מלאך   חיות

(ראה גם: חיות הקודש)

זהר:

ראה: חיות הקודש.

ספרא:

ראה: חיות הקדש, כרך ז עמוד רצד.

תלמוד בבלי:

ראה: חיות הקדש.

פרקי דרבי אליעזר: 

ראה: חיות הקודש.

ילקוט שמעוני:

ראה: חיות הקודש.

תרגום יונתן:

וארבעה פנים - ...שתת עסר אפין לברייתא חדא... שתת עסר גפין לכל אפא... והוה מנין גפיא דארבע בריין מאתן וחמשין. רגל עגל - רגלין סגלגלן, ומזיעין עלמא במהכהון, ומנצנצן כעין נחש מצלהב. (יחזקאל א ו)

וידי - ...למחתי בהן גומרין דאשא מביני כרוביא מתחות רקיעא דעל רישיהון, למיתן על חופני סרפיא למזרק על אתר רשיעיא... (שם שם ח)

רצוא ושוב - באשתלחותיהון למעבד רעות רבונהן... חזרן ומקפן ומכסן ית עלמא ותיבין בריתא כחדא, וקלילן כחיזו ברקא. (שם שם יד)

קול המולה - כד מודן ומברכין ית רבוניהון. ויהיה קול ובזמן דהוי רעוא מן קדמוהי לשמעא דבורא לעבדוהי נביי ישראל הוי קלא ומשתמע מעילויו רקיעא מבין כרוביא... משתקן גפיהן מן קדם דבורא. (שם שם כה)

רש"י:

רגל ישרה - מכוונים זה כנגד זה, דבר אחר ישרה שאין להם קפיצים, ארכובות לכוף שוקיהן, לפי שאין להן ישיבה ושכיבה. רגל עגל - כבתרגום יונתן. נוצצים - מתוך זהרורית דומה כאילו יוצאים מהם ניצוצות. נחושת קלל - מזוקק ומאיר... (שם שם ז)

ופניהם - הטעם מפרידו מכנפיהם, ורוצה לומר פניהן להם, וכנפיהם פרודות למעלה מפניהם ומכסות אותם, כיצד, כנף של זו פרוש לצד כנף של זו, והפנים שבאמצע מכוסים. (שם שם י)

רבינו בחיי:

ראה: חיות הקדש.

ספר העקרים:

ראה: חיות הקודש.

אברבנאל:

ראה מלאך-אופנים, יחזקאל א ד.

וארבעה פנים - להמורה הפנים על הדברים המתהווים בעולם השפל מתנועת הגלגל, שהם ד' היסודות וד' כוחות המורכבים, דומם צומח חי ומדבר, וד' הכנפים על ד' סבות התנועה בגלגל, כדוריותו, נפשו, שכלו וחשוקו, והרגלים לא פירש, והידים לדעתו על התהוות המתהוה ושמירתו לזמן קצוב, ועיין שם ההשגות על הרב... ולדעתי המשיל נסיעת השי"ת מבית המקדש לנסיעת מרכבה, ונמשל החיות הם השכלים הנבדלים בד' מתנועותיהם וד' פניהם לרמוז לד' פניות והשגות ששיער הנביא במלאכים, ציורם פניתם לסבתם, לעצמם, לגלגלים ולעולם השפל. וכן הכנפים המכסות את גויותיהן רמז להעלם והסתר ב' הפניות הראשונות מציורי הנבדלים, ובשתים יעופף - שהם סבות תנועה לגלגלים ולעולם השפל, כי בעצמם לא ינועו שאין בהם מעניני הגשם...

רגל ישרה - מדבר משליחותם לעולם השפל, שבצדק ומשפט ירוצו כמצותם. ונוצצים - על השפע שישפיעו, או על חורבן בית המקדש. (שם שם ו)

וידי - לרד"ק ועוד היו ד' לד' רוחות, ולדעתי כהמורה, שהיו ב' לכנפים המעופפות. על ד' רבעיהן - ומשמשות לד' צדדים, חוברות - לרמב"ם שאין מקום בין חיה לחיה, ורוצה לומר שאין ריקות בגלגל, ואינו נראה, דכתיב אחר כך כנפיהן שלדעתו היו צריכים שהגלגלים נעים לכוונים שונים ובמהירויות שונות, יתחייב שיהיו מניעיהם מרוחקים זה מזה, ועיין שם עוד... (שם שם ח)

 

ופניהם - להרב על כל פניהם פני אדם, אלא שאחד דומה לאריה וכו'. וכבר דחיתיו, וגם לא פירש על מה סודו. לדעתי שהחיות משל לשכלים הנבדלים ויאמר שהם חוברות שאין בהן חילוף דעות ומחלוקת, וכן בפעולותיהם. לא יסבו - גם אם המלאך יראה בשליחות לבני אדם לא יכירו מפני זה טבעם והשגותיהם הנעלמות, כי תמיד יהיו במדרגת ההסתר. או אם שינועו הגלגלים בכוונים שונים, אין ביניהם הפכיות וחילוק.

ופני אריה - רוצה לומר שכולם גבורי כח, שור - ופועלים ההויות בעולם השפל, נשר - מנהיגים העולם השפל הרחוק מהם, או פעמים יפעלו להשכיל האדם, פעמים לעשות גבורות באויבים, פעמים לברך כשור מצליח התבואות, ופעמים להצלה.

ופניהם - להרב רוצה לומר שלמטה היו מחוברים גויותיהם וכנפיהם, אבל למעלה מצד המניע שהוא הנמצא היותר, היו היסודות והתנועות נפרדות זו מזו, אך קשה עליו מה שכתב בפסוק שתים חוברות וגו', מכסות גויותינה ועוד. אלא נראה לומר פניהם - אם היותם נבדלים מכל גשמות, אין פניתם והשכלתם כסבה הראשונה, וההסתר על תנועתם ועל מהותם. (שם שם י ויא)

אל עבר פניו - לא כהרמב"ם שכל גלגל יתנועע לעבר פניו, אלא שהמלאכים מזומנים תמיד ללכת בשליחות השי"ת, ועיין קושיותיו הנוספות על הרמב"ם. 

כגחלי אש - כשיהיו שלוחים לעשות משפט באויבי ה'. היא מתהלכת - האש המתייחסת אליהם, והם מכוונות בה, כי לאש נגה - ויוצא ממנה ברק, שמייחסים לה השכל, וכן אמרו רז"ל שראה אש מתהלכת בין החיות, לרמוז לשרפת בית המקדש, ונגה לה - להאיר בזמן הגאולה, ויוצא ברק - לאומות העולם לעתיד לבא. (שם שם יב)

רצוא ושוב - רוצה לומר שהמלאכים יעשו מעשיהם בזולת זמן... (שם שם יד)

רקיע - אינו הגלגל הט' כברמב"ם, או הח' כדעת מפרשיו, כי אם משל על המרכבה, המושב הנטוי על האופנים, והחיות דוגמא למרכבת המלכים, שפורשים על העגלה בגד נאה, ואחר כך מניחים עליו הכסא. והרקיע רמז לשפע האלקי המגיע למלאכים, ולכן אמר דמות רקיע, שזה שכלי אלקי, והוא מגיע בעצם ובלי אמצעי לראשי החיות, שהם ראשי מחנות המלאכים, ומהם ישתלשל לשכלים שלמטה מהם, וכל דבר נטוי יכלול מקבלים רבים יקרא רקיע. וזה שאמר שאפילו החיות הנושאות הכסא אינם רואים אותו, שה' נתן בינו ובינם הרקיע. ולהמקובלים הוא אור השכל הבהיר החופף על הכל, ששמו כשם רבו, הנטוי על ראשי החיות. כנפיהם ישרות - רוצה לומר שלא היה הרקיע מונע כנפיהם, ואולי ראה כנפיהם ישרות בעת העמידה, ופרודות בעת הנסיעה. (שם שם כב)

ואשמע - רוצה לומר הבנתי החיות מניעות הגלגלים בקול ולא במישוש... וייחס הקול גם לכנפים המכסות, רוצה לומר העלמם ציורם והשגתם אצלנו. או אפשר לפרש קול ההמולה על חורבן בית המקדש... ותרפנה כנפיהם מלהגן עליו. (שם שם כד)

אמר כאן שהיו לאופנים כנפים, כי כאן ראה התנשאותם מהארץ, וכשראה מתנועעת על הארץ, ראויה להקרא בשם חיות, שתנועתם הליכה בארץ. פני השור על הרגל העגולה, המורה על הליכה בארץ, וכאן שראה התנשאותם קראם כרובים, שלהם תתיחס העפיפה, והקדים פני הכרוב, ואמר חז"ל שבקש יחזקאל רחמים והפכו לכרוב, רוצה לומר אחר שנגזר שיסתלק הכבוד בקש שלא יחליף את ישראל באומה אחרת, ולכן היו פני אדם פרצוף יעקב, היפך הפרצוף שור, המורה על הליכה ממקום למקום לכרוב שתסתלק ותעוף השכינה למעלה, ולא תעתק לעם אחר. (שם י כא)

מלבי"ם:

ספר כאן על השגת עולם הכסא, ועולם היצירה של המלאכים, ועולם הגלגלים המונהג מהם. וכבר ביאר בכוזרי, שהנביאים ישיגו את השם בצורות מתחלפות מיוחסות לפעולה שיעשה בעת ההיא. ויחזקאל ראה מלך הכבוד נוסע בגולה, והיה בצפון עם גלות יכניה, וראוהו נוסע מהצפון להחריב את ירושלים... ארבע חיות - וישעיהו שראהו בעולם הכסא, ראה שרפים ממעל לו, שהיה במקומו, ושרפים עושים שליחות בדרך נס, וכאן ראוהו שלא במקומו, בעולם המלאכים, שפועל ומנהיג לפי סדר המלאכים, ובנס נסתר, ומטה ד' המלכיות כרצונו, וכל אחת מהם מושלת ומושכת כחה מרוח מיוחדת. (שם א ד וה)

וד' פנים - בכל מלכות נמצאים גם ג' האחרות, אלא שהאחת ומדותיה מנהיגה, וד' כנפים - פירשתי שהכנפים יורו על העפיפה ועל ההסתר שעצמותם נעלמת, וישעיה ראה ו' כנפים, כי ראה השרפים שברום עולם הכסא, ובהם ב' העלמות, ההשפעות שיקבלו מעולם האצילות שעליהם, וב' ההשפעה שיורידו לאשר תחתיהם, ויחזקאל ראה המלאכים שבעולם היצירה, שלא יכסו פניהם, כי ישיגו בהשפעה היורדת עליהם, וכן לא יכסו רגליהם, כי לא יעלימו השפעתם מהאופנים שתחתיהם. ורגליהם - הכנפים יורו על התרוממות האופנים למעלה מחיוב המערכת, והרגלים על הליכתם לפי חיוב המסובבים והסבות בחיוב המערכת הקבועה. נוצצים - הניצוצות שיבואו מעולם העשיה מרגלי החיות הם מנחושת זך, רוצה לומר שיבטלו ברוחניותם כח העכור של נחש הנחושת, והשפעתם זכה לעומת עכירות העולם הזה, ובכל זאת יש בו קצת מזוהמת נחש. (שם שם ו וז)

מתחת כנפיהם - בעת ינהיגו בדרך הטבע לא יראו, שאז פעולותיהם מוכרחות כפעולות חיה, ולרז"ל ידיהם פשוטות לקבל בעלי תשובה. (שם שם ח)

פני אריה - מדת החסד תתגבר כאריה, וממנו מלך בבל כחו, ומדת הדין תתראה כשור, שלא תצא ביד חזקה, וממנה קבלו יון, ולא היה ארסם קשה לשרוף בית המקדש, ובאמצע תפארת אדם, ממנו משכו פרס ומדי, והמלכות תגביה עוף כנשר לקבל ולהשפיע, וממנה מושכת מלכות ד' המאריכה ימים כנשר. (שם שם י)

וכנפיהם - החיות יקבלו השפע הזה על ידי כנפיהם המאריכות למעלה, באחד יקבל השפע, ובאחר ימשיכנו הלאה. מכסות על העלם ענין קבלת ההשפעה והשפעתה הלאה. (שם שם כג)

קול כנפיהם - בעת שינהיגו למעלה מהטבע, שכנפיהם מעופפות וינהיגו בקול כקול ש-די היוצא מהשי"ת ומשדד המערכת, ובלכתם - בהנהגה על פי הטבע היה כקול מחנה - ערוך ומסודר לפי ענין מקבליו. קול מעל לרקיע - וכשינהיג על ידי השרפים הוא בעצמו כביציאת מצרים, ואז תרפינה כנפי החיות, לא יקבלו השפע ולא יפעלו. (שם שם כד וכה)

וקול כנפי - נשאו כנפיהם, שזה מורה על הנהגה שלא כסדר המערכת, אלא בהשגחה שמורידים השפע והכח מלמעלה. (שם ג יג)

יד אדם - שפעולותיהם בבחירה ורצון ולא בהכרח טבעי, ומוכנים לקבל תשובה ולהתהפך לעשות טוב. (שם י ח)

היא החיה - כאשר יצאה שכינה ללכת עמם לגולה, תתעטף ההשגחה להנהיג בנסים נסתרים, ועתיד להתהפך מכרוב לחיה, ואדע כי כרובים המה - גם בעת שישיגם בתואר חיה הם מושפעים מלמעלה. (שם שם כ)