(ראה גם: גשם, דור המדבר-באר, ים, מטר, סוטה, פרה אדומה, קרבן-נסך)
אמר רבי אבא תא חזי, מים תחתונים מתפשטים לכמה צדדים, דהיינו לימין ולשמאל, ומים עליונים מתקבצים בבית קבוץ המים (שהוא יסוד דז"א), שכתוב ויאמר אלקים יקוו המים אל מקום אחד, וכתוב ולמקוה המים קרא ימים, מקרא זה ביארוהו, ותא חזי, רקיע ההוא שיש בו שמש ולבנה כוכבים ומזלות (שהוא יסוד דז"א הכולל בתוכו כל האורות דז"א), זהו בית קבוץ המים, שהוא מקבל כל המים (דהיינו כל האורות, ומשקה לארץ שהיא עולם התחתון (דהיינו מלכות). כיון שהארץ מקבלת מים היא מפזרת אותם ומחלקת אותם לכל צד, ומשם ישוקו הכל.
ובזמן שהדין שורה, עולם התחתון (מלכות) אינו יונק מן הרקיע ההוא, ויונק מצד שמאל, (שאינו נכלל בימין), ואז נקרא (המלכות) חרב לה' מלאה דם, ווי לאותם שיונקים ממנה ונשקים ממנה, כי בזמן ההוא הים היה יונק משני צדדים (מיסוד דז"א ומצד השמאל), ועל כן נחלק לשני חלקים לבן ואדום, ואז זורק אל היאור חלקם של המצרים ומכה בשורשם למעלה ומכה למטה. ועל כן שותים ישראל מים (להיותם דבקים ביסוד דז"א שהוא חלק הלבן שבמלכות), והמצרים שותים דם... (וארא קל, ועיין שם עוד)
עוד אמר רבי אבא, מים בכל מקום שכתוב הוא נודע (שרומז על אור חסד), והקב"ה נתעורר בצור הזה (שהוא דין), להשפיע מים שהוא חסד, שהרי אין זה ראוי לצאת (אלא מחסד), וזה הוא אות ונס של הקב"ה (שצור שהוא דין המשפיע חסדים), ועל זה שבח דוד ואמר, ההפכי הצור אגם מים, כי אין דרך צור בזה. ועל זה בצור העליון (שהוא בינה), הוציא מים ממקום שלמטה (ממלכות), ומה שמו של ההוא של מטה, סלע, שכתוב, והוצאת להם מים מן הסלע, ובמה הוציא סלע הזה מים, הוא בכח של צור העליון (שהוא בינה). (בשלח תל, ועיין שם עוד)
...מים הם מימין (דהיינו חסדים), והם חדוה, מיד נותן (הימין את המים) לשמאל, ונדבקים בו המים ומשמחים אותו (דהיינו שהחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים של הימין), ואחר שהוא נכלל בימין, מעורר את הנוקבא בשמחה ההיא. (דהיינו שמשפיע לה חכמה הנכללת בחסדים), וסימנך, (נטילת ידים), כי מי שנוטל מים בכלי, נוטל ביד ימין, ונותן ליד שמאל), והראשון השופך מים הוא השמאל, ולא (המים באים) משמאל אל הימין, שהרי השמאל קבל המים מיד ימין. ומשום זה המים (שהם חסדים), אינם נמצאים אלא בצד שמאל (כדי להכלל ולהשתלם בחכמה שבשמאל), כיון שנלקחו המים לשמאל הרי הם מתעוררים (ומושפעים) אל הנוקבא. ועל כן למדנו גבורות גשמים (כי אף על פי שהמים הם מחסדים מימין, עם כל זה אינם באים אלא משמאל שהוא) גבורה, ומשום זה ושולחן תתן על צלע צפון, כי מצד ההוא נמצאים פירות יותר מבצד האחר... (תרומה תקכ, ועיין שם עוד)
רבי יהודה פתח, המקרה במים עליותיו וגו', הקב"ה כשברא העולם הוציאו מתוך המים וערך אותו על מים. מה עשה, חילק את המים לב', מחצה למטה ומחצה למעלה, ועשה בהם פעולות, ממחצה שלמטה עשה ותקן את העולם הזה, וערך אותו על מחצה הזו, ותקן העולם למעלה ממנה, זה שאמר כי הוא על ימים יסדה, ומחצה האחרת העלה למעלה, וספן עמה תקרות העליונות, זה שאמר המקרה במים עליותיו וגו', ועשה רקיע בין שתי המחיצות האלו, זה שאמר יהי רקיע בתוך המים וגו', ועליהם תיקן וסידר מלאכים עליונים קדושים ברוח שנגזר מפיו, שכתוב וברוח פיו כל צבאם... (צו קכד)
רבי אבא אומר, ממקום אחד יוצאים יין ושמן ומים, מים ושמן שמימין לוקחים הכוהנים ויורשים אותם, ושמן יותר מכל (דהיינו חכמה), שהיא שמחה בתחילה ובסוף, (ולא כמו יין שבסופו עצבות), שכתוב כשמן הטוב על הראש וגו'... (שמיני סד)
מי המרים וכו', אלו הם מי הים שהם מרים מה הם, הם השם הקדוש (דהיינו מלכות הנקראת ים), בעת שנמצאת בדין, ואז נקראים מי המרים המאררים, ומשום זה מי הים התחתון (שהוא ענף אל המלכות), כולם מרים. תא חזי, הים הקדוש הזה (המלכות), כמה נהרות מתוקים (ספירות דז"א) נכנסים בתוכה, ומשום שהיא דין של העולם מימיה מרים, משום שאחוז בה המות של כל בני העולם, (בסוד הכתוב ורגליה יורדות מות), ואף על פי שהם מרים, כשמתפשטים הם מתוקים, לפעמים מי הים מרים, היינו מצד שהמות נאחז במלכות), לפעמים מי הים בולעים כל שאר מימות, ונקראת ימא דקפא, ובלע לכל אלו המימות האחרים, ושואב אותם בתוכו, ואינם נגררים לחוץ, ולפעמים נפתחים המים ונמשך מהים ההוא כל מה שנמשך לתחתונים, ובכמה אופנים עומד הים ההוא, המים המאררים (הם נקראים) בשעה שבא נחש והטיל זוהמא, אז המים המאררים, ועל כן הכהן עשה מעשה למטה והשביע השבועה ונעשה הדין... (נשא עא וראה עוד סוטה)
רבי חייא אמר, כל מי שרוצה להשמר בדרכיו לא יעבר על מים ששפוכים לפני הפתח משום ששם שורה שד אחד, והוא בין ב' דלתות הפתח, ופניו כנגד הפתח, ורואה כל מה שעושים בבית, ועל כן אין אדם צריך לשפוך מים בין ב' שערי הפתח. רבי יצחק אומר מים צלולים אין איסור בהם, אלא שלא ישפוך אותם דרך בזיון, מהו הטעם, משום שיש לו לשד רשות להזיק, ולא עוד אלא שמחזיר ראשו כנגד הבית, ובכל מה שמסתכל נעשה מקולל. (ואתחנן קו)
רבי אלעזר פתח, אלקים א-לי אתה אשחרך, תא חזי, אין בעולם מקום פנוי בלי מים, מפני שהארץ תלויה על המים, שנאמר כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, וכי תעלה על דעתך שהמים הם מתחת לארץ, והארץ שהיא כבדה מכל היסודות עומדת על המים, אלא שהמים הם על הארץ ולמעלה לשמים (כלומר שהמים הם על הארץ, ונמצאים בין הארץ לשמים). אמר לו רב חסדא, והרי כתוב המים אשר מעל לרקיע, אמר לו אין זה אלא כתרגומו, במציעות מייא, שהרקיע מבדיל ביניהם, כי המים אחדים היו, אבל מפני שנכנס הרקיע באמצע, נחשבו כשנים, והרקיע הוא כדור, ובא במימי אוקיינוס כמבדיל בין המים, נמצאו מים ממעל ומים מתחת.
אמר רבי יהודה הרקיעים הם הסובבים לפעמים ממזרח למערב, ולפעמים ממערב למזרח, ובאים באמצע הים ומבדילים בינתים, וזהו ויבדל בין המים. ומפני מה מי הים מלוחים, הוא מפני חמימות הרקיע ורתיחתו, תא חזי, קדרה העומדת על האור, וכל מה שמתעכבת על האור התבשיל נמלח יותר, מרוב חמימות האש, ואמר רבי יהודה אם הרקיע עומד בין המים, כל המים היו נקפאים במלח, אלא הולך וסובב ואינו עומד בין המים. (זהר חדש בראשית שסד, ועיין שם עוד)
אמרו ליה, מהו שכתוב, ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים וכו', איזה צורך היה לו להקב"ה לעשות רקיע להבדיל בין המים, אמר להם כתוב כל פעל ה' למענהו, לא ברא הקב"ה דבר שלא לצורך, וברא את הרקיע, וכשהוא סובב אינו סובב אלא לזמנים ידועים, וצנור אחד של מים יוצא מגיהנם, (שהם מים מרים ממיתים), ויורד בצינור אל הצינור של התהום, (ומתערבים יחד), זה שאמר תהום אל תהום קורא לקול צנוריך, והרקיע נכנס באמצע משניהם, ואם לא היה נכנס בינתים (להפריד ולהרחיק במי הגיהנם, היו המים הורגים את שותיהם, זה שאמר ויבדל אלקים בין המים אשר מתחת לרקיע, (שהם מימי הגיהנם), ובין המים אשר מעל הרקיע (שהם מימי התהום).
אמר רבי יוסי, הילד הזה אמר ברוח הקודש, כי כך הוא ממש, שכתוב יהי רקיע בתוך המים, בתוך ממש, דהיינו באמצע המים, כי בהכנס הרקיע באמצע, מחזיר המים הרעים היוצאים מגיהנם למקומם, ולא יצא לעולם מאלו מהים (שם הגיהנם), אלא כמלא לוג, בימי אלישע, ונאמר בהם והמים רעים והארץ משכלת, כלומר בשביל שהמים רעים, הארץ משכלת מבני אדם, כי כלים בשבילם...
בא ושמע, אמר רבי אלעזר, מים אלו שהם לחיי העולם ולתקון הבריות איך יהיו נקראים, אמר רבי ברכיה המים אשר מעל השמים, שהם מים טובים.
רבי חייא בר אבא היה הולך בדרך, נתעייף מתוקף השמש, והיה צמא לשתות מים, פגע במדבר הזה, ומצא אילן אחד, ישב תחתיו, בעוד שנשא עיניו ראה מעיין דק אחד של מים, שמח לשתות מהם, ושתה מן המים והיו מרים, אמר אל משמשו היינו הטעם של רבי אליעזר, דאמר רבי אליעזר אין לך מים בעולם שלא יהיה בהם תמצית מסילון של גיהנם, חוץ מבארץ ישראל, ואם כל העולם לא היו שותים מתמצית ההוא של ארץ ישראל, לא היו יכולים לשתות מים... (שם שעה, ועיין שם עוד)
אמר רבי יוסי יסוד הכל היו המים, כי אנו מוצאים שעיקר כל מעשה בראשית היו מן המים, ולמדנו, בתחילה היו המים מפוזרים תחת השמים, עד שגער הקב"ה בהם והכניסם ואספם אל מקום אחד, ותראה היבשה, ולאחר כך נתפזרו כמתחילה, ורקע הארץ על המים, זה שאמר לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו, אמר רבי יוסי חסד גדול עשה הקב"ה בעולמו, שהעמיד הארץ על המים, שאם לא היתה הארץ מלמעלה היה העולם נמחק בבת אחת. אמר רב חסדא אם לא היה כך, לא היו בני אדם נוטעים וחורשים וזורעים, עתה שהארץ למעלה נוטעים וזורעים, והארץ עומדת בכחה ובקיומה מפני לחות המים אשר מתחת לארץ, ומלמטה יוצאים כמה נהרות, כמה מעיינות כמה מקואות, לדשן על העולם ולהצמיח הכל, וזהו החסד שעשה הקב"ה עם בריותיו ועם כל העולם. (שם תפז)
וכזה הולך (אורו) ויורד ומבדיל בין המים שמתחת מי אוקינוס, ובין המים ההולכים למעלה, ומבדיל באמצע מימי (הים), לערב צינור של מים היוצא מגיהנם שלא יעבור להזיק לבני אדם, ולפיכך לא נקרא השמש אלא לשמש בני אדם, שמשום זה הוא נקרא שמש, דהיינו משמש המשמש את הכל, אמר רבי אלעזר אם השמש לא היה רוחץ עצמו בים אוקינוס, היה שורף ומדליק את כל העולם... (שם תרכא)
אלא אמר הקב"ה למשה, משה, עתה במצרים היה המטה של אהרן לדחות הקש (הקליפות הקשות) השולט על ישראל במצרים, אבל כשיצאו ממצרים כמה מקטרגים יהיו מוכנים על ישראל לדחותם בים, כמה מים רעים יקטרגו עליהם. באו לים, בא רהב שרו של מצרים ושרו של הים, אמר הקב"ה למשה הרם את מטך ונטה את ידך, כיון שאמר הרם את מטך מהו ונטה את ידך, אלא הרם נגד השר של הים (להכניעו), באו למרה כמה מים מרים נזדמנו אצלם, ונצטער משה וצעק, זה שאמר ויצעק אל ה'.
אמר לו הקב"ה, משה, הרי לך עצה בזה, השלך המטה אל המים, ויחקק נחש עלי צור, שניהם ביחד וינצלו, זה שאמר ויורהו ה' עץ, כמו שאמר במקום אחר, מקום שיפול העץ, (שפירושו) עצה, וישלך אל המים כמו שנצטוה, וכתוב שם שם לו חק ומשפט, שנחקק נחש עלי צור, ושם ניסהו, היינו שעטרהו בנסים. אמר הקב"ה מכאן והלאה הרי לך שיעמוד אצל המים (שהוא צור, שעל ידו יוצאים מים כנ"ל), הרי לך שיתקדש שמי במים...
כשבאו לאלים באו המים לקטרג עליהם (מתוך הדינים שבצור), אמר הקב"ה, משה, במקום הזה אין צריך מטה, (כדי לחקוק הנחש בצור ולבטל דיניו כמו במרה), כי הנה יעקב שהוא האילן בע' נפש, והוא (סוד) ע' תמרים ושתים עשרה עינות מים... זכותם תגן עליכם במקום הזה, שנקרא אילן (על שם יעקב), שהוא אלים כמו שאומר כי יבושו מאלים אשר חמדתם. מיד ויחנו שם על המים, זה (שלא פחדו) משמע, משכתוב על המים, ומשמע שכתוב (במרה) שם שם לו, (שמורה) ולא במקום אחר, ושם (באלים) שלטו בני ישראל על המים, ולא הוצרך המטה, אבל מכאן והלאה נצרך המטה בנחש עלי צור אצל המים.
באו לחורב באו המים לקטרג (היינו מתוך הדינים דקו שמאל, שהמים נקפאים, ואין מים לשתות). אמר לו הקב"ה והכית בצור, כאן צריכים המטה, והכית לאו באותו צור... אמר משה כאן צריכים יותר (מהכאת צור), כי אני רואה שהמים עומדים לשטוף (כלומר שכח הדין הטמון בהם עתידים להתגלות ולמה אתה אומר) הנני עומד לפניך שם על הצור והכית בצור. אמר הקב"ה למשה, דיין במי מריבה עתידים המים לקטרג יותר, שהם מים עכורים רעים וזדונים ויזדווגו בהם בישראל בגלוי לעיניהם, (כלומר שם יתגלה כח הדין שבמים בגלוי ויתאחז בישראל), ובאותה שעה נצרך המטה, ותתיר עליהם הנחש שבגלוי לעיניהם, ויתקדש שמי, בא וראה, כך ראה דוד, שכתוב, לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, זהו פרעה, אזי עבר על נפשנו המים הזדונים, הוא כמו שאמרנו וכתוב נפשנו נמלטה מפח יוקשים וגו'... (שם בשלח מ, ועיין שם עוד)
...שנאמר ויבקעו המים, כל מים שבעולם נחרבו, ומנין אתה אומר המים שבבורות ושבשיחין ושבמערות ושבכד ושבכוס ושבצלוחית מים, שנאמר ויבקעו המים, והלא כבר נאמר וישם את הים לחרבה, הא למדת שכל מים שבעולם נחרבו, כל מים שבעולם נבקעו, ומנין אתה אומר אפילו המים העליונים שבשמים, ושבתחתונים ושבתהומות נבקעו, שנאמר ראוך מים יחילו אף ירגזו תהומות... וכשחזרו למקומם כל מים שהיה בעולם חזרו, שנאמר וישובו המים, מלמד שכל מים שבעולם חזרו להם למקומם. (בשלח פרשה י יד)
וברוח אפיך, במדה שמדדו בה מדדת להם, הם אמרו הבה נתחכמה לו, אף אתה נתת ערמה למים, והיו המים נלחמים בהם בכל מיני פורעניות, לכך נאמר וברוח אפיך נערמו. (שם פרשה ו טו)
ולא מצאו מים, רבי אליעזר אומר, והלא המים תחת רגלי ישראל היו, והארץ היתה צפה על מים, שנאמר לרוקע הארץ על המים, הא מה תלמוד לומר ולא מצאו מים, כדי ליגען. אחרים אומרים מים שנטלו ישראל בין הגזרים (בים) שלמו מהם באותה שעה... דורשי רשומות אמרו לא מצאו דברי תורה שנמשלו למים, שנאמר הוי כל צמא לכו למים, לפי שפרשו מדברי תורה שלשת ימים, לכך מרדו... (שם ויסע פרשה א)
...ונוזלים מתוך בארך, מה באר מתמלאת מים חיים מכל צדדיה, כך באים תלמידים ולומדים הימנו, וכן הוא אומר יפוצו מעינותיך חוצה, נמשלו דברי תורה למים, מה מים חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר כי חיים הם למוצאיהם, ולכל בשרו מרפא, ומה מים מעלים את הטמא מטומאתו, כך דברי תורה מעלים את האדם מדרך רעה לדרך טובה, ומה מים חינם לעולם, אף דברי תורה חינם לעולם, שנאמר הוי כל צמא לכו למים, ומה מים שאין להם דמים, אף דברי תורה אין להם דמים, שנאמר יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה. אי מה מים אין משמחים לבו אף דברי תורה אין משמחין, תלמוד לומר כי טובים דודיך מיין... (עקב מח)
...ואם לאו יתכסה במים ויקרא (קריאת שמע), ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים... (ברכות כב ב)
ואמר רבא בר שמואל משמיה דרבי חייא אחר כל אכילתך אכול מלח, ואחר כל שתייתך שתה מים, ואי אתה ניזוק... תניא אידך אכל כל מאכל ולא אכל מלח, שתה כל משקין ולא שתה מים, ביום ידאג מפני ריח הפה, ובלילה ידאג מפני אסכרה. תנו רבנן המקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעים, וכמה, אמר רב חסדא קיתון לפת. (שם מ א)
השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו, רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן. (שם מד א)
אמר רבי חנינא הרואה באר בחלום רואה שלום, שנאמר ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים, רבי נתן אומר מצא תורה, שנאמר כי מוצאי מצא חיים, וכתיב הכא באר מים חיים. (שם נו ב)
מאי חדקל, אמר רב אשי חדין וקלין, מאי פרת שמימיו פרין ורבין. (שם נט ב)
ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים, ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים, אלא מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. (שבת כב א)
המוציא... מים כדי לשוף בהם את הקילור... (שם עו ב)
...אלא מים כדי שתייתו שכיחא, רפואתו לא שכיחא, מאי טעמא, אזול רבנן בתר רפואתו לחומרא, אמר אביי בגלילא שנו. רבא אמר אפילו תימא בשאר מקומות, כדשמואל, דאמר שמואל כל שקייני מסו ומטללי לבר ממיא דמסו ולא מטללי, (אינם מסככים על העין, ומונעין ראייתו). (שם עח א)
...דכתיב ורחץ את כל בשרו במים, שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים, במים, במי מקוה, כל בשרו, מים שכל גופו עולה בהן, וכמה הן, אמה על אמה ברום ג' אמות... (עירובין ד ב)
הנודר מן המזון מותר במים, מלח הוא דלא איקרי מזון, הא כל מילי איקרי מזון... אמר רב הונא באומר כל הזן עלי, ומים ומלח לא זייני, הא כל מילי זייני. (שם ל א)
בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח, והכל נקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח, הנודר מן המזון מותר במים ובמלח... (שם כו ב, וראה שם עוד)
אמר רב יוסף תא שמע גשמים שירדו מערב יום טוב יש להן אלפים אמה לכל רוח, ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם... ואמאי, ליקני שביתה באוקיינוס, לימא דלא כרבי אליעזר, דאי כרבי אליעזר, הא אמר כל העולם כולו ממי אוקיינוס שותה, אמר רבי יצחק הכא בעבים שנתקשרו מערב יום טוב עסקינן, ודילמא הנך אזלי והנך אחריני נינהו, דאית ליה סימנא בגווייהו... לעולם אימא לך יש תחומין (למעלה מי'), ומיא בעבים מיבלע בליעי, כל שכן דהוו להו נולד דאסירי, אלא מיא בעבים מינד ניידי... (שם מה ב, וראה שם עוד)
אמר רבי חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה, שנאמר וברך את לחמך ואת מימך, מה לחם שניקח בכסף מעשר, אף מים שניקח בכסף מעשר, ומאי ניהו יין, וקא קרי ליה מים, אי נשפך בביתו כמים איכא ברכה, ואי לא לא. (שם סה א)
חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת, אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה... מאי טעמא, אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום, בארבע אמות אדם רוצה לזלפן, פחות מד' שופכן... (שם פח א, וראה שם עוד)
...ורבי יהודה לטעמיה, דאמר מים אין בהם ממש, דתנן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש... דתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטילין בעיסה, ואין בטלין בקדרה מפני רוטבה... (שם צז ב)
...וממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת, ומבאר הקר ביום טוב. (שם קד א, וראה שם עוד)
רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי, מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין. (פסחים מ א)
תנו רבנן לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה דמו בראשו מפני סכנה, מאי סכנה, רוח רעה, ואם צמי מאי תקנתיה, נימא שבעה קולות שאמר דוד על המים, והדר נישתי... תנו רבנן לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה, מאי סכנה, סכנת שברירי, ואי צחי מאי תקנתיה, אי איכא איניש בהדיה לימא ליה פלניא בר פלנתא צחינא מיא ואי לא נימא איהו לנפשיה... (שם קיב א)
...תנא דבי מנשה רבן שמעון בן גמליאל אומר מדיחה אשה ידה אחת במים ונותנת פת לתינוק ואינה חוששת... תנו רבנן, ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צוארו במים ואינו חושש... מתקיף לה רב יוסף ובחול כי האי גוונא מי שרי, והכתיב וימד אלף באמה ויעבירנו במים מי אפסים, מכאן שמותר לעבור עד אפסים, וימד אלף ויעבירני במים מי ברכים, מכאן שמותר לעבור עד ברכים, וימד אלף ויעבירני מי מתנים, מכאן שמותר לעבור עד מתנים, מכאן ואילך וימד אלף נחל גדול אשר לא אוכל לעבור. אמר אביי שאני נחל דרדיפי מיא... והיינו דתנן ר' אלעזר בן יעקב אומר מים מפכין עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית, מכאן ואילך היה מתגבר ועולה עד שמגיע לבית דוד, כיון שמגיע לפתח בית דוד נעשה כנחל שוטף שבו רוחצין זבין וזבות נדות ויולדות... (יומא עז ב, וראה שם עוד)
בארבעה פרקים העולם נידון... ובחג נידונין על המים... ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג, אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. (ראש השנה טז א)
אמר רבי אבהו אמר הקב"ה אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים, ומאי ניהו, ערבה, והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים... (סוכה לד א)
מקבלת אשה (ד' המינים) מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת... (שם מב א)
סוכה וניסוך המים שבעה... (שם מב ב)
דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני... (שם מד א)
ניסוך המים כיצד, צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן השילוח, הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו, עלה בכבש ופנה לשמאלו, שני ספלים של כסף היו שם... ומנוקבין כמי ב' חוטמין דקין... מנא הני מילי אמר רבי עינא דאמר קרא ושאבתם מים בששון וגו'... (שם מח א, וראה שם עוד, וקרבן-נסך)
אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים, אמר לה על דאטפת אטפוך, ומטיפיך יטופון. (שם נג א)
רבי חנינא בר פפא רמי, כתיב לקראת צמא התיו מים, וכתיב הוי כל צמא לכו למים, אם תלמיד הגון הוא, לקראת צמא התיו מים, ואי לא הוי כל צמא לכו למים, רבי חנינא בר חמא רמי, כתיב יפוצו מעינותיך חוצה, וכתיב יהיו לך לבדך, אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה, ואם לא יהיו לך לבדך. ואמר רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים, לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא, למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו במים וביין ובחלב, דכתיב הוי כל צמא לכו למים, וכתיב לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב, לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה... (תענית ז א)
תניא רבי אליעזר אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה, אמר לו רבי יהושע והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן, אמר לו ממתקין בעבים. רבי יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה, שנאמר למטר השמים תשתה מים... שהעננים מתגברים ועולים לרקיע ופותחין פיהן כנוד ומקבלין... כמאן אזלא הא דתניא מים העליונים במאמר הם תלויים ופירותיהן מי גשמים, שנאמר מפרי מעשיך תשבע הארץ, כמאן כרבי יהושע... אמר רבי אושעיא מאי דכתיב שוכנת על מים רבים רבת אוצרות, מי גרם לבבל שיהיו אוצרותיה מלאות בר, הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים. (שם ט ב, וראה עוד גשם)
אמר רב עשרה דברים נבראו ביום הראשון... ומים דכתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים... מאי שמים, אמר רבי יוסי בר חנינא ששם מים, במתניתא תנא אש ומים, מלמד שהביאן הקב"ה וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע... תניא רבי יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות, הארץ על מה עומדת, על העמודים, שנאמר המרגיז ארץ ממקומה, ועמודיה יתפלצון, עמודים על המים, שנאמר לרוקע הארץ על המים, מים על ההרים, שנאמר על הרים יעמדו מים... (חגיגה יב א וב)
...וכל משען מים אלו בעלי אגדה, שמושכין לבו של אדם כמים באגדה. (שם יד א)
...אמר להם רבי עקיבא כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. (שם יד ב)
תנו רבנן מעשה ברבי יהושע בן חנניה, שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, וראהו בן זומא ולא עמד מלפניו, אמר לו מאין ולאין בן זומא, אמר לו צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד, שנאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים, כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת, אמר להן רבי יהושע לתלמידיו עדיין בן זומא מבחוץ, מכדי ורוח אלקים מרחפת על פני המים אימת הוי, ביום הראשון, הבדלה ביום שני הוא דהואי, דכתיב ויהי מבדיל בין מים למים, וכמה, אמר רב אחא בר יעקב כמלא נימא, ורבנן אמרי כי גודא דגמלא... (שם טו א)
נתרפא (מהמילה) מטבילין אותו מיד... מאי טעמא משום דמיא מרזו מכה... (יבמות מז ב)
נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוף אשתו אסורה, אמר רבי מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים... היכי דמי מים שיש להם סוף, אמר אביי כל שעומד ורואה מארבע רוחותיו... (שם קכא א, וראה שם עוד)
...מעיין של בני העיר, חייהן וחיי אחרים, חייהן קודמין לחיי אחרים, בהמתם ובהמת אחרים, בהמתם קודמת לבהמת אחרים, כביסתן וכביסת אחרים, כביסתן קודמת לכביסת אחרים, חיי אחרים וכביסתן, חיי אחרים קודמים לכביסתן, רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים... (נדרים פ ב, וראה שם עוד)
...מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה, אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה, אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים, לרבי ישמעאל הכי נמי, דאמר רבי יוחנן מי כיור, רבי ישמעאל אמר מי מעיין הן, וחכמים אומרים משאר מימות הן... (סוטה טו ב)
כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו, שנאמר ובאו ובאו... (שם כז ב)
...וכיון שנטבלו רגלי הכהנים במים חזרו המים לאחוריהם, שנאמר וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו', ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד, וכמה גובהן של מים, שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כנגד מחנה ישראל, דברי רבי יהודה, אמר לו רבי אלעזר ברבי שמעון לדבריך אדם קל או מים קלים, הוי אומר מים קלים, אם כן באין מים ושוטפין אותן... (שם לד א)
עמד עליו (על טיטוס) נחשול שבים לטובעו, אמר כמדומה אני שאלקיהם של אלו אין גבורתו אלא במים, בא פרעה טבעו במים, בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים, אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה... (גיטין נו ב)
שאל בן אלמנה אחת את רבי אליעזר, אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם... (קדושין לא א)
...ואין מים אלא תורה, שנאמר הוי כל צמא לכו למים... (בבא קמא יז א)
וברך את לחמך ואת מימך, זו פת במלח וקיתון של מים, מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך, איבעיא להו, בור תשעה ומהן טפח אחד מים מהו, מי אמרינן כיון דלא נפישי מיא לית ביה הבלא, או דלמא כיון דעמיק טפי אית ביה הבלא... (שם נא ב)
ותניא מחלה זו מרה, ולמה נקרא שמה מחלה, ששמונים ושלשה חלאין יש בה, מחלה בגימטריא הכי הוו, וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן. (שם צב ב)
הוא היה אומר י' דברים קשים נבראו בעולם, הר קשה ברזל מחתכו, ברזל קשה אור מפעפעו, אור קשה מים מכבין אותו, מים קשים עבים סובלים אותן... (בבא בתרא י א)
רבי יוסי אמר, דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים, לפיכך דן אותן במים שדומה לגלגל העין, שנאמר נבקעו כל מעינות תהום רבה... אמרו (לנח) מבול של מה, אם מבול של אש יש לנו דבר אחד ועליתה שמה, ואם של מים הוא מביא, אם מן הארץ הוא מביא יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ, ואם מן השמים הוא מביא, יש לנו דבר ועקב שמו, ואמרי לה עקש שמו, אמר להם הוא מביא מבין עקבי רגליכם, שנאמר נכון למועדי רגל, תניא מימי המבול קשים כשכבת זרע, שנאמר נכון למועדי רגל. (סנהדרין קח ב)
פרצופות המקלחים מים לכרכים לא יניח פיו על פיהם וישתה, מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים, כיוצא בו לא יניח פיו על סילון וישתה מפני הסכנה... תנו רבנן, לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת, ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה, מאי סכנה, סכנת עלוקה. מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא הבולע נימא של מים מותר להחם לו חמין בשבת, ומעשה באחד שבלע נימא של מים (עלוקה) והתיר רבי נחמיה להחם לו חמין בשבת... (עבודה זרה יב א)
אמר שמואל מי טיף טיף (שמטפטפין) אין בו משום גילוי, אמר רב אשי והוא דעבדי טיף להדי טיף טיף... (שם ל ב)
בעי רבא המשתחוה למעין מימיו מהו לנסכים, מאי קא מיבעי ליה, אילימא לבבואה קא סגיד, או דלמא למיא קא סגיד, ותיבעי ליה ספל להדיוט, לעולם למיא קא סגיד, והכי קמבעיא ליה, למיא דקמיה קא סגיד, וקמאי קמאי אזדו, או דלמא לדברונא דמיא קא סגיד. ומי מיתסרי, והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק מים של רבים אין נאסרין, לא צריכי דקא נבעי מארעא. (שם מז א)
אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל. (אבות א יב)
כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה... (שם ו ד)
אמר ריש לקיש, כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור, לרביעית אינו משלים, למעוטי מאי, אילימא למעוטי טיט הנדוק, היכי דמי, אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפילו לרביעית נמי, ואי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפילו למקוה נמי אין משלים, אלא למעוטי יבחושין אדומין אפילו בעינייהו נמי... ואמר רב יצחק בר אבדימי מטבילין בעינו של דג... אמר רבי ירמיה אמר ריש לקיש מי מקוה כשירים למי כיור, למימרא דלא מים חיים נינהו, והתניא במים ולא ביין, במים ולא במזוג, במים לרבות שאר מים, וקל וחומר למי כיור... והא תנא רבי שמואל מים שאין להם שם לווי, יצאו מי כיור שיש להם שם לווי, אלא לאו דראויין למי כיור, אלמא מים חיים נינהו, תנאי היא, דאמר רבי יוחנן מי כיור, רבי ישמעאל אומר מי מעין הן, וחכמים אומרים שאר מימות הן. (זבחים כב א)
...אמר ליה עליך אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים, מה מים לא בעי כיסוי, אף האי נמי לא בעי כיסוי, אלא מעתה יטבילו בו, אמר קרא אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור, הני אין מידי אחריני לא, ואימא הני מילי למעוטי שאר משקין דלא איקרי מים, אבל דם דאיקרי מים הכי נמי... ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דשדי מיא מפומא דחצבא משום ציבתא, אמר לי מר משום דאיכא מים הרעים. ההוא בר שידא דהוה בי רב פפא, אזל לאתויי מיא מנהרא, איעכב, כי אתא אמרו ליה אמאי איעכבת, אמר להו עד שחלפי מים הרעים... איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהן לידים, ורבי יוחנן אמר נוטלין מהם לידים... חמי טבריא, חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים אבל מטבילין בהם הידים, ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא פניו ידיו ורגליו, השתא כל גופו טובל בהם, פניו ידיו ורגליו לא כל שכן, אמר רב פפא במקומן דכולי עלמא לא פליגי דשרי, משקל מינייהו במנא דכולי עלמא לא פליגי דאסיר, כי פליגי דפסקינהו בבת בירתא... (שם קה ב, וראה שם עוד וערך נטילת ידים)
תניא נמי הכי... ואין שותין מים בפני רבים... (בכורות מד ב)
אמר רב כהנא זכרותיה דירדנא ממערת פמייס, היכא דאמר לא שתינא מים ממערת פמייס איתסר ליה בכוליה ירדנא... זכרותא דמיא פרת, דאמר רב יהודה אמר רב הנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם... דאמר רב יהודה אמר רב כל הנהרות למטה משלש נהרות, וג' נהרות למטה מפרת, והאיכא דמידליין (הנובעים בהרים הרמים), אמר רב משרשיא הנהו סולמי דפרת נינהו... מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך, ופליגא דרב, דאמר רב אמי אמר רב מטרא במערבה סהדא רבה פרת... (שם נה א)
מעין שהוא יוצא מתוך השדה של הקדש לא נהנין ולא מועלין, יצא חוץ לשדה נהנין ממנו, המים שבכד של זהב (לניסוך), לא נהנין ולא מועלין, נתנן בצלוחית מועלין בהן... (מעילה יג ב, וראה שם עוד)
...וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואחר כך תן לתלמידך, כדתניא... רב אשי אמר הלכך האי תלמידא דשפיך קמי רביה לית ביה משום אפקירותא. (תמיד כז ב)
ומי האף, מאי מי האף, אמר רב בנגררין דרך הפה, לפי שאי אפשר למי האף בלא צחצוחי רוק, ורבי יוחנן אמר אפילו בנגררין דרך החוטם, אלמא קסבר מעין הוא, ורחמנא רבייה, ורב נחשב נמי דמעת עינו, דאמר רב האי מאן דבעי דלסתמיה לעיניה ליכחול מעובד כוכבים... תא שמע תשעה משקין הזב הן, הזיעה והליחה סרוחה והריעי טהורין מכלם, דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה מטמאין טומאת משקין ברביעית, אבל זובו רוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה... (נדה נה ב, וראה שם עוד)
שלשה משקין אסורין משום גילוי, המים והיין והחלב... תבשיל שבשלו במים המגולין, אפילו של תרומה ישפך, ואין צריך לומר של חולין... (תרומות מב א)
אמר רבי יוסי בי רבי בון כל זיעא דנפקא מבר נש סם המות הוא, חוץ מזיעת הפנים... תני מים שנתגלו לא ירביץ בהון בתוך ביתו, ולא ישפכם ברשות הרבים, ולא ישקה לגוי ולא ישקה מהן בהמת חבירו, אבל משקה הוא בהמתו, מים שנתגלו לא ישרה בהן הטיט, ולא יכבס בהן את הכלים, ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין, ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו, אחרים אמרו לא אסרו אלא מקום סירטא... מים שנתגלו לא יגבל בהן את העיסה, רבי נחמיא אמר אפייה מותר, מפני שארס נחש כלה באור... (שם מג א, וראה שם עוד)
...רבי מאי דו אמר אין מי פירות בטלין לעולם, רבי אליעזר בן יעקב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא... תני כן, כל משקה מה תלמוד לומר אשר ישתה, פרט למשקה סרוח, דברי רבי ליעזר, אמרו לו אין משקין יוצאין (מטמאתן) לא ידי עופות ולא ידי פרה, חברייא בשם רבי ליעזר מודה רבי ליעזר לחכמים במשקה סרוח מעיקרו שהוא טמא, והתנינן המוהל היוצא מהן רבי ליעזר מטהר וחכמים מטמאין, רבי אילא בשם רבי לעזר מודה רבי ליעזר לחכמים במי ים הגדול, שאפילו הן סרוחים התורה קראה אותן ימים, ולמקוה המים קרא ימים... (שם נה ב, וראה שם עוד)
...אמר ליה אשכחית לרבי מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהם, אמר ליה ולא פגעת ביה, אמר ליה אדם גדול הוא, והוא יודע למתק את הים הגדול, אמר לו לאו בני, חשבון מים הוא יודע, ובשעה שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין. (עבודה זרה טז ב)
...מה מקיים רבי יוחנן טעמא דרבי שמואל בר נחמן, מים בזול ויין ביוקר, איפשר לעולם בלא יין, אי איפשר לעולם בלא מים... (הוריות יט א)
שבעה משקין הן, הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב ודבש דבורים, דבר צרעים טהור ומותר באכילה. תולדות למים היוצא מן העין, מן האוזן, מן החוטם, מן הפה, מי רגלים בין גדולים בין קטנים לדעתו ושלא לדעתו... (מכשירין ו ד)
מרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה למים, שנאמר שפכי כמים לבך. (בראשית ב ה)
רבי חגי בשם רבי פדת אומר ברית כרותה למים, שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה, כבר היה רבי שמעון בן זומא יושב ותוהא, עבר רבי יהושע ושאל בשלמו פעם ושתים ולא השיבו, בשלישית השיבו בבהילו, אמר לו בן זומא מאין הרגלים, אמר לו מעיין הייתי, אמר לו מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים, אמר לו מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות... (שם שם ו)
אבל הקב"ה לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר המקרה במים עליותיו... רבנין אמרין לה בשם רבי חנינא ורב פנחס ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי שמואל בר נחמן בשעה שאמר הקב"ה יהיה רקיע בתוך המים, גלדה טיפה האמצעית ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים... (שם ד א)
רבי פנחס בשם רבי יהושע אמר כלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים, יהי רקיע בתוך המים, ביניים ובינתיים, אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא אלו נאמר ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, וכשהוא אומר ובין המים אשר מעל לרקיע, הוי המים העליונים תלויים במאמר, אמר רבי אחא כהדין קנדילא, ופרותיהם אלו מי גשמים. (שם שם ב)
כותי אחד שאל את רבי מאיר, אמר לו אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו הן, אמר לו הביא אפרכס, נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים... אמר לו מה אני שאני בשר ודם אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה, הוי המים העליונים תלוים במאמר. (שם שם ג)
אמר רבי יוחנן נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקינוס, הדא הוא דכתיב פלג אלקים מלא מים, פלגא, הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת הבריכה הכיפה מזעת טיפין עבות, והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין. אמר רבי יונה אל תתמה, הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה, מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין... (שם שם ד)
רבי שמעון בן פזי אומר המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטואות, בין מים למים למ"ד תלתין, רבנין אמרין מחצה על מחצה. (שם שם ו)
ויאמר אלקים יקוו המים, כתיב (תהלים ק"ד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, היך מה דאת אמר (זכריה א') וקו ינטה על ירושלים. רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקב"ה יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם... כך מתחילת ברייתו של עולם לא היה קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ג) מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ומה היו אומרין אדיר במרום ה', אמר הקב"ה מה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דיבור הרי הן מקלסין אותי, כשנברא אדם על אחת כמה וכמה... (שם ה א)
אל מקום אחד... כך דרך הקב"ה על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס, הדא הוא דכתיב (איוב י"ב) הן יעצור במים ויבשו וגו', (שם ט') ודורך על במתי ים. אמר רבי לוי המים היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה קילוסין להקב"ה, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם וגו', רבי לוי אמר דרך הים דרך הים... רבי אלעזר אמר קלטן הים, הדא מה דכתיב (איוב ל"ח) הבאת עד נבכי ים, עד שלוטין דימא, רבנן אמרי דוכים קבלונו מדוכנים אנו קבלונו. אמר רבי יהושע ברבי נחמיה המים היו עולין הרים ויורדין תהומות עד שהגיעו לאוקינוס, הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ד) יעלו הרים ירדו בקעות וגו', אי זה מקום יסדת להם, זה אוקיינוס, דרש רבי אבהו אוקינוס גבוה מכל העולם כולו, וכל העולם כולו מימיו הם שותים, אמר רבי לוי... נעשה קולו של הקב"ה מיטטרון על המים, הדא הוא דכתיב (תהלים כ"א) קול ה' על המים. (שם שם ב)
אמר רב ברכיה לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה, הדא הוא דכתיב (איוב כ"ח) מבכי נהרות חבש, רבי תנחום מייתי לה מן הכא, (ירמיה י') עושה ארץ בכחו וגו', לקול תתו המון מים וגו', ואין לקול אלא בכי... (שם שם ג)
אמר רבי אלעזר מתחלת ברייתו של עולם גזר הקב"ה ואמר יקוו המים, למה, (עמוס ה') הקורא למי הים וישפכם, (שם ט') הקורא למי הים ב' פעמים, אחת בדור המבול, ואחד בדור אנוש, בשביל (קהלת ג') והאלקים עשה שייראו מלפניו... כך למה, (תהלים ל"ג) כנס כנד מי הים, בשביל וייראו מה' כל הארץ וגו'. (שם שם ה)
כל הנחלים הולכים אל הים וגו', (קהלת א') מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין מים מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסין, מלאו משם חבית מלאה מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אנדריאנוס שחיק עצמות, מי אוקינוס מה הינון, אמרו לו מים בולעין מים, אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתא, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון, על דעתיה דרבי אליעזר משם הם שואבים, על דעתיה דרבי יהושע לשם הם שבים ללכת. (שם יג ו)
אמר רבי לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקב"ה ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הדא הוא דכתיב תפתח ארץ. (שם שם יד)
...משל למלך שהיה מבקש לבנות מדינה, גזר וחפשו מקום לבנות בו המדינה, בא ליתן היסוד והיו המים עולים מן התהום ולא היו מניחים לעשות את היסוד, שוב בא ליתן היסוד במקום אחר, והיו המים מהפכים, עד שבא במקום אחר ומצא שם צור גדול, אמר כאן אני קובע את המדינה על הצורים הללו. כך מתחילה היה עולם מים במים, והיה האלקים מבקש לכונן עולמים ולא היו הרשעים מניחין, מה כתיב בדורו של אנוש (בראשית ד') אז הוחל לקרא בשם ה', עלו המים והציפום, שנאמר (איוב ט') עושה עש וכסיל וכימה וגו'... כיון שבאו האבות אמר הקב"ה על אלו אני מכונן העולם... (שמות טו ח)
...ג' בריות קדמו את העולם, המים והרוח והאש, המים הרו וילדו אפלה... ובשש בריות אלו מתנהג העולם, ברוח, בחכמה, ובאש, ובאור, ובחשך ובמים... ומי מודיעך כל הדברים האלו, דוד, שהוא פירש מעשה אלקים להודיע לבאי עולם גבורתו, שנאמר (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו, לא בנחשת ולא בברזל אלא בגזוזטראות של מים, ואחר כך בנה את העליות לא בתבן ולא בגזית אלא רכסים של מים... כך היה כל העולם מלא מים במים, והארץ שקועה במים, אמר הקב"ה ותראה היבשה, אמרו המים הרי העולם אנו מלאים ועד עכשיו צר לנו, להיכן אנו הולכין, יהי שמו מבורך בעט באוקיינוס והרגו, שנאמר (איוב כ"ו) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב... כשהרג אותו יש אומרים שהן בוכין עד היום הזה, שנאמר (איוב ל"ח) הבאת עד נבכי ים, ולמה הרג אותן, שהבית שהוא מחזיק ק' חיים מחזיק אלף מתים, לכך נקרא אוקיינוס ים המות. ועתיד האלקים לרפאותו, שנאמר (יחזקאל מ"ז) אל הימה המוצאים ונרפאו המים. כיון שראו שאר המים שבעט באוקיינוס, לקול צעקתו ברחו חביריהן כמו חמר... ולא היו יודעין להיכן בורחין, שנאמר (תהלים ק"ד) יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם... כששמעו שאמר להם הקב"ה יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, לא לדרום ולא לצפון אמר להם אלא היו פזורין, סטרון הקב"ה מסטר, אמר להם למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך, מנין כן, שנאמר (שם) אל מקום זה יסדת להם, וזהו מקומו של לויתן, שנאמר (שם) לויתן זה יצרת לשחק בו... (שם שם כב)
...ומים תכן במדה, רבי יודן ברבי שמעון אמר אפילו מים שיורדים מלמעלה לא נתנו אלא במדה, הדא הוא דכתיב כי יגרע נטפי מים, וכתיב ונגרע מערכך. (ויקרא טו א)
...מצרים לא נתגאו לפני המקום אלא במים, שנאמר (שמות א') כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגו', אף המקום לא נפרע מהם אלא במים, שנאמר (שם ט"ו) מרכבות פרעה וגו'... (במדבר ט כג)
דכתיב כונס כנד מי הים (תהלים ל"ג), מהו כונס כנד, כשברא הקב"ה את עולמו אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות בראשית, אמר לפניו רבונו של עולם, דיי שאעמוד בשלי, התחיל לבכות, בעט בו והרגו, שנאמר (איוב כ"ו) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב, את מוצא ששר של ים רהב שמו. מה עשה הקב"ה, כבשן ודרכן וקבלן הים, שנאמר (עמוס ד') ודרך על במתי ארץ, ושם להם חול בריח ודלתים... אמר לו הים, רבי, אם כן יתערבו מימי המתוקין במלוחין, אמר לו לאו, כל אחד ואחד יש לו אוצר בפני עצמו, שנאמר (תהלים ל"ג) נותן באוצרות תהומות, אם תאמר שזה תימה גדול שאין מתערבים כל מימי הים, הרי פרצוף שברא הקב"ה בבני אדם, מלא הסיט יש בו כמה מעינות ואין מתערבין זה בזה, מי עינים מלוחין, מי אזנים שמנים, מי החוטם סרוחים, מי הפה מתוקין, מפני מה מי עינים מלוחין, שבזמן שאדם בוכה על המת בכל שעה, מיד היה מסתמא, אלא על שהן מלוחים פוסק ואינו בוכה, מפני מה מי אזנים שמנים, שכשאדם שומע שמועה קשה אלמלא תופשה באזניו מתקשרת ומת, מתוך שהם שמנים מכניס בזה ומוציא מזה... (שם יח יח)
דבר אחר מעשה באדם אחד שהיה חופר שיחין לרבים, בתו היתה הולכת בדרך ובאת לעבור בנהר ושטפה, באו ואמרו לו לרבי פנחס כך הגיע לבתו של פלוני, אמר להם אי אפשר, כיון שהיה עושה רצונו של הקב"ה במים אין הקב"ה מאבד את בתו במים, מיד נפלה צוחה בעיר באתה בתו של פלוני, אמרו רבותינו כיון שאמר רבי פנחס בן יאיר כך, ירד מלאך והעלה אותה. (דברים ג ה)
הלכה אדם מישראל ששותה מים לצמאו אומר ברוך שהכל נהיה בדברו, רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונם, רבנן אמרי בא וראה כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל לא עשאן אלא על המים, כיצד, עד שהן במצרים עשה להם נסים ביאור... וכשיצאו ישראל ממצרים לא עשה להם נסים אלא על המים, מנין, שנאמר הים ראה וינוס... באו למרה כשעלו מן הים והיו המים מרים, עשה שם להם נסים, מנין, שנאמר (שמות ט"ו) ויורהו ה' עץ וגו', בסלע עשה להם נסים במים, מנין, שנאמר (במדבר כ') ודברתם אל הסלע וגו'... (שם שם י)
דבר אחר כי טובים דודיך מיין, נמשלו דברי תורה במים ביין בשמן בדבש וחלב. במים שנאמר (ישעיה נ"ה) הוי כל צמא לכו למים, מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב (תהלים קל"ו) לרוקע הארץ על המים, כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (איוב י"א) ארוכה מארץ מדה, מה מים חיים לעולם, שנאמר (שיר ד') מעין גנים באר מים חים, כך תורה חיים לעולם, שנאמר (משלי ד') כי חיים הם למוצאיהם, מה מים מן השמים, שנאמר (ירמיה י') לקול תתו המון מים בשמים, כך התורה מן השמים, שנאמר (שמות כ') כי מן השמים דברתי עמכם, מה המים בקולי קולות, שנאמר (תהלים כ"ט) קול ה' על המים, כך תורה בקולי קולות, שנאמר (שמות י"ט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר וגו', מה המים משיבין הנפש, שנאמר (שופטים ט"ו) ויבקע אלקים את המכתש אשר בלחי וגו', כך התורה, שנאמר (תהלים י"ט) תורת ה' תמימה משיבת נפש, מה מים מטהרים את האדם מטומאה, שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, כך תורה מטהרת את הטמא מטומאתו, שנאמר ((תהלים קי"ט) צרופה אמרתך מאד, ומה מים מכסים ערותו של ים, שנאמר (ישעיה י"א) כמים לים מכסים, כך תורה מכסה ערותן של ישראל, שנאמר (משלי י') ועל כל פשעים תכסה אהבה, ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשות נחלים נחלים, כך תורה... מה מים אם אין אדם צמא אינה ערבה בגופו, כך התורה אם אין אדם עיף בה אינה ערבה בגופו. מה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך, כך התורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו, ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב אלא בירוד שבכלים, כך תורה אין מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס, ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן השקיני מים, כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק אחד דבר אחד... ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהן סוף שהוא מתבלע, כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע. אמר רבי חנינא דקסרין מה המים נמשכין לגנות ופרדסים ולבתי כסאות ומרחצאות, יכול אף דברי תורה כן, תלמוד לומר כי ישרים דרכי ה', אמר רבי חמא בר עוקבא מה המים מגדלים את הצמחים, כך דברי תורה מגדלין את כל מי שהוא עמל בהן כל צרכן, אי מה המים מבאישין ומחמיצין בקנקן אף דברי תורה כן, תלמוד לומר יין... ואי מה המים אינן ניכרין בגוף אף דברי תורה כן, תלמוד לומר יין, מה היין ניכר בגוף, כך דברי תורה ניכרין בגוף... או מה המים אין משמחין את הלב, יכול אף דברי תורה כן, תלמוד לומר יין... (שיר א יט)
...כך העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, לאחר כ"ו דורות הציץ הקב"ה בעולמו לראות מה שעשה, ומצא מים במים, דור אנוש נמחה מן המים, דור המבול נמחה מן המים, דור הפלגה במים, הביא קצצים לקצצו, שנאמר (תהלים כ"ט) ה' למבול ישב, וראה שושנה של וורד אלו ישראל... (שם ב ו)
...כתוב אחר אומר (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו, וכתוב אחד אומר (דברים ד') כי ה' אלקיך אש אוכלה, וכתיב (דניאל ז') כרסיה שביבין די נור, ולא זה מזיק זה ולא זה מזיק זה... הרקיע של מים והכוכבים של אש ואינן מזיקין זה לזה... (שם ג כ)
כל הנחלים הולכים אל הים, ומהיכן הארץ שותה, רבי אליעזר אומר ממימי אוקינוס היא שותה, דכתיב (בראשית ב') ואד יעלה מן הארץ והשקה, אמר לו רבי יהושע מימי אוקינוס לא מים מלוחין הן, אמר לו מתמתקין הן בעבים, שנאמר (איוב ל"ו) אשר יזלו שחקים, איכן הם נעשים נוזלים, בשחקים. ורבי יהושע אומר ממים העליונים היא שותה, דכתיב (דברים י"א) למטר השמים תשתה מים, והעננים מתגברין מן הארץ עד שמים ומקבלין אותן כמפי הנוד, דכתיב (איוב ל"ו) יזוקו מטר לאדו, וחושרין אותה ככברה, ואין טיפה נוגעת בחברתה, דכתיב (תהלים י"ח) חשכת מים עבי שחקים, ולמה קורא אותן שחקים, שהם שוחקים את המים... (קהלת א יג)
דבר אחר מעוות לא יוכל לתקון, משנתעוותו המים מו' ימי בראשית עוד לא נתקנו. (שם שם לז)
אמר רבי חנינא בן גמליאל, בנוהג שבעולם חיטין מלמטה ומים מלמעלן, והקב"ה אינו עושה כן, אלא חיטין מלמעלה, שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ומים מלמטה, שנאמר (במדבר כ"א) עלי באר ענו לה. אמר רבי ברכיה בנוהג שבעולם ספוג בידו, עצרו ירדו המים, פתח עמדו המים, והקב"ה אינו כן, עצרה עמדו המים, שנאמר הן יעצור במים ויבשן (איוב י"ב), פתח ירדו מים, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' (דברים כ"ח). (בראשית ד)
...הארץ מאיזה מקום נבראה, משלג שתחת כסא הכבוד, לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר ארץ, שנאמר (איוב ל"ז) כי לשלג יאמר הוא ארץ. קורקוסי השמים במימי אוקיינוס הם אחוזים, שמימי אוקיינוס בין קצות הארץ לבין קצות השמים, וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים, שנאמר (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו... (פרק ג)
...ואילולא הרקיע ההוא היה העולם נבלע מן המים, שלמעלה ממנו ולמטה ממנו מים, והוא מבדיל בין מים למים, שנאמר (בראשית א') ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים העליונים למים התחתונים... (פרק ד)
בשלישי היתה הארץ מישור כבקעה, והיו המים מכסים על פני כל הארץ, וכשיצא הדיבור מפי הגבורה יקוו המים, עלו מקצות הארץ ההרים והגבעות ונתפזרו על פני כל הארץ, ונעשים עמקים על תוכה של ארץ, ונתגלגלו המים ונקוו לעמקים... (פרק ה)
בי"ז בו ירדו מי המבול על הארץ שהיו מים זכרים, ועלו מן התהומות שהם מים נקבות, ונתחברו אלו עם אלו וגברו להחריב את העולם... (פרק כג)
עשרה נקראו חיים... מים נקראו חיים, שנאמר (זכריה י"ד) ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. (פרק לד י)
ח' דברים רובן קשה ומיעוטן יפה... ומים חמין. (פרק לז ה)
...כך היה כל העולם כולו מלא מים במים, מה עשה הקב"ה, כבש עליהן ויצא הרוח מהן, שנאמר (איוב י"ב) יעצר במים וייבשו, וכן הוא אומר ודרך על מי ים (שם ט')... עוד ביקש אדריינוס לידע מה המים מקלסין להקב"ה, עשה תיבות של זכוכית ונתן בני אדם לתוכן ושלשלן לאוקיינוס, ועלו ואמרו כך שמענו לאוקינוס מקלס, אדיר במרום ה'... מקולות מים רבים אלו העליונים, ונקראו המים של מטה רבים, שנאמר (חבקוק ג') דרכת בים סוסיך, הרי שלמעלן נקראו רבים ושלמטה נקראו רבים... (תהלים מזמור צג)
שפכי כמים לבך, מה מים הללו רבים לכל באי עולם, כך בכל אבריו צריך אדם לעשות רצונו של הקב"ה, דבר אחר שפכי כמים לבך, מה מים הללו קורת רוח הן לכל באי העולם, בין בימות החמה בין בימות הגשמים, כך יהא אדם עושה קורת רוח להקב"ה כל ימי חייו... מה מים הללו חיים הם לכל באי העולם, כך בית ישראל אני כפרתן בכל מקומות מושבותם אין מתקיימין אלא בדברי תורה... מה מים הללו אין בנינו של העולם אלא במים, כך אין העולם עומד אלא במים, מה מים אלמלא מים אין העולם יכול לעמוד, כך אלמלא ישראל והתורה... מה מים הללו הולכין בנהר ושוב אינן חוזרים, כך כל יחיד ויחיד מישראל שעשה מריבה עם חבירו לא ישמור עליו קנאה ונקמה בלבבו ולא יתגאה עליו... (פרק יח)
...וכל העולם מוקף על סנפירי לויתן עומד במים התחתונים ונמשל בהם כדג קטן בים, ומים התחתונים עומדים על גבי מי בראשית, ומי בראשית על גבי אוקיינוס, ומי אוקיינוס על מי בוכים, ולמה נקרא שמם בוכים שבשעה שחצה הקב"ה את המים חציים נתנם למעלה וחציים נתנם למטה, אותן שנתן למטה התחילו בוכים ואומרים אוי לנו שלא זכינו להיות קרובים ליוצרנו, והיו מעיזות פניהם ורוצות לעלות למרום, עד שגער בהם הקב"ה ונתנם תחת כפות רגליו. אז אמרו לפני הקב"ה גלוי וידוע לפניך שבשביל כבודך עשינו, אמר להם הקב"ה הואיל ובשביל כבודי עשיתם דעו באמת שלא אתן רשות למים העליונים לומר שירה לפני עד שיקחו מכם רשות, שנאמר מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה'. (מדרש עשרת הדברות)
שמים אש ומים, נטלן הקב"ה ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים... דבר אחר שהבריות משתוממין שלמה הם, של מים או של אש, ממה דכתיב המקרה במים עליותיו, הרי של מים הם. דבר אחר המים, מה המים הללו מהן אדומין מהן ירוקין מהן לבנים מהן שחורים, כך הם השמים... (בראשית פרק א, ג)
כתיב המקרה במים עליותיו, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה בעצים באבנים ובעפר, שמא במים, אבל הקב"ה לא קירה את עולמו אלא במים, כדכתיב יהי רקיע בתוך המים, גלדה טפה אמצעית ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים... (שם שם ה)
...דבר אחר צפה הקב"ה משה קרוי טוב, ועתיד ליטול את שלו מעל ידי המים, לפיכך לא כתב בהן כי טוב. דבר אחר משל למלך שהיה לו לגיון קשה, אמר המלך הואיל ולגיון קשה הוא אל יכתב שמי עליו, כך אמר הקב"ה הואיל והמים הללו ילקו בהן דור אנוש דור המבול דור ההפלגה, לפיכך אל יכתב שמי בהן כי טוב. (שם שם ו)
ולקחתי את לחמי ואת מימי, אמר רבי איבו כל מקום שנאמר מים, יין, אלא ששינו הכתובים שלא להזכיר יין. (שמואל א פרק כה, קלד)
על מי מנוחות ינהלני, אמר רבי שמואל יש לך מים שהן נאים לשתות ואינם נאים לרחוץ בהם, ויש לך נאים לרחוץ בהן ואינן נאים לשתות, מי הבאר נאים לזה ולזה. (תהלים כג, תרצב)
רבי יהודה אומר פעם אחת בכל חדש סילונות עולין מן התהומות להשקות פני כל הארץ, שנאמר ואד יעלה מן הארץ, והעבים מעבירים הצנורין בימים והימים משמיעין קול צנור לתהומות, ותהום אל תהום קורא לעלות וליתן מים לעבים, שנאמר תהום אל תהום קורא, והעבים שואבים מים מן הים, שנאמר מעלה נשיאים מקצה הארץ, ובכל מקום שיפקוד להם המלך שם הם מגשימים, מיד הארץ מעוברת צמחים כאשה אלמנה המעוברת מזנות, אבל כשרוצה הקב"ה צמחה של ארץ וליתן צורך של בריות פותח אוצרו הטוב שבשמים וממטיר על הארץ שהם מים זכרים, ומיד הארץ מעוברת וצומחת זרע של ברכה... (שם מב, תשדמ)
...וכי אפשר לאחו זה להיות בלא מים, כך אי אפשר לישראל להיות אלא אם כן מתעסקין בדברי תורה.
דבר אחר מי פלג לשטף, כשהקב"ה בורא את האדם במדה הוא בורא אותו, רובו מים הוא נעשה איסתניס, רובו דם נעשה מצורע, חציו דם וחציו מים הרי זה אדם שלם... (איוב פרק ט, תתקד)
ויהי מבדיל בין מים למים, רבי אליעזר אומר, אלולי הרקיע שנברא ביום השני, היה העולם נבלע במים, מפני שלמעלה ממנו מים ולמטה ממנו מים, והוא מבדיל בין מים למים, שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים העליונים למים התחתונים, לפי שהפרש בין מים העליונים למים התחתונים, שהעליונים זכרים והתחתונים נקבות, עליונים להוריד לארץ טללי רצון ברכה ונדבה, תחתונים למשוך את הנהרות, כשם שאי אפשר לעולם בלא זכר ונקבה, כך אי אפשר לעולם בלא מטר, כיון שחצה את המים התויך את הרקיע באמצע, והבדיל אלו מאלו, שנאמר ויאמר אלקים יהי רקיע, מים שלמטה גועים ובוכים ואומרין אוי לנו שלא זכינו לעלות למרום לראות שכינתו שלהקב"ה ולומר לפניו שירה. אמר להן הקב"ה דעו שאין להם רשות לומר שירה לפני עד שתאמרו אתם תחילה, שנאמר מקולות מים רבים אדירים משברי ים, אדיר במרום ה' (תהלים צ"ג), ועל אותן המים שלמעלה מן הרקיע אמר רבי עקיבה לחבריו שנכנסו עמו לפרדס, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שכן כתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (שם ק"א ז'), למה שאין שם צורת מים, שעדיין הן דומין לגולם שברא הקב"ה תחלה למטה קודם שתיקבע בו הצורות, והוא הנקרא מעשה לבנת הספיר (שמות כ"ד י'), ועליו אמר יחזקאל מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש (יחזקאל א' ט"ז), שעדיין הן ראויין לקבל כל צורה, וכיון שנקבעה בהן צורת המים, מיד הן יורדין למטה, והרוח והאש עולים למעלה, אף הרקיע עצמו מן המים נברא, אלא שהוגלדה טפה אמצעית ונעשית רקיע, והפריש בינו ובין המים, נמצא כאן שלש מדות, רקיע, ומים למעלה ממנו, ומים למטה ממנו, וכן הוא אומר ויהי מבדיל בין מים למים. (בראשית א ו)
מים חיים, אלו מים נובעין, והן מי מעין או מי נהר המושך מן המעין, פרט למים המוכין והמכזבין ומי ביצים ומי הירדן ומי הירמוך שהן פסולין לפי שאינן מים חיים. (במדבר יט יח)
...ויש אומרים האור הזה מן המים, שכן כתיב מרחפת על פני המים, וכתיב ויאמר אלקים יהי אור, וכן מצינו בהרבה מקומות נקראו (המים) אור, שנאמר ואורו על כנפות הארץ (איוב ל"ז ג'), ואומר יפיץ ענן אורו (שם שם י"א), ואומר על כפים כסה אור (שם ל"ו ל"ב), וכן כל מאור העינים הם המים שבעינים, וכן הוא אומר כלו בדמעות עיני (איכה ב' א'). (בראשית א ג)
יהי רקיע בתוך המים, אלו המים אשר היו על הארץ, שאמר עליהם ורוח אלקים מרחפת על פני המים, עליהם אמר יהי רקיע בתוך המים, אלו מים העליונים ומים התחתונים, ויהי מבדיל בין מים למים, כך החצה ברקיע השמים, חציים העלה וחצים השקיעם למטה, כי גלוי וידוע היה לפניו שעתידין דור המבול לשחת מעשיהם, וכדי להשחיתם במבול העלה למעלה, שכן אמר איוב, כי בם ידין עמים (איוב ל"ו ל"א), כי כן נוראותיו, עשה הים יבשה, שנאמר ויעברו בני ישראל בתוך הים ביבשה (שמות י"ד כ"ב), והיבשה ים, שנאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ. (שם שם ו)
פירות האדמה הם נ"ה כמנין האדמה, והשאר אינם ראויים לאכילה, ולהיות פירות האדמה שהם שפלים, רוצה לומר שאינם מתגאים, לזה הם מוציאים פירות וגדילים על כל מים. והענין דע שכל מה שברא הקב"ה זכר ונקבה בראם, אפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו, וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות, ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים, אלא אפילו על ידי מים הנקבות יוציאו הפירות מטעם הנזכר, חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר. אמנם כל פירות האילן הן בעלי גאוה, אינם מוציאים פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג, והטעם שהוא המובחר שבפירות, שנאכל כולו, ועם כל זה אינו מתגאה כשאר פירות או אילנות, וזה גדל על כל מים בין זכרים בין נקבות, אמנם החטה להיות שהא-ל נתן בה סגולת המזון והיא חשובה יותר מן הפירות, דמוה במעלתה לפירות האילן, ואין מוציאה פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד, ולכן תמצא שנה שיהיה בה רבוי גשמים ואינה מוציאה תבואה, ויש שנה שיש מיעוט גשמים ומוציאה ריבוי תבואה, מפני שהדבר תלוי במים זכרים. (בראשית)
ויקרא אלקים ליבשה ארץ וגו', בריאת המלאכים היתה כמו פעולת מים, תדע שהמים משתנים במראיתם לכל גוונים שהאדם מראה, שנאמר כמים פנים אל פנים, כן בהמלאכים הנדמים לבני אדם, כי הנבראים במאמר יתברך דומים זה לזה. (שם)
כל מקום שהשכינה שם, שורה שם מים, ומעין מבית ה' יצא הנחל היורד מן ההר, ונהר יוצא מעדן, לפי שעמך מקור חיים באורך נראה אור, לכן יש לכל טהרה במים. (שם)
אל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה חטים על ידי מים נקבות כמו הירקות, שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז"ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב"ה מטיל טפה אחת כמו שאור לעיסה, ונעשה כל מי נילוס זכרים ואינן צריכין למי גשמים, וזאת הטיפה אינה נמנעת לבא בכל שנה ושנה, לפי שנתנה במצרים בשביל תפלת אברהם, והענין רמוז בפסוק וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וגו', וענין ששר של ישמעאל הוא רה"ב שרו של מצרים, ולפי שהמצרים היו שניים לארץ ישראל. (שם וירא)
מים התחתונים נקראו מים בוכים, ולמה נקראו מים בוכים, ששעה שחלק הקב"ה את המים נתן אלו למעלה ואלו למטה, התחילו מים התחתונים בוכים, וזה שאמר הכתוב מבכי נהרות וכו'. אמר רבי אחא בבכי נתפרשו המים התחתונים מן העליונים, אמרו אוי לנו שלא זכינו לעלות למעלה להיות קרובים ליוצרם, מה עשו, העיזו פניהם ובקעו תהומות ובקשו לעלות עד שגער בהם הקב"ה, שנאמר הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, גוער בים ויבשהו. אמר להם הקב"ה הואיל ולכבודי עשיתם כל כך, אין להם רשות למים העליונים לומר שירה עד שיש לו רשות מכם, שנאמר מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ומה הם אומרים אדיר במרום ה', ולא עוד אלא שעתידין אתם ליקרב על גבי המזבח במלח ובניסוך המים... (ויקרא)
ומי שידוע לי מבני אומתינו שדמה קדמות משהו מן הטבעים מצאתי רק שחושבים קדמות המים והאויר, לפי שנתפרש בתורה על טבע האש והעפר כמו שאמרה, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". אבל חשבו קדמות המים והאויר מפני שדמו כי ענין "והארץ היתה תוהו", שהיא היתה כך לפני הבריאה, וזה ממי שמפרש כן סכלות מוחלטת, לפי שהתורה אמרה והארץ היתה תוהו אחר שכבר הקדימה בראשית ברא, שהארץ היתה כאש נבראה עפר ומים ואויר... ועל המים באמרו "אשר לו הים והוא עשהו", והעליונים באמרו "והמים אשר מעל השמים, כי הוא ציוה ונבראו". (מאמר א פרק ג)
הולכים אל הים - אוקינוס דמסחר לעלמא כגושפנקא, הם שבים - מצנורי תהומא. (קהלת א ז)
מלח ברית - שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג. (ויקרא ב יג)
היעזב מצור - היעזוב אדם הצריך לשתות מים הנוזלים מצור שבשדות, הבאים משלג לבנות הנקי, אם ינתשו מים זרים - שזרים עד עתה מכל אדם... או אם יהיו זרים ומאוסים מים קרים ונוזלים. (ירמיה יח יד)
מי מתנים - מכאן שאסור להכנס במים מהמתנים ולמעלה שלא ישטפוהו, ולכן יצא מהנחל. (יחזקאל מז ד)
...ואמר הגאון כי מימי כפול, מים מתוקים ומים המרים, כמו הים, על כן כתוב הקורא למי הים וישפכם, והנה שכח מי הירדן יכרתון, ומלת מים כאשר היא סמוכה אל סימן המדבר לעולם היא כפולה, כמו מימי ומימיך, גם על לשון רבים, כי לא יתכן לומר מימו ומימה, ומצאנו מי על לשון יחיד, כי מי נדה לא זורק. (שמות ז יט)
ויאמר - מנהג המלכים לצאת בבקר על הנהר, כי ראות המים טוב לעינים. (שם ח טז)
מים חיים - לקוחים ממקום נובע. (ויקרא יד ה)
אך במי נדה - היה נראה לנו כי הוא מי אפר הפרה, כמו מי נדה לא זורק עליו, וחז"ל אמרו כי טעמו בשיעור המים שתרחץ בהם האשה הנדה, ודעתם רחבה מדעתנו. (במדבר לא כג)
והים איננו מלא - כי תמיד יעלה אד מהים, והם העננים, וישובו גשם, וממנו המעינות ומהם הנחלים, ולכן יבשו בבצורת רוב הנחלים והמעינות... (קהלת א ז)
בעצלתים - לשון שנים, כמו שבמים לבנין סוד הגלגלים, ומים יש לו סוד... (שם י יח)
ועל הכלל בא זה ללמד על המים שהם מקבלין טומאה בתלוש ולא במחובר, שלא הוזכר זה עד עתה... והזכיר טהרת המקוה והמים המחוברים בשרצים, והוא הדין בנבלות... (ויקרא יא לו)
כי מי - מחלוקת בספרים אם היא מלה אחת כבתרגום יונתן (כיומי) מלשון ימים, או ב' מלים מלשון מים. (ישעיה נד ט)
המקרה במים - יש מפרשים על המים מעל לרקיע, ואין חכמי המחקר מודים בהם, או על העבים. (תהלים קד ג)
המשלח - ימלח את המים העומדים לבל יבאשו ויפסידו האויר, ואותם שהשאיר ביבשה לא מלח ועשאם ניגרים שלא יבאשו. (שם שם י)
והמים אשר מעל השמים - כדור הקרח שבין כדור האש והארץ, ואין הפילוסופים מודים בזה, ואומרים שבין גלגל הירח ובינינו אין אלא האור והאש הטבעית, אם כן המים הם צורת המים תכלית מקום הגעת העבים, ושם מתעבים ונהיים שוב מים. (תהלים קמח ד)
והקדים הדבר החשוב, והוא רוח אלקים חיים, אמר אחת רוח אלקים, שתים רוח מרוח, שלש מים מרוח, ארבע אש ממים, ולא זכר הארץ מפני שהיא הגוף והחומר להויות, כי כלן ארץ, אבל אומרים זה גוף אשיי וזה גוף מימיי, על כן הקדים שלש אמות אש ומים ורוח. והקדים רוח אלקים, והוא רוח הקודש ממנו נבראים המלאכים הרוחניים, ובו מתחברות הנפשות הרוחניות, ואחריו האויר המושג, ואחריו המים אשר מעל לרקיע, לא השיגתם הקשת הפילוסופים על כן לא הודו בהם, ואפשר שיאמר בו שהוא כדור הקרה שקורים בערבית זמהריר, ומקום תכלית הגעת העבים, ואחריו מקום האש הטבעי, שקורים אותו בלשון ערבית אלאתיר, כמו החומר הראשון בלי איכות, אבל תוהו ובהו עד שהתאיך בחפץ האלקים הסובב אותו וכנה אותו ברוח אלקים, ודמות החומר הטבעי במים דמיון נכון ביותר, כי מה שהוא יותר דק מן המים, לא יהיה ממנו עצם טבעי חזק, ומה שהוא יותר עבה מן המים לא ישתוו פעולות הטבע בכל חלקיו מפני שהם חזקים, כי אין הגוף הארצי ראוי כי אם למלאכות, כי המלאכה אינה כוללת כי אם שטחי החומר ולא כל חלקיו והטבע הוא כולל כל חלקי הדבר, ואין הוה אלא שהיה כבר בתכונת המים זב ניגר, ואם אינו כן לא יקרא הוה טבעי אבל הוא מלאכותי או מתרכב או מקרי, ואין הטבע פועל בו אלא בעודנו בתוכן המים יציירהו בחפצו, ואחר כן יעזוב מה שהוצרך להתקשות ויתקשה... (מאמר ד כה)
...וכבר חשבו קצת אנשים, כי המים הנזכרים בתחלת מעשה בראשית כנוי להיולי הזה, וכי רוח אלקים מרחפת על פני המים, אמנם הוא חפץ האלקים ורצונו הנעשים בכל חלקי ההיולי, יעשה בהם מה שירצה, בעת שירצה... (ה ב)
...ואחר כך הועתק אל יקוו המים ותראה היבשה, באמרו יסד ארץ על מכוניה, והשמים בטבעם מקיפים ממעל לארץ וכיסוה כלה כלבוש עמקים והרים, כמו שאמר תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים, אבל היכולת והחכמה הוציאה אותם מהטבע ההוא והכניסם אל העמקים מקום הימים, עד שיהיה לשם מקום גדול החיים והראות החכמה. ואמר מן גערתך ינוסון, כנסם אל הימים ותחת הארץ, ולזה רמז באמרו לרוקע הארץ על מים, כי הוא כנראה נגד אמרו תהום כלבוש כיסיתו, וזה כפי טבע המים, והמאמר ההוא כפי היכולת והחכמה, וכמו שאמרו גבול שמת בל יעבורון, וכל זה מכוון לתועלת החיים כאשר ידחה האדם בתחבולותיו ומלאכותיו רב מימי הנהרות בסכרים וזולתם, לקחת מן המים כפי צרכו לבית הריחים או לתעלה וזולת זה, כן רמז הנה באמרו המשלח מעינים בנחלים כדי שישקו כל חיתו שדי, כאשר תברא החיה... (שם י)
...וממה שצריך תדעהו שאמרו ויבדל אלקים בין המים, אינו הבדל במקום שיהיה זה למעלה וזה ולמטה וטבעם אחד, אמנם פירושו שהוא הבדיל ביניהם בהבדל הטבעי רצוני בצורה, ושם קצת זה אשר קראו מים תחלה דבר אחד בצורה טבעית הלבישו ושם קצתו בצורה אחרת וזהו המים, ולזה אמר עוד ולמקוה המים קרא ימים, הנה כבר גלה שזה המים הראשון הנאמר בו "על פני המים", אינו זה אשר בימים, אבל קצתו נבדל בצורה אחת למעלה מן האויר, וקצתו הוא זה מהמים ויהיה אמרו "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע", כאמרו "ויבדל אלקים בין האור ובין החושך", אשר הוא הבדל בצורה אחת. והרקיע בעצמו מן המים נתהוה, כמו שאמרו, הוגלדה טפה האמצעית, ואמר גם כן "ויקרא אלקים לרקיע שמים"... אמנם שזה אשר למעלה מן הרקיע נקראו מים בשם לבד, לא שהוא אלו המים המיניים, הנה כבר אמרוהו חז"ל באמרם ד' נכנסו לפרדס וכו', אמר להם רבי עקיבא כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שכן כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני... (חלק ב פרק ל, וראה שם עוד)
אם אמרו לאדם אל תשתה עתה מים, כי התקופה נופלת ושמא עתה עת נפילתה, וכבר בירך, ימתין ואל ידבר עד שידע בטוב שעברה התקופה, ואז ישתה, ואל יברך פעם שניה, ואם בירך על המים ושמע שמת יש בעיר ישתה מעט מן המים וישפוך השאר. הצמא לשתות מים לא יברך ואחר כך ישפוך, אלא אם חפץ לשתות מים מן הכלי ישפוך ואחר כך יברך... (תתנא ותתנב)
מעשה שבאו בחורים מארץ מרחקים לפני רב אחד, נתן להם חדרים וקבע להם כלי מלא מים אצל מטתו של כל אחד מהם, אמרו מה טיבן של מים הללו, אמר להם אין אתם מלאכים, כשיגבר יצרכם עליכם הרי יצר יכלה מכם, כי אין דבר שמבטל יצר כמו מים קרים, תשבו עד שיכלה יצרכם ויכבה, הרי תורתכם טהורה, וכתיב יראת ה' טהורה. (תתקצב)
על מים חיים - בגימטריא לא מים מלוחים. (ויקרא יד ה)
מים לשתות - שתו המים המלוחים וכדומה, כן פירוש רבינו סעדיה, וביאר שמימי הם המים הטובים, ומי נזכר על שאינם ראוים לשתות, כמו מי המבול, מי הים. (שמות ז כד)
...לא מצינו טומאה עולה למעלה מששה, כי הטהרה דבקה במעלה השביעית הנקראת מים טהורים בזמן הגאולה, כענין שכתוב (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים, ובזמן הגלות נקראת שערי דמעה, שהדמעה באה מכח המים, ואמרו רז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה, והמעלה השביעית נקראת אצל רז"ל מים העליונים, והיא מדת החסד שהיא שביעית ממטה למעלה, ונקראו מים חיים, הוא שאמר הנביא (זכריה י"ד) ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, והיא ירושלים של מעלה, ומזה תמצא בפרשת יום שני חמשה פעמים מים, ויום שלישי שני פעמים מים, והכל שבעה, כי מלאכת המים לא נגמרה עד יום שלישי, ודרשו רז"ל במסכת מכשירים פרק ח' שבעה משקין הן, המים והיין והשמן והדבש והדם והטל והחלב, הראשון כנגד המים שהם משקה, והששה כנגד ששה תולדות שיש בו, וכל אחד משבע משקין הללו הזכיר בו הכתוב לשון שתיה או לשון השקאה, המים דכתיב (שמות י"ז) ויצא ממנו מים ושתה העם... (במדבר יט טז)
יהי רקיע - היותר קרוב הוא כדברי רבי יצחק ישראל שהרקיע הוא קערירות גלגל הלבנה, המבדיל לנמצאות שלמעלה ממנו, וכינה הנמצאות בשם מים, ובמה שאמר ויהי מבדיל בין מים למים רוצה לומר שמההיולי ההוה השמימי יבראו גרמי השמים, רוצה לומר יושפעו מהם המלאכים... (בראשית א ו)
את המבול מים - כי טבע המים לכסות הארץ, ועומדים רק במאמרו יתברך המצוום, ואם בני אדם עוברים חוקם ומפירים בריתם, יסלק גם הוא בריתו וחסדו, ויסיר גבולות ימים... (שם ו יז)
על פני המים - נזכר על גשם ספירי כגרמים השמימיים, ופעם על המים התחתונים, כמו שכינה את השכלים בשם רוח ואש. (בראשית א ב)
על פני המים - יש מים רוחניים שעליהם היתה רוח אלקים מרחפת, וגשמיים תחתונים, והטפה שביניהם בעלת מיצוע שיש בה בחינת רוחניות וגשמיות, וממנה נעשו השמים שהם גשם ממוצע בין רוחניות לגשמיות... (שם)
המים אשר מעל השמים - כדפירשנו, שתחלה היה מים על מים, עליונים על גשמיים, ולא היה מקום להיות עולם גשמי, עד שהפרידם יתברך, ומהטפה האמצעית הממוצעת בין רוחניות לגשמיות ברא רקיע, הוא עולם הגלגלים, והעלה מים עליונים הרוחניים למעלה מרקיע ותלוים במאמרו. (תהלים קמח ד)
...וידוע לכל משכיל, כי הצורה דבר מקוים, ובמים אין קיום באשר הם נגרים ארצה, ומפני מיעוט צורתם לא נאמר במים בריאה ויצירה בפרשת בראשית, וזה ראיה על מיעוט היצירה בהם... כך מתחלתו של עולם היה שבחו של הקב"ה עולה מן המים, דכתיב מקולות מים רבים אדירים משברי ים, ומה היו אומרים, אדיר במרום ה'... ביארו בזה מה שאמרנו למעלה כי מתחילת בריאתו של עולם קודם שיצר וברא עיקר הצורה שהוא האדם היו המים אשר הם פשוטים ואין בהם צורה, והם היו מציאות העולם, ואין ספק כי בהם יש גם כן מה שהם מורים על אמיתת מציאותו יתברך אף לפי מיעוט צורתן, מכל מקום יש בהם מציאות מה, ואותו מציאות יש בו שבח לממציא... ולפיכך תמיד היה הקב"ה מאבד רשעים כמו דור אנוש ודור המבול וסיסרא ופרעה במים, לפי שהמים הם העברת צורת המציאות. וכאשר יש חטא בעולם, הקב"ה מעביר את הצורה ומעביר אותו במה שהוא העברה אל הבריאה, כמו המים, ומפני כי העברת מציאות הצורה על ידי מים, לכן כאשר הקים הקב"ה ברית עם נח לא הקים רק שלא להעביר על המציאות המבול, ומה מועיל שלא להעביר המבול, ויכול להעביר אש וגפרית, אלא שכל ענין העברת העולם העברת הצורה על ידי המים, כאשר נתבאר... (גבורות ה' פרק יד)
...ויש לך לדעת, ענין זה מה שהיו רואים האצטגנינים שיהיה נלקה במים, שהיו רואים מה שהוא מתנגד למשה, והיו רואים כי המים מתנגדים למשה רבינו ע"ה, וכמו שיתבאר לקמן איך המים תמיד מתנגדים למשה רבינו ע"ה, ודבר זה היו רואים האצטגנינים. (שם פרק יז)
ואומר אני, כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים, וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת, כמו שהתבאר למעלה אצל כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, כי שם הארכנו. וכאשר תדע זה, תדע לך כי מעלת משה רבינו ע"ה מעלת הצורה, לפי שהיה נבדל במעלתו מן החומר, כי השכלים הנבדלים הם צורה בלבד, ומי שהוא קרוב אל מעלת השכלים הם קרובים אל הצורה, ולכך היה משה רבינו ע"ה ענין צורה בלבד מבלי חומר, והמים הם היפך, כי המים אין להם צורה גמורה, ולכך נקראים תמיד בלשון רבים, ולא תמצא לשון יחיד במים, לפי שכל אחדות מכח הצורה המאחד את הדבר, והמים הם בלי צורה גמורה... והיה משה היפך להם, שהוא צורה נבדלת, והיה מיוחד, שלא נמצא נביא כמוהו, וזה היפך המים, שאין במים יחוד צורה, ומפני זה נקרא משה, שהיה משוי ממים, כלומר שמשה מסולק מן המים... לכך לא היתה באה המיתה למשה רבינו שהוא צורה נבדלת, רק על ידי מי מריבה, וכאשר רצה הקב"ה למחות כל צורה הביא עליהם מבול מים למחות הצורה, שכן משמע לשון וימחו, שבא עליהם מחוי הצורה...
וזהו טעות האצטגנינים של פרעה, שהיו סבורים שיהיה מושיען נלקה על ידי מים בלא חטא, וזהו טעותם, כי בלא חטא אין המים גוברים עליו, ושולטים עליו כלל, רק על ידי חטא היה.
הנה שם משה רבינו ע"ה שנקרא בשם משה, כי מן המים משיתיהו, בזה בעצמו הוראה על עיקר מעלתו, שהיה צורה קדושה נבדלת, שהשכינה היתה מדברת עמו פה אל פה, והיה נבדל מן האשה ולא כהתה עינו ולא נס ליחה, כי מאחר שהוסר מן המים המורים על ענין החמרי, היה משה רבינו ע"ה מעלתו פשוטה מן החומר, ונשאר במעלת הצורה בלבד... (שם פרק יח)
...וכאשר יצאו מהם (ישראל ממצרים), גם כן הימים מתנגדים להם, כי ענין אחד למים עם המצרים, כי כמו שמצרים רחוקים מן הצורה הנבדלת, כך המים הם משוללים מכל צורה, והם קרובים אל החומר ונוטים אליו, ולפיכך המים מתנגדים אל ישראל, וכמו שמשלו על מצרים על ידי מכות, כך גם כן הים נקרע ונבקע לפניהם, וזהו יציאה ופרישה מן החומר... שקריעת ים סוף נחשב המכות בכלל העולם, שאין עוד ים בעולם, לכך נחשב הים מציאות כללי, כל שכן על דעת רבותינו ז"ל, שכל המים בעולם נבקעו, שהים הוא יסוד אחד מן היסודות, אבל מצרים אינו רק חלק אחד מן העולם... (שם פרק מ)
ההפכי הצור אגם מים... שהוא דבר נמס, וכל זה מפני שלא יוכלו הנמצאים לעמוד מפניו, והצורים החזקים נהפכו מפניו למים, כי כאשר יאמר על דבר שיהפך חזקו ותקפו ללא דבר, כנאמר ויהי למים, כדכתיב וימס לבב העם ויהי למים, ובשביל זה היה הים בורח... (שם פרק לה)
...והאקרקותא שהוא במים, וידוע כי המים נחשבים לימין... (באר הגולה באר ה, ד"ה התלונה החמישית)
אבל פירוש המאמר הזה כי מה שאמר שראה גלגולת אחת צפה על פני המים, אין הכוונה על פני המים ממש, וכן מה שראה גלגולת אחת אין רוצה לומר גלגולת ממש, אבל שראה נשטף אחר שעקרו אותו מן שרשו, עד שלא היה נשאר לו שם וזכר בעולם, וזהו שאמר שראה גלגולת אחת שצפה על פני המים, כי המים מתיחסים לשטיפה... דבר זה רק במים בלבד שהם בעלי שטיפה, שהם שוטפים בכח... (דרך חיים ב ו)
במלח תמלח - שיקרבו מהמים מלח וניסוך המים, מפני שבקרבנות ב' דברים, מאכל כגון בשר, ומשקה כגון יין, ועוד שהמלח והמים הפכים, המים לחים והמלח יבש. ויש במדרש הזה דבר נעלם מאד, שכל הדברים הולכים להתעלות, ומים תחתונים נבדלו מהעליונים ונעשו תחתונים, וזהו היפך הבריאה והמציאות, שהכל הולך להתעלות, ולפיכך לא היו נבדלים עד שהבטיחם השי"ת להיותם קרבים על המזבח, שיקנו ההתעלות. וכבר התבאר שנבחרו למזבח ממינים השפלים והנרדפים, כי העולם הזה הוא הגשמי, ואשר יותר מושל ומצליח בו מצד שהוא מתייחס לעולם הזה, ואשר נרדף אין הגשמיות בו, לכך נבחר להיות נקרב למעלה הנבדלת. ועוד יש בזה דברים נבדלים, כי הדברים הנדחים למטה מבקשים להתעלות יותר, וזה שרמזו בכמה מקומות, שכל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו. (גור אריה ויקרא ב יג)
קפחו עשרת השבטים, פירוש כי החמרי הוא מתנגד אל דבר הנבדל, וכאשר האדם נמשך אחר התאוה החמרית מתרחק מן המדריגה הנבדלת, וזה שאמר חמרא דפרגיתא ומי דיומסת קפחו עשרת השבטים מישראל, שהיו נוטים אחר התאוה הגשמית, וזכר שני דברים חמרא ומיא נגד הגוף והנפש, כי המים מענגים את הגוף ומעדנים אותו... (חדושי אגדות שבת קמ"ז)
אין גבורתו אלא במים, יש לדקדק ולמה מדתו של הקב"ה לאבד הרשעים במים, שכן הוא האמת שדרך של רשעים להיות נאבדים במים. דע כי אין דבר ראוי לרשעים כי אם המים, ולפי שהמים הם מוחים הצורה, ולכך נאמר אצל מים (בראשית ז') וימח, וכן אמחה, שהקב"ה ברא ויצר האדם, וכתיב אצלו (שם ב') וייצר, שנתן לו צורה, והקב"ה על ידי מים מוחה הצורה, שהוא עיקר יצירת האדם, ולא כן האש, אף על גב שהאש שורף הדבר שהוא הנושא את הצורה, ועל ידי זה בטלה הצורה מעצמה, ומכל מקום אין האש מבטל עצם הצורה, אבל המים הם מבטלים ממחים הצורה. ואל יקשה בעיניך בצורה המצויירת בכותל דשייך מחוי בצורה על ידי המים, ולא כן צורת האדם, דאין זה קשיא למבין דמכל מקום אבוד המים מחוי נקרא, ובצורה שייך מחוי... ודע כי הרשע יש לו כח וזרוע ביותר ונמסה ונשפך כח זרוע שלו במים עד שכחו נמס כמים הנגרים ונשפכים ארצה, ולכך מאבד הקב"ה כח זרוע רמה של רשעים במים דוקא. (שם גיטין נו)
...ועוד כי המים מתייחסים אל הגשמי, כמו שבארנו במקום אחר, כי בריאה זאת מתייחסת אל הגשמי, וכל גשם בשביל שיש בו הגודל, ולכך מתייחס אל המים הגשמי הגדול ביותר... ולכך אמרו השעור הזה על גובה הגלים, והבן זה... וכאשר תתבונן בחכמה תמצא השיעור הזה שהוא שלש מאות, הוא ראוי לגלי הים בפרט, כי אין ספק כי התחתונים אשר בארץ שיעור שלהם שיעור קטון, וזה אמרם (סוכה ה' א') מעולם לא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה... ומספר אשר הוא יותר עליון מן המספר אשר הוא ראוי אל התחתונים הוא מאה, שהוא מספר כללי אחר מספר עשרה, ולכך אמר כי רומא דגלא שלש מאות, כי הגל הזה נבדל מן התחתונים בהתרוממות מן הארץ, כי ראוי לפי הטבע שיהיה הים מכסה על הארץ ומתרומם עליו, ולכך שעור שלו מתיחס למספר מאה, ולדבר שהוא מתעלה ומתרומם מן הארץ לגמרי... (שם בבא בתרא ע"ג)
אמנם מה שסדר היסודות השלשה כסדר הזה, שהוא דבר אש"ם, הוא דבר ידוע לחכמים, כי המים ובו אפשקנצא התנינא שהוא אש מקבל אותו, כי המים שבו בריאה הזאת הוי יותר רחוק מן המציאות, בעבור כי המים חמריים ביותר, ולפיכך תנינא שהוא מן האש מקבל אותו... (שם)
וכבר כתבתי דחשב אברהם אבינו אם הם בני אדם הם בודאי ערביים, והם עובדים החמה ומשתחוים לאבק שברגליהם, אמר יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם, ויש להקשות למה אמר מעט מים, היה לו לומר יוקח נא מים... ויש בזה סוד, דע כי מדתו של אברהם אבינו מדת החסד, והחסד הם סוד מים עליונים, והם סוד מים זכים מים טהורים, ומדת החסד הוא סוד האהבה, כמו שיתבאר לקמן, ומאחר שזכה אברהם אבינו למדת החסד נכנס לאהבה, אשר על זה נאמר אברהם אוהבי, וכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ואלו המים הם מקור מים חיים, אבל יש בארות בארות נשברות אשר לא יכילו המים, והם הקליפות, הבור ריק אין בו מים, אזי חסד א-ל כל היום... ואפשר דעל זה רומז וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתי אתכם מכל טומאותיכם, כי רוחצים את צואת זוהמת הקליפות הבאים מצד החטאים, ואלו המים הנקראים מעט מים, כי הקליפה אינה פרה ורבה, מה שאינו כן הקדושה היא מתרבה והולכת, ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה, ועיקר מדת החסד היא בסוד מים רבים הנ"ל, אבל פעמים בהכרח יוקח נא מעט מים ממנה להתלבש בקליפה ולהכניעה, על כן אמר יוקח נא מעט מים להרחיץ זוהמת הקליפות עבודה זרה, וגם מתורץ לשון יוקח על ידי שליח, כי עצמות המדה היא סוד מים רבים, ומעט מים הוא סוד התלבשות בקליפה להכניעה... (תורה שבכתב וירא)
מעט מים - ...ועוד שיקחו תורה שהיא מים, כי באו בדמות גוף שברא ה' להם באופן רוחני מהבדל האוירים, ובערך המלאך הוא גוף, ויתייחס אליו בחינת רגל כידוע, ורמז שיקחו מים מפשטי התורה, ויטהרו רגליהם בחינת גוף... (שם יח ד)
וברך את ... מימיך - מהם יולד הכחישות ותולדות החלאים וליחות רעות... (שמות כג כה)
מימי - נאמר על ראויים לשתיה, ומי על שאינם ראויים לשתיה. (שמות ז יט)
מבושל במים - נופל על כל נוזל, ועיין שם עוד. (שם יב ט)
מים חיים - נובעים וגם בריאים, ולא מלוחים פושרים ומכזבים. (במדבר יט יז)
ויעש אלקים - הבדיל בין המים שברקיע העליון, שהם רק מים בכח, והמים התחתונים שהם מים בפועל בעננים, וגם האויר העליון נעשה דק עד שאינו ראוי לנשימה. (בראשית א ז)
שמי השמים - שמסגריר העבים ולמעלה נקרא שמים, ולמעלה מהם עד גלגל הירח נקרא שמי השמים, ושם המים העליונים. (תהלים קמח ד)
שם מים סתם כולל כל מימות שבעולם, אף שבכלים, אם לא כשבא שם מים מגביל נגד שם ארץ, שאז מדבר רק ממים שבקרקע, כמו מי מדד בשעלו מים, וכל בשליש עפר הארץ, אין מים שבכלי בכלל, והמים מורכבים משני יסודות אויריים, ויש בהם ע"ט חלקים יסוד אויר חמוצי וכ"א חלקים אויר הממית, ובזה יסוד האויר והמים מעורבים זה בזה, והארץ בלעה בקרבה המים והרוח ונתערבו עם יסוד העפר ומתהפכים זה בזה תמיד, וגם האויר מורכב כן, רק באופן אחר, שאין בו אויר חמוצי כל כך.
המים העליונים והמים התחתונים נבראו ביחד ואחר כך הפרישן, שתחלת הבריאה היה להיות הזיווג תדיר בין עליונים ותחתונים, ואחר כך נעשה פירוד בין הדבקים, וכן במים, שמים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, ועל זה המליצו משיבא חתן לקראת כלה... וכשהעולם זוכה, שותה ממים העליונים ולמטר השמים תשתה מים, זכרים הם החסדים, ומים התחתונים דינים, ועל זה בכו המים התחתונים כשהבדילם, שהבכי מכח הדין, כי נשארו הדינים מופרשים מן החסד, ועל ידי הרקיע הם מתיחדים בצינורות תשלום... (הכרמל)
נסך - הוא מיין, ומבטא בזה שכל שמחה באה מה', ובנסוך מים רוצה לומר שכל רגע מהחיים ניתן על ידי ה'. (בראשית לה יד)
מי המרים - ...המים גורמים את צמיחת הסולת והשמן, כפי שהיין גורם לשמחת אדם, ובזה רוצה לומר שכל טפת מים וכל ישותנו הארצית היא מתנת ה' התמידית ועומדת בשרותו. (שם כט יט)
והמים אשר מעל השמים - עולמות שעדיין לא התהוו, כעולמנו שבתחלתו היה מכוסה מים. (תהלים קמח ד)
ויעש אלקים את הרקיע - ...הוא הרקיע השני שבו נתגלו אחר כך המאורות, ונקרא רקיע השמים, וההבדלה בין מים שעל התחתונים למים שעל שמים העליונים, ואם כן ההבדלה אינה מסך מבדיל אלא ערך משונה בין מימות אלו, וברור ששניהם אינם בצורת מים הנראים לנו בעולם התחתון, אלא שנזדכך המים שמשפיע טוב וחסד בצורה אחרת המכונה מים... (בראשית א ז)
את הים - שלא מסר הממשלה בו לאחרים, ואין ממשלת המזלות נכרת אלא ביבשה בהמתקת פירות וכדומה, וכן כל הכשפים נבדקים על המים, וכן אומר יונה ואת אלקי השמים אני ירא אשר עשה את הים. (שמות כ יא)
בפסוק המה מי מריבה, דיש מי מנוחות בחינת שבת מנוחה, והוא הבאר שנקרא רחובות, ויש מי מריבה כענין הבארות שנקראו עשק ושטנה, ומשה רבינו ע"ה היה למעלה בחינת מי מנוחות, ולכן לא היה יכול להשפיל עצמו למי מריבה, וזה שאמר להקדישני במים לעיניהם, כפי מדרגתם... (במדבר חוקת תרנ"ו)
אמרו רז"ל נסכו לפני מים בחג שיתברכו לכם גשמי שנה, כי המים נחלקו, יהי רקיע בתוך המים, ומים תחתונים בוכים, אנן בעינן למיהוי קדם מלכא, וכתבו חז"ל כי נכרת ברית למים תחתונים להקריב מהם מים בחג ומלח על הקרבנות. פירוש שבאמת בחלק זה התחתון יש בו גם כן קדושה כמו בחלק העליון, כי אין קנאה במעשה בראשית, אך שהוא נסתר ונתערב בו פסולת, כמו שכתוב והארץ היתה תוהו וכו', וצריך תיקונים עד שנתברר הטוב, וזה החילוק בין יין למים, שיין הוא על ידי תקונים, קצירה דישה דריכה וכמה מלאכות, אבל מים הוא כמו שהוא, ונתן הקב"ה זמן שיוכל להתגלות המעיין למטה גם כן בלי פסולת, ושאינם צריכים תיקון, והוא מעין לעתיד, שכתוב ביום ההוא יצאו מים חיים, וכל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו, פירוש שכיון שיש עת שמנסכין מים, ממילא זה עדות כל הזמנים שנמצא הבאר גם בחלק שלמטה, וכמו כן מלח עדות על כל המינים שנמצא בהם המעיין רק שאינו מבורר כנ"ל, וזה העדות נמסר רק לבני ישראל, כי מי בוכה ומשתוקק על הסתרות הקדושה בעולם, רק בני ישראל... (סוכות תרנ"א)
איתא אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג, שיתברכו לכם גשמי שנה, כי בחג נדונין על המים. דהנה כתוב לא המטיר ה' אלקים כו' ואדם אין וגו', עיין שם וברש"י, ולכן אין המטר יורד רק בהתעוררות אדם, ואין אדם אלא ישראל, אתם קרוים אדם, ובזמן המקדש היה מתקיים בפועל שהיו מתפללין על הגשמים ונענין, ועתה בעונותינו הרבים אין שוטה נפגע. והנה כתוב יפתח ה' לך וכו' אוצרו הטוב, לך בזכותך, ואז הוא גשמי ברכה, ואיתא מים תחתונין בוכים וכו', והבטיח להם הקב"ה לקבל מהם ניסוך המים בחג, דכתיב יהי רקיע וגו', מבדיל בין מים למים, וכתיב יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ועיין שם בזוהר הקדוש, והענין הוא, כי בני ישראל יש להם כח להעלות המים מלמטה, והוא בחינת תורה שבעל פה, ולכן נקראו בני ישראל השולמית, שעושין שלום בין עליונים לתחתונים, כמו שאמרו ז"ל שאדם נברא מעליון ותחתון כדי לעשות שלום, ואין אדם אלא ישראל, לכן נסכו לפני מים בחג, ואחר כך שמיני עצרת תהיה לכם בזכותכם. והרמז, נסכו לפני קודם שירדו מים העליונים, וכעין שאמרו רז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. (שם תרנ"ו)
...ונראה דכתיב מעט מים, וכבר דקדקנו למה קימץ במים, והגדנו דמים אלו היו פועל דמיוני לחסדים והשפעות שהטעימם מעריבות ומתיקות הקדושה, ועל ידי זה משך את לבם באהבה להשליך מהם את כל חשבונות הרבים וטנופי דהאי עלמא, וזהו ורחצו רגליכם, כל עניני החומר שהם רגילים בהם... ובעוד לא היה מכירם וקסבר ערביים הם, נתיירא להמשיך להם במדה מרובה פן תסתעף מזה אהבה חיצונית, כענין אור שנברא ביום הראשון, שאין הרשעים כדאים להשתמש באותו אור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא... ולפי זה יש לומר, שבאשר אין מדתו של אברהם אבינו ע"ה מדת הצמצום, לא היה יכול לצמצם אם היה עושה זה בעצמו, על כן עשה זה על ידי שליח, ומכל מקום באשר היה בצמצום, גרם צמצום בנתינת המים לבניו במדבר, ועל ידי שליח... (בראשית וירא תרפ"ג)
והנה הוסיף ואמר כמים, וברש"י כמים הללו הממהרים במרוצתם, ויש להבין שאין זה כלל למים שיהיו ממהרים במרוצם, כי יש מים שאינם ממהרים ונמשכים לאט. ונראה שנרמז בזה דבר נפלא, כי כל הדברים הגשמיים נאחזים זה בזה, וכשאוחז בקצתו נמשך כולו עמו, ואפילו הדברים הנוזלים, כגון יין שמן ודבש נמי יש בהן התאחזות מה, ואינם ממהרים להריק כמו מים... וברש"י סוכה מ"ח... שהמים ממהרים לצאת, וגמרא שם, חמרא סמיך מיא קליש, ועל כן לא תמצא לעולם מים בלשון יחיד, אלא שם מים הוא לשון רבים, והטעם מפני שאינם מתאחדים כלל, אלא לעולם הם מפורדים קצתם מקצתם, וזה עצמו הוא טבעם שבמקום מדרון ביותר הם ממהרים במרוצתם מכל המשקים, כי הם מפורדים, ומה שלפעמים הולכים לאט הוא מפני שדבר אחר גרם להם, דהיינו שאין המקום כל כך מדרון, ויש להם עיכוב מצד המקום, ובכלן הנמשל למים הוא מי שבו היפך ענין התאחדות, והוא ענין פיזור היפוך מדת המלוכה כנ"ל... (שם ויחי תרע"ז)
...אשר על כן נראה, דרחיצה דהכא היא כענין שכתוב ברות ורחצת וסכת, שפירש רש"י מטנופת עבודה זרה... וידוע שמדתו של אברהם אבינו ע"ה היא מדת החסד, למשוך את כל העולם באהבה לבא ולחסות בצל כנפי השכינה, והיינו שפתח להם היכל האהבה, והוא האור שנברא ביום הראשון והכניס בלבם אהבת אלקות עד שכל האהבות החיצוניות לא תפסו מקום כלל... ואהבת חסד זו מכונה בשם מים, כמו שכתב הרב חיים ויטאל כי שורש כל התענוגים הוא מים, שהם מצמיחים כל הצמחים, וזהו שפירש שהרחיצה תהיה במים, היינו שהרחיצה מטנופת עבודה זרה לא תהיה מפאת יראת העונש, אלא מחמת האהבה לאלקות יהיו כל עניני עבודה זרה נבזים בעיניהם... (שמות תצוה תרע"ח)
ויש לומר עוד בלשון אחר, דהנה ידוע שמים אינם נקראים כלל בלשון יחיד, כי כל מים הוא לשון רבים, וכן מי הוא לשון רבים אלא שהוא בסמיכות, כמו מי הירדן וכדומה, והטעם שאינו בא אלא בלשון רבים יש לומר מפני שהם כוללים, והיינו ששורש המים למעלה מכל התחלקות הקוים כידוע למבינים, ועל כן אין בהם שום גוון אלא כגוון הכלי שניתן בתוכו... ועל כן המים מצמיחים כל מיני צמחים, הן מתוקים והן חריפין והן מרין, כי באשר שורשם גבוה מהכל, לכן הם כוללים הכל, ועל כן בכדי להכניס תחת כנפי השכינה אנשים נמוכים מאד, שבלתי מוכנים לקבל בפרטות ולהבדיל בין דבר לדבר... השכיל אברהם אבינו ע"ה להמשיך ידיעה כללית... (שם)
...והנה מה שבאמצעות המים הגשמיים נעשה רחיצה רוחנית, יש לומר על פי מה שהגיד כ"ק אדמו"ר זללה"ה במלת קיחה, שהוא לשון הגבהה... ולפי זה יש לפרש הלשון יוקח נא מעט מים, היינו שמקודם יהיו למים הגבהה ועליה רוחנית, כי מים הם חומריים, כמו שכתב מהר"ל, ובאשר תהיה להם הגבהה ועליה יהיה בכחם להעלות גם את הנרחץ מטנופת של עבודה זרה, כמו מהותם.
ויש לומר שלענין זה נרמז מים חיים באפר פרה, כי מים הם חומריים, ומטבע החומר להיות שפל, ומים מניחים מקום גבוה ויורדים למקום נמוך, אך בזה שהם מים חיים, וכל חיות הוא היפוך חומרי, כי טבע החומר הוא עצבות ומרה שחורה, וברבי חיים ויטאל כי עצבות מיסוד העפר ותענוגים מיסוד המים, והם שני היסודות הכבדים, ואם כן מים חיים מורים על ביטול החומריות והשפלות ובקשת התענוגים, אלא להתרומם ולהגביה לבו בדרכי ה', וזכו ישראל לזה מקיחת מעט המים שנאמר באברהם שהגביה את המים ונתן בהם כח רוחני. וכאשר נדקדק הוא היפוך מהות אפר פרה... הוא הכנעת השכל לרצון השי"ת... (שם ויקהל תרע"ד)
במדרש רבה (ג' ח') הלכה אדם מישראל ששותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו... ונראה דהנה ידוע דארבעת היסודות אש רוח מים ועפר נבראו מקיפים זה על זה, אלא שבמאמר יקוו המים נתגלה יסוד העפר שהיה מכוסה, וכל יסוד שמקיף את חברו הוא יותר דק משל למטה ממנו... והנה בשם ברכות ל"ה וברש"י דכל פרי שחשוב יותר תקנו לו ברכה מיוחדת... ויש להבין למה לא תיקנו למים שהם חשובים יותר כנ"ל ברכה מיוחדת, אך הדבר מובן שענין הברכה הוא לעורר החיות שבו ומוצא פי ה' שבמאכל, ועל כן תקנו הברכות לפי ערך החיות שבמאכל, ומים אף שהם יסוד חשוב יותר, מכל מקום אין בהם חיות וחלקי הזן, כמו שכתוב בפירוש הרבינו חננאל שבת ע"ח, דכל שתיית המים היא לרפואה לכבות החום הטבעי, אבל מהות המים עצמם חשובים מן יסוד העפר, ועל כן אין האוכלין מקבלים טומאה עד שיבואו עליהם מים, דלפי חשיבותן וחיבתן טומאתן. ומהאי טעמא נמי כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל היו על המים, שהמים באשר הם החומר ביותר הם עלולים לנסים ביותר, שענין הנס הוא לעולם היפוך הגשמיות... (דברים עקב תרע"ז)
ונראה דהנה רבי אלעזר בן יעקב שם אמר טעם אחר, מפני שבו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית, והנה מפורש ביחזקאל מ"ז שפע הברכה שבמים האלו, שאילנות הנטועים על שפת הנחל לחדשיו יעשו פירות, וגם בהימים שיפול שם מהמים האלו יתרבו הדגים מאד, כי מימיו מהמקדש המה יוצאים, ולא מצינו שתהיה שפע ברכה רבה רק במים שיוצאין מן המקדש, והטעם כי המים הם למעלה מכל גוון, וזה מורה על השפעה טרם באה בכלים שונים, וזה מעוררין ישראל בניסוך המים, וזה כדי שיתברכו להם גשמי שנה... וזוהי דעת הרבינו חננאל ותוספות (סוכה מ"ח) שמים לניסוך צריכין דוקא מי מעין, מטעם זה, שהוא כדי להמשיך מן המקום דוקא, ולזה מכוונין להכניס את הצלוחית של מים דרך השער שבו עתידין המים להיות מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית, להראות שבאים להמשיך משם דוקא את שפע הברכה... (יום הכפורים תרע"ו)
ענין ניסוך המים שפירש רש"י שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים... ויש להבין למה מלח הוא בכל יום, וניסוך המים הוא רק בחג הסוכות. ונראה דשאני מלח, שכבר פעל בו כח השמש, איננו כל כך בשפלות כמו המים שהם חומריים פשוטים, כמו שכתב מהר"ל שמים הם חומריים ביותר, ועל כן אי אפשר שיתקרבו אלא בזמן קירוב רחוקים, היינו בעלי תשובה שהיו רחוקים ונתקרבו. ונראה דהנה תשובה נמשלה למים, כמו שכתוב (איכה ב' י"ט) שפכי כמים לבך, ובפועל נמי שערי הדמעות לא נשלבות, ודמעות נקראות מים טהורים שיורדין מן המוח, ובשפיכת הלב כמים ובדמעות של ישראל בראש השנה וביום הכפורים זוכין לניסוך המים בסוכות, שממשיך השפעה ממקור עליון גבוה מאד... (סוכות תרע"ז)
ובפירוש הראב"ד לספר יצירה במה שאמר וסרטן בעולם, כתב דהסרטן הוא בריאה ממים, ובמים יש רעים וטובים, של שמחה דמעתה מאירה את העינים, ושל בכיה דמעתה מכהה את העינים, והסוד והנה שם נשים מבכות את התמוז... והוא דמים יש רעים וטובים, דמים מורה על חסדים, וגם יש מים הזדונים, תאות רעות, וכעין שכתבו במדרש יש מעיינות שמגדלין גבורים וכו' ויש צנועין, ויש שטופין בזמה וכו'... (ראש חודש תמוז א)
...והמכוון אם יתן איש כל הון ביתו, היינו כי מים מרמזים על השפעה, ומים רבים היינו כח הקליפה וס"מ הוא גם כן להשפיע, כמו שנאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול... ועם כל זה לא יוכלו לכבות את האהבה של ישראל בבחינת ניסוך המים שלהם הרשומים בבו"ז, והיינו כי כל כח הנסיבות השפעה שלהם אינה בפנימיות הלב רק לעורר קטרוג על ישראל, חסד לאומים חטאת, מה שאינו כן ישראל שהמה מנסכים ג' לוגין מים, על רמז זה שגם ההשפעה והנדיבות מעט מכריע את המון מים רבים שלהם שנקראים מים הזדונים, מה שאינו כן בחינת המים של ישראל המה בשמחה בפנימיות נקודת הלב, כמו שנאמר ושאבתם מים בששון... (סוכות כא, ועיין שם עוד)