(ראה גם: אגדה, דרש, תורה שבעל פה)
ואם לא תשמעו לי, אם לא תשמעו למדרש חכמים... (בחוקותי פרשה ב)
...אמר ליה אתון דלא דרשיתון סמוכין קשיא לכו, אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן, דאמר רבי יוחנן סמוכין מן התורה מנין, שנאמר סמוכין לעד לעולם עשוים באמת וישר... (ברכות י א)
אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש אין צריך לברך, ורבי אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך, למשנה אין צריך לברך, ורבי יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך... (שם יא ב)
אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש, מסיפיה לרישיה מדריש... (שם ס א)
...פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו. פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש... ועוד פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש... (שם סג ב)
כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום... ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום... (שבת ל ב)
וכי ההוא בר גלילא דאיקלע לבבל, דאמרו ליה קום דרוש לנו במעשה מרכבה, אמר להו אדרוש לכו כדדרש רבי נחמיה לחבריה, ונפקא ארעיתא (צירעה) מן כותל ומחתיה באנדיפי (פדחתו) ומת, ואמרו ליה מן דיליה דא ליה. (שם פ ב)
דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתא לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי... (שם פח א)
אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, דבר זה אמרו דוד ולא פירשו... דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח, אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא. (עירובין כא א, וראה שם עוד)
כדתניא שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא, פריש, אמרו לו תלמידיו, רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן, אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה, עד שבא רבי עקיבא ודרש, את ה' אלקיך תירא, לרבות תלמידי חכמים... (פסחים כב ב)
דתניא, אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו. (שם כו א)
מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב... (ביצה טו ב)
אמר ליה יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי. (שם כח א)
תניא אמר רבי שמעון ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש, ואני אין דורש כמותו... (ראש השנה יח ב)
...וכי כל דבור ודבור שהיה יהושע יושב ודורש היה אומר כך אמר משה, אלא יהושע יושב ודורש, ויודעין הכל שהתורה של משה... (שקלים ז ב)
בא וראה מה גדול הוא כחו של אותו האיש פותח דברים ודורשן... (שם יג ב)
...והכא בדורשין תחילות קמיפלגי, מר סבר דורשין תחילות, ומר סבר אין דורשין תחילות. (סוכה ו ב)
אמר לו מקרא אני דורש, שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל וגו'... (תענית ה ב)
ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום... דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח... (מגילה ד א)
...אלא מעתה ושני חיי עמרם מאי דרשת ביה, שאני הכא דקרא יתירא הוא... (שם יא א)
רבי שמעון בן פזי כי הוה פתח בדברי הימים אמר הכי, כל דבריך אחד הם ואנו יודעין לדורשן... (שם יג א)
ובמה היתה הגדה היום, אמרו לו בפרשת הקהל, ומה דרש בה... (חגיגה ג א, וראה שם עוד)
אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד... (שם יא ב)
...שכן כתוב בספר בן סירא במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור... ומי דרשינן בחשמל, והא ההוא ינוקא דדרש בחשמל, ונפקא נורא ואכלתיה, שאני ינוקא דלא מטי זימנה. אמר רב יהודה ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה, מה עשה, העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשו... (שם יא א)
...יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ונאה מקיים, אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך... (שם יד ב)
...אלא בתו כיון דאתיא מדרשא חביבא ליה... (יבמות ב ב)
אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ואין נאה מקיים, אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה... (שם סד ב)
...אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה... (שם עב ב)
...את זו דרש רבי אלעזר בן מתיא, ואשה גרושה מאישה, ולא מאיש שאינו אשה. אמר רב יהודה אמר רב הוה ליה לרבי אלעזר למדרש ביה מרגניתא ודרש ביה חספא... (שם צד א)
אמר רב חסדא נתייבמה יבמה נכנס לנחלה על פיה, הם דרשו מדרש כתובה, אנו לא נדרוש מדרש תורה, יקום על שם אחיו אמר רחמנא, והרי קם... (שם קיז א)
זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה, הבנים ירשו והבנות יזונו, מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב, אף הבנות אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן. (כתובות מט א)
רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי... (שם קו א)
...אלא באתים קמיפלגי, רבי אליעזר דריש אתים, ורבנן לא דרשי אתים. (נזיר סה ב)
אמר להן רבן גמליאל לחכמים וסופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר... (סוטה טו א)
רבי עקיבא היא דדריש ריבויי ומיעוטי... (שם טז ב)
והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור... (שם כא א)
...אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב... בו ביום דרש רבי עקיבא... (שם כז ב וראה שם עוד)
...אחר ובנית את ביתך, דרוש וקבל שכר. (שם מד א)
...משמת בן זומא בטלו הדרשנים... (שם מט א)
נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה, משמיה דרבים וקלסוה... (גיטין כ א)
אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון, דמפקי עבדייהו לחירותא... ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא... (שם לח ב)
אמר ליה ההוא מרבנן לאביי, מכדי הני קראי איכא למדרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא, מאי חזית דדרשינהו לקולא, נידרשינהו לחומרא... (קדושין כ א)
רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר... (שם כב ב)
בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך, אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש... (שם לא א)
אמר רב יוסף אלמלי דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בן בר ברתיה לא חטא... (שם לט ב)
מיתיבי איזו היא משנה, רבי מאיר אומר הלכות, רבי יהודה אומר מדרש... (שם מט א)
דרש רבי זירא במחוזא גר מותר בממזרת, רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו, אמר רבא מי איכא דדריש מילתא כי האי בדוכתי דשכיחי גיורי. דרש רבא במחוזא גר מותר בכהנת, טענוהו בשיראי, הדר דרש להו גר מותר בממזרת, אמרו ליה אפסידתא לקמייתא... (שם עג א)
דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה, שנאמר הוי כל צמא לכו למים... (בבא קמא פב א)
...ואימא חד, כדאמרי אינשי רכיך וטב, אם כן לכתוב רק טוב, מאי וטוב, שמע מינה לדרשה. (בבא מציעא פו ב)
רבי מאיר היה דורש לשון הדיוט, דתניא רבי מאיר אומר אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא, רבי יהודה היה דורש לשון הדיוט... (שם קד א)
כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש... אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה דרוש רבי, לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי... (בבא בתרא עה א)
ותנא קמא לא דריש דיו, והא דיו דאורייתא הוא, קא סבר גורעין ומוסיפין ודורשין... (שם קיא א וב)
...אלא סרס המקרא ודרשהו... דאמר רבי שמואל בר רב יצחק מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין... דרשניות היו, שהיו אומרות אילו הוה לו בן לא דברנו... (שם קיט ב)
...מאי טעמא דחנניה איש אומו, אמר קרא לשכנו תדרשו, כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום. (סנהדרין יא ב)
שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא... (שם כו א)
והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם, מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו... דאמר רבי יוחנן כי הוה דריש רבי מאיר בפרקיה הוה דריש תילתא שמעתא, תילתא אגדתא, תילתא מתלי... (שם לח ב)
...טובים, שהיו דורשין אכין ורקין, והוא לא דרש... (שם מט א)
...אלא דרוש וקבל שכר... אמר לו וכי מפני שאתה דורש בת והבת נוציא זו לשריפה... (שם נא ב)
אמרי במערבא האי קרא מאן דדריש ליה מרישיה לסיפיה מדריש, ומסיפיה לרישיה מדריש. דריש עובר גלילאה י"ג ווי"ן נאמרו ביין. (שם ע א)
...לא כרבותינו שהיו דורשין עד עידן עידנין ופלג עידן, ולא כרבי שמלאי שהיה דורש האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש, ולא כרבי עקיבא שהיה דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ, אלא מלכות ראשון שבעים שנה... (שם צז ב)
תנו רבנן והנפש אשר תעשה ביד רמה, זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי, אמר, וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע... (שם צט ב)
רבי אבהו הוא רגיל דהוה קא דריש בשלשה מלכים, חלש, קבל עליה דלא דריש, כיון דאיתפח הדר קא דריש, אמרי לא קבילת עלך דלא דרשת בהו, אמר אינהו מי הדרו בהו, דאנא אהדר בי. (שם קב א)
אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי, כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם... (שם קו ב)
...אמר ליה לא דרשת סמוכין, דסמיך ליה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה... דרש רבי דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה, לסוחר כותי... (שם קז א)
דרש רבא מאי דכתיב חתר בחשך בתים יטמנם חתמו למו לא ידעו אור, מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון, ומניחים אותו בבית גנזיהם... דרש רבי יוסי בצפורי, אחתרין ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי... (שם קט א)
אמר רבי יוחנן רבי ישמעאל ששימש את רבי נחוניא בן הקנה שהיה דורש את כל התורה כולה בכלל ופרט, איהו נמי דורש בכלל ופרט, רבי עקיבא ששימש את נחום איש גם זו, שהוא דורש את כל התורה כולה בריבה ומיעט, איהו נמי דורש ריבה ומיעט... (שבועות כו א)
מעיקרא מאי דרוש, ולבסוף מאי דרוש, מעיקרא דרוש נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, ולבסוף דרוש יעבר נא אדוני לפני עבדו... (עבודה זרה ח ב)
שמעון בנו אומר... ולא המדרש עיקר אלא המעשה... (אבות א יז)
וסבר רבי שמעון מקרא נדרש לפניו ולאחריו... (מנחות יט א, וראה שם עוד)
אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו, רבונו של עולם, מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות... (שם כט ב)
אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה... (שם מה א)
אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון, כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בהגדה, עשה אזניך כאפרכסת... (חולין פט א)
אמר ליה רבי אבא לרבי ירמיה בר אבא, כי דריש להו רב להני קראי באגדתא כוותך דריש להו. (שם צב א)
דורשי חמורות היו אומרים, הזרוע כנגד היד, וכן הוא אומר ויקח רומח בידו... (שם קלד ב)
כל היכא דאיכא למדרש דרשינן. (בכורות ו ב)
אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני. (ערכין ל ב)
...דהא רבי יוחנן וריש לקיש מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי, עת לעשות לה' הפרו תורתך... (תמורה יד ב)
...ולהורות זו הוראה, את כל החוקים אלו מדרשות... (כריתות יג ב)
רבי יוחנן בשם רבי ייאי זה אחד מן ג' מדרשות שהן מחוורין בתורה, כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן... (תרומות יב ב)
כיי דרבי בון בן חייא כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש ראשון אין זה מדרש... (שביעית כא ב)
רבי אומר הכן בחוץ מלאכתך זו מקרא, ועתדה בשדה לך זו משנה, ואחר ובנית ביתך זה מדרש... (סוטה פרק ז, וראה שם עוד)
...לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתו של מקום, שנאמר אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא, מכאן לחכם שיושב ודורש בקהל, שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב חלב ודם לגבי מזבח... (פרק ד א)
רבי יצחק בן פנחס אומר, כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות, לא טעם טעם של חכמה, כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש, לא טעם טעם של יראת חטא. הוא היה אומר, כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות, זה גבור ואינו מזויין, כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש, חלש וזיין בידו, יש בידו זה וזה, גבור ומזויין. (שם כט ז)
אמר רבי לוי יש מן הדרשנים שהן דורשין, כגון בן עזאי ובן זומא, נעשה קולו של הקב"ה מיטטרון למשה... (בראשית ה ב)
דרש רבי יהודה בן פדייה מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בצוויך אפילו שעה אחת, והרי בניך ממתינין לערלה שלש שנים... אמר רב הונא כד שמע בר קפרא כן, אמר יפה דרשת בן אחותי. (שם כא ט)
דרש רבי עקיבא מעשה דור המבול בגנזק של מדי ולא בכו, וכיון שהזכיר להם מעשה איוב מיד בכו... (שם לג ז)
דרש רבי עקיבא כל מי שהוא שופך דמים מעלים עליו כאילו הוא ממעט את הדמות, מאי טעמא שופך דם האדם באדם דמו ישפך, מפני מה, כי בצלם אלקים עשה את האדם. דרש בן עזאי כל מי שהוא מבטל מפריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאילו שופך דמים וממעט את הדמות, מאי טעמא שופך דם האדם באדם, מפני מה, כי בצלם אלקים וגו', ומה כתיב אחריו, ואתם פרו ורבו. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה, נאים דברים היוצאים מפי עושיהן, בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים, אמר לו אני לפי שחשקה נפשי בתורה, אבל יתקיים העולם באחרים. (שם לד כא)
רבי תנחומא בשם רבי חייא רבה וברי ברכיה בשם רבי אליעזר זה המדרש עלה בידינו מהגולה, כל מקום שנאמר ויהי בימי, צרה... (שם מב ד)
רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם, בקש לעוררן, אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה... (שם נח ג)
ואהרן אחיך יהיה נביאך, כשם שהדורש יושב ודורש והאמורא אומר לפניו, כך אתה תדבר את כל אשר אצוך, ואהרן אחיך ידבר אל פרעה... (שמות ח ג)
דבר אחר אז ראה וסיפרה, אמרי רבנן צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור, לא יאמר הואיל שאני יודע בו יפה כשאכנס לדרוש אני אומר, אמר רב אחא מן האלקים אתה למד, כשבקש לומר תורה לישראל, אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל, שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואחר כך ויאמר לאדם... (שם מ א)
רבי מאיר הוה יתיב ודריש בלילי שבתא. הויא תמן חד איתתא יציבא ושמעא ליה תנתא מדרשא, אמתינת עד דיחסל מדדרש, אזלה לביתה אשכחה בוצינא טפי (הנר כבר כבה)... (וירא ט ט, וראה שם עוד)
ואת שעיר החטא דרש דרש משה, מהו דרש דרש ב' דרישות, אמר להם אם שחטתם למה לא אכלתם, אם לא הייתם עתידים לאכול, למה שחטתם... (שם יג א)
רבי יוסי ממלחיא ורבי יהושע דסכנין בשם רב לוי אמר מצינו תנוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא מ"ט פנים טהור... (שם כו ב)
מעשה ברבי שהיה דורש בבית המדרש הגדול, וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש, היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל, ומהיכן אתה למד, ממתן תורה, מנין, שנאמר (דברים ד') באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי. (דברים ז ט)
בן עזאי היה יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, אזלון ואמרון לרבי עקיבא בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, הלך אצלו ואמר לו שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך, אמר לו הן הן, אמר לו שמא בחדרי מרכבה היית עסוק, אמר ליה לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והיו ערבים כעיקר נתינתן... רבי אבהו היה יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, אמר שמא איני חורז בדברי תורה כתיקונן, דאמר ריש לקיש אית דידע למחרוז ולא ידע למקדח, ואית דידע למקדח ולא ידע למחרוז, ברם אנא הוינא חרוזה ואנא הוינא קודחא. (שיר א נב)
כך בשעה שהזקן יושב ודורש הרבה גרים מתגיירים באותה שעה, כגון יתרו, הוא שמע ואתא... (שם שם סג)
רבי היה יושב ודורש נתנמנם הצבור בקש לעוררן, אמר ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחד. (שם שם סד)
עשיתי בריכות מים, רבי חייא רבה אמר אלו הדרשות, להשקות מהן יער צומח עצים, אלו התינוקות שהן למדים... (קהלת ב י)
מכאן היה רבי שמעון בן יהושע אומר, לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן, שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה, הא כיצד, היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן היה אוכל ושותה ומהיכן ללבוש ולכסות, הא לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, ושניים להם אוכלי תרומה. (בשלח כ)
זה שאמר הכתוב בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועקש, משל לחכם שהיה יושב בבית הכנסת ועוסק בצרכי צבור, ולא היו החברים מביטים בו, כיון שנכנס לדרוש ודורש כענין, התחילו מקלסין אותו, ואומרים לו ודאי זו תורה ואלו דברים... דבר אחר משל לעם הארץ שלמדוהו דברי תורה הלכה מדרש, משלמד הכל נעשה חכם... (דברים פרק א, תשצז)
ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה, וכי אותה בלבד הוא דורש, והלא כל הארצות כולן הוא דורש, שנאמר להמטיר על ארץ לא איש, מדבר לא אדם בו... כביכול אינו דורש אלא אותה, ובשביל דרישה שדורשה דורש כל הארצות עמה... דורשה אותה, אותה ניתנה לדרישה להפריש ממנה חלה תרומות ומעשרות, או יכול אף שאר ארצות ניתנו לדרישה, תלמוד לומר אותה, אותה ניתנה לדרישה ולא שאר ארצות. דבר אחר דורש אותה, מגיד שניתנה בשכר דרישה, שנאמר ולמדתם וגו' למען ירבו ימיכם וגו'. (שם פרק יא, תתס)
...כיצד עתיד הקב"ה להיות יושב בגן עדן ודורש וכל הצדיקים יושבים לפניו, וכל פמליא של מעלה עומדים על רגליהם, וחמה ומזלות מימינו של הקב"ה ולבנה וכוכבים משמאלו, והקב"ה יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי משיח... (ישעיה פרק כו, תכח)
...ומנא לן דעבדינן הכי זכר למקדש, דכתיב ציון היא דורש אין לה, מכלל דבעיא דרישה. (ירמיה פרק ל, שיב)
...עוד יש לנו ספר שישי הנקרא המדרש, רוצה לומר שרמוני"ש (דרשות), כמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמון, ואחד מן השומעין היה טוב בעיניו וכתבו, וזה הספר מי שיאמין בו טוב, ומי שלא יאמין בו לא יזיק... (מלחמות ה' לט)
...ואחר אלו המכתבים נשלח אלינו זה המאמר אשר חברו זה הגאון ובלשונו, וראינו כל הדרשות וההגדות אשר קבצן, וידוע אצל כל האדם שאין המבוקש מן החכמים ספור הדרשות והמעשים ההם הנפלאים בלשונם, כמו שידרשום הנשים בבית האבל קצתן לקצתן, אבל המבוקש מהם לבאר עניניהם עד שיאותו למושכל או יקרבו אליו... (מאמר תחיית המתים)
...והסתכל איך אלו הענינים המופלאים האמיתיים אשר אליהם הגיעו המעולים שבפילוסופים, מפוזרים במדרשות, כשיעיין בהם האיש החכם שאינו מודה על האמת בתחלת עיון ישחק מהם, למה שיראהו בפשוטיהם מההבדל מאמיתת המציאות, ועלת זה כולו דברום בחדות באלו הענינים לזרותם מהבנת ההמון, כמו שהגדנו פעמים... (חלק א פרק ע)
נכוחים - על המדרש התמוה, שדורש דין מה שאינו בתורה כן, כגון עין תחת עין, או מה שאינו בפסוק כלל, כגון ואם - לרבות תמורה, כולם נכוחים למבין דבר מתוך דבר, ושיש לו דעת בתורה. (משלי ח ט)