(ראה גם: דור המדבר-מסע, ישימון, ערבה)
חלק את מקום החרב, ולא נמצא חורבן בכל העולם זולת מדבר ההוא, שישראל שברו כחו וגבורתו ארבעים שנה, כמו שאמר המוליכך במדבר הגדול והנורא. במדבר ההוא שולט הסטרא אחרא, ובעל כרחו הלכו ישראל עליו ושברו כחו ארבעים שנה, ואם ישראל היו נמצאים צדיקים בארבעים שנה האלו, היו מעבירים את הסטרא אחרא ההוא מן העולם, ומשום שהכעיסו את הקב"ה בכל פעם נתחזק הסטרא אחרא ההוא, ונפלו כולם שם תחת רשותו. (תרומה תקסב)
...ועל כן כתוב אשר ראית, כי בעיניהם היו רואים את בעל המדבר שהולך אסור לפניהם, ולקחו נחלתו וגורלו. מאין לנו, הוא משכתוב אז נבהלו אלופי אדום, שאלו הם נחש שרף ועקרב, ואנו גם כן נפרדנו מן הישוב אל המדבר החזק, ולעסוק שם בתורה כדי להכניע לצד ההוא. ועוד כי דברי תורה אינם מתישבים אלא שם, כי אין אור אלא אותו היוצא מתוך החשך, כי כאשר צד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה למעלה ונתגדל כבודו, ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך, ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו, ועל כן שלמות הכל הוא טוב ורע יחד, ולהסתלק אחר כך אל הטוב, ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע, ובטוב הזה מתעלה כבודו (של הקב"ה), וזה הוא עבודה שלמה.
ואנו עד עתה ישבנו שם כל ימות השנה, כדי להכניע צד ההוא במדבר, עתה שהגיע הזמן של עבודת הקדש של צד הקדוש, אנו חוזרים לישוב, ששם הוא עבודת הקב"ה ועוד שעתה בראש השנה הגיע זמן של נחש ההוא לבקש דין מלפני הקב"ה, ושם במדבר הוא שולט ועל כן יצאנו משם ובאנו לישוב. (תצוה פה, ועיין שם עוד)
ימצאהו בארץ מדבר, כענין שנאמר הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדברה, ובתוהו ילל ישימון, אלו ארבע מלכיות, כענין שנאמר המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב... (האזינו שיג)
על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית... אמר רב יהודה אמר רב ארבעה צריכין להודות... הולכי מדברות מנלן, דכתיב תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו,ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה, יודו לה' חסדו... (ברכות נד א וב)
ולחשב נמי מדבר, דהא תניא איזו היא רשות הרבים, סרטיא פלטיא גדולה ומבואות מפולשין והמדבר, אמר אביי לא קשיא, כאן בזמן שישראל שרויין במדבר, כאן בזמן הזה... (שבת ו ב)
...אמר לו אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו, תורה ניתנה לו במתנה, וכיון שניתנה לו במתנה נחלו א-ל... (עירובין נד א)
תנו רבנן, סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות... וכמה עיסת המדבר, דכתיב והעומר עשירית האיפה הוא... (שם פג א, וראה שם עוד)
אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתיות, אלו הן ביתיות הלנות בעיר, מדבריות הלנות באפר... תנו רבנן מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ברביעה ראשונה... (ביצה מ א)
...ואין מדבר אלא ירושלים, שנאמר ציון מדבר היתה וגו'. ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר, איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמיד חכם, דומה להדס במדבר, דחביב. (ראש השנה כג א)
אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל... תניא אידך אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו... (בבא קמא עט ב)
ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא, וחזינן הנהו אווזי דשמטי גדפייהו משמנייהו... ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן במדבר ואיתלוי בהדן ההוא טייעא דהוה שקיל עפרא ומורח ליה, ואמר הא אורחא לדוכתא פלן, והוא אורחא לדוכתא פלן... אמר לי תא אחוי לך מתי מדבר... (בבא בתרא עג ב, וראה שם עוד)
ויקבר בביתו אשר במדבר, אטו ביתו מדבר הוא, אמר רב יהודה אמר רב כמדבר, מה מדבר מופקר לכל, אף ביתו של יואב מופקר לכל, דבר אחר כמדבר, מה מדבר מנוקה מגזל ועריות, אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות. (סנהדרין מט א)
שבע מדברות ברא הקב"ה, ומכולם לא בחר אלא מדבר קדש, והעביר בו ישראל כשיצאו ממצרים... (פרק יח)
מוטב ללון במדברות של ארץ ישראל, ולא ללון בפלטריות של חוצה לארץ... (בראשית לט י)
יוקח נא מעט מים, רבי אלעזר בשם רבי סימאי אמר, אמר הקב"ה לאברהם, אתה אמרת יוקח נא מעט מים, חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבא, הדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה, הרי במדבר... (שם מח י)
וינהג את הצאן אחר המדבר, אמר רבי יהושע למה היה רודף למדבר, לפי שישראל נתעלו מן המדבר, שנאמר (שיר ג') מי זאת עולה מן המדבר, שהיה להם מן המדבר המן והשלו והבאר והמשכן והשכינה כהונה ומלכות וענני כבוד... ואמר רבי לוי אמר לו הקב"ה למשה, סימן זה לך, במדבר אתה מניחן ומן המדבר אתה עתיד להחזירן לעתיד לבא, שנאמר (הושע ב') לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. דבר אחר למה היה רודף למדבר, שצפה שהוא עתיד להחריב כרכי אומות העולם, כמה דכתיב (ירמיה נ') הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה. דבר אחר וינהג את הצאן אחר המדבר, בישרו שישראל הקרויין צאן ימותו במדבר... (שמות ב ה)
...הדא הוא דכתיב (תהלים כ"ג) תערוך לפני שולחן נגד צוררי, אימתי אמרו ישראל דבר זה, כשיצאו ממצרים והיו האומות אומרים עתידין אלו למות במדבר, ואמרו (שם ע"ח) היוכל א-ל לערוך שולחן במדבר, מה עשה הקב"ה הסיבן ענני כבוד והאכילם מן... (שם כה ח)
וידבר ה' אל משה במדבר סיני, זה שאמר הכתוב (ירמיה ב') הדור אתם ראו דבר ה', המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה וגו'. אמר הקב"ה לישראל, על שאמרתם למשה (במדבר י"ט) למה העליתנו ממצרים למות במדבר, וכי כמדבר הייתי לישראל, וכי כמדבר עשיתי להם, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה ושתיה, ואתם הייתם עבדים למצרים, והוצאתי אתכם משם... (במדבר א ב, וראה שם עוד)
...בא במדבר חרבה קידמה אותו וקילסה אותו, שנאמר (ישעיה מ"ב) ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע, אמר זו העיר טובה לי מכל המדינות, בה אני בונה כנסיה ודר בתוכה, שנאמר (שם ל"ה) ישושום מדבר וציה. (שם)
וידבר ה' אל משה במדבר סיני, למה במדבר סיני, מכאן שנו חכמים בג' דברים ניתנה התורה, באש ובמים ובמדבר... ובמדבר מנין, וידבר ה' אל משה במדבר סיני, ולמה נתנה בג' דברים הללו, אלא מה אלו חנם לכל באי עולם, כך דברי תורה חנם הם, שנאמר (ישעיה נ"ה) הוי כל צמא לכו למים, דבר אחר וידבר ה' אל משה במדבר סיני, אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר במדבר סיני. (שם שם ו)
וממדבר מתנה, שנתנה להם במדבר לשמשן, דבר אחר למה ניתנה במדבר, שאילו ניתנה להם בארץ, היה השבט שניתנה בתחומו אומר, אני קודם בה, לכך ניתנה במדבר, שיהיו הכל שוין בה. ועוד למה ניתנה במדבר, כשם שמדבר לא נזרע ולא נעבד, כך המקבל עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כשם שמדבר אין מעלה ארנון כך בני תורה בני חורין בעולם הזה, דבר אחר במדבר, מי מקיים את התורה, מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל. (שם יט טז)
דבר אחר אלה מסעי, למה זכו ליכתב בתורה כל המסעות האלו, על שקבלו את ישראל, ועתיד הקב"ה ליתן שכרן, דכתיב (ישעיה ל"ה) יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, פרח תפרח ותגל וגו', ומה מדבר על שקיבל את ישראל כך, המקבל תלמידי חכמים לתוך ביתו על אחת כמה וכמה. את מוצא עתיד המדבר להיות ישוב והישוב עתיד להיות מדבר, ומנין שעתיד הישוב להיות מדבר, שנאמר (מלאכי א') ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה, ומנין שהמדבר עתיד להיות ישוב, שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ, ועכשיו אין דרך במדבר שכולו חול, ועתיד להיות שם דרך, שנאמר (שם מ"ג) אף אשים במדבר דרך בישימון נהרות... (שם כג ג)
רבי ברכיה אמר, הפסוק הזה המדבר אמרו, אמר המדבר אני מדבר וחביב אני, שכל טובות שבעולם חבויין בי, שנאמר (ישעיה מ"א) אתן במדבר ארז שטה, נתנם לי הקב"ה שיהו שמורים בי, וכשהקב"ה מבקשם ממני אני מחזיר לו פקדונו בלא חסרון, ואני מרטיב מעשים טובים ואומר לפניו שירה, שנאמר (שם ל"ה) ישושום מדבר וציה... (שיר ב ב)
מי זאת עולה מן המדבר, עילויה מן המדבר, חילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר, הדא מה דכתיב (במדבר ב') במדבר הזה יתמו, תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר, כהונה מן המדבר, לויה מן המדבר, מלכות מן המדבר, שנאמר (שמות י"ט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר. אמר רבי שמעון בן יוחי במדבר טענו, ובמדבר פרקו, נבואה מן המדבר, הוי עילויה מן המדבר. (שם ג ד)
ויצאו אל מדבר שור, מדבר שור זה מדבר כזב. אמרו עליו על מדבר כזב שהוא שמונה מאות פרסה על שמונה מאות פרסה, וכולו מלא נחשים ועקרבים, שנאמר (דברים ט') המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב. אמר רבי יוסי בר חנינא היה בו נחשים כקורת בית הבד, ועקרבים מלא הזרת. מעשה בשבור המלך שהיה עובר שם, ועברה קרובים שלו ובלעה נחש, עברה שניה בלעה, שלישית בלעה, היה שבור המלך מיצר לא היה יודע מה לעשות, אמרו לו חכמים הבא י' גבורין וימלאו סדירות תבן, הביא ועשו כך, ונתנו לפניו ובלע, ונתנו לפניו ובלע, עד שנפחה כריסו והרגו אותו, הוי המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים... (בשלח יח)
איש על דגלו, זה שאמר הכתוב ימצאהו בארץ מדבר (דברים ל"ב). מציאה גדולה מצא הקב"ה את ישראל, כאדם שהוא מהלך במדבר והוא מוצא שם ענבים, כך מצא הקב"ה את ישראל, שנאמר (הושע ט') כענבים במדבר מצאתי ישראל, לכך נאמר ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישימון... (במדבר יג)
אלה הדברים, יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה יתברך ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות להם בציון, במדבר כתיב אלה הדברים, ובציון כתיב (ישעיה מ"ב) אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור, אלה הדברים עשיתים. במדבר כתיב (שמות כ') וכל העם רואים את הקולות, ובציון כתיב (ירמיה ל"ד) קול ששון וקול שמחה... (דברים א')
וינהג את הצאן אחר המדבר, למה היה רודף אחר המדבר, להרחיק עצמו מן הגזל, דבר אחר היה רודף למדבר שראה שהוא נוטל גדולה מן המדבר, תורה מן המדבר, מצוות מן המדבר, משכן מן המדבר... (שמות יב)
...כך הקב"ה בא לים ברח מפניו, שנאמר הים ראה וינוס (תהלים קי"ד), בא במדבר חריבה קילסו אותו, שנאמר ישאו מדבר ועריו (ישעיה מ"ב י"א), אמר זו העיר טובה היא, כאן אני בונה לי אכסניא, ירד לתוכה התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכו, שנאמר (שם ל"ה א') ישושום מדבר וציה. (במדבר ב)
ומפני מה ניתנה במדבר... ומה המדבר הזה אין לו סוף, כך דברי תורה אין להם סוף, שנאמר ארוכה מארץ מדה וגו', וכשם שאין לה סוף כך אין למתן שכרה סוף... (שמות פרק יח רעג)
ונסע מחורב, בני אדם שראו נחשים כקורות בית הבד, ועקרבים כקשתות, סרוחים ומושלכים לפניהם, עליהם הוא אומר את כל המדבר הגדול והנורא נחש שרף... (דברים פרק א, תתג)
דבר אחר ימצאהו בארץ מדבר אלו ישראל כענין שנאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל, ובתוהו ילל ישימון, במקום חצרות, במקום הגייסות, במקום ליסטות... (שם פרק לב, תתקמג)
כה אמר ה' זכרתי לך וגו', שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאים למדבר ואין בידינו מחיה לדרך, אלא האמינו ויצאו אחרי משה... (ירמיה פרק ב, רסד)
אמר רבי יהושע בן לוי אמר משה המוליכך במדבר הגדול והנורא, זה בבל, שרף זה מדי, ועקרב זה יון, וצמאון אשר אין מים זה ארם, נחש יש לו חבר, ושרף יש לו חבר, ועקרב יש לו חבר, וצמאון אשר אין שם מים אין לו חבר, כך ארם אין לה חבר, לכך נאמר בארץ ציה ועיף בלי מים, שנפשנו עיפה לדברי תורה ואין אנו מוצאים... (תהלים סג, תשפה)
מדבר צין, וקשה לר"י מדבר צין לאו היינו פארן וכו', אמר רבי יהודה הכל מדבר אחד, וגדול היה, דעל כרחך סיני היינו פארן, דכתיב הופיע מהר פארן וגו'... (שמות יתרו)
והגבלת את העם סביב לאמר וגו', מקדושת הר סיני משך משה כוונתו לטהר את המדבר, מקום נחש שרף ועקרב, להחליש כל כח טומאה והיה השר של מדבר הולך לפניו תפוס בכבלי ברזל, ואילו זכינו ונכנס אותו דור בארץ ישראל, היה מוטהר אויר החיצון של כל העולם בקדושת מדבר שנקראת מדבר העמים, כי היא גבול עמים רבים, אבל בעון העגל משכו שמה שני קליפות שו"ר וחמו"ר לתוך אויר המדבר הזה, ונפלו שם ישראל במדבר ונתערב הטוב ברע. ומאחר שלא זכינו לתקן אותו במדבר על ידי ניסים ונפלאות, מחוייבים אנחנו לתקן בעצבון בגלות, וזה שאמר וישא ידו להם להפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות, עד ירחמנו עושינו... ואז יתחדש העולם, ויקודש גם מקום גיהנם ויהיה נוסף על גבול גן עדן, ושם יהיה מחול לצדיקים. (שם)
כל מ' שנה שהיו ישראל מהלכים במדבר, הלך שר המדבר לפניהם כפות כגדי, ועשו בו שפטים, והתקון היה משה רבינו ע"ה, שהוא היה גלגול שת והבל, וכסות ערוותא דאבוה שהוא אדם הראשון לתקן חטאו, ואם לא היו עובדים עבודה זרה שעשו העגל, לא היה אחר כך שום גלות. (שם תשא)
במדבר - הולכי מדברות צריכים להודות, שפעמים תועים וצמאים. (תהלים קז ד)
המדבר - מרעה הבהמות, שהרועה דובר, רוצה לומר מנהיג שם הבהמות. (יהושע ח טו)
את המדבר - ...והוא מקום מרעה הצאן. (שמואל ב טו כג)
אשר במדבר - מקום שאין בו ישוב כלל, וגם מקום שאינו עבוד ויניחוהו למרעה... (מלכים א ב לג)
במדבר - סיני, בערבה - שם מקום, והוא המדבר הגדול והנורא המתחיל מאיתם ונמשך עד מואב, ונקרא גם מדבר העמים, על העמים היושבים בצדו. (דברים א א)
שם שם לו - ...ואם תשכיל תמצא כי כאן מתחיל המדבר שהתחיל שר המדבר לקטרג עליהם, וזו הסבה לתלונותם. (שמות טו כה)
יבקע צורים במדבר - המדבר הוא מקום החיצוניים, ולא ישפיע ברוח, וה' רצה להשפיע להם על ידי שר המדבר בשפע, ולכן היה צריך לשבר חיצוניותם על ידי מטה האלקים, והכה בו בראשו ואז הזילו כל צנוריו... (תהלים עח טו)
וינהג את הצאן אחר המדבר... בארו בזה, כי לכך חפץ הקב"ה שיהיה התחלת הדבור עם משה במדבר, אחר שתראה שכל החשיבות נטלו ישראל במדבר, וכאשר תרצה להשכיל תדע הטעם, שכל דבר צריך למקום מיוחד, וכאשר הישוב הוא עומד לדברים הגשמיים, שהם ראויים להיותם בישוב, לכך לא יהיו בו הדברים הרוחניים, כמו התורה והמשכן והשכינה וכו', שהרי אין המן מדברים הטבעיים, והישוב הוא מיוחד אל דברים הטבעיים, וכן הבאר הוא ברכה שאינה טבעית... ומפני שאין זה דבר טבעי כלל, לא היה זה בישוב המיוחד לטבע, שאי אפשר שיעמדו יחד הדברים הטבעיים והדברים אשר אינם טבעיים, שאין מקום אחד מיוחד לשני דברים מחולקים. ולפיכך לא היו כל אלו מתנות בישוב שהוא מקום הטבעי, ומכל שכן כאשר תבין כי הם הפכים ביחד, הדברים הטבעיים והדברים אשר אינם טבעיים, וכמו שמתנגד השכל לחומר, לפיכך כאשר הישוב הוא מוכן לדברים הטבעיים הגשמיים, אין ראוי אל הדברים הנבדלים, ולכך היו ישראל מתעלים להיות עליונים על כל, ולהיות להם מעלה נבדלת במדבר דוקא, לפי שהוא מקום ראוי להתעלות אל מעלה הנבדלת, וזה שנאמר מי זאת עולה מן המדבר. (גבורות ה' פרק כב)
...ולפיכך אמר דחזינא להנהו אווזא וכו', שראה אותם במדבר, כי המדבר מקום שהוא מיוחס למדת הדין, ולכן אין שם דברים הגשמיים רק דברים האלקיים, שהרי התורה נתנה במדבר, וכן המן, כי הדברים הגשמיים אין עומדים במדת הדין, רק מצד החסד והטוב, ומצד שמדת הדין היה ראוי שיהיה השפע הטוב בעולם הזה, רק המקבל אינו ראוי, ולכך אמר דהוי נגדא נחלא משחא מתחותייהו... (באר הגולה באר ה, ד"ה בפרק הספינה)
ובפרק רבי עקיבא מאי הר סיני וכו', דאמר רבי יוסי ה' שמות נקרא לו, מדבר צין שנצטוו ישראל עליו, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו וכו'... ואף על גב דלא מקום אחד הוא שנקרא בכל אלו השמות, אין זה קשיא, כי דעת רז"ל כי כל המדבר משעה שבאו ישראל מדבר סיני הכל מדבר אחד, שאין מקום מיושב ביניהם, ופרשו גם כן הטעם למה בחר הוא יתברך במדבר יותר מן הישוב, ואמרו שהמדבר שהלכו בו ישראל נקרא בה' שמות, שם של המדבר שהוא שם העצמי הוא חורב, כי הכל הוא חורבן ושממה שם, ולכך המדבר הוא ראוי שיהיה שם הגזרה והמצוה אשר גוזר השי"ת על הנבראים בכח הדין, כי כל המצוות הם גזרות על ישראל, כמו שאמרנו, והמדבר מקום מיוחד למדת הדין. השם השני מדבר קדש, שנתקדשו ישראל עליו, כבר התבאר למעלה, כי ראוי היה כל קדושה במדבר, מפני שאין שם הדברים הטבעיים החמריים הרחוקים מן הקדושה, וכל הדברים אשר הם אלוקיים ראויים במדבר... עוד נקרא מדבר פארן שפרו ורבו עליו, פירוש כאשר רצה השי"ת להרבות את ישראל, כי כאשר יצאו ממצרים מתו הרבה מהם, לא היה ראוי לזה רק המדבר, ודבר זה ידוע למבינים בחכמה, כי המדבר הוא מיוחד למדת הדין, וכל הוצאת תולדות הוא בכח מדת הדין... מדבר סיני שירדה שנאה וכו', פירוש כי ראוי המדבר לישראל, כי התורה היא המעלה העליונה והיא הקרובה אל השי"ת, ומי שמרחיק אוהבו וקרובו של אחד מרחיק גם כן אותו שהוא קרוב לו, ולכך התורה שהיא קרובו ואוהבו של השי"ת, כאשר רחקו אותה עכו"ם נתרחקו מן השי"ת רחוק גמור, ולכך בכל מקום נקרא מדבר סיני, וזה השם ראוי יותר למדבר, כי המדבר מקום מדת הדין, ומביא מדת הדין וירדה שנאה לעכו"ם שהרחיקו התורה.
מדבר קדמות, שנתנה קדומה עליו, פירוש כי ראוי המדבר לתורה, כמו שהתבאר, כי מה שהיתה קדומה לעולם יורה זה על שהתורה אלקית, שהרי היא היתה קודם העולם הטבעי הגשמי, ולכך היתה התורה ראויה לתת במדבר, כי המדבר אין שם דברים הטבעיים החמריים... וכאשר תשכיל בחכמה תמצא כי המדבר הזה יש לו ה' שמות, בעבור כי המדבר ראוי לחכמה שמצד עצם כח המדבר, כמו שאמר הכתוב המדבר הגדול והנורא וגו', ולכך שמות המדבר חמשה, והבן זה היטב... (תפארת ישראל פרק כו)
פן אכלך בדרך - אבל בעיר יעלה בקרבנו, או שהמדבר מושב ס"מ הרשע, המתגבר עליהם בסבה מזדמנת. (שמות לג ג)
בנסע הארון - בארנו שנסעו במדבר לברר הניצוצות שהם שתים, מפתות ומסיתות, ומזיקות. נגד הראשונים אמר משנאיך שהם שונאים, ונגד אויביך המזיקים יאחזו בקדושה ומשתברים. ובמקומות חנייתם היו ניצוצות קדושה רבים הנקראים כולם ישראל, והתפלל שישיב את כולם. (במדבר י לה)
וישת אל המדבר - אולי יוכל לקללם ממה שעשו במדבר, שחטאיהם היו מצד הדבור, והמדבר מקום ס"מ הרשע, ונתכוון לעורר כחותיו... (שם כד א)
מדבר - מדבר בית און שבין יריחו ובית אל. (יהושע ח טו)
מדבר - אינו ראוי לזריעה מחמת עצמו, ציה אינו ראוי מפני חום השמש, וערבה נשחתה מפאת הקוצים שיצמחו שם... (ישעיה לה א)
המדבר הוא שני מינים, מקומות שממות שאין גדלים בהם שום צמח ושיח, ואין בו ישוב ומדרך כף רגל, שמצד הטבע לא יתקיימו בהם אנשים, כמו מדבריות החול, ומדבר סתם אשר יחסר בהם יערות ואגמי מים, ובכל זאת היא ארץ זרועה שגדלים שם פירות, רק שהם קטנים ורזים מאד, מסבת מעוט האדים הלחים באויר מחסרון מעינות ונחלי מים, ושם ימצא מרעה לצאן, ונקראים תמיד נאות מדבר, ולכן יוסיף לפעמים על שם המדבר גם "ארץ לא זרועה", שלא נזרע כלל, והמדבר ישוב להיות מושב אם יעבד ויזרע, לא כן הציה. (הכרמל)
מדבר קדש - שם חכו בני ישראל י"ט שנה על סף גבול הארץ, כדי לגדל דור חדש שיכנס לארץ אחר חטא האבות. גם הגלות במדבר העמים דומה למצב העם במדבר קדש. (תהלים כט ח)