לעז

(ראה גם: לשון, לשון הקדש)

תלמוד בבלי:

...אמר לו רבי יהודה בן בתירא, עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק... (שבת צו ב)

...ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה עליהן כל המדינה, אמרו מימינו לא ראינו כך... (פסחים נא א)

...וגולל ספר תורה, וכל כך למה, כדי שלא להוציא לעז על ספר תורה... (יומא ע א)

...קראה תרגום בכל לשון לא יצא, אבל קורין אותה ללועזות בלעז, והלועז ששמע אשורית יצא... רב ושמואל דאמרי תרווייהו בלעז יוני... (מגילה יז א ויח א)

...אמר לה, בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים... (יבמות לד ב)

...כיון דשמע שוב לא אתא, שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים. (כתובות קג א)

...ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא ואחר כך ירך, שלא להוציא לעז על מים המרים. (סוטה ט ב)

...וכי תימא אעבדי לחומרא, נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים. (גיטין ה ב)

אבל ביחוד דאשת איש לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה... (קדושין פא א)

אמר עולא בחוששין ללעז קמיפלגי, רבי מאיר סבר אין חוששין ללעז, ורבנן סברי חוששין ללעז. רבא אמר כולי עלמא ללעז לא חיישינן, והכא בחוששין לכבודן של ראשונים קמיפלגי... (סנהדרין ח א)

...אמר לו בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות, שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל... (שם מג ב)

הנהו לעוזי דאתו לקמיה דרבא, אוקי רבא תורגמן בינייהו... (מכות ו ב)

...ונראה ככרות שפכה, ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים, אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים, ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום. (נדה יג א)

תלמוד ירושלמי:

אם שהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית... רבי שמואל אמר היתה כתובה כהילכתא הלעוז יוצא בה בלעז... (מגילה יח ב, וראה עוד כתבי הקדש, וספר תורה)

מדרש רבה:

רבי ירמיה בשם רבי שמואל ברבי יצחק בשם רבי אבא למה לקו אנשי בית שמש, על ידי שהיו מליזין בארון... (בראשית נד ו)

אמרו רבותינו שלא להוציא לעז על בשרו של משה, לכך לא נצטרעה היד עד שיצאה מחיקו... (שמות ג יח)

מעשה בשלטון אחד שהיה הורג את הקבלנין ומתיר את הגנבים, והיו הכל מליזין עליו שאינו עושה כראוי... (ויקרא ו ב)

אמר רבי נתן דבית גוברין ד' לשונות נאין הן שישתמש בהן העולם, לעז לזמר, פרסי לאלייה, עברי לדבור... (אסתר ד בסוף)

תרגום יונתן:

מעם לועז - ברבראי. (תהלים קיד א)

רש"י:

לועז - שאינו לשון הקודש, וחבירו עם נועז, שלמ"ד ונו"ן מתחלפות. (שם)

רש"ר הירש:

לועז - מדבר בשפה אחרת, או מתלוצץ, מציין את חריפות הנגוד שבין תרבות ישראל ומצרים. (שם)