(ראה גם: למוד, תורה)
דבר אחר ירכיבהו על במתי ארץ זו תורה, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, ויאכל תנובות שדי זו מקרא, ויניקהו זו משנה, ושמן מחלמיש צור זה תלמוד... (האזינו שיז)
תורה זו מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורותם זה גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. (ברכות ה א)
אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום... (שם ח א)
היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא (קריאת שמע) אם כוון לבו יצא... (שם יג א)
אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס, ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא... (שבת סג א)
אמר רבי יהושע בן לוי אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו... (עירובין כב א)
...והולכי דרך אלו בעלי מקרא, על דרך אלו בעלי משנה, שיחו אלו בעלי תלמוד, שכל שיחתן דברי תורה. (שם נד ב)
אלא טומאת התהום הלכתא גמירי לה, וקרא אסמכתא בעלמא. (פסחים פא ב)
רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא... (יומא מב ב)
...אמר לו רבי טרפון, מודעי, עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו, אמר לו רבי מקרא אני דורש... (שם עו א)
רבנן סברי יש אם למסורת, ורבי שמעון סבר יש אם למקרא... (סוכה ו ב)
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות... (שם כח א)
וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעיט, מפני מה אני אומר יובל היא... (ראש השנה ט ב)
רבי הונא כי מטי להאי קרא יראה יראה בכי... (חגיגה ד ב)
וליוצא ולבא אין שלום, אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום. (שם י א)
...אבל לא ילמדנו מקרא, אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא... מקרא מאי טעמא לא ילמדנו משום דקמהני ליה, מדרש נמי קמהני ליה, אמר שמואל במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש, מאי פסקא, הא קא משמע לן, דאפילו במקום שנוטלין שכר על המקרא שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל... (נדרים לה ב ולו ב, וראה שם עוד)
...ויקראו בספר תורת אלקים זה מקרא, מפורש זה תרגום, ושום שכל אלו הפסוקים, ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים, ואמרו לה אלו המסורות. אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני, מקרא סופרים ארץ שמים מצרים, (דלא כתבינן ההברה, דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף לריש של ארץ ובין רי"ש לצד"י, וכן שמים דלא כתבינן שאמים)... (שם לז ב)
...אלא מקרא זה מסורס הוא, בכל מקום אשר אבא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי. (סוטה לח א)
רבי יוסי הגלילי סבר מקרא נדרש לפניו... ורבי עקיבא סבר מקרא נדרש לאחריו... אי לאו באלה הוי אמינא מקרא נדרש בין לפניו בין לאחריו... (קידושין טו ב)
עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה, אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן, שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות. מיתיבי למדו מקרא אין מלמדו משנה, ואמר רבא מקרא זו תורה... לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד, מי יודע כמה חיי, לא צריכא ליומי... אמר ליה אביי פסוקי מיהא ליתו לימנוי, ובפסוקי נמי לא בקיאינן, דכי אתא רב אחא בר אדא אמר במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי... (שם ל א, וראה שם עוד)
כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא, שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב... אמר רבי יוחנן ופסול לעדות... דור הנאה ממנו, שנאמר ובמושב לצים לא ישב. (שם מ ב)
תנו רבנן, רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר, כל שרוב חכמתו הימנו... תנו רבנן העוסקים במקרא מדה ואינה מדה, במשנה מדה ונוטלין עליה שכר, גמרא אין לך מדה גדולה מזה... אמרו אחיכם אלו בעלי מקרא, שנאיכם אלו בעלי משנה... (בבא מציעא לג א)
...והא קראי לאו הכי כתיבי... קראי שלא כסדרן כתיבי. (בבא בתרא קט א)
...אלא סרס המקרא ודרשהו. (שם קיט ב)
...כדי שלא יאמרו שנים טעם אחד משני מקראות, כדבעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן אמרו שנים טעם אחד משני מקראות מהו, אמר ליה אין מונין להן אלא אחד, מנהני מילי, אמר אביי דאמר קרא אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי, כי עז לאלקים, מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואין טעם אחד יוצא מכמה מקראות, דבי רבי ישמעאל תנא וכפטיש יפוצץ סלע, מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, היכי דמי טעם אחד משני מקראות, אמר רב זביד כדתנן מזבח מקדש את הראוי לו, רבי יהושע אומר כל הראוי לאשים עם עלה לא ירד... (סנהדרין לד א, וראה שם עוד)
...שאני התם דאמר קרא מות יומת, וליגמר מיניה, משום דהוה רוצח וגואל הדם שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין... מאי טעמא, לאו משום דבעינן קרא כדכתיב, לא שאני התם דכוליה קרא יתירא הוא. (שם מה ב)
תניא רבי נתן אומר מקרא זה נוקב ויורד עד תהום... (שם צז ב)
תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים. אמר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו, אמרה לפניו רבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים... העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה טוב. (שם קא א)
הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא... (אבות ה כא)
אלא אמר אביי במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי... וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ולאחריו... (זבחים כד ב)
...מקרא הוא בידינו ושכחנוהו... אמר היינו קרא דאישתמיט ליה לרב. (שם נט א)
רבי אליעזר אומר... כל מקום שאתה מוצא שני מקראות, אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו, ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו, מניחין זה שמקיים עצמו ומבטל חבירו, ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו... (שם סג ב)
אמר רבי שמעון בן לקיש הרבה מקראות שראויין לשרוף והן הן גופי תורה, והעוים היושבים בחצרים עד עזה, מאי נפקא לן מינה... (חולין ס ב)
תא שמע דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בשלשה מקומות הלכה עוקבת מקרא, התורה אמרה בעפר, והלכה בכל דבר... (סוטה טז א)
דתני רבי שמעון בן יוחי העוסק במקרא מדה שאינה מדה, העוסק במשנה מדה שנוטלין ממנה שכר, העוסק בתלמוד אין מדה גדולה מזו... ברכות שכתוב בהן ענינות הרבה מן התורה אין מצילין אותן מפני הדליקה, מיכן אמרו כותבי ברכות שורפי תורה... (שבת עט ב)
אמר רבי חיננא בר פפא חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שנקראו ישראל ציון אלא זה, ולאמר לציון עמי אתה... (מגילה כו א)
לא כן אמר רבי פנחס בשם רבי הושעיה ארבע מאות וששים בתי כנסיות היו בירושלים, וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד, בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה... (כתובות סז ב)
...הדא אמרה משנה קודם למקרא, ודא מסייעא ליה, דתני רבי שמעון בן יוחי העוסק במקרא מדה שאינה מדה, ורבנן עבדין מקרא כמשנה... דרש רבי אחא פלס ומאזני משפט לה' מעשהו כל אבני כיס, פלס זה המקרא, מאזני זה המשנה... כל אבני כיס כולם נוטלין שכרן מכיס אחד, רבי אבא בר כהנא אזל לחד אתר, אשכח רבי לוי יתיב דרש איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו, איש נכרי יאכלנו זה המקרא, נכסים אלו הלכות, וכבוד זה התוספות... (הוריות יט א)
...מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, ולולבים להלל, חריות לסכוך, סיבים לחבילים, סנסנים לכברה, שפעת קורות להקרות בהם את הבית, כך הם ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה... (בראשית מא א)
אמר רבי אליעזר כל צור שכתוב במקרא מלא בצור מדינה הכתוב מדבר, חסר ברומי הכתוב מדבר... (שם סא ז)
דבר אחר מטל השמים זה מקרא, ומשמני הארץ זה משנה, דגן זה תלמוד, תירוש זה אגדה. (שם סו ד)
איסי בן יהודה אמר ארבעה מקראות אין להם הכרע, ואלו הן שאת ארור וקם משוקדים, רבי תנחומא מוסיף חדא, ובני יעקב באו מן השדה כשמעם, או כשמעם ויתעצבו האנשים. (שם פ ה)
בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא, יוצא מהן... הדא דכתיב אדם אחד מאלף מצאתי... (ויקרא פרשה ב א)
אמר רבי יודן ברבי שמואל אפילו דברי תורה שנתנה מלמעלה לא נתנו אלא במדה, ואלו הן מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדה, יש זוכה למקרא, ויש למשנה, ויש לתלמוד, ויש לאגדה, ויש זוכה לכולן. (שם טו ב)
רבי הוה פשיט קריה וכד הוה מטי להדין פסוקיא הוה בכי, כי הנה יוצר הרים ובורא רוח מגיד לאדם מה שיחו... (שם כו ז)
...שניהם מלאים סולת, המקרא והמשנה מלאים הם, שאין אחד סותר על חבירו... (במדבר יג טו)
דבר אחר רבנן אמרי הטפש הזה נכנס לבית הכנסת ורואה אותן עוסקים בתורה, והוא אומר להם, היאך אדם לומד תורה תחלה, אומרים לו תחלה קורא במגלה, ואחר כך בספר, ואחר כך בנביאים, ואחר כך בכתובים, משהוא גומר את המקרא שונה את התלמוד... (דברים ח ג)
אמר רבי יוסי בר איקא והרי מקרא מכריז ואומר משכני אחריך נרוצה, אם למקרא למקרא, אם למשנה למשנה אם לתלמוד לתלמוד, ואם לתוספתא לתוספתא, אם לאגדתא לאגדתא. (שיר א כז)
אמר רבי לוי אף הקורא מקרא בעינוגו ובניגונו עליו נאמר דבש וחלב תחת לשונך. (שם ד כג)
טוב אשר תאחז בזה זה מקרא, וגם מזה אל תנח ידך זה משנה... (קהלת ז לה)
...אמר ליה בני, מקרא את יודע מדרש אין את יודע, כי החיים יודעים אלו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים... (שם ט ד)
כי את כל מעשה, רבי הוה פשיט הדין קרייה וכיון שהיה מגיע לאחד מששה מקראות הללו היה בוכה, ואלו הן... (שם יב טז)
עשה לך רב, כיצד, מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא ומשנה מדרש הלכות והאגדות, טעם שהניח לו במקרא סוף שיאמר לו במשנה... (פרק ח א)
אבל אמרו נמשלה המקרא במים, והמשנה ביין, והש"ס בקונדיטון, אי אפשר לעולם בלא מים ואי אפשר לעולם בלא יין, ואי אפשר לעולם בלא קונדיטון, ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן, כך אי אפשר לעולם בלא מקרא ובלא משנה ואי אפשר בלא הש"ס לעולם. ועוד נמשלה התורה במלח והמשנה בפילפלין והש"ס בבשמים... (פרק טו ז וח)
כי עשית משפטי ודיני, זה אחד מחמשה דברים הכפולים במקרא, משפטי ודיני, עדי וסהדי, פרא וערוד, עצמיו וגרמיו, זקנה ושיבה... אגילה בישועתך, אמר רבי אבהו זה אחד מחמשה מקראות הקשין, שישועתן של ישראל ישועתו של הקב"ה. (מזמור ט)
תני בשם רבי נתן סרס את המקרא, הפרו תורתך עת לעשות לה'... (פרשה א)
רבי יודה ברבי סימון בשם חזקיה זה אחד מן המקראות שהיה רבינו דורש לשבח, את אשר ישכבון את הנשים, אפשר בניו של אותו צדיק עושין כן... (פרשה ז)
עוד אמר דוד המלך ע"ה... לפיכך כרת לי הקב"ה ברית שאני אהיה בקי במקרא ובמשנה בהלכות ובאגדות, שנאמר כי לא כן ביתי עם א-ל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמורה וגו' (שמואל ב' כ"ג), ערוכה בכל במקרא במשנה בהלכות באגדות... אמר לו דוד בני לא כן כתבתי בתורתי ורדפו מכם חמשה מאה (ויקרא כ"ו), אף על פי שאין בכם דברי תורה אלא דרך ארץ ומקרא בלבד, אבל אם תעשו דברי תורה איש אחד מכם ירדוף אלף... (פרק ג)
פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, מצאני אדם אחד שיש בו מקרא ואין בו משנה, ואמר לי, רבי אני רוצה לומר לפניך דבר אחד ומתירא אני שמא תקפיד עלי... (פרק יד)
מכאן אמרו אם יש בו באדם דרך ארץ ומקרא בלבד מוסרין לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר (שמות כ"ג) הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך וגו', קרא אדם תורה נביאים וכתובים מוסרים לו שני מלאכים... אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה ומדרש הלכות ואגדות ושמש תלמידי חכמים הקב"ה משמרו בעצמו... (פרק יח)
פעם אחת הייתי מהלך בדרך מצאני אדם אחד ובא אצלי בדרך מצות, והיה בו מקרא ולא היה בו משנה, ואמר לי רבי מקרא נתן לנו מהר סיני, משנה לא נתן לנו מהר סיני, ואמרתי לו, בני, מקרא ומשנה שניהם מפי הגבורה נאמרו... (תנא דבי אליהו זוטא פרק ב)
ארבעים יום וארבעים לילה והלא כתיב ונהורא עמה שרה ונוגה כאור תהיה גם חשך לא יחשיך ממך, מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה, אלא בשעה שהיה הקב"ה מלמדו מקרא היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיה מלמדו משנה היה יודע שהוא לילה... (שמות פרק לד תו)
קרא מקרא - כנישא אתון מתכנשין. (ישעיה א יג)
ועל מקראיה - הקרואים בתוכה. (שם ד ה, וראה גם ערך מקרא קדש)
כל שישנו במקרא - פירוש מקרא הוא חכמה האלקית, ולפיכך נתנה על פי הנביאים, ומשנה היא חכמת החכמים, ודרך ארץ הוא דרך העולם, שהוא בדברים אשר בעולם הטבעי... (חידושי אגדות קידושין מ ב)