מכתם - גליפא תריצא. (תהלים טז א)
מכתם - לרז"ל דוד שהיה מך ותם, ושהיתה מכתו תמה, שנולד מהול, ואין המקרא נופל כאן על המדרש, כי אם במקום שנכתב לדוד מכתם, ונראה שהוא מין מנעימות זמר, או עטרה, כמו כתם, בפסוק זה התעטר. (שם)
מכתם - דבר נכבד מכתם פז. (שם נו א)
מכתם - מזמור נכבד, לשון כתם, או נועם פיוט. (שם טז א)
מכתם - כלי מכלי הנגינה, ואולי קולו נמוך ומך ותם שלם בעריבות. (שם)
מכתם - מלשון כתם שאינו עובר, מאמר תמידי של דוד. (שם טז א)