש עיר ולא עיר מגרש, כדי שלא יחריבו את ערי ישראל, תלמוד לומר ושדה מגרש עריהם לא ימכר, לא ימכר גזבר או לא ימכר ממכר עולם, תלמוד לומר כי אחוזת עולם הוא להם, הא מה אני מקים לא ימכר, מכר גזבר. (בהר פרק ו)
ראה לוים-כללי, שופטים קסג וקסד.
תניא אמר רבי אליעזר ברבי יוסי תחום ערי לוים אלפים אמה, צא מהן אלף אמה מגרש, נמצא מגרש רביע והשאר שדות וכרמים, מנא הני מילי, אמר רבא קאמר קרא מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אמרה תורה סבב את העיר באלף, נמצא מגרש רביע... (עירובין נו ב, וראה שם עוד)
...בו ביום דרש רבי עקיבא, ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', ומקרא אחר אמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה, ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה, הא כיצד, אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים. (סוטה כז ב)
ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה, וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה, שנאמר כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם, עד שיהא לוי וערי הלוים, דברי רבי, וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים... תניא ואשר יגאל מן הלוים, יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו, אבל לוי מלוי לא, שזה יפה כחו וזה יפה כחו, תלמוד לומר מן הלוים, מן הלוים ולא כל הלוים, פרט לבן לוי ממזר ונתין. וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים, אבל עד שיהא לוי לא אמרינן. אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה... הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם, שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים. אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים, בערי הלוים, אבל בערי ישראל עושין וכו', דכולי עלמא מיהא בלוים לא משנינן, מנא הני מילי, אמר רבי אלעזר דאמר קרא ושדה מגרש עריהם לא ימכר, מאי לא ימכר, אילימא לא ימכר כלל, והא מדכתיב גאולת עולם תהיה ללוים, מכלל דמזבני, אלא מאי לא ימכר, לא ישנה...
אלא בתי ערי חומה מי אית להו, והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות, אמר רב כהנא לא קשיא, כאן שהוקף ולבסוף ישב, כאן שישב ולבסוף הוקף... (ערכין לג ב, וראה שם עוד)
וערי הלוים - מ"ח עיר שנתנו להם. גאולת עולם - גואל מיד אפילו לפני שתי שנים, אם מכרו שדה משדותיהם הניתנות להם באלפים אמה סביבות הערים, או אם מכרו בית בעיר חומה, גואלין לעולם, ואינו חלוט לסוף שנה. ואשר יגאל מן הלוים - ואם יקנה בית או עיר מהם, ויצא ביובל אותו ממכר של בית או של עיר וישוב ללוי שמכרו, ולא יהיה חלוט כשאר בתי ערי חומה של ישראל. דבר אחר לפי שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים, יכול לא דבר הכתוב אלא בלוקח ישראל שקנה בית בערי הלוים, אבל לוי שקנה מלוי יהיה חלוט, תלמוד לומר ואשר יגאל מן הלוים, אף הגואל מיד לוי גואל גאולת עולם... כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם - לא היו להם נחלת שדות וכרמים אלא ערים לשבת ומגרשיהם, לפיכך הם להם במקום שדות, ויש להם גאולה כשדות, כדי שלא יופקעו נחלותיהם מהם. ושדה מגרש עריהם לא ימכר - מכר גזבר, שאם הקדיש בן לוי את שדהו ולא גאלה, ומכרה הגזבר, אינה יוצאה לכהנים ביובל כמו שנאמר בישראל, אבל בן לוי גואל לעולם. (ויקרא כה לב והלאה)
ומגרש - ריוח מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרע זריעה. ולכל חיתם - לכל צרכיהם. אלף אמה - ואחריו הוא אומר אלפים אמה, הא כיצד, אלפים הוא נותן להם סביב, ומהם אלף הפנימים למגרש, והחיצונים לשדות וכרמים. (במדבר לה ב וד)
בקרב אחיו - זו נחלת חמשה, ואיני יודע מה היא, ונראה לי שארץ כנען שמעבר לירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג ב' עממין, אמורי וכנעני, ונחלת שאר לרבות קני קניזי וקדמוני... כאשר דבר לו - בארצם לא תנחל. (דברים יח ב)
ואשר יגאל מן הלוים - הנראה בפשוטו של פסוק זה, כי אמר גאולת עולם תהיה ללוים לגאול מיד ולגאול לעולם, ולא פירש בהם אם יגאלו הקרובים, ולא אם ינהג בהם יובל, לפיכך חזר ואמר ואשר יגאל מן הלוים, יהיה הגואל שיגאל הוא מעצמו או הלוי הקרוב אליו, ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל מיד הקונה... ורבותינו אמרו שהכתוב מדבר בלוי שקנה מלוי... והנה יאמר הכתוב בכאן כי כאשר יגאל הלוי נחלת לוי קרובו, כלומר שיקנה אותה ממנו כדין הגאולה יצא הממכר ההוא ביובל, לימד שיהא יובל נוהג בהם בגאולה כמכירה אחרת... ואפשר גם כן שאין הלוים רשאין למכר בעריהם לישראל בשום מכר, ולכן נקרא כל קנייתן גאולה. (ויקרא כה לג)
ואלה פקודי הלוי - לא ידעתי למה ימנה בני לוי ומה תועלת עתה במנינם, אולי לאלה נתנו הערים לשבת ומגרשיהן לבהמתם, לא לנולדים אחרי כן... (שם כו נז)
ומגרש - רש"י, והנכון בעיני כי על דרך הפשט, שיאמר שיתנו למגרש אלף אמה בסביבות העיר כנגדה, שיהיו לה לארכה אלף אמה, חמש מאות לרוח האחד, ולרחבה כמו כן אלף אמה חמש מאות אמה לכל רוח, ואחר כך אמר שיעשו מרובע אלפים אמה על אלפים אמה, ותהיה העיר באמצע הרבוע, הוסיף להם מגרש שלא כנגד העיר כשיעור הראשון שכנגד העיר, עד שנמצא כשתשאיר למגרש אלף אמה בסביבותיה כאשר צוה בתחלה, תהיה העיר אלף על אלף ברבוע, והנה העיר רביע במה שיתנו ללוים. ודע כי לשון פאה יאמר על הצד כולו... ועוד שאם היה מודד מן העיר אל החוץ אלפים אמה לכל רוח, היה אומר ומדותם מחוץ לעיר אל פאת קדמה וגו', אבל ומדותם את פאת קדמה היא מדידת הצד ההוא כאשר פירשתי. וכן נאה להם לערים שתהיה להם אחוזתה מרובעת, לא שימדדו אלפים אמה לארבע הרוחות כנגד העיר והקרנות לא תהיינה להם... ונכון הוא שיהיו אלף אמה אשר נתן להם סביב כנגד העיר למגרש שלא יזרע, והאלף אשר הוסיף בכתוב השני בארבע הפאות לשדות ולכרמים, כמו שקבלו רבותינו, אבל שם הכל מגרש, אלא שזה נעבד ונזרע, וזה לא יעבד ולא יזרע, ולכך הפרישן זה מזה. (שם לה ב)
מאת הרב תרבו - גם זה על דעת רבותינו מאת בתי האבות שנחלו הרבה יקחו הרבה, אבל השבטים היו שוים בנחלה, ואף על פי שתמצא בספר יהושע שאין מספר הערים אשר נתנו ללוים שוה לשבטיהם, מפני שווי הערים היה, שהיו חשובות זו מזו, כי בשומא נתחלקה הארץ... (שם שם ח)
שתים עשרה - ומונה רק ח', ויש מגיהין הספרים ומוסיף ד' ערים משבט ראובן, ורב האי השיב כי השאר כתובים בדברי הימים. (יהושע כא ז)
שבט לוי אף על פי שאין להם חלק בארץ, כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם, והערים הם שש ערי מקלט ועליהם שתים וארבעים עיר, וכשמוסיפין ערי מקלט אחרות בימי המשיח הכל ללוים. מגרשי הערים כבר נתפרשו בתורה שהם שלשת אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה, שנאמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, ולהלן הוא אומר ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', אלף הראשונים מגרש, ואלפים שמודדין חוץ למגרש לשדות וכרמים. ונותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה, שאין קוברין מתיהם לתחום עריהם, שנאמר ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם, לחיים ניתנו ולא לקבורה. אין עושין בערי הלוים עיר מגרש ולא מגרש עיר, ולא מגרש שדה ולא שדה מגרש, שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר. ומפי השמועה למדו שזה שנאמר לא ימכר לא ישונה, אלא השדה והמגרש והעיר כל אחד משלשתן כמות שהוא לעולם, וכן בשאר ערי ישראל...
כהנים ולוים שמכרו שדה משדה עריהם או בית מבתי ערי חומה שלהן, אין גואלין כסדר הזה, אלא מוכרין השדות ואפילו סמוך ליובל וגואלין מיד, ואם הקדישו שדה גואלים מיד ההקדש לאחר היובל וגואלים בתי ערי חומה כל זמן שירצו אפילו לאחר כמה שנים, שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים. ישראל שירש אבי אמו לוי הרי זה גואל כלוים, אף על פי שאינו לוי, הואיל והערים או השדות של לוים, וגואל לעולם, שדין זה תלוי במקומות אלו ולא בבעלים. ולוי שירש את אבי אמו ישראל גואל כישראל ולא כלוים, שלא נאמר גאולת עולם תהיה ללוים, אלא בערי הלוים.
כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען, וכן הן מוזהרין שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשין את הערים, שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל, חלק בביזה, ונחלה בארץ, וכן הוא אומר בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכה בביזה. ובן לוי או כהן שנטל חלק בביזה לוקה, ואם נטל נחלה בארץ מעבירין אותה ממנו.
יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וליעקב, וירשוה בנים ונתחלקה להם, אבל שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל, הרי הכהנים והלוים באותן הארצות ובביזתן ככל ישראל. ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו, והוא יתברך זוכה להם, שנאמר אני חלקך ונחלתך. (שמטה ויובל יג א והלאה)
...כל ערי הלוים קולטות, וכל אחת מהן עיר מקלט היא, שנאמר ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר, כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר, הקישן הכתוב כלן זו לזו לקלוט. ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו למקלט ובין שאר ערי הלוים, שערי המקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר ביתו, והדר בשאר ערי הלוים נותן שכר לבעל הבית. (רוצח ח ט)
שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהן, כלומר שלא יחזירו העיר מגרש ולא מגרש עיר, ולא השדה מגרש ולא המגרש שדה, והוא הדין מגרש עיר או עיר מגרש, שאין לשנות בענינם דבר... משרשי המצוה, לפי שערי הלוים היו נכונים לצרכי כל שאר השבטים, כי הוא השבט הנבחר לעבודת השם, וכל עסקם היה בחכמה שלא היו טרודים בעבודת האדמה כשאר שבטי ישראל, ועליהם נאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ומתוך שהחכמה בתוכם היה עסק כל ישראל תמיד עמהם מלבד שהיו בתוך עריהם ערי מקלט הרוצח, ומתוך כך גם כן היו עיני כל ישראל על עריהם, כי לא ידע אדם מה ילד יום, ולכן היה בדין להיות אותן הערים אשר יד הכל שוה בהן ולב הכל עליהן להיותן בתכלית היופי והחמדה, ושבח כל עם ישראל בכך... (בהר מצוה שמב)
ראה עוד לוים-כללי, מסעי מצוה תח.
אלפים - הפנימיים למרעה, שלא ירבה הדרך, ושלא יזיק הצאן את הכרמים בעברם בהם. (במדבר לה ה)
לשבט הלוי - לא נתן אז נחלה, כי תנתן לו רק אחרי היות המזבח בשילה, ויקבלו גם מאשי ה'. (יהושע יג יד)
ולשבט הלוי - לא נתן נחלה גם אחרי החלוקה למשפחות, כי הם כהארון, שעוד לא בא למקומו, וערי הלוים לא היו נחלה להנחיל ולמכר כי אם מאת ה' שיוכלו לשבת בהם. (שם שם כט)
לרמב"ן מספר הערים אינו לפי גודל נחלת השבט, אלא לפי איכות הערים בחשיבות, והערים נקראו על שם השבט, כי ללוים היו רק לשבת ולמקנה. (שם כא ב)
אלף אמה - להרמב"ם הלכות שמטה פרק י"ג אלף אמה מגרש, ואחר כך עוד אלפים שדות וכרמים, פירוש, המגרש הפנוי הוא רוחבה שלפני השער, ונקרא סרטיא ופלטיא, וממנו מודדים אלפים אמה. אך לרש"י ולרשב"ם מודדים אלפים מקיר העיר, ולרמב"ן העיר עצמה אלף על אלף, ואחר כך חוצה לה רבוע של אלפים לכל צד, ומשתכר, לפי פירושו, את הזויות. ולא אדע היכן מצא הרמב"ן שהעיר אלף על אלף, ונראה לי שגם לרש"י ולרשב"ם המגרש מרובע, ויליף ממלת סביב, שמסבב העיר בלי הפסק בינתים. (במדבר לה ד)
ועליהם תתנו - נראה שממלה זו יליף במכות י' שגם ארבעים ושתים ערי הלוים קולטות הרוצח. (שם שם ו)
ומדותם - כבר פירשו חז"ל שהיו שני מגרשים, שמגרש בכלל נקרא מקום הפנוי סביב העיר, והיה מגרש של אלף אמה סביב העיר לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם, היינו כל צרכיהם, כמו לכביסה וכדומה, כמו שכתוב בנדרים פ"א, ולא לבית הקברות, כמו שכתוב במכות י"ב. ומגרש השני היה סביב המגרש הראשון, שעל זה אמר ומדותם וגו' אלפים באמה... (שם לד ה)
ויצא הגורל - גם פה הגביל הגורל תחום כל משפחה באיזה שבט ינחלו, ואחר כך קבעו יהושע והזקנים כמה ערים יקבלו מכל שבט. והגורל עלה לפי מדרגתם, בני אהרן, קהת, גרשון ומררי, ולפי מעלתם נחלו יותר קרוב אל הקדוש. (יהושע כא ב)
ומן הלוים מחלקות - עריהם היו בשאר השבטים, ומיהודה ובנימין היו ערי הכהנים, ועתה התישבו גם הלוים שם, שיהיו קרובים לירושלים. (נחמיה יא לו)
ואשר יגאל - היה צריך לכתוב יקנה, ונראה שמשום שאחוזת הלוים באה להם מישראל, וסלקא דעתך שאם אחד מהשבט שנתן להם קנה מהלוים, שלא יצא ביובל, שהוא כמו גאולת השבט. (ויקרא כה לג)
ואלה פקודי - באשר ניתן ללוים ערים לשבת ונחלקו הערים לכל משפחה בפני עצמה, משום הכי נמנו המשפחות, ולפי ריבוי המשפחה ניתן לה עיר. (במדבר כו נז)
להם לשבת - ולא לעשות מגרש, לבהמתם - אלף אמה של מגרש, ולכל חיתם - האלפים שהוא לשדות וכרמים, ואף שמקבלים תרומות ומעשרות, אלו לפרות חיים, שנקראים כך בזמן שהם טריים, וכן ירקות... (שם לה ג)
ערי מקלט תהינה לכם - אף אם אינם ערי לוים, כבבית שני, שלא נהגו ערי מגרש, ואז בטלו המ"ב עיר כערי מקלט, ומדוע לא היו ערי לוים לא ידעתי, אולי מפני שהחלוקה לא היתה על פי אורים ותומים. (שם שם יא)