למך

 

...ומתושאל ילד את למך. ויקח לו למך שתי נשים, שם האחת עדה ושם השנית צלה... ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי, כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי. כי שבעתים יוקם קין, ולמך שבעים ושבעה. (בראשית ד יט)

מדרש רבה:

ויקח לו למך שתי נשים, אמר רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון, כך היו אנשי דור המבול עושין, היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת כאילו אלמנה בחייה (בחיי בעלה), וזו שהיתה לתשמיש היה משקה כוס של עקרים שלא תלד, והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה. הדא הוא דכתיב (איוב כ"ד) רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטב. תדע לך שכן, שהרי הברור שבהן היה למך, ולקח ב' נשים, הדא הוא דכתיב ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה, דעדת מיניה, ושם השנית צלה, שהיתה יושבת בצלו. (בראשית כג ג)

ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, רבי יהודה בר חנינה אמר תבען לתשמיש, אמרו לו, למחר המבול בא, נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה, אמר להם וכי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי שיבואו עלי חבורות בשבילו, אתמהא, קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי שבעים ושבעה. רבי אמר הרי זה קל וחומר של חושך, אם כן מהיכן גובה הקב"ה שטר חובו. רבי יעקב בר אידי בעא קמיה דרבי יוחנן אם איש למה ילד, ואם ילד למה איש. אמר ליה איש לאברים וילד לשנים. אמר להן איתא נייזיל גבי אדם. אזלון לגבי אדם, אמר להן עשו אתם שלכם, והקב"ה עושה את שלו, אמרו ליה אסיא אסי חיגרתך, כלום פרשת מחוה הני ק"ל שנה אלא כדי שלא תעמיד ממנה בן, אתמהא. כיון ששמע כן נזקק להעמיד תולדות. (שם שם ה)

מדרש תנחומא:

כיצד נהרג קין, נעשה מלאך המות ק"ל שנה והוא נע ונד בקללה. למך בן בנו היה שביעי לדורות, וסומא היה יוצא לצוד, והיה בנו אוחזו בידו, כשהיה רואה אותו תינוק חיה, היה אומר לו כמין חיה אני רואה, מתח את הקשת כנגדו והרג את קין. ראה אותו תינוק מרחוק הרוג וקרן במצחו, אמר לו ללמך, אבי, הרי דמות אדם הרוג וקרן במצחו, אמר לו למך ווי לי, זקני הוא, טפח שתי ידיו בחרטה, ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג, שנאמר כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי. נשארו שלשתן במקום אחד, קין הרוג, ואותו תינוק הרוג, ולמך סומא. לערב יצאו נשיו אחריו ומצאו זקינם הרוג, ותובל קין בנם הרוג, ולמך. באותה שעה פתחה הארץ פיה ובלעה ד' משפחות, חנוך ועירד ומחויאל ומתושאל, ונעשה למך מלאך המות, לקיים מה שנאמר כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה. כיון שבאו לבית אמר למך לנשיו עלו למטה, אמרו לו הרגת את קין זקנינו ותובל קין בננו, לא נעלה, אמר להם כבר נטלו חלקו קין שבעה דורות, אבל אני שבעים ושבעה. אמרו לו לא נשמע לך, מה אנו מולידות למארה... (בראשית יא)

רש"י:

ויקח לו למך - לא היה לו לפרש כל זה, אלא למדנו מסוף הענין שקיים הקב"ה הבטחתו, שאמר שבעתים יוקם קין, עמד למך לאחר שהוליד בנים ועשה דור שביעי, והרג את קין, זהו שאמר כי איש הרגתי לפצעי. (בראשית ד יט)

כי שבעתים יוקם קין - קין שהרג מזיד נתלה לו עד ז' דורות, אני שהרגתי שוגג לא כל שכן שיתלה לי שביעיות הרבה... ומדרש בראשית רבה לא הרג למך כלום, ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות... והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי, וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו עוון... (שם שם כד)

אבן עזרא:

...אמרו חכמינו כי עדה וצלה נמנעו, כי פחדו להוליד בנים בעבור שיהיו שביעיים לקין ויהרגו או ימותו, ועל כך אמר למך לנשיו אני הוא באמת השביעי, ואם יפצעני אדם שהוא גדול או ילד יעשה לי חבורה, אז הרגתיו, ומלת הרגתי - אהרוג... ואם עד שבעתים יוקם קין למך עד שבעים ושבעה, בעבור שהוא הרג בזדון ואני לא הרגתי. והטעם שאמר לנשיו כי כבר בטלה הגזרה על קין, ובאמת כי בני למך וכל זרעו מתו במבול... (שם שם כג)

רמב"ן:

ויאמר למך - ...והנה נשי למך פחדו להוליד בנים, בעבור שיהיו שביעיים לקין, והוא נחם את נשיו שהשם יאריך לו עוד שבעתים ושבעה, כי יתפלל לפניו, כי הוא ארך אפים וירחם עליו, או שהיה קל וחומר של שטות, כפי המדרש שהזכיר רש"י ואם כן יאמר לכן כל הורג קין לשבעתים יוקם לא ממנו, וזהו תרגומו של אונקלוס כל קטוליא קין לשבעה דרין יתפרע מיניה... אבל ענין למך עם נשיו לא הזכירו הכתוב בביאור, ונוכל לומר גם כן שהיו יראות מעונש שלא יהרג למך בעוון אביו, כי השם לא אמר לקין סלחתי לך, רק שלא יהרג, אבל יגבה חובו מזרעו, ולא ידעו מתי, וכן היה הדבר, ולמך נחם אותם לאמר כי השם ירחם עליו כאשר רחם על קין, כי הוא נקי כפים ממנו, ויתפלל לפניו גם ישמע תפלתו. אבל הנראה בעיני כי היה למך איש חכם מאד בכל מלאכת מחשבת, ולמד לבנו הבכור ענין המרעה כפי טבעי הבהמות, ולמד את השני חכמת הנגון, ולמד את השלישי ללטוש ולעשות חרבות ורמחים וחניתות וכל כלי המלחמה, והיו נשיו מתפחדות שלא יענש, כי הביא החרב והרציחה בעולם, והנה הוא תופש מעשה אבותיו בידו, כי הוא בן המרצח הראשון וברא משחית לחבל, והוא אמר להן אני לא הרגתי איש לפצעים ולא ילד לחבורות כאשר עשה קין, ולא יענישני השם, אבל ישמרני מן ההריגה יותר ממנו, והזכיר כן לומר כי לא בחרב וחנית יכול אדם להרוג, כי בפצעים וחבורות שימות במיתה רעה יותר מן החרב, ואין החרב גורם הרציחה ואין על העושה עוול. (שם שם כד)

רד"ק:

ויאמר למך - ...נראה שהראשונים לא היו לוקחים ב' נשים והוא החל, לפיכך היו מתקוטטות, והיו צרות זו לזו והוצרך להוכיחן ולהפחידן להרג אותן אם לא תשקטנה, וה' יאריך לו. (שם ג כג)

חזקוני:

כי שבעתים - פרשו ממנו שסבורות שהמבול בא לכלות דור ז' לקין, שהם בני למך, וטעו בין למך בן מתושאל ולמך בן מתושלח. (שם)

ספורנו:

שמען קולי - צועק עלי יגון, אמרתי שאספר צערי, הרגתי לפצעי - חבלתי בעצמי ממש, שהיה ההרוג אבי, וילד לחבורתי - שהיתה החבורה בעצמי ממש במה שהיה ההרוג בני. ולמך שבעים - שיהיה הצער הזה שאצטער על זה כל ימי הרבה יותר מן הצער שהצטער קין על היותו נע ונד, וזה כי הצטער למך כל ימיו על שהרג את קין זקנו, ותובל קין בנו. (שם)

 

רמ"ע מפאנו:

ולמך שבעים ושבעה, דע כי שאול המלך היה מלך הראשון שמלך על ישראל, והיה ניצוץ דלמך, כי למ"ך ומל"ך אותיותיהן שוות, ומלמך עד שאול המלך יש שבעים ושבעה דורות. והנה למך הרג את קין כדאיתא בספר הישר, ולכן שאול המלך היה יודע שחייב מיתה על זה, והרג את עצמו כדי לתקן הריגת קין. (גלגולי נשמות קנד)

הכתב והקבלה:

ויאמר למך - כבר נאמר מרבותינו ברבה כי למך הברור והמובחר שבדור המבול היה, לכן אמר לנשיו במר רוחו "איש הרגתי וילד", אוי לי מה עשיתי, כי השקיתי לזו כוס של עיקרין להיותה עקרה ולא תלד, להיות תשמישי עמה לזנות ולא לפרוץ ולהשחית זרעי בה לבטלה, אשר עון זה חשוב בעיני כאלו הרגתי את הנפש... והרבה בזה פצעים וחבורות על נפשו... והוסיף עוד לומר כי שבעתים יקם קין - הגדיל בזה פשעו וחטאתו הרבה יותר מעון קין, כי זה את נפש אחיו הרג, והוא הרג את נפש בנו יוצא ירכו, ואם קין שהיה עליו באמת משפט מות מכל מקום הוקצב על ההורג את קין עונש שבעתים, אני ששפכתי נפש יוצא ירכי שאין בו דופי, מן הראוי לחרוץ עלי משפט עונש כפלי כפלים שבעים ושבעה. והמפרשים המציאו בזה ספורים אין זכר למו במקרא, גם אין להם מקום בתורה כי אין בהם לא חכמה ולא מוסר, לכן נטיתי מדרכיהם ובחרתי בדרך שאין צורך להוסיף בו על לשון המקרא, ויש בו מוסר השכל גדל הערך. גם למדנו מזה דעת שכר התאוננותו על חטאו, כי הוליד בנים יושבי אהל ה' ומתבודדים בעבודתו מחדשי חכמות נפלאות וכלי אומניות ולתועליות רבות, ומבתו הושתל עולם מלא... (שם, וראה שם עוד)

מלבי"ם:

ויאמר למך - תקנות קין לא הועילו בקום עריץ כלמך, המושל ביד חזקה, ואמר לנשיו שאם לא תשמענה יהרגן, כאותו איש שהרגו על שפצעו. ולמך שבעים ושבעה - כי הוא תקיף מקין. וכך שעבדו בני קין כל העולם. (שם)

רש"ר הירש:

ויאמר למך - צורת השיר שבדברים אלו אומרת, כי לפנינו אחד מאנשי המעלה... אנו רואים כאן את צוואתו של החוזה מבני קין. בני למך יסדו את התרבות האנושית, ומה רבה הגאוה בלב אביהם המאושר. לעומת זאת הוא מודיע את תחושתו במרירות רבה לנשיו, אתן חושבות כי עם מה שפעלנו יסדנו את תולדות קין, הבטחנו לעצמנו הווה ועתיד? אך ההיפך הוא נכון, רצחתי את הזקן ואת הנוער, ואת עצמי פצעתי קשה. כל מאמצי התרבות המנוגדים לעבודת ה', ככוונות מחויאל ומחייאל, בהם נמחה האלקי, והכל עמד רק בשרות האנוכיות האנושית, הכל היה רק תוצרת האנושות הנלחמת בהכרת השי"ת, בזה הם רוצחים את הנוער הגדל, ולעצמם מביאים פצעים וחבורות, הם מקריבים את העבר ואת העתיד, ואינם מקבלים את ההווה. (שם)