מכנה שם

(ראה גם: לשון הרע, מוציא שם רע)

זהר:

למדנו ישראל נקראים קדש, ומשום שהם קדש אסור לאדם לקרות לחבירו שם של בזיון, ולא לכנות שם לחברו, וענשו גדול מאד, וכל שכן בדברים אחרים, למדנו כתוב, נצור לשונך מרע, מהו מרע, הוא כי בשביל לשון הרע מחלות יורדות לעולם.

אמר רבי יוסי, כל מי שקורא לחבירו בשם שאין בו, ומבזה אותו, הוא נתפש לדין על מה שאין בו, שאמר רבי חייא אמר רבי חזקיה כל מי שקורא לחבירו רשע, מורידים אותו לגיהנם, ויורדים לו ללחייו (מכים אותו על לחיו), חוץ מאלו עזי הפנים שעל התורה, שמותר לאדם לקראם רשע. (משפטים תקיב, וראה שם עוד)

תלמוד בבלי:

כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים, לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח, אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך, שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו... אם היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטרפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה... (בבא מציעא נח ב, וראה שם עוד)

במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד, אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל, נותן מאה סלע, נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה, שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר וינסו אותי זה עשר פעמים וגו'... בא וראה כמה גדול כח של לשון הרע, מנלן, ממרגלים, ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך, המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה. (ערכין טו א, וראה עוד ערך לשון הרע)

אבות דרבי נתן:

...וכשם שאדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשתו ובניו, כך יהא אדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשת חבירו ועל בניו של חבירו... (פרק טז א)

מהר"ל:

וכן הקורא שם כנוי לחבירו, כי השם בא על האדם שנקרא בשם, כל אחד בשמו המיוחד לו, והרי אלו ג' חטאים, החטא הוא בעצם האדם, ואין זה החטא במה, ולפיכך יורד לגיהנם ואינו עולה, ויש בזה עוד באלו ג' עבירות שזכר, כי הם ג' מדריגות עליונות... ומלבין פני חבירו הוא עוד על מדריגה העליונה הזאת, כמו שאמרו אשר יצר את האדם בחכמה, ומי שמלבין פני חבירו פוגם במדריגה הזאת העליונה, שהרי מלבין פני חבירו ומכבה אור של אדם שברא אותו בחכמה, ומכנה שם רע הוא ענין דבר יותר מזה, והוא כנגד שם טוב הוא שם רע, והוא פוגם במדרגה אשר נקרא שם טוב עולה על גביהן, והוא מכנה שם רע, כי אלו ג' עבירות למעלה מן העולם הזה... כי השם הוא ענין המהות, כמו שהוא ענין כל שם... (נתיב אהבת ריע פרק א)