(ראה גם: תוכחה)
פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים, תנא לא שלו היתה אלא של שכינתו, ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו. רב ורבי חנינא ורבי יוחנן רב חביבא מתנו בכוליה דסדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן, כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו... (שבת נד ב)
...אמרה לפניו (מדת הדין), רבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מיחו, אמר לה גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם, אמרה לפניו, רבונו של עולם, אם לפניך גלוי, להם מי גלוי... מתוך שהיה לו לפנחס למחות לחפני ולא מיחה, מעלה עליו הכתוב כאילו חטא. (שם נה א וב)
דתניא מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים, מדלא מיחו בה חכמים, אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא... (עירובין צו א)
ששה דברים עשו אנשי יריחו, על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם, ואלו הן שלא מיחו בידם, מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר, ואלו שמיחו בידם, מתירין גמזיות של הקדש, ואוכלין מתחת הנשרים בשבת, ונותנין פאה לירק, ומיחו בידם חכמים... (פסחים נה ב, וראה שם עוד)
...וכולן ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן ואין יוצאין בשל עצמן, חוץ מן האשה שיכולה למחות... אמר רבא כיוון ששחטו אין לך מיחוי גדול מזה, (שיכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה)... (שם פח א)
...שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך, ואין מוחין בידו... (שם קי א)
ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות... ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו. (סוכה כט א)
...הכא במאי עסקינן, בגר שנתגיירו בניו עמו, דניחא להו במאי דעביד אבוהון. אמר רב יוסף הגדילו יכולין למחות... כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות. (כתובות יא א)
...מאי קסבר, אי קסבר מחאה שלא בפניו הויא מחאה, אפילו ביהודה וגליל נמי, ואי קסבר מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה, אפילו יהודה ויהודה (שניהם ביהודה) נמי לא... (שם יז ב)
...מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול, ואמרו לפניו, רבונו של עולם, אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים, ואם לאו אין אנו מאירין... אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים, בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם... (נדרים לט ב)
...נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה, אמר, הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, שמע מינה קא ניחה להו... (גיטין נו א)
...אמר לי לא מידי הוא, יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן, ולא מחאי כדבעי לי. (בבא מציעא פד ב)
חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בשוק, ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות... (בבא בתרא כ ב, וראה שם עוד)
מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו, מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי... (שם כא ב)
...דאמר רב ענן לידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל, מיחה בפני שני בני אדם שיכולים לומר לו הויא מחאה, מיחה בפני שני בני אדם שאין יכולין לומר לו לא הויא מחאה, ורב, חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה. אמר רבא הלכתא אין מחזיקין בנכסי בורח, ומחאה שלא בפניו הויא מחאה... (שם לח ב, וראה שם עוד)
אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש אבנר, מפני שהיה לו למחות בשאול ולא מיחה. רבי יצחק אמר מיחה ולא נענה... (סנהדרין כ א)
מאי טעמא איענש, אמר רב פפא שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן, שנאמר ויהושע היה לבוש בגדים צואים, וכי דרכו של יהושע ללבוש בגדים צואים, אלא מלמד שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן. (שם צג א)
...נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו, בצדקיה נמי כתיב ויעש הרע בעיני ה', שהיה בידו למחות ולא מיחה. (שם קג א)
מיד גזרו עליו (על רבי חנינא בן תרדיון) לשריפה, ועל אשתו להריגה... דלא מיחה ביה, מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, נענש עליו. (עבודה זרה יז ב)
אמר רבי יהודה מעשה בתלמידו של רבי עקיבא שהיה קושר תפיליו בלשונות של תכלת ולא אמר לו דבר, איפשר אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו... (מנחות לה א)
מה בין שותף מה בין דיור, כשם שהשותף ממחה, כך הדיור ממחה, אמר רבי יונה בבעל הבית ודיורו היא מתניתא, בעל הבית ממחה על ידי דיור, ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית. (מעשרות טז ב)
אמר רבי יוחנן כל שאינו כגון אילו שהיתה ספיקה למחות אל ימחה, רבי אחא בשם רבי יוחנן כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה, כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה... (סוטה לד ב)
כי בצל החכמה בצל הכסף, אמר רבי אחא בשם רבי תנחום ברבי חייא למד אדם ולימד, ושמר ועשה, והיה ספק בידו למחות ולא מיחה, להחזיק ולא החזיק, הרי זה בכלל ארור, הדא הוא דכתיב ארור אשר לא יקים. רבי ירמיה אמר בשם רבי חייא לא למד אדם ולא עשה ולא שמר ולא לימד לאחרים ולא היתה ספק בידו להחזיק והחזיק ולא למחות ומיחה, הרי זה בכלל ברוך. (ויקרא כה א)
...וחנניה מישאל ועזריה שהיו השלשה מישראל, עמדו ומיחו על עצמן ולא עבדו עבודה זרה... (שיר ז יג)
...אמרה לו (מדת הדין) היה בידם למחות ולא מיחו (הצדיקים שבעיר), אמר לה גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא היו מקבלים מהם. אמרה לפניו, רבונו של עולם, אם גלוי וידוע לפניך, לפניהם מי גלוי, ולפיכך היה להם למחות בידם ולהתבזות על קדושת שמך ולקבל על עצמן ולסבול הכאות מישראל כמו שהיו הנביאים סובלים מישראל... (תזריע ט)
קח את כל ראשי העם וגו', רבי יודן אמר ראשי העם תלה על שלא מיחו בבני אדם המיוחדים כשמש... (בלק יט)
...רבי זעירא שלח ליה לרבי סימו ואמר את סיפק בידך למחות למה אין אתה מוחה, אמר לו איני אלא מן הנאנחים ומן הנאנקים, אמר לו רבי זעירא ומה נעשה לאותן הנאנחים והנאנקים, לא מהן התחילה מדת הדין... (מזמור יב)
...ומי הרג אותם (את בני אפרים), פנחס, שהיה ספק בידו למחות ולא מיחה, ולהתיר לו נדרו ליפתח ולא התיר, וכל מי שספק בידו למחות ואינו מוחה להחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר, כל דמים שנשפכין בישראל נשפכין על ידיו... (שופטים פרק יא, סח)
ותהי ישראל, למה אמר בלשון נקבה, אמר הקב"ה לא עמד אחד מכם כנגד יואב לומר לו למה אתה סופר אותי, אלא עשיתם עצמכם כנשים. (שמואל ב פרק כד, קסה)
וחזקה שאין אדם נזהר בשטר אלא עד שלש שנים, וכיון שרואה שאין אדם ממחה בו, שוב אינו נזהר. הרי שמיחה שמעון במדינה רחוקה, מפני מה לא יטעון ראובן ויאמר לא שמעתי שמיחה בי כדי שאזהר בשטר, מפני שאומר לו חברך יש לו חבר, וחבירו יש לו חבר, וחזקה שהגיע אליך הדבר, וכיון שידעת שמיחה בך בתוך שלש שנים, באמת היה לך שטר ולא נזהרת בו, אתה הפסדת. לפיכך אם מיחה שמעון בפני עדים, ואמר להם אל תוציאו דבר זה מפיכם, אין זה מחאה, אבל אם אמרו העדים מעצמן אין דבר זה יוצא מפניו, הרי גם זו מחאה, שהדבר שאין אדם מצווה עליו אומרו שלא בכוונה...
כיצד המחאה, אומר בפני שנים פלוני שהוא משתמש בחצרי או בשדי גזלן הוא, ולעתיד אני תובע אותו בדין, וכן אם אמר להם שכורה היא בידו או משכונה, ואם יטעון עלי שמכרתי או נתתי אני תובע אותו בדין, וכן כל כיוצא בזה, הרי זו מחאה, אף על פי שלא מיחה במדינה זו שהחזיק בה זה. אבל אם אמר להן פלוני שמשתמש בחצרי גזלן הוא, אין זו מחאה, שהרי ראובן אומר כששמעתי אמרתי שמא חרף אותו בלבד, ולפיכך לא נזהרתי בשטרי.
מחאה בפני שנים מחאה, וכותבין אף על פי שלא אמר להם כתובו, וכיון שמיחה בשנה ראשונה, אינו צריך לחזור ולמחות בכל שנה ושנה, אבל צריך שלא יהיה בין מחאה למחאה שלש שנים גמורות... (טוען יא ד, וראה שם עוד)