מגרפה

(ראה גם: קרבן-שיר)

תלמוד בבלי:

אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל, מגריפה היתה במקדש, עשרה נקבים היו בה, כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר. במתניתא תנא, היא אמה וגבוה אמה, וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה, כל אחד מוציא מאה מיני זמר, נמצאת מוציאה אלף מיני זמר. (ערכין י ב)

הגיעו בין האולם ולמזבח נטל אחד את המגרפה וזורקה בין האולם ולמזבח, אין אדם שומע קול חבירו בירושלים מקול המגרפה, וששה דברים היתה משמשת, כהן ששומע את קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות והוא רץ ובא, ובן לוי שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הלוים נכנסים לדבר בשיר והוא רץ ובא, וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח. (תמיד לג א)

תלמוד ירושלמי:

מגרפה, רב ושמואל, חד אמר עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד היה מוציא מאה מיני זמר, וחורנה אמר מאה נקבים היו בה, כל אחד ואחד היה מוציא מאה מיני זמר, וחורנה אמר מאה נקבים היו בה, כל אחד ואחד היה מוציא עשרה מיני זמר, מדברי שניהם היתה מוציאה אלף מיני זמר. (סוכה כה א)

אבן עזרא:

הזרועים תחת מגרפותיהם - העפר, וכן באגרוף. (יואל א יז)