(ראה גם: ישן, שינה)
משום שבשעה שהאדם ישן, רוחו פורח ממנו, ובשעה שהרוח פורח ממנו רוח הטומאה מוכן ושורה על ידיו, ומטמא אותם, ואסור לברך בהן בלא נטילת ידים. ואם תאמר, אם כן, הנה ביום שאינו ישן, ואין הרוח פורח ממנו, ורוח הטומאה אינו שורה עליו... הנה רוח אחד יש בכל בית כסא שבעולם, השורה שם ונהנה מאותו הגועל והצואה, ומיד הוא שורה על אותן אצבעות ידיו של האדם. (הקדמה קעב)
האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישינים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד, לפיכך אם שכח אחד מהם ולא עירב מבטל את רשותו... שמעית מינה מקום לינה גורם, אמר רב יהודה אמר רב במקבלי פרס שנו... מאי מקום דירה, רב אמר מקום פיתא, ושמואל אמר מקום לינה... (עירובין עב ב, וראה שם עוד)
אמר רבי שמעון בן יוחי ה' דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו... והלן בבית הקברות... כדי שתשרה עליו רוח הטומאה, זמינין דמסכנין ליה. (נדה יז א)
...הכל מודים בלינה שאינה טובלת, מה בין לינה מה בין שביתה, אדם מגלגל בלינה, ואין אדם מגלגל בשביתה, בכל מקום אדם לון, ואין אדם שובת בכל מקום. תני מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך אחר רבי יוחנן בן זכאי לבני חיל, והיו בני אותן העיירות מביאין להם פירות, אמר להן רבי יהושע אם לנו כאן אנו חייבין לעשר... אלא רבי יהושע דלווייתיה שכיחא ליה הוי, דו אמר הלינה טובלת, ושאר בני אדם דלית אלווייתיה שכיחא לון אין לינה טובלת, והתנינן והרוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה, מהו מקום הלינה ביתו... תני רבי חלפתא בן שאול רוצה הוא אדם לפלח עסקיו בבית הראשון שהוא פוגע וללון שם. (מעשרות ט ב)
...חזקיה אומר שלא יהו אומרין ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. דבית רבי ינאי אומרין שלא יהו אומרין ראינו מי החג נפסלין בלינה... רבי פדת בשם רבי הושעיה מי סוטה נפסלין בלינה, רבי אחא בשם רבי אבונה כל שאין ממינו למזבח אין הלינה פוסלת בו, הוון בעיי מימר עבר והביא כשר, תנא רבי יושוע דרומייא קומי רבי יונה שהמים והיין המגולין פסולין מעל גבי המזבח... (סוכה כא ב)
ללין - לינה אחת, לין שם דבר, והיא אמרה ללון כמה לינות. (בראשית כד כג)
וילינו - כל לינה שבמקרא לינת לילה אחד. (שם כד נד)
ללין - מן הבנין הכבד הנוסף, כי ללון מן הקל. (שם כד כג)
ללין - ...כמו להלין מהפעיל, ויוכלו לומר שהוא פועל יוצא, ורוצה לומר ללין הגמלים, והיא ענתה ללון, גם להם. (שם)
פעל לין יפורש לפעמים על מקצת הלילה, והוצרך להוסיף עד הבקר... ובמקום שאי אפשר לטעות הוסיף עד הבקר שלא נפרש לינות הרבה, כי מצאנו פעל לון על התמדת לילות הרבה, כמו ובאה ולנה בתוך ביתו, אלין במדבר סלה... (הכרמל)