(ראה גם: כותל)
...ותו הא דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם הן גבוהין מן הארץ ג' טפחים פסולה, הא פחות מג' כשרה, התם היינו טעמא משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה, תינח למטה, למעלה מאי איכא למימר, אלא כל פחות משלשה כלבוד דמי הלכתא גמירי לה. (שבת צז א, וראה שם עוד)
תניא נמי הכי, בור ברשות הרבים עמוקה י' ורחבה ד' אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים, ואין שותין הימנה בשבת, אלא אם כן הכניס לה ראשו ורובו... (שם צט א, וראה שם עוד)
אמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה שמנה, וזרק לתוכה מחצלת חייב, חילקה במחצלת פטור, לאביי דפשיטא ליה דמחצלת מבטלא מחיצה, כל שכן חוליא דמבטלא מחיצה, לרבי יוחנן דמיבעיא ליה חוליא, מחצלת פשיטא דלא מבטלא מחיצתא. ואמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה מלאה מים וזרק לתוכה חייב, מלאה פירות וזרק לתוכה פטור, מאי טעמא, מים לא מבטלי מחיצתא פירות מבטלי מחיצתא... (שם ק א, וראה שם עוד)
...כי אתאי הילכתא לגוד וללבוד ולדופן עקומה... (עירובין ד ב, וראה שם עוד)
...ואימא טעמא דידהו, קורה משום מאי, משום מחיצה, ובאלכסון נמי הוי מחיצה... (שם ח ב, וראה שם עוד)
שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים ולא יהו פירצות יתרות על הבנין, כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח, יתר מכאן אסור... רבא אמר אם היו נתונין ערב נותנו שתי, שתי נותנו ערב, תא שמע, שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין באוכפות בעביטין בשלפין בנקים בקולמחות מטלטלין בתוכה, ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלא גמל, ובין אוכף לאוכף כמלא אוכף, ובין עביט לעביט כמלא עביט, הכא נמי כשנכנס ויוצא. תא שמע נמצאת אתה אומר שלש מדות במחיצות, כל שהוא פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה, כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש, כל שהוא ג' ומג' עד ד' צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, כדי שלא יהא פרוץ מרובה על העומד, ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור, כל שהוא ד' ומארבעה עד עשר אמות צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו, שלא יהא פרוץ כעומד, ואם היה פרוץ כעומד כנגד העומד מותר, כנגד הפרוץ אסור, ואם היה עומד מרובה על הפרוץ, אף כנגד הפרוץ מותר. נפרצה ביותר מעשר אסור, היו שם קנים הדוקרנים ועושה להם פיאה מלמעלה, אפילו ביותר מעשר מותר... (שם טו ב, וראה שם עוד)
...אמרו לו לרבי יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בת חמשת כורים ואפילו בת עשרה כורים שמותר, אמר להן זו מחיצה ואלו פסין, ואם איתא זו מחיצה וזו מחיצה מיבעי ליה, הכי קאמר, זו תורת מחיצה עליה ופרצותיה בעשר, ואלו תורת פסין עליהן ופרצותיהן בשלש עשרה אמה ושליש... (שם ט ב, וראה שם עוד)
...אמר אביי היכי נעביד, לעביד ליה מחיצה אגודא דנהרא, אין עושין מחיצה על גבי מחיצה, ולעביד ליה צורת הפתח אפומא דשביל של כרמים, אתו גמלי שדיין ליה... (שם כד ב, וראה שם עוד)
אמר ליה רב פפא לרבא והאמר רב אסי מחיצות אדרכלין לא שמה מחיצה, אלמא כיון דלצניעותא עבידא לה לא הויא מחיצה, הכי נמי כיון דלצניעותא עבידא לא הויא מחיצה. ואמר רב הונא בריה דרב יהושע לרבא, והאמר רב הונא מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה, דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי, והא פירא דבי תורי כמחיצה העשויה לנחת הוא דמיא. (שם כו א)
איתיביה רב נחמן בר יצחק לרבא, נפל דופנה לא יעמיד בה אדם בהמה וכלים ולא יזקוף את המטה לפרוס עליה סדין, לפי שאין עושין אהל עראי בתחילה ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. אמר לו את אמרת לי מהא, ואנא אמינא לך מהא, עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה וישן, ויזקוף את המטה ויפרוס עליה סדין כדי שלא תפול חמה על המת ועל האוכלים, קשיין אהדדי, לא קשיא, הא רבי אלעזר הא רבנן... דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר, רבי מאיר דקא פסיל התם אלמא לא מחיצה, הכא שרי דלאו מידי קא עביד... אימר דשמעת ליה לרבי מאיר בהמה, אדם וכלים מי שמעת ליה... (שם מד א, וראה שם עוד)
תני רבי חייא חרם שבין תחומי שבת (מצודת דגים במים) צריך מחיצה של ברזל להפסיקו... דבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה, אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים. (שם מח א)
אמר להו רב נחמן לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא אמר רב סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו... (שם נט ב, וראה שם עוד)
...פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי, חד אמר מחלוקת במחיצות המגיעות לתקרה, אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן, וחד אמר מחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה, אבל מחיצות המגיעות לתקרה דברי הכל צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה... (שם עב א, וראה שם עוד)
כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד, היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו למטן, נפרצה הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח, יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים... (שם עו ב, וראה שם עוד)
בור שבין שתי חצירות, אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטה בין מתוך אוגנו, רבן שמעון בן גמליאל אומר בית שמאי אומרים מלמטה ובית הלל אומרים מלמעלה, אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם... (שם פו א, וראה שם עוד)
...אמר להו אביי אם כן מצינו מחיצה לאיסור, שאילמלי אין מחיצה מרחיק ד' אמות וזורע, ואילו השתא אסורה, אמר ליה רבי זירא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור, והא תנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה, גדולה מותרת וקטנה אסורה, מפני שהיא כפתחה של גדולה, ואילו השוה את גפופיה גדולה נמי אסורה, אמר ליה התם סילוק מחיצות הוא... (שם צב ב, וראה שם עוד)
המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה, מלמטה למעלה אם גבוה עשרה טפחים כשרה, רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים. במאי קמיפלגי, מר סבר מחיצה תלויה מתרת, ומר סבר מחיצה תלויה אינה מתרת... אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן, היכי עביד, תלי ליה באמצע פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה, וכל פחות משלשה כלבוד דמי... (סוכה טז א, וראה שם עוד)
אמר רבי יהודה אמר שמואל כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות, (מחיצות החצר גבוהות משל מעקה, והגט משתמר)... (גיטין עט א, וראה שם עוד)
השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע, מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לבינין בונין, הכל כמנהג המדינה, גויל זה נותן ג' טפחים וזה נותן ג' טפחים, בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה, בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים, בלבינין זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה... וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו, אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו, אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה... סברוה מאי מחיצה גודא, כדתניא מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור... ואימא מחיצה פלוגתא, דכתיב ותהי מחצת העדה... (בבא בתרא ב א, וראה שם עוד)
...אמר רבה מחיצות לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט (אם נכנס שלא יצא) דרבנן... (מכות כ א)
אמר רבא כטרפה, מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר, אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר... (חולין סח ב, וראה שם עוד)
...דאמר רבי אלעזר עולת יחיד שהכניסה לפנים קלטוה מחיצות לכל דבר... (מעילה ג א, וראה שם עוד)
מחיצת הקנים, אם אין שם בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי הרי זו כמחיצה, וגדר שנפרץ, עד עשר אמות הרי הוא כפתח, יותר מיכן כנגד הפירצה אסור, נפרצו בו פרצות הרבה, אם העומד מרובה על הפרוץ מותר, ואם הפרוץ מרובה על העומד כנגד הפירצה אסור, עשה פסין כנגד הבנין, ויש בעומד ארבעה והעומד רבה על הפרוץ, כנגד העומד מותר כנגד הפרצה אסור, עשה פסין כנגד הגפנים ואין בעומד ארבעה והפרוץ רבה על העומד, פשיטה כנגד העומד מותר כנגד הפירצה אסור... אמר רבי יונה כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים... (כלאים כ ב, וראה שם עוד)
..סבתא הוות סברה מימר רואין את המחיצות (של ירושלים החרבות) כאילו עולות, ואילין רבנן סברין מימר אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות... (מעשר שני יז א)
...יש דברים כשרים בסוכה ופסולין במבוי, כשירין במבוי ופסולין בסוכה, דוקרנים כשירין בסוכה ופסולין במבוי, ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן סוכה כשירה מבוי פסול, הדא דתימר בגבוהין ג' למעלה מכותלי המבוי, אבל אם אינן גבוהין ג' מכותלי המבוי כשר בשאין בהן רוחב ארבעה, אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשרות בסוכה ופסולות במבוי, ותני כן שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח כשר, רבי חייה בשם רבי יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר, ומבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו, רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול... (עירובין א ב, וראה שם עוד)
בור שבין שתי חצירות, אין ממלין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים... מיליהון דרבנן פליגין, דמר רבי יעקב בשם רבי יהושע בן לוי והוא שתהא מחיצה משוקעת במים לשלשל דלי... היו שם תקרה רואין אותה כילו יורדת וסותמת, היה שם אמלתרא את רואה אותה כילו יורדת וסותמת... (שם נג א, וראה שם עוד)
החומר מחיצה גדולה ומסך מונע השגת השכל הנפרד כפי מה שהוא עליו, ואפילו היה החומר זך ונכבד, רצוני לומר חומר הגלגלים, כל שכן זה החומר החשוך העכור אשר הוא החומר שלנו. ומפני זה כל אשר ישתדל דעתנו להשיג השם הנכבד מן אחד מן הדעות ימצא מחיצה ומסך מבדיל בינו לבינם. ואל זה היה הרמז בכל ספרי הנביאים שיש עלינו מסך מבדיל בינינו ובין השם, והוא נסתר ממנו בענן או בחושך או בערפל או בעב וכיוצא באלו הדמיונות, להיותנו מקצרים מהשיגו מפני החומר, וזאת היא הכוונה באמרו ענן וערפל סביביו... (חלק ג פרק ט)
הרבה ימצא במדרשות ובאגדות ויש מהן בגמרא שיש מן הנביאים מי שיראה השי"ת מאחרי מחיצות רבות, ומהם מי שיראהו מאחרי מחיצות מועטות, לפי קרבתם אל השי"ת ולפי מעלתם בנבואה, עד שאמרו (יבמות מ"ט) משה רבינו ע"ה ראה השי"ת מאחרי מחיצה אחת בהירה כלומר מזהירה, הוא אמרם הסתכל באספקלריא המאירה, ואספקלריא שם הראה הנעשה מגוף מזהיר כשוהם וזכוכית. והכוונה בזה, שהמעלות מהן מעלות שכליות ומהן מעלות המדות, וכן הפחיתויות מהן פחיתיות שכליות... כולן הן מחיצות מבדילות ביניכם לבין אלקיכם. ואמר שעונותינו, והם אלו הרעות כמו שזכרנו, הן המחיצות המבדילות בינינו ובינו יתברך...
וכאשר ידע משה רבינו ע"ה שלא נשארה לו מחיצה שלא הסיר אותה, וכי נשלמו בו מעלות המדות כולן והמעלות השכליות כולן, בקש להשיג מהות השי"ת על אמיתות מציאותו, אחר שלא נשאר לו מונע, ואמר (שמות ל"ג י"ח) הראיני נא את כבודך. והודיעו השי"ת שאי אפשר לו זה, בהיותו שכל נמצא בחומר... הנה לא נשאר לו בינו ובין השגת השי"ת על אמיתות מציאותו אלא מחיצה אחת בהירה, הוא השכל האנושי שאין נבדל... (פרק ז)