מחנה

תלמוד בבלי:

ארבעה דברים פטרו במחנה, מביאין עצים מכל מקום, ופטורים מרחיצת ידים, ומדמאי ומלערב. תנו רבנן מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים יבשים, רבי יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום, ובמקום שנהרגו שם נקברין... (עירובין יז א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

ארבעה דברים פטרו במחנה, מביאין עצים מכל מקום, ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב... כמה הוא מחנה, רבי חנניה אמר מאה, ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה, רבי אבינה בעי, אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה יאות, רבי יוחנן אמר עשרה, ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגו', מהו וינוחו, רבי יוסטא בר שונה אמר נעשו מחנה, רבי יודה בן פזי אמר עשרה עד למחנה גדול כמחנה אלהים, וכמה מחנה אלהים, עשרה. תני בשם רבי יודה שנים עשר אלף כמחנה ישראל. היוצאים למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים לחים ואסורין בגזל עצים יבישין, היוצאים למלחמת חובה מותרין בגזל עצים יבישין ולחין... (עירובין י ב, וראה שם עוד)

שוחר טוב:

מהו וינוחו, נעשים מחנה, תמן תנינן, ארבעה דברים פטרו במחנה... רבי יהודה ברבי אלעי אמר שנים עשר אלף כמחנה מדין, רבי חנינא אמר מאה איש כמחנה גדעון (שופטים ז') ויבא גדעון ומאה איש וגו', אמר רבי יוסטא בר שונם אלו נאמר במחנה הייתי אומר כדברים, כשהוא אומר בקצה המחנה לית את שמעת מינה כלום. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי מייתי לה מהכא, ויבאו עבדי דוד וידברו אל נבל וגו' וינוחו. מהו וינוחו נעשין מחנה, ורבנן דקסרין מייתי לה מהכא, (דברי הימים א' י"ב) כי לעת יום ביום יבאו על דוד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלהים, וכמה היא מחנה אלהים עשרה, עשרה נכנסים לבית הכנסת ונעשים מחנה... (מדרש שמואל פרשה כג)

רש"י:

המחנה האחת - מחנה משמע לשון זכר ולשון נקבה, (תהלים כ"ז) אם תחנה עלי מחנה הרי נקבה, (בראשית ל"ב) המחנה הזה... (בראשית לב ט)

המעגלה - עושים סביב המחנה, והיוצא מתחייב שמא ירוצו עליו האויבים או שמבקש לנוס. (שמואל א יז כ)

מלבי"ם:

צבא החיל יקרא בשם מחנה, על תחנותם בשדה המערכה ומוכנים לקרב על העיר ללכדה במלחמה. ונקרא מחנה גם בעת נסיעתם, וגם יצדק שם מחנה גם על תחנות האנשים בעת שלום, איש על מחנהו וכדומה, ומחנה המוכן למלחמה שוכן בעיגול נקרא מעגל, כמו ושאול שוכב במעגל. (הכרמל)

מחנה - שהתבאר אצלי תמיד ששם מחנה הונח על החונים מוכנים למלחמה... (בראשית לב ג)

אל מחוץ למחנה - שם מחנה הונח בעצם על העם החונים בשדה, ובא על ישראל כל עוד שחנו במדבר, ויש מחנה כוללת שהוא המחנה כולה, ויש מחנה חלקית, שכל שבט נקרא מחנה, מחנה ראובן מחנה שמעון וכו', כי כל שבט חנה בפני עצמו, ואחר שנסדרו הדגלים והוקם המשכן, נחשבו כל מחנות השבטים למחנה בפני עצמו... (ויקרא ד יב)